מפרשים:
1 גמ' שהיה יודע שהלכה כב״ה ושלח והביא כו׳. נ"ב נראה שברשות הלל עשה זאת. אם מרוב ענוה שהיתה בו לא עשה כן בעצמו. או שמא מחמת גדולת נשיאותו עשה ע"י שלוחו:
2 שתקו בנזיפה. נ"ב אין לתמוה שלא היתה בו מדת רבו. כי באותו יום שהביא הלל עולתו כו׳ גברה ידם של ב"ש. והיה צריך כניעה. וזה היה אחר שכבר גברה ידם של ב"ה: