גליון הש"ס על חולין ס״ח

« גליון הש"ס על חולין ס״ז ×¢×´× גליון הש"ס על חולין ס״ט ×¢×´×‘ »

1 תוספות פתח ↗

שליא שיצתה מקצתה אסור באכילה - אפי' מה שהיה בפנים בשעת שחיטה וא"ת היכי מוכח מיניה דבראש הוי כילוד דלמא משום דגזרינן מקצתה דמהא נמי דחי לה בפ"ק דב"ק דף יא. דקאמר אמילתא דרבי אלעזר מאי קא משמע לן דאין מקצת שליא בלא ולד תנינא שליא שיצתה מקצתה כו' וי"ל דאם איתא דביציאת הראש לא הויא לידה לא היה ראוי לגזור כיון דבמקצתה אי אפשר בשום פעם לבא לידי חשיבות לידה ומהכא ליכא למפרך לשמואל דאמר בפ' יש בכור בכורות דף מו: דאין הראש פוטר בנפלים דדילמא היינו דוקא בבהמה אבל באדם לא שמעינן מהכא דהא דקתני סיפא כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה היינו לענין שליא דהוי סימן ולד:

2 חולין פתח ↗

לֹא, הֶחֱזִיר פַּרְסָה – אֱכוֹל עוּבָּר. אִי עוּבָּר, מַאי אִירְיָא הֶחְזִיר? אֲפִילּוּ לֹא הֶחֱזִיר נָמֵי! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ.

1 תוס' ד"ה שליא וכו' דדילמא היינו דוקא בבהמה. עי' תשובת פנים מאירות ח"א סימן ז:

2 גמ' אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך. עירובין דף יח ע"א:

« גליון הש"ס על חולין ס״ז ×¢×´× גליון הש"ס על חולין ס״ט ×¢×´×‘ »