גליון הש"ס על בבא קמא ס״ה א

« גליון הש"ס על בבא קמא ס״ד ×¢×´×‘ גליון הש"ס על בבא קמא ס״ה ×¢×´×‘ »

1 בבא קמא פתח ↗

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

2 תוספות פתח ↗

ליכתוב או אם המצא המצא או תמצא תמצא - משמע דאורחיה דקרא ליכתוב ב' פעמים תיבה אחת וכן בהחובל לקמן בבא קמא פה. גבי ורפא ירפא וקשה. דבריש היו בודקין סנהדרין דף מ: ושם ד"ה מדהוה קאמר גבי גז"ש דהיטב היטב דמופנה מדה"ל למכתב או דרוש תדרוש או חקור תחקור מדשני קרא בדבוריה בהיטב כו' משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ואמאי אכתי הוה מופנה מדהוי ליה למיכתב או דרוש דרוש או תחקור תחקור וי"ל דאין ה"נ אלא משום דאין יורד לאותה סברא וניחא ליה למנקט כפל לשון השגור בכמה מקומות כמו העניק תעניק נתון תתן דברים ט״ו:י״ד:

1 גמרא אמר רב ששת אמינא כי ניים. לעיל דף מז ע"ב וש"נ:

2 תוס' ד"ה לכתוב וכו' וכן בהחובל גבי ורפא ירפא. וכן תענית ג ע"א מנחות יז ע"ב:

« גליון הש"ס על בבא קמא ס״ד ×¢×´×‘ גליון הש"ס על בבא קמא ס״ה ×¢×´×‘ »