נוסחת הגר״א על מסכת שמחות 15 פרקים

נוסחת הגר״א על מסכת שמחות ח׳:י״א

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא תרמ"ג

« נוסחת הגר״א על מסכת שמחות ח׳:י׳ נוסחת הגר״א על מסכת שמחות ח׳:י״ב »

11 מסכת שמחות פתח ↗

וכשנכנס רבי חנניא בן תרדיון למינות גזרו עליו שריפה ועל אשתו הריגה ועל בתו לישב בקופה אמר להם מה גזרו על אותה עניה אמרו לו הריגה קרא עליה המקרא הזה תהלים קמה צדיק ה׳ בכל דרכיו. אמרה להם מה גזרו על אותו רבי אמרו לה שריפה קראה עליו המקרא הזה ירמיה לב גדול העצה ורב העליליה וכששרפו אותו כרכוהו בס"ת ושרפוהו והיתה בתו צועקת ובוכה ומתחבטת לפניו אמר לה בתי אם עלי את בוכה אם עלי את מתחבטת מוטב שתאכלני אש שנופחה ולא אש שלא נופחה שנא׳ איוב כ אש לא נופח ואם על ס"ת את מתחבטת הרי התורה אש ואין אש אוכלת אש הרי אותיות פורחות ואין האש אוכלת אלא על הנייר שאף כל עבדי המלך גדולים לוקין על ידי קטנים על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי הושע ו

12 מסכת שמחות פתח ↗

רבי עקיבא אומר ד׳ בנים למלך אחד לוקה ושותק ואחד לוקה ומבעט ואחד לוקה ומתחנן ואחד לוקה ואומר לאביו הלקני. אברהם לוקה ושותק שנא׳ בראשית כב קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו לעולה היה לו לומר אתמול אמרת לי שם כא כי ביצחק יקרא לך זרע שנאמר שם כב וישכם אברהם בבקר וגו׳ איוב לוקה ומבעט שנאמר איוב י אומר אל אלוה אל תריבני תרשיעני הודיעני על מה תריבני. חזקיה לוקה ומתחנן שנאמר מלבים ב כ ויתפלל חזקיה אל ה׳ וגו׳ וי"א חזקיה לוקה ומבעט אח"כ היה לו לומר והטוב בעיניך עשיתי. דוד אמר לאביו הלקני שנאמר תהלים נא הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני:

13 מסכת שמחות פתח ↗

אין מבטלין תלמוד תורה עד שתצא נשמתו של מת וכשהיה ר"ש בנו של ר"ע חולה לא ביטל בית מדרשו אלא פקדו ביד שלוחו בא הראשון ואמר לו נטען אמר להם שאלו עד שבא השני ואומר לו הכביד החזירן לתלמוד תורה בא השלישי ואמר לו גוסס אמר להם שאלו בא הרביעי ואמר לו השלים עמד וחלץ תפילין וקרע את בגדיו ואמר להם אחינו ישראל שמעו עד כאן היינו חייבים בת"ת מכאן ואילך אנו חייבים בכבודו של מת נתקבצו קהל גדול לקבור את בנו של ר"ע אמר להם הוציאו לי ספסל לבית הקברות ישב ודרש ואמר אחינו ישראל שמעו לא שאני חכם ויש כאן חכמים ממני לא שאני עשיר ויש עשירים ממני אנשי דרום מכירין את ר"ע אנשי גליל מאין מכירין האנשים מכירין את ר"ע הנשים והטף מאין אלא יודע אני ששכרכם מרובה שלא נצטערתם ובאתם אלא לכבוד תורה ולשם מצוה מנחם אני שאילו היה לי שבעה בנים קברתים ולא שאדם רוצה לקבור את בניו אלא יודע אני שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים שכל המזכה את הרבים אין חטא בא לידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר דברים לג צדקת ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר מלכים א טו על חטאת ירבעם בן נבט אשר חטא והחטיא ואשר החטיא את ישראל

14 מסכת שמחות פתח ↗

ולא עוד אלא שישב עליו מגלגלין זכות ע"י זכאין ראויין היו ישראל להגאל ממצרים שאילו לא עמדו משה ואהרן שנאמר בראשית טו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ראויין הן ישראל לקבל את התורה שאילו לא עמדו משה ואהרן ודור המדבר שנאמר משלי ב יצפון לישרים תושיה. ראויה היתה פרשת שופטים להאמר אילולי עמד יתרו.ראויה היתה פרשת פסח קטן להאמר שאילו לא עמדו טמאים שנאמר במדבר ט למה נגרע לבלתי הקריב וגו'. ראויה היתה פרשת נחלה להאמר שאילו לא עמדו בנות צלפחד. ראוי היה בית המקדש ליבנות שאילו לא עמדו דוד ושלמה שנאמר שמות טו מקדש ה׳ כוננו ידיך. ראוין הם ישראל ליגאל בימי המן שאילו לא עמדו מרדכי ואסתר שנאמר ויקרא כו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו׳. ראוין היו ישראל להשתעבד שאילו לא עמד פרעה במצרים שנאמר בראשית טו ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ראוין הן ישראל לעבוד עבודת כוכבים שאילו לא עמד ירבעם בן נבט שנאמר דברים לא וקם העם הזה וזנה. ראויה היתה פרשת מקלל ומקושש להאמר שאילו לא עמד בן ישראלית ומקושש.ראוין הן ישראל ליפול בחרב שאילו לא עמדו פלוני ופלונית שנאמר עמוס ט בחרב ימותו כל חטאי עמי ואומר ירמיה יד בחרב וברעב ובדבר יתמו.ראויה היתה ירושלים ליחרב שאילו לא עמד נבוכדנצר וחבריו שנאמר מיכה ג לכן בגללכם ציון שדה תחרש ציון תחוללכם מירושלם וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער ולא עוד אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאין וחובה ע"י חייבים

11 וכשנתפס:

12 תאכלהו:

13 את הנייר ואף:

14 שנאמר:

« נוסחת הגר״א על מסכת שמחות ח׳:י׳ נוסחת הגר״א על מסכת שמחות ח׳:י״ב »