הגהות יעב"ץ על יומא ל״ח

1 גמ' עמד עליו נחשול כו'. נ"ב לנסותו אם יצטער וימסור נפשו עליה דלפום צערא אגרא:

2 שם נחשת קלוניתא היתה והיתה מאירה כשל זהב. נ״ב דכוותה אשכחן בקרא עזרא ח וכלי נחושת גו' חמודות כזהב. ומשם נלמוד ג״כ ששם נחושת יסבול תואר זכר עם נקבה ככתוב שם נחושת מוצהב טובה. כלשון חז"ל כאן:

3 מתיב רבינא מעשה בדואג כו'. נ״ב אע"ג דאותו של דוד קודם שהחמיץ היה שמו דואג ולבסוף שינה שמו וקרא דויג כדאיתא בסנהדרין בחלק דף קו ע״ב. דילמא סבר דלא נשתנה שמו כל עקר. במסורת הכתיב בלבד לדרשה בעלמא הוא דאתא:

4 שם ראה הקב״ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן כו'. נ"ב אע"ג דרשע וצדיק ל"ק נדה דף טז מ״ב שהכל בי"ש חוץ מי"ש שאל"כ בטלה הבחירה. מ״מ יש בני אדם מוכנים ומוטבעים לטוב ולהפכו עם שאינו מוכרח מפני כך להיות כפוף לטבעו אשר הורישו מולדו מבטן. כי מ״מ האדם שליט עליו לשנותו ולקנות לו טבע שני:

5 תוס' ד״ה דלא כו' בת אבישלום נ"ב אמנם אותו אבישלום הוא הוא אבשלום שכך קראו הכתוב בד"ה ב יא ואחד הוא: