גליון הש"ס על שבת ט״ז

« גליון הש"ס על שבת ט״ו ע״ב גליון הש"ס על שבת י״ז ע״א »

1 רש"י על סנהדרין פתח ↗

יש להם תקנה - להתיכן ולחזור ולעשות מהן כלי והא דאמרינן בחגיגה דף טו. ונוחין לאבדם ככלי זכוכית לא שאין להם תקנה אלא שנפסדין לשעתן ואין מתקיימין:

2 שבת פתח ↗

פְּשׁוּטֵיהֶן מִיהָא לִיטַּמּוּ, דְּהָא פְּשׁוּטֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ? עָבְדִי בְּהוּ רַבָּנַן הֶכֵּירָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִשְׂרוֹף עֲלַיְיהוּ תְּרוּמָה וְקׇדָשִׁים.

3 שבת פתח ↗

רָבָא אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ טְבִילָה בַּת יוֹמָא עוֹלָה לָהּ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַצְפִינְהוּ מִרְצָף.

4 רש"י פתח ↗

למ"ד כו' - לא ידענא היכא:

5 רש"י פתח ↗

גללים - שייש:

5 תוספות על שבת פתח ↗

אקפח את כו' - לשון שבועה הוא כלומר אקפח את בני אם אין זה דבר אמת שהלכה זו מקופחת וכענין זה מצינו במקרא ' בראסית מב חי פרעה אם תצאו מזה כלומר שלא תצאו מזה:

1 גמ' דכי נשתברו יש להם תקנה. עיין סנהדרין דף צ"א ע"א ברש"י ד"ה יש להם תקנה:

2 שם עבדו בהו רבנן היכירא. לקמן דף מח ע"ב נדה דף ל ע"א:

3 גמ' איכא בינייהו דרצפינהו מרצף. עי' במתני' דכלים פי"א מ"ג ובתוי"ט שם ד"ה ריב"נ:

4 רש"י ד"ה למ"ד ל"י היכא. עיין ברכות דף כה ע"ב ברש"י ד"ה מאן שמעת ליה כו' וש"נ:

5 רש"י ד"ה גללים שייש. עיין רש"י לקמן דף נח ע"א ד"ה כלי גללים. ועי' שו"ת תשב"ץ ח"א סימן קכא. תוס' ד"ה אקפח וכו' שלא תצאו מזה. ועי' חגיגה דף טז ע"ב תוס' ד"ה אראה בנחמה ובכתובות דף סז ע"א:

2 נדה פתח ↗

מִכְּדֵי יְמֵי טׇהֳרָה כַּמָּה הָווּ? שִׁתִּין וְשִׁיתָּא. דַּל שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי דְּאַטְבְּלִינַן לַהּ, פָּשׁוּ לְהוּ שִׁתִּין נְכֵי חֲדָא. שִׁתִּין נְכֵי חֲדָא וּתְלָתִין וַחֲמֵשׁ — תִּשְׁעִין וְאַרְבַּע הָוְיָין, תִּשְׁעִין וַחֲמֵשׁ מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: כְּגוֹן שֶׁבָּאת לְפָנֵינוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּיָהֲבִינַן לַהּ טְבִילָה יַתִּירְתָּא. וּלְבֵית הִלֵּל, דְּאָמְרִי: טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ לָא בָּעֵי טְבִילָה, תְּלָתִין וַחֲמֵשׁ מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? עֶשְׂרִים וּתְמָנְיָא, כְּדַאֲמַרַן. הָךְ שָׁבוּעַ חֲמִישִׁי מַטְבְּלִינַן כֹּל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, אֵימַר: סוֹף נִדָּה הִיא. עַשְׂרָה שָׁבוּעִין לְמָה לִי? בִּתְמָנְיָא וּפַלְגָא סַגִּי! אַיְּידֵי דִּתְנָא פַּלְגָא דְּשָׁבוּעַ, מַסֵּיק לֵיהּ, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא ״שָׁבוּעַ טָמֵא״, תְּנָא נָמֵי ״שָׁבוּעַ טָהוֹר״. וְהָאִיכָּא טְבִילַת זָבָה! דְּלִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ קָחָשֵׁיב, דִּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ לָא קָחָשֵׁיב. וּלְבֵית שַׁמַּאי, דְּחָשֵׁיב דִּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, נִיחְשׁוֹב נָמֵי טְבִילַת זָבָה! בְּלֵידָה קָמַיְירֵי, בְּזִיבָה לָא קָמַיְירֵי. וְהָאִיכָּא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב? יוֹלֶדֶת בְּזוֹב קָחָשֵׁיב, זִיבָה גְּרֵידְתָּא לָא קָחָשֵׁיב. שבועתא שָׁבוּעַ קַמָּא דְּאָתְיָא לְקַמַּן, לַיטְבְּלַהּ בְּיוֹמָא, דִּילְמָא כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא שְׁלִימוּ לַהּ סְפוּרִים דִּידַהּ! הָא מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן סְפוּרִים בְּפָנֵינוּ. סוֹף שָׁבוּעַ קַמָּא לַיטְבְּלַהּ! חַד בְּשָׁבוּעַ לָא קָמַיְירֵי. יוֹמָא קַמָּא דְּאָתְיָא לְקַמַּן לַיטְבְּלַהּ, דִּילְמָא שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם הִיא! בְּזָבָה גְּדוֹלָה קָמַיְירֵי, בְּזָבָה קְטַנָּה — לָא קָמַיְירֵי. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת, שְׁמַע מִינַּהּ: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן סְפוּרִים בְּפָנֵינוּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק. וּשְׁמַע מִינַּהּ: טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ לִטְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה, וְלָא אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה. מַתְנִי' הַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד, לְיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד — תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד תֵּשֵׁב לְזָכָר וּלְנִדָּה, יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה, שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד בְּרִיַּית הַזָּכָר וְאֶחָד בְּרִיַּית הַנְּקֵבָה — זֶה וָזֶה אַרְבָּעִים וְאֶחָד. גְּמָ' לָמָּה הוּזְכַּר זָכָר? אִי לִימֵי טוּמְאָה — הָא קָתָנֵי נְקֵבָה, וְאִי לִימֵי טׇהֳרָה

4 רש"י על ברכות פתח ↗

מאן שמעת ליה וכו' – לא ידעתי היכן היא:

5 רש"י על שבת פתח ↗

כלי גללים - צפיעי בקר שעשה מהן כלי:

5 תוספות על חגיגה פתח ↗

אראה בנחמה. לישנא קלילא הוי דשבועה בלשון קצר כלומר לא יוכל לראות בנחמות ציון אם לא עשה זה ודומה לו אקפח את בני שהלכה זו מקופחת בישראל דרבי טרפון בשמעתא דמרדעת בפ"ק דשבת דף יז. ושם ודוגמא מצינו לשון המקרא ואולם חי אני וימלא כבוד ה' וגו' אם יראו וגו' במדבר י״ד:כ״א:

« גליון הש"ס על שבת ט״ו ע״ב גליון הש"ס על שבת י״ז ע״א »