הגהות הב"ח על רי"ף בבא מציעא כ״ב א

« הגהות הב"ח על רי"ף בבא מציעא כ״א ×¢×´×‘ הגהות הב"ח על רי"ף בבא מציעא כ״ב ×¢×´×‘ »

1 רי"ף פתח ↗

להו ולוקים אפוטרופוס לעולם אפוטרופוס לדיקנאני לא מוקמינן

2 נימוקי יוסף פתח ↗

אמר רב הונא אין מורידין וכו'. ואפילו הוא ראוי ליורשו דקא מפסיד להו ומוטב שיורידו להם איש נכרי:

3 שלטי הגיבורים פתח ↗

אין מחזיקין בנכסי קטן חרש ושוטה דינן כקטן וכן חזקתן בנכסי אחרים אינה חזקה וכ"כ מיי' חש"ו אין אכילתן ראיה מפני שאין להם תקנה כדי שתעמוד הקרקע בידם וכן המחזיק בנכסיה' אין אכילתו ראיה ע"כ. והרמב"ן כתב שקטן יש לו חזקה דאיהו נמי לאו בר איזהורי בשטרו טפי משלש שנים והיה לו לבעלים למחות ומסתבר לטור כדברי מיי' שלא חשש למחות כיון שאין מעשה קטן כלום והיכא שירד לנכסי קטן והיה בידי המחזיק שני חזקה לאחר שהגדיל כתב הר' יהודה ברצלוני בהא איכא פלוגתא דרבוותא איכא מאן דאמר דהוי חזקה ואיכא מ"ד דלא הוי חזקה ומיי' כתב דהוי חזקה שכתב אכלה שתי שנים קודם שהגדיל ושנה אחר שהגדיל אינה חזקה עד שיאכל שלש שנים רצופים אחר כך והרא"ש כתב שאינה חזקה דכיון שירד לתוכה כשהיה קטן לא ידע שהיה של אביו שימחה ורב האי חולק בדבר בתשובה וכתב אם החזיק בנכסי קטן אפי' החזיק בה כמה שנים אתרי שהגדיל אינה חזקה והוא שבא המחזיק מכח טענתו הראשונה שהחזיק עליו כשהוא קטן וטוען לו שמחל לו בשתיקתו אבל היכא שיכול לומר לו ולישבע חזרתי ולקחתי ממך אחר שגדלת והחזקתי אח"כ שני חזקה הרי זו חזקה וישבע שעשה כך אי נמי אם החזיק האב בפני הקטן אחר שגדל ומת. בנו יכול לטעון דחזר אביו וקנאה מאותו הקטן לאחר שגדל וזהו בכלל טוענין ליורש אבל אינו יכול לבא מחמת זאת הטענה כגון שידוע לכל שמחמת טענה ראשונה הוא בא אי נמי שניהם בחיים המחזיק והקטן שגדל אחר כך וזה טוענו קטן הייתי כשבא קרקע זה לרשותך וזה טוענו אתה ידעת ומחלת ואינו טוען חזרתי ולקחתי ממך לאחר שגדלת ואינו יכול לישבע בכך ובהא אמרינן אין מחזיקין בנכסי קטן אפילו הגדיל ע"כ:

4 המאור פתח ↗

הא דאמר רב הונא אין מורידין קטן לנכסי שבוי נראה לי בהלכות הרי"ף ז"ל שיש בהן חסרון במקום הזה והיא כתובה בסוף הספר הזה:

5 המאור פתח ↗

כתב הרי"ף אבל גדול דלא ידע דמחיל גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס ואני אומר דוקא קרוב בנכסי גדול שבוי דאע"ג דלא נחית ברשות כמאן דנחית ברשות דמי כיון דמורידין קרוב לנכסי שבוי אבל קרוב בנכסי גדול שאינו שבוי אי ידע ליה השבח לאמצע והיינו מתני' הניח בנים גדולים וקטנים וכו' ואי לא ידע ליה אי נמי רחוק בנכסי שבוי בין ידע בין לא ידע ליה לא השביח לאמצע ולא שמין לו כאריס אלא שמין לו כיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות והוא הדין נמי לרחוק בנכסי קטן אע"ג דמורידין רחוק לנכסי קטן כיון דלא מסיימא מילתא מאן דנחית לה עד דמחתי ליה ב"ד ביורד שלא ברשות דמי ודין שלישי הוא ואינו שוה לב' הדינין הללו הנזכרים בזו השמועה וקרוב לנכסי קטן כיון שאין מורידין קנסוה רבנן אע"ג דלא ידע דניחול כמאן דידע דמי והשביח לאמצע:

1 נ"ב ליה:

2 נ"ב קטן:

3 נ"ב אם:

4 נ"ב באמת כך מצאתי במקצת ספרי הרי"ף חסרון אבל לפנינו אין חסרון:

5 נ"ב ליה:

« הגהות הב"ח על רי"ף בבא מציעא כ״א ×¢×´×‘ הגהות הב"ח על רי"ף בבא מציעא כ״ב ×¢×´×‘ »