מקור סוכה י״ח
1 וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר שֶׁאִם יֵשׁ בֵּין נֶסֶר לְנֶסֶר כִּמְלֹא נֶסֶר — שֶׁמַּנִּיחַ פְּסָל בֵּינֵיהֶם וּכְשֵׁרָה.
2 בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין מִן הַצַּד בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — מִשּׁוּם הָכִי כְּשֵׁרָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּאֶמְצַע בְּאַרְבָּעָה, אַמַּאי כְּשֵׁרָה?
3 אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הָכָא בְּסוּכָּה דְּלָא הָוְיָא אֶלָּא שְׁמֹנֶה מְצוּמְצָמוֹת עָסְקִינַן, וְיָהֵיב נֶסֶר וּפְסָל וְנֶסֶר וּפְסָל וְנֶסֶר וּפְסָל מֵהַאי גִּיסָא, וְנֶסֶר וּפְסָל וְנֶסֶר וּפְסָל וְנֶסֶר וּפְסָל מֵהַאי גִּיסָא,
4 דְּהָווּ לְהוּ שְׁנֵי פְסָלִין בָּאֶמְצַע, וְאִיכָּא הֶכְשֵׁר סוּכָּה בָּאֶמְצַע.
5 אָמַר אַבָּיֵי: אֲוִיר שְׁלֹשָׁה בְּסוּכָּה גְּדוֹלָה וּמִיעֲטוֹ, בֵּין בְּקָנִים בֵּין בְּשַׁפּוּדִין — הָוֵי מִיעוּט. בְּסוּכָּה קְטַנָּה, בְּקָנִים — הָוֵי מִיעוּט, בְּשַׁפּוּדִין — לָא הָוֵי מִיעוּט.
6 וְהָנֵי מִילֵּי מִן הַצַּד. אֲבָל בָּאֶמְצַע — פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: יֵשׁ לָבוּד בָּאֶמְצַע, וְחַד אָמַר: אֵין לָבוּד בָּאֶמְצַע.
7 מַאי טַעְמֵיהּ דְּמַאן דְּאָמַר יֵשׁ לָבוּד בָּאֶמְצַע — דְּתַנְיָא: קוֹרָה הַיּוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בְּכוֹתֶל אַחֵר, וְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת, אַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל אַחֵר וְאֵינָן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ — פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. שְׁלֹשָׁה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.
8 וְאִידַּךְ — שָׁאנֵי קוֹרוֹת דְּרַבָּנַן.
9 מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין לָבוּד בָּאֶמְצַע — דִּתְנַן: אֲרוּבָּה שֶׁבַּבַּיִת וּבָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טוּמְאָה בַּבַּיִת — כּוּלּוֹ טָמֵא, מַה שֶּׁכְּנֶגֶד אֲרוּבָּה — טָהוֹר. טוּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרוּבָּה — כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ טָהוֹר.
10 אֵין בָּאֲרוּבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח, טוּמְאָה בַּבַּיִת — כְּנֶגֶד אֲרוּבָּה, טָהוֹר. טוּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרוּבָּה — כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ טָהוֹר.
11 וְאִידַּךְ? שָׁאנֵי הִלְכוֹת טוּמְאָה דְּהָכִי גְּמִירִי לְהוּ.
12 דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי: בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו — כְּשֵׁרָה. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: רַבִּי, פָּרֵישׁ, כָּךְ פֵּירַשׁ אַבָּא: אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת כְּשֵׁרָה.
13 דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי: אַבְרוּמָא שַׁרְיָא. אֲמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: רַבִּי, פָּרֵישׁ, כָּךְ אָמַר אַבָּא: שֶׁל מָקוֹם פְּלוֹנִי — אֲסוּרָה, שֶׁל מָקוֹם פְּלוֹנִי — מוּתֶּרֶת.
14 כִּי הָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: הַאי צַחַנְתָּא דְּבָב נַהֲרָא שַׁרְיָא. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּרְדִיפִי מַיָּא, וְהַאי דָּג טָמֵא כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ חוּט הַשִּׁדְרָה לָא מָצֵי קָאֵים — וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָאֵי!
15 אֶלָּא מִשּׁוּם דִּמְלִיחִי מַיָּא, וְהַאי דָּג טָמֵא, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ קִילְפֵי לָא מָצֵי קָאֵי — וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָאֵי! אֶלָּא: מִשּׁוּם דְּלָא מְרַבֵּה טִינַיְיהוּ דָּג טָמֵא. אֲמַר רָבִינָא: וְהָאִידָּנָא, דְּשָׁפְכִי נְהַר אֵיתָן וּנְהַר גַּמְדָּא לְהָתָם, אֲסִירָא.
16 אִתְּמַר: סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין — כְּשֵׁרָה. שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין, אַבָּיֵי אָמַר: כְּשֵׁרָה, וְרָבָא אָמַר: פְּסוּלָה. אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁרָה —
17 אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. רָבָא אָמַר פְּסוּלָה — לָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם.
18 אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַבָּיֵי, לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם, אֲפִילּוּ הִפְחִית דּוֹפֶן אֶמְצָעִי! אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּהָהִיא, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ.
19 לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי. דְּאִתְּמַר: אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, דְּאָמְרִינַן פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, דְּלָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם.
20 אַלִּיבָּא דִּשְׁמוּאֵל, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.
פירוש המאור הקטן על סוכה י״ח
1 והא דאמר רבא הדס במחובר מותר להריח בו איכא מאן דקשיא ליה עלה ההיא דגרסי' בעירובין הנהו בני גננא דגזו להו נכרים אסא ביומא טבא ואסיקנא התם בעינן בכדי שיעשו אלמא אסור היה במחובר להריח בה ונ"ל כי בני גננא דרכם היה לבנות אפריון מעצים של הדס להריח לחתן ולכלה ולבני החופה וכמו שנהגו גם היום במקצת מקומות וזה שאסר להם רבא עד כדי שיעשו מפני שלא היה אפשר בזה במחובר ואע"ג דאמרי' עלה התם שרא להו רבינא לאורוחי לאלתר בנין האפריון הוא המוכלל בלשון לאורוחי ואין הריח בלבד אסור שאף במחובר היה מותר ויש במקצת נוסחאות חילוף בשמעתתא דרבא:
2 הא דתנן מי שבא בדרך ואין בידו לולב יטול על שולחנו אלמא מפסיק אוקימנא בגמ' דליכא שהות ביום והא דתנן אם התחילו אין מפסיקין בדאיכא שהות ביום ואידי ואידי דרבנן דיקא נמי דקתני מי שבא בדרך וההיא דתניא השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה ולכשיגיע זמן קריאת שמע קורא את שמע משום לולב ומשום מגילה נקט לצאת לדרך ותני חדא אסור תרתי דביום שופר לא אפשר דהא יו"ט הוא והרי"ף ז"ל לא כתב מזה כלום: