ספרייה / / / / / / הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים / הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ה׳:א׳

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ה׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement 4:2 Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement 5:2 »

מקור: משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ה׳:א׳

1 משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים פתח ↗

כָּל עֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבֵד בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים בַּהֵיכָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן עַל הַסֵּדֶר שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הִקְדִּים בָּהֶן מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם:

1 זבחים פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: כִּי כְּתִיבָה ״חֻקָּה״ – אַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים, שֶׁאִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם;

2 שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

שחט את הפר עד שלא יגריל וכו'. בבבלי דף ס' גרסינן אמר ר"ח קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה כלום ואע"ג דלא כתב חקה אלא בזבחים הנעשים בבגדי לבן מבפנים כיון דשחיטה צורך פנים כפנים דמי וקשה למה לא קאמר דאם שחט הפר קודם הגרלה לא עשה כלום ושניהם קודמים לקטורת ושניהם צורך פנים הם ונעשין בבגדי לבן וי"ל דסובר הבבלי כיון דשניהם אינו אלא צורך פנים ואינן באים לפנים אין מעכבין את זה:

1 בבגדי לבן וכו'. יומא ל"ט א' מ' א' ס' א' זבחים מ' א' תוספתא פ"ג דיומא ירושלמי פ"ה דיומא ה"ו ופסק כר' יהודה מטעם שכתב מרן יעו"ש ודע כי בירושלמי נזכר דברי ר' נחמיה בשם חכמים יעו"ש ומה דאיתא שם וחכ"א אף בבגדי זהב בחוץ פסול הוא ט"ס כמש"כ הקרבן העדה דצ"ל בבגדי לבן בחוץ יעו"ש ועיין מש"כ לקמן הלכה ד' בשם רמב"ן.

2 בפנים בהיכל וכו'. עיין לח"מ מש"כ בזה בשם רש"י ז"ל דדוקא בבגדי לבן של לפני ולפנים מעכב יעו"ש ועיין ביומא שם מ' א' דאיתא שם לא דאקדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ור"י היא דאמר דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי עכ"ל ומבואר מכאן כדברי רש"י ז"ל וכ"מ נמי בזבחים מ' א' וכמש"כ הלח"מ, ומש"כ הלח"מ דט"ס הוא ברבינו יעו"ש לא ידעתי מה יענה על דברי הרע"ב שם בפ"ה שכתב בהדיא דבהיכל נמי פסלה יעוין שם ועיי"ש בתוס' יו"ט יעו"ש היטב וראיתי בספר שיח יצחק שהביא בשם המאירי דדעת רבינו היא ממוצעת בין ר"י ובין ר' נחמיה יעו"ש היטב והשיח יצחק כתב באמת כי רבינו פוסק כר' נחמיה יעו"ש ויש ראיה מהירושלמי שרמזתי לעיל ס"ק א' דהביא דברי ר"נ בלשון חכמים יעו"ש היטב ועוד אי"ה יבואר לפנינו ועיין לקמן הלכה ד' מה שהבאתי דברי רמב"ן יעו"ש היטב וע"ע לקמן הלכה י'.

1 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: הִזָּה עַל טִיהֲרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. שְׁיֵרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל וּמוֹעֲלִין בּוֹ: הלכה: וְהִזָּה עָלָיו. לֹא עַל אֱפָרָיו. עָלָיו. לֹא עַל גְּחָלָיו. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד צְּפוֹנִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד דְּרוֹמִי. מָאן דְּאָמַר. צַד צְּפוֹנִי. רִבִּי לִיעֶזֶר. וּמָאן דְּאָמַר. צַד דְּרוֹמִי. רַבָּנִן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֶה סִימָן. כָּל הַנִּיטָּל מִבִּפְנִים מִבַּחוּץ לְהִינָּתֵן בַּחוּץ נִיתָּן בִּפְנִים נִיטָּל מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים. וְכָל הַיּוֹצֵא מִבִּפְנִים לְהִינָּתֵן בַּחוּץ נִיתָּן מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. גְּחָלִים שֶׁבְּכָל יוֹם וְנֵר הָמַעֲרָבִי לְמֵידִין מִגְּחָלִים שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּשְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה לְמֵידִין מִשְּׁיֵרֵי דָמִים. וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ. לְרַבּוֹת פָּר דַּם יוֹם הַכִּיפּוּרִים לִשְׁפִיכָה. וְלָמָּה לֹא אָמַר. וְשָׂעִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ זָקוּק לְהֵעָרוֹת. אַשְׁכַּחַת אֲמַר. וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ. לְרַבּוֹת דַּם פָּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וְשָׂעִיר לִשְׁפִיכָה. וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקּוֹדֶשׁ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אִם כִּילָּה כִיפֵּר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אִם כִּיפֵּר כִּלָּה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּיפֵּר כִּלָּה. הַשְּׁיֵרִיים מְעַכְּבִין. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּילָּה כִפֵּר. אֵין הַשְּׁיֵרִיים מְעַכְּבִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַשְׁמַעוּת בֵּינֵיהוֹן. מַה הַשְּׁיֵרִיים מְעַכְּבִין אֵין הַשְּׁיֵרִיים מְעַכְּבִין. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַשְּׁיֵרִיים מְעַכְּבִין. מַאי כְדוֹן. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּלָּה כִיפֵּר. עוֹשֶׂה אוֹתָן אַרְבַּע מַתָּנוֹת. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּיפֵּר כִּלָּה. אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָן אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מָה אִם שְׁיֵרֵי חַטָּאת שֶׁאֵינָן מְכַפְּרִין נִיתָּנִין עַל הַיְּסוֹד. תְּחִילַּת עוֹלָה שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת אֵינוֹ דִין שֶׁתִּינָתֵן עַל הַיְּסוֹד. אָמַר לֹו רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁיֵרֵי חַטָּאת שֶׁאֵינָן מְכַפְּרִין וְאֵינָן רְאוּיִין לְכַפֵּר נִיתָּנִין עַל הַיְּסוֹד. תְּחִילַּת עוֹלָה שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת וּרְאוּיָה לְכַפֵּר אֵינוֹ דִין שֶׁתִּינָתֵן עַל הַיְּסוֹד. מָאן דְּאָמַר. אֵין מְכַפְּרִין. אֵין מְכַפְּרִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. הָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין. מָאן דְּאָמַר. אֵינָן מְכַפְּרִין וְאֵינָן רְאוּיִים לְכַפֵּר אֵין מְכַפְּרִין לֹא בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה נָן קַיָימִין. אִם לְמִצְוָה. מִצְוָה לִיתֵּן עַל הַיְּסוֹד. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְמִצְוָה תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְעִיכּוּב. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. מַַתְנֵיִתָה אָמְרָה שֶׁהַשְּׁיֵרִיִים מְעַכְּבִין. דְּתַנִּינָן. מַה לַתַּחְתּוֹנִים. אִם נְתָנָן לְמַעֲלָן לֹא הוּרְצוּ. שֶׁאֵין מֵהֶן קָרֵב לְמַעֲלָן. תֹאמַר בָּעֶלְיוֹנִים. אִם נְתָנָן לְמַטָּן הוּרְצוּ. שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן קָרֵב לְמַטָּן. הַפְּנִימִיִּים יוֹכִיחוּ. שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם קָרֵב בַּחוּץ. וְאִם נְתָנָן בַּחוּץ לֹא הוּרְצוּ. מַה לִפְנִימִיִים. אִם נְתָנָן בַּחוּץ לֹא הוּרְצוּ. שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ מְמָרְקָן. תֹאמַר בָּעֶלְיוֹנִים. אִם נְתָנָן לְמַטָּן הוּרְצוּ. שֶׁהֲרֵי הַקְּרָנוֹת מְמָרְקוֹת אוֹתָן. הוֹאִיל וְהַקְּרָנוֹת מְמָרְקוֹת אוֹתָן. אִם נְתָנָן לְמַטָּן תְּהֵא כְשֵׁירָה. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ. שֶׁיִּתֵּן דָּמֶיהָ לְמַעֲלָן. לֹא שֶׁיִּתֵּן דָּמֶיהָ לְמַטָּן. מָהוּ אֵין הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְמָרְקָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁאֵינוֹ מְמָרְקָן לַעֲשׂוֹתָן שְׁיֵרִיִים. שֶׁעַל יְדֵי הַבַּדִּין וְעַל יְדֵי הָפָּרֹכוֹת הֵן נַעֲשׂוֹת שְׁיֵרִיִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנֵיִתָה אָמְרָה שֶׁאֵין הַשְּׁיֵרִיִים מְעַכְּבִין. דְּתַנִּינָן. אִם לֹא נָתַן לֹא עִיכֵּב. רִבִּי בּוֹרְקַיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנֵיִתָה אָמְרָה שֶׁהַשְּׁיֵרִיִים מְעַכְּבִין. דְּתַנִּינָן. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקּוֹדֶשׁ זֶה לִפְנַיי לִפְנִים. וְאֶת אוֹהֶל מוֹעֵד זֶה הַהֵיכַל. וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ זֶה מִזְבֵּחַ הַזָּהָב. יְכַפֵּר אַף עַל הָעֲזָרוֹת. מָה אִית לָךְ כַּפָּרָה בָעֲזָרוֹת. לֹא הַשְּׁיֵרִיִים. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָּא בָעֵי. כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁיֵרִיים מְעַכְּבִין. מְקוֹמָן מְעַכֵּב. נוֹתְנָן בַּלַּיְלָה שׁוֹחֵט עֲלֵיהֶן כַּתְּחִילָּה. חַבֵרַיָיאַ בָעֵיי. מְחַשֵׁב לָהֶן. רִבִּי יוּדָן בָעֵי. אָבְדוּ. מָה הֵן צְרִיכָה לֵיהּ כְּשֶׁהִתְחִיל לִיתֵּן וְחָסְרוּ. אֲבָל אִם לֹא הִתְחִיל לִיתֵּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי מַשֶׁהוּא מְשַׁיֵיר שֶׁהֵן שְׁיֵרִיים. תַּנֵּי. מוֹעֲלִין הָיוּ בַדָּמִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מְעִילָה בַדָּמִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כַפָּרַת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אוֹכְלָיו יִכָּרֵת. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כָרֵת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הִקְדִּישׁ דָּם בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כַפָּרַת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. וְזֶה הוֹאִיל וְאֵין בוֹ כַפָּרָה אֵין בוֹ מְעִילָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כָרֵת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. וְזֶה הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ כָרֵת יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה. אֲתַא רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִקְדִּישׁ דָּם וּבֶדֶק הַבַּיִת בֵּינֵיהוֹן. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה חֲדִי בָהּ. סְבַר עַל דְּרַבָּנִן אִיתְאֲמָרַת. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. וְעַל דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אִתְאֲמָרַת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. כָּךְ מֵשִׁיבִין חֲכָמִים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אִילּוּ מְכָרָן שֶׁמָּא אֵינוֹ תוֹפֵס דְּמֵיהֶן. מַה בֵינֵיהֶן וּמַה בֵין דְּמֵיהֶן. וּפְלִיג עַל הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ. לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לְפִיכָךְ אִם מְכָרָן אֵינוֹ תוֹפֵשׂ אֶת דְּמֵיהֶן. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָמְרוּ. לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לְפִיכָךְ אִם מְכָרָן תּוֹפֵשׁ אֶת דְּמֵיהֶן. דִּישּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לְפִיכָךְ אִם מְכָרָן אֵינוֹ תוֹפֵשׂ אֶת דְּמֵיהֶן. הַדָּמִים לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן. לְפִיכָךְ אִם מְכָרָן תּוֹפֵשׂ אֶת דְּמֵיהֶן.

1 יומא פתח ↗

גְּמָ׳ תָּנוּ: רַבָּנַן כׇּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר — עַל הַסֵּדֶר. אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ — לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן מִבִּפְנִים, אֲבָל דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן מִבַּחוּץ, אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

« Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement 4:2 Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement 5:2 »