מקור גיטין ט״ו ב
1 הוּא וְאַחֵר מְעִידִין עַל חֲתִימַת יַד שֵׁנִי – פָּסוּל. מַאי טַעְמָא? אָתוּ לְאִיחַלּוֹפֵי בְּקִיּוּם שְׁטָרוֹת דְּעָלְמָא, וְקָא נָפֵיק נְכֵי רִיבְעָא דְמָמוֹנָא אַפּוּמָּא דְּחַד סָהֲדָא.
2 מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִי אִיכָּא מִידֵּי, דְּאִילּוּ מַסֵּיק לֵיהּ אִיהוּ לְכוּלֵּיהּ דִּיבּוּרָא, כָּשֵׁר; הַשְׁתָּא דְּאִיכָּא חַד בַּהֲדֵיהּ, פָּסוּל?!
3 אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ אוֹמֵר ״אֲנִי הוּא עֵד שֵׁנִי״ – פָּסוּל. מַאי טַעְמָא? אוֹ כּוּלּוֹ בְּקִיּוּם הַגֵּט, אוֹ כּוּלּוֹ בְּתַקָּנַת חֲכָמִים.
4 תְּנַן: ״בְּפָנַי נִכְתַּב כּוּלּוֹ, בְּפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ״, פָּסוּל. אִידַּךְ חֶצְיוֹ הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלֵיכָּא דְּקָא מַסְהֵיד עֲלֵיהּ כְּלָל; הַשְׁתָּא אֶחָד אוֹמֵר ״בְּפָנַי נִכְתַּב״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בְּפָנַי נֶחְתַּם״, דְּהַאי קָמַסְהֵיד אַכּוּלַּהּ כְּתִיבָה וְהַאי קָמַסְהֵיד אַכּוּלַּהּ חֲתִימָה, פָּסוּל; חֶצְיוֹ מִיבַּעְיָא?!
5 אֶלָּא אוֹ כִּדְרָבָא אוֹ כִּדְרַב אָשֵׁי,
6 וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב חִסְדָּא.
7 אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: וּלְטַעְמָיךְ, ״בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתַּם״ לָמָּה לִי? אֶלָּא לֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי,
8 הָכָא נָמֵי לָא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי.
9 אָמַר רַב חִסְדָּא: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה – אֵין מִצְטָרְפִין, עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ כּוּלּוֹ בִּמְחִיצָה אוֹ כּוּלּוֹ בְּגִידּוּד.
10 דָּרֵשׁ מָרִימָר: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה – מִצְטָרְפִין. וְהִלְכְתָא: מִצְטָרְפִין.
11 בָּעֵי אִילְפָא: יָדַיִם – טְהוֹרוֹת לַחֲצָאִין, אוֹ אֵין טְהוֹרוֹת לַחֲצָאִין? הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּקָא מָשׁוּ בֵּי תְרֵי מֵרְבִיעִית, וְהָא תְּנַן: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם!
12 וְאֶלָּא דְּקָא מָשֵׁי חֲדָא חֲדָא יְדֵיהּ, וְהָתְנַן: הַנּוֹטֵל יָדוֹ אַחַת בִּנְטִילָה, וְאַחַת בִּשְׁטִיפָה, יָדָיו טְהוֹרוֹת!
13 וְאֶלָּא דְּקָא מָשֵׁי פַּלְגָא פַּלְגָא דְּיָדֵיהּ, וְהָאָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: יָדַיִם – אֵין טְהוֹרוֹת לַחֲצָאִין! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ.
14 וְכִי אִיכָּא מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ מַאי הָוֵי? וְהָתְנַן:
פירוש המאור הגדול על גיטין ט״ו ב
1 דף ל ע"ב תניא רבי אומר יורשין שירשו קרקע נ"ל דאסיפא דמתני' קאי אם הלוה בפני ב"ד אין צריך ליטול רשות מן היורשין דבפני ב"ד כמלוה בשטר דמיא ונביא מן היורשין שירשו קרקע וההיא דתניא ראב"י אומר הלוה אותם בפני ב"ד ומת מפריש עליהם בחזקת אותו השבט פי' ואע"ג דלא הוי יורשין כגון שהיו לו בני אחיות והם אינן לא כהנים ולא לוים וההיא איפלגא אמתני' כך נ"ל: