הגהות יעב"ץ על חולין ע״ג ב

« הגהות יעב"ץ על חולין ע״ג ×¢×´× הגהות יעב"ץ על חולין ע״ד ×¢×´× »

1 רש"י ד"ה סד"א וכו׳ אימא לא למבעי הכשר כצ"ל:

2 תד"ה סד"א וכו' מהני כשפירש כצ"ל:

2 תוספות על חולין פתח ↗

סלקא דעתך אמינא הואיל ומטמא טומאה חמורה אגב אביו לא ליבעי הכשר - כדאמרינן בפרק בא סימן נדה דף נא. מה זרעים שאין סופם כו' קמ"ל דוקא סופו אבל תחלתו כי האי דתחלתו מטמא טומאה חמורה ואין עוד סופו לטמא טומאה חמורה משפירש צריך הכשר כך פי' בקונטרס והדין עמו שפירש כן דדוקא כשפירש צריך הכשר אבל בעודו מחובר אין צריך הכשר להצטרף לפחות מכביצה אע"ג דמעשה עץ שימש כדאמר בהעור והרוטב לקמן חולין דף קכט. דהא אמרינן בסוף פ' טבול יום זבחים דף קה. דפרה ופרים מטמאים אוכלין ומשקין מחמת שסופן לטמא טומאה חמורה ולא אמרינן מעשה עץ הוא אף על גב דטומאה חמורה שלהן אינו מטעם ראויות אוכל דאפילו העוסק בשריפת עור ועצמות מטמא בגדים וצריך לומר דטעמא דמעשה עץ שימש מהניא לכשפירש שאין סופו לטמא עוד טומאה חמורה והא דאמר בפ"ק דפסחים דף יח. פרה ששתתה מי חטאת בטלו במעיה ומפרש התם דבטלו מטומאה חמורה אבל טומאה קלה מטמאים לא חשיבי התם מעשה עץ לפי שמתחלתן צריכין שיהיו ראויין לשתיה ונמצא שטומאה חמורה שלהם אינה אלא מטעם ראויות לשתיית אדם שהיה בהם כבר שאל"כ לא היו ראויין להזאה ולהכי אין צריכין הכשר שרץ אפי' כשאין סופן עוד לטמא טומאה חמורה:

« הגהות יעב"ץ על חולין ע״ג ×¢×´× הגהות יעב"ץ על חולין ע״ד ×¢×´× »