הגהות יעב"ץ על נדרים י״ד

1 לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן! וְאֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ רֵישָׁא!

2 אַיְּידֵי דְּקָתָנֵי ״כִּבְשַׂר חֲזִיר״, ״כַּעֲבוֹדָה זָרָה״, לְהָכִי קָתָנֵי ״חוּלִּין״.

3 רָבִינָא אָמַר: הָכִי קָתָנֵי, וְאֵלּוּ מוּתָּרִין: ״כְּחוּלִּין״, ״כִּבְשַׂר חֲזִיר״, ״כַּעֲבוֹדָה זָרָה״. וְאִי לָא תְּנָא חוּלִּין, הֲוָה אָמֵינָא בָּעֵי שְׁאֵלָה.

4 וּמִי אִיכָּא לְאַסּוֹקֵי עַל דַּעְתָּא הָכִי? הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִימָּא״ — פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָא בָּעֲיָא שְׁאֵלָה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, חוּלִּין מִמֵּילָא נַסְבַהּ.

5 מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר קְרָא: ״אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳״ — עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַנָּדוּר.

6 אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּדָבָר הָאָסוּר נָמֵי, דְּהָא כְּתִיב ״לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ״! ״לֶאְסֹר אִסָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ אִיסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כּוּ׳.

7 הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ כְּאִימָּא כּוּ׳. וּרְמִינְהוּ: הֲרֵי אַתְּ עָלַי כִּבְשַׂר אִימָּא, כִּבְשַׂר אֲחוֹתִי, כְּעׇרְלָה, וּכְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — לֹא אָמַר כְּלוּם!

8 אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָמַר כְּלוּם מִדְּאוֹרָיְיתָא, וְצָרִיךְ שְׁאֵלָה מִדְּרַבָּנַן. רָבָא אָמַר: הָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, הָא בְּעַם הָאָרֶץ.

9 וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה — לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְצָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם. וְאָמַר רַב נַחְמָן: וְתַלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה.

10 תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה — לֹא אָמַר כְּלוּם. בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ — דְּבָרָיו קַיָּימִין. בָּהּ וּבְמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ — דְּבָרָיו קַיָּימִין.

11 קָתָנֵי ״בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ — דְּבָרָיו קַיָּימִין, ״בָּהּ וּבְמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ — צְרִיךְ לְמֵימַר?

12 אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּמַחֲתָא אוֹרָיְיתָא אַאַרְעָא, הָא — דְּנָקֵיט לַהּ בִּידֵיהּ. מַחֲתָא עַל אַרְעָא — דַּעְתֵּיהּ אַגְּוִילֵי. נָקֵט לַהּ בִּידֵיהּ — דַּעְתֵּיהּ עַל הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהּ.

13 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּמַחֲתָא עַל אַרְעָא. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּמַחֲתָא עַל אַרְעָא — כֵּיוָן דְּאָמַר ״בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ מַהֲנֵי. וְזוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי.

14 וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כּוּלָּהּ מְצִיעֲתָא נָמֵי דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: כֵּיוָן דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר אֶלָּא ״בָּהּ״ — כְּמַאן דְּאָמַר ״בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ דָּמֵי.

15 מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן״, ״שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר״, ״שֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ״, הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי מְשַׁמְּשֵׁךְ״ — הֲרֵי זֶה בְּ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״.

16 גְּמָ׳ אִיתְּמַר: ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה הַיּוֹם אִם אִישַׁן לְמָחָר״, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַל יִשַׁן הַיּוֹם, שֶׁמָּא יִשַׁן לְמָחָר. וְרַב נַחְמָן אָמַר: יִשַׁן הַיּוֹם, וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִשַׁן לְמָחָר. וּמוֹדֶה רַב יְהוּדָה בְּאוֹמֵר ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה לְמָחָר אִם אִישַׁן הַיּוֹם״, שֶׁיִּשַׁן הַיּוֹם.