הגהות יעב"ץ על שבת קמ״ז

« הגהות יעב"ץ על שבת קמ״ו ×¢×´×‘ הגהות יעב"ץ על שבת קמ״ח ×¢×´×‘ »

1 שבת פתח ↗

מַתְנִי׳ הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג אֲפִילּוּ בְּעֶשֶׂר אֲלוֹנְטִיאוֹת — לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ. אֲבָל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית אַחַת, פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָן בְּיָדָן.

2 שבת פתח ↗

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ אִיקְּלַע לְהָתָם, אִימְּשִׁיךְ בָּתְרַיְיהוּ אִיעַקַּר תַּלְמוּדֵיהּ. כִּי הֲדַר אֲתָא, קָם לְמִיקְרֵי בְּסִפְרָא, בְּעָא לְמִקְרֵי ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם״, אָמַר ״הַחֵרֵשׁ הָיָה לִבָּם״. בְּעוֹ רַבָּנַן רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וַהֲדַר תַּלְמוּדֵיהּ.

1 במשנה ומביאין אותן. צ"ל אותה:

2 גמ' אמר החרש היה לבם. נ"ב נזדמן לו שבוש זה לרמז על עשרת השבטים שמשכו ביין את בשרם על כן הקשיח לבם מיראת ה' ותורתו ונעשו כתרשים בשר:

« הגהות יעב"ץ על שבת קמ״ו ×¢×´×‘ הגהות יעב"ץ על שבת קמ״ח ×¢×´×‘ »