הגהות על מסכת עבדים א׳

מהדורה: תלמוד בבלי, מהדורת וילנא, 1883

3 תוספות על קידושין פתח ↗

לימא ליה באפי תרי זיל - תימה אמאי פריך גמרא לימא ליה באפי תרי זיל אמאי לא פריך ויפקירנו שהרי אפילו עבד כנעני שגופו קנוי יצא בהפקר לשמואל דאמר המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שחרור בפ' השולח גיטין דף לח. ולמה לי שטרא ואפילו למ"ד שם: דהמפקיר עבדו יוצא לחירות וצריך גט שחרור היינו משום הפקעת איסור כדי להתירו בבת ישראל וא"כ בע"ע למה לי שטרא דבלאו הכי מותר וי"ל דאין ה"נ ומיהו לא הוה קשה למה לי שטרא ליפקוה בהפקר דפשיטא דיש יציאות אחרות לבד משטר אלא הכי קשיא ליה אף כשבא להוציאו בשטר למה לי שטר אותו לשון הכתוב בשטר דהיינו הרי את בן חורין הרי את לעצמך כדתנן בהמגרש שם דף פה: אותו לשון עצמו יאמר לו בע"פ דס"ד דאין צריך אלא מחילה כמו מחילת חוב בעלמא ולבסוף דמסיק ע"ע גופו קנוי לשון הכתוב בשטר אין מועיל בעל פה:

4 מסכת עבדים פתח ↗

מוכר אדם את בתו משפחות לשפחות ומאישות לאישות ומשפחות לאישות אבל לא מאישות לשפחות:

8 מסכת עבדים פתח ↗

ייעדה בסוף השנים אם יש לו רשות עליה מיועדת כדברי רשב״א ואם לאו אינה מיועדת. וחכ״א כל זמן שהיא ברשותו מיועדת שעל מנת כן נתן את הכסף בתחילה:

1 ט״ס כאן ועי׳ גיטין דף פ״ה ב׳ קדושין דף ו׳ ב׳ ועי׳ גיטין דף מ׳ ע"א וירושלמי שם:

2 פי׳ בפה ולא בכתב ועי׳ קדושין דף ט״ז א׳ ובתוס׳ שם ד״ה לימא:

1 ר״ש אומר אינו מוכרה משפחות לשפחות ואין צריך לומר מאישות לשפחות. כ"ה בס״א וכמ"ש בקדושין דף י״ח:

1 ר׳ יוסי בר׳ יהודה כצ״ל:

4 קידושין פתח ↗

הָכָא נָמֵי הָדַר אָזֵיל וּמְזַבֵּין לַהּ! הָא קָתָנֵי: אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית. וּמַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא: מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה, לְשִׁפְחוּת וְשׁוֹנֶה, לְאִישׁוּת אַחַר שִׁפְחוּת, אֲבָל לֹא לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת כָּךְ אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת.

הגהות על מסכת עבדים ב׳:א׳ »