הגהות יעב"ץ על שבת ל״ה

« הגהות יעב"ץ על שבת ל״ד ×¢×´×‘ הגהות יעב"ץ על שבת ל״ו ×¢×´× »

1 שבת פתח ↗

אַבָּיֵי חַזְיֵיהּ לְרָבָא דְּקָא דָּאוֵי לְמַעֲרָב. אֲמַר לֵיהּ: וְהָתַנְיָא כׇּל זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאֲדִימִין? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? לָא, פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. אִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא חַזְיֵיהּ לְאַבָּיֵי דְּקָא דָּאוֵי לְמִזְרָח. אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. וְסִימָנָיךְ: כַּוְּותָא.

2 רש"י על שבת פתח ↗

אלא בין השמשות דרבי יוסי לרבי יהודה לא גרסינן דהא בהדיא אמר שמואל בין השמשות דר' יהודה כהנים טובלין בו ומאן דגריס ליה מפרש הכי אלא בין השמשות דר' יוסי לרבי יהודה והכי אתמר בין השמשות דר' יוסי לרבי יהודה כהנים טובלין בו ואשמעינן שמואל דבין השמשות דר' יוסי קדים לדר' יהודה ותחילת בין השמשות דר' יהודה לר' יוסי ליליא הוא ודר' יוסי לר' יהודה יממא הוא והא בעי הערב שמש נהי דלר' יהודה יממא הוא מיהו היכי טביל הא בין השמשות דר' יהודה ספק לילה הוא וכיון דבין השמשות דר' יוסי כהרף עין מקמי דסליק מטבילה שלים ועייל בין השמשות דר' יהודה וספק לילה הוא ואין כאן הערב שמש ולאו מילתא היא דליכא למימר דר' יוסי קדים מדקאמר בסיפא אלא דרבי יהודה לר' יוסי ופרכינן פשיטא ואי הוה לן לספוקי דדילמא דר' יוסי קדים מאי פשיטותא טובא אשמעינן שמואל דאשמעינן דבין השמשות דר' יהודה קדים:

3 רש"י פתח ↗

פשיטא - דלר' יוסי כהנים טובלים בו בדר' יהודה דהא ספקא דר' יוסי כהרף עין וכל למעלה הימנו יממא הוא ושיעוריה דר' יהודה נפיש טובא ומעריב שמשיה:

4 רש"י פתח ↗

בשלמא הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא - כלומר מדקאמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה להכי והלכה כר' יוסי להכי ש"מ מספקא ליה הלכך על כרחך לחומרא בעי למיזל ובשלמא כי אמר הלכה כר' יהודה לענין שבת איכא למימר דלחומרא אמרה ובע"ש אמר שאם עשה בו מלאכה מביא אשם תלוי אבל במוצ"ש לא עבדינן כוותיה למימרא דביה"ש דידיה ליליא הוא:

5 שבת פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי זְבִידָא: הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁנֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — חַיָּיב חַטָּאת מִמָּה נַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: אַתּוּן דְּלָא קִים לְכוּ בְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן, אַדְּשִׁימְשָׁא אַרֵישׂ דִּיקְלֵי אַתְלוֹ שְׁרָגָא. בְּיוֹם הַמְעוּנָּן מַאי? בְּמָתָא — חֲזִי תַּרְנְגוֹלָא. בְּדַבְרָא — עוֹרְבֵי, אִי נָמֵי — אֲדָאנֵי.

6 שבת פתח ↗

1 גמ' חזייה לרבא דקא דאוי. נ"ב חברו לקמן דנ"ג ע״ב:

2 רש"י ד"ה אלא בין השמשות דר' יוסי כו' והא בעי הערב שמש. נ"כ הוא מסקנא דגירסא הנ"ל. וצ"ל שאח"ז היה גורס ג"כ אלא בה"ש דר' יהודה לרבי יוסי כו' כגירסא דידן. וק"ל:

3 ד"ה פשיטא כו' ומעריב שמשיה "בבין השמשות דר' יוסי: מישך" כו'. כצ"ל:

4 סד"ה בשלמא. דידיה. נ"ב נ"ל שצ"ל דר"י ר"ל דר' יוסי:

5 גמ' אדאני. נ"ב ובלשון משנה נקרא תלמית כ״פ הר״ש פ"ק דכלאים מ״ח:

6 שם מה נעשה להם לבבליים כו'. נ״ב גם בבבל עצמה היו נוהגין בתקיעות אלו עיין ע״ז ע' א'. ונ״ל טעם שהיו שובתין מתוך מריעים לפי שחשו שמא יטעו כשלא ישמעו תקיעה ראשונה וישמעו שניה יסברו שהיא ראשונה:

6 עבודה זרה פתח ↗

יִצְרָא דְּיֵין נֶסֶךְ לָא תָּקֵיף לְהוּ. זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית וְגוֹיִם מְסוּבִּין — חַמְרָא אָסוּר, מַאי טַעְמָא? הוֹאִיל וְזִילָה עֲלַיְיהוּ, בָּתְרַיְיהוּ גְּרִירָא. הָהוּא בֵּיתָא דַּהֲוָה יָתֵיב בֵּיהּ חַמְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, עָל גּוֹי אַחְדַּהּ לְדַשָּׁא בְּאַפֵּיהּ, וַהֲוָה בִּיזְעָא בְּדַשָּׁא, אִישְׁתְּכַח גּוֹי דְּקָאֵי בֵּינֵי דַּנֵּי. אֲמַר רָבָא: כֹּל דְּלַהֲדֵי בִּיזְעָא — שְׁרֵי, דְּהַאי גִּיסָא וְהַאי גִּיסָא — אֲסִיר. הָהוּא חַמְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, דַּהֲוָה יָתֵיב בְּבֵיתָא, דַּהֲוָה דָּיַיר יִשְׂרָאֵל בָּעֶלְיוֹנָה וְגוֹי בַּתַּחְתּוֹנָה. שְׁמַעוּ קָל תִּיגְרָא, נָפְקִי, קְדֵים אֲתָא גּוֹי אַחְדַּהּ לְדַשָּׁא בְּאַפֵּיהּ. אֲמַר רָבָא: חַמְרָא שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: כִּי הֵיכִי דִּקְדֵים אֲתַאי אֲנָא, קְדֵים וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל וְיָתֵיב בָּעֶלְיוֹנָה וְקָא חָזֵי לִי. הָהוּא אוּשְׁפִּיזָא דַּהֲוָה יָתֵיב בֵּיהּ חַמְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, אִישְׁתְּכַח גּוֹי דַּהֲוָה יָתֵיב בֵּי דַנֵּי. אֲמַר רָבָא: אִם נִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב — שְׁרֵי, וְאִי לָא — אֲסִיר. הָהוּא בֵּיתָא דַּהֲוָה יָתֵיב בֵּיהּ חַמְרָא, אִישְׁתְּכַח גּוֹי דַּהֲוָה קָאֵים בֵּי דַנֵּי. אֲמַר רָבָא: אִי אִית לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי — חַמְרָא אֲסִיר, וְאִי לָא — חַמְרָא שְׁרֵי. מֵיתִיבִי: נִנְעַל הַפּוּנְדָּק, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ״שְׁמוֹר״ — אָסוּר. מַאי לָאו אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי? לָא, בִּדְאִית לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי. הָהוּא יִשְׂרָאֵל וְגוֹי דַּהֲווֹ יָתְבִי וְקָא שָׁתוּ חַמְרָא, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל קָל צַלּוֹיֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא, קָם וַאֲזַל. אֲמַר רָבָא: חַמְרָא שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: הַשְׁתָּא מִדְּכַר לֵיהּ לְחַמְרֵיהּ וְהָדַר אָתֵי. הָהוּא יִשְׂרָאֵל וְגוֹי דַּהֲווֹ יָתְבִי בְּאַרְבָּא, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל קָל שִׁיפּוּרֵי דְּבֵי שִׁימְשֵׁי, נְפַק וַאֲזַל. אֲמַר רָבָא: חַמְרָא שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: הַשְׁתָּא מִדְּכַר לֵיהּ לְחַמְרֵיהּ וְהָדַר אָתֵי. וְאִי מִשּׁוּם שַׁבְּתָא, הָאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי אִיסּוּר גִּיּוֹרָא, כִּי הֲוֵינַן בְּאַרְמָיוּתַן אָמְרִינַן: יְהוּדָאֵי לָא מְנַטְּרִי שַׁבְּתָא, דְּאִי מְנַטְּרִי שַׁבְּתָא כַּמָּה כִּיסֵי קָא מִשְׁתַּכְחִי בְּשׁוּקָא. וְלָא יָדַעְנָא דִּסְבִירָא לַן כְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: הַמּוֹצֵא כִּיס בְּשַׁבָּת מוֹלִיכוֹ פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. הָהוּא אַרְיָא דַּהֲוָה נָהֵים בְּמַעְצַרְתָּא, שְׁמַע גּוֹי, טְשָׁא בֵּינֵי דַּנֵּי. אָמַר רָבָא: חַמְרָא שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: כִּי הֵיכִי דְּטָשֵׁינָא אֲנָא, אִיטְשָׁא נָמֵי יִשְׂרָאֵל אֲחוֹרַיי וְקָא חָזֵי לִי. הָנְהוּ גַּנָּבֵי דְּסָלְקִי לְפוּמְבְּדִיתָא, וּפְתַחוּ חָבְיָתָא טוּבָא. אֲמַר רָבָא: חַמְרָא שְׁרֵי. מַאי טַעְמָא? רוּבָּא גַּנָּבֵי יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ. הֲוָה עוֹבָדָא בִּנְהַרְדְּעָא, וְאָמַר שְׁמוּאֵל: חַמְרָא שְׁרֵי. כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: סְפֵק בִּיאָה טָהוֹר. דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לְבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְטוּמְאָה בְּשָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְאָמַר: הָלַכְתִּי בַּמָּקוֹם הַלָּז, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ שָׂדֶה אִם לֹא נִכְנַסְתִּי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סְפֵק בִּיאָה — טָהוֹר, סְפֵק מַגָּע — טָמֵא! לָא, שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא דְּפָתְחִי לְשׁוּם מָמוֹנָא, הָוֵה לֵיהּ סְפֵק סְפֵיקָא.

« הגהות יעב"ץ על שבת ל״ד ×¢×´×‘ הגהות יעב"ץ על שבת ל״ו ×¢×´× »