הגהות יעב"ץ על חולין ע״ה

1 רש״י ד"ה ומאן תנא וכו׳ לטומאה הס"ד ומתחיל הדבור וצריך וכו׳ סבירא להו כרבנן כצ"ל:

2 ד"ה מהו שיטמאו. נ"ב טומאת אוכלין:

3 תד״ה ולטעמך וכו׳ כיון דשמיע לי׳ ברייתא. נ"ב וי"ל דלא ס"ל כברייתא דר"ח דבשטת ר"מ אמרה ואיהו בשטתייהו דרבנן קאמר לה למילתיהו וכדמסיק ורב חסדא מעיקרא נמי הכי סבר לה בדרבי חייא כדשניי' רבא ודקאמר ולטעמך לא משום דס"ל כוותי' אלא לחדודי לרבא קבעי: