המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר א׳

1
סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר
2
בין סבה ומסובב לבין עצם והסתעפות יש הבדלים בולטים, הצד השוה שבהם הוא בהקדימה, שכשם שהסבה קדמה להמסובב, כך עצם הדבר קודם כמובן מאליו לההסתעפות הבאות ממנו, וגם כן בזה, שכשם שאי אפשר לתלות את הסבה בהמסובב ככה אי אפשר לנמק את התהוות הדבר ע"י המסתעפים ממנו, אכן, בעוד שבסבה ומסובב, הנה עצם הדבר הוא המסובב והסבה היא רק סבת הדבר, הנה לא כן בעצם והסתעפות, כמובן.
3
הסבה יש שהיא באה בכוונה בשביל ה"פועל יוצא" שלה, זהו המסובב אבל הסתעפות נקראו רק אלה התוצאות הבאות ממילא אף בלי שום כוונה תחילה.
4
ועל כן בסבה ומסובב, שאם אי אפשר למסובב בלי סבה, אבל אפשר לסבה בלי מסובב, זאת אומרת, אם יש כוונה להיפך שלא יצא ממנה ה"פועל יוצא" שזהו המסובב, אבל בעצם הדבר והסתעפותו אין זה באפשרות, כי ההסתעפות באות באופן הכרחי ובאופן של ממילא עד שאי אפשר בשום אופן להפריד בין הדבקים, ואם התהוה עצם הדבר בהכרח שיסתעפו מזה כל הדברים שהם בבחינת הסתעפות של ממילא.
5
ועל אחת כמה וכמה שאי אפשר שהמסתעף מתוך הדבר ישמש בתור עילה לבטולו של הדבר, כי כמובן יש בזה משום תרתי דסתרי.