1המונח ישיבה שתי משמעויות 1 "ישיבה". א מונח זה נקבע בתחילה בלשוננו לישיבה פיזית: "וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא" שמואל־א א,ט. ב וכיוון שהאדם היושב הוא קבוע ויציב באופן השלם ביותר של יציבותו וקביעותו, הושאל המונח לכל מצב יציב וקבוע שאינו משתנה. נאמר בהבטחה לירושלם שתתמיד ותהיה יציבה בהיותה בדרגה העליונה ביותר: "וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ" זכריה יד,י. ונאמר: "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת" תהילים קיג,ט, כלומר: מעניק לה קביעות ויציבות.2קביעות ה' מיוחסת לשמים הקבועים 2 במשמעות האחרונה הזו נאמר עליו יתעלה: "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר" איכה ה,יט, "הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" תהילים קכג,א, "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם" שם ב,ד – הקיים לעד והיציב שאינו משתנה באף אופן מאופני השינוי: 1 לא שינוי עצמות; 2 ואין לו מצב מחוץ לעצמותו שישתנה בו; 3 גם יחסו לזולתו אינו משתנה, כיוון שאין יחס בינו ובין זולתו כדי שישתנה ביחס ההוא, כמו שיתבאר א,נב-נו. ובזאת נשלם היותו לא משתנה כלל ובשום אופן שהוא, כמו שביאר ואמר: "כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי" מלאכי ג,ו – בלי שינוי כלל. במשמעות הזו נאמרה "ישיבה" כאשר היא הוזכרה לגביו יתעלה.33 היא יוחסה דווקא לשמים ברוב המקומות, משום שהשמים הם אלה שאין בהם לא שינוי ולא שוני, כלומר שפרטיהם אינם משתנים כמו שמשתנים פרטי הדברים המתהווים וכלים על הארץ.4קביעות ה' ביחס לטבע 4 וכן כאשר יוחס יתעלה באותו יחס הנאמר ב"שיתוף השם" למיני הנמצאות המתהווים וכלים, נאמר עליו גם כן "יושב", כי מציאות המינים הללו מתמידה, סדירה וקבועה, כמציאות הפרטים בשמים. נאמר: "הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" ישעיהו מ,כב – הקיים לעד היציב על הקפת הארץ, כלומר סיבובהּ, ברמיזה לדברים המתהווים בה באופן מחזורי.5ונאמר: "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם" תהילים כט,י, כלומר שגם כאשר מצבי הארץ משתנים ונהרסים, אין אצלו יתעלה שינוי יחס, אלא יחסו לכך, בין אם הדבר מתהווה או כלה, הוא יחס אחד יציב וקבוע, כי אותו יחס הוא למיני הדברים המתהווים, לא לפרטיהם. בחן אם כן כל לשון ישיבה שתמצא באשר לה' ותמצאנה במשמעות הזו.
