הגהות יעב"ץ על ביצה י״א ב

« הגהות יעב"ץ על ביצה י׳ ע״ב הגהות יעב"ץ על ביצה י״ב ע״א »

1 תוספות על שבת פתח ↗

טומנין בשלחין ומטלטלין אותן - הא דאמר בפ"ק דביצה דף יא. נותנין העור לפני הדורסן דהתירו סופן משום תחילתן פי' כדי שישחוט לצורך יו"ט אבל עור דמערב יו"ט משמע התם דאסור לטלטל ובפרק כל כתבי לקמ קטז: קאמר אם מטלטלין תיק הספר עם הספר לא נטלטל עור אגב בשר משמע דעור בלא בשר אסור פירש"י בפרק כל כתבי ג"ז שם דהכא מיירי בעור בהמה גסה והתם בעור בהמה דקה דלא חזי למזגא כולי האי ולפירושו האי דביצה נמי מיירי בעור בהמה דקה והא דתנן בפ' כל כתבי דף ק. פורסין עור גדי על גבי התבה כו' צריך לומר לפי' דמיירי כשיחדו לישיבה ור"ת מפרש דהכא מיירי ביבשין דחזי למזגא עלייהו והתם בלחין:

2 תוספות על שבת פתח ↗

האי מאן דעייל שופתא בקופינא רב אמר חייב משום בונה - ואע"ג דקי"ל אין בנין. בכלים אור"י דהיינו דווקא בהחזרת בתי תריסין או במנורה של חוליות אבל בנין גמור מיחייב בכלים כמו בקרקע כדאמרי' בס"פ כירה לעיל שבת דף מז. גבי מטה של טרסיים אם תקע חייב חטאת ומחזיר קני מנורה חייב חטאת וקרן עגולה ואין חילוק. בין כלים לקרקע. אלא במקום שאין חיזוק ואומנות דבכלי לא חשיב בנין ובקרקע חשיב בנין ובפ' בכל מערבין עירובין דף לה. גבי נתנו במגדל דמוקי לה רבה ורב יוסף במגדל של עץ דמ"ס כלי הוא ואין בנין בכלים ומ"ס אהל הוא התם מיירי במנעול וקטיר במיתנא כדמסיק אביי לבסוף ולא הוצרכו לפרש משום דפשיטא דבהכי איירי דבע"א יש סתירה ובנין בכלים וכן משמע מדמוקי אביי במנעול וקטיר במיתנא דהוי כמו חותמות שבכלים הא לאו הכי אסור ובריש סוגיא דפריך ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא אע"ג דסתם מגדל של עץ הוא דהוי כלי כדמוכח בכמה דוכתי מעיקרא הוה סבר דאיירי שאי אפשר לקחת העירוב אלא על ידי סתירה גמורה:

3 פסחים פתח ↗

כְּמַעֲשֵׂהוּ בַּחוֹל וְכוּ׳. שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן מַאן? אָמַר רַב חִסְדָּא: שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּאִי רַבָּנַן — הָא אָמְרִי שְׁבוּת הוּא, וְאֵין שְׁבוּת בְּמִקְדָּשׁ.

4 תוספות על ביצה פתח ↗

ובלבד שלא יערים. פרש"י בשתי קדרות שיאמר אני צריך להזמין אורחים או יבאו לי אורחים אבל בקדרה אחת מותר להערים ולהרבות דהא חזינן לעיל דאפי' מיום טוב לחברו שרי בכך. ואם תאמר מאי שנא מההיא דרב אדא דמערים ומלח גרמא גרמא וי"ל דשאני התם דהוי עבוד אוכלין בעלמא ומשום שמחת יום טוב התירו דאי לאו הכי חייש שמא יסריח הבשר וממנע ולא שחיט אבל הכא מיירי בבשול דחמור וגם היה יכול לעשות תקנה על ידי עירובי תבשילין מבעוד יום:

5 תוספות על שבת פתח ↗

חביתא ותנורא וחלתא - פי' רש"י דמשום בונה לא מיחייב דאין בנין בכלים ואין נראה דדוקא במחזיר מטה ומנורה של חוליות אמרי' דאין בנין בכלים אבל כשעושה לגמרי כל הכלי מיחייב משום בונה דאמרינן בריש הבונה לקמן שבת ד' קב: האי מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא חייב משום בונה וצ"ע דלא ליקשי ממנפח בכלי זכוכית דסוף פרקין:

1 גמ' עור לפני הדורסן. יעיין תוס׳ שבת מט ע״א ד"ה טומנין:

2 שם דאין בנין. שבת דף קכב ויעויין לקמן כב ולעיל דף י׳ ובעירובין לד ובדף קב ע"ב תד"ה והעליון ויעויין תוס׳ שבת דף קב ע"ב ד״ה האי:

3 שם דאין שבות יעויין פסחים סה ע׳׳א:

4 תד׳׳ה מערים. שמערימים ואוכלין מעט כו׳. יעויין בהג"א ולקמן דף יז ע״ב תד"ה ובלבד:

5 ד״ה מהו. שהוא חייב משום מכה בפטיש כו'. יעויין תוס׳ שבת דף עד ע״ב ד״ה חביתא וברשב"א למסכת שבת דף קב ע"ב ובר"ן לאלפס שם ובסוף פ׳ כירה ובספר יראים ד"י דף מב מג ומה:

« הגהות יעב"ץ על ביצה י׳ ע״ב הגהות יעב"ץ על ביצה י״ב ע״א »