גליון הש"ס על בבא קמא ב׳ ב

« גליון הש"ס על בבא קמא ב׳ ×¢×´× גליון הש"ס על בבא קמא ג׳ ×¢×´× »

1 בבא קמא פתח ↗

מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָא יָלְפִינַן, תָּא שְׁמַע: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״.

2 רש"י פתח ↗

כתיב כי יגח - דודאי נתכוון השור להרע ובא עליו בכח אבל נגיפה הוי משמע שמצאו עומד ודחפו בקרניו לישנא אחרינא אית ליה מזלא ואינו נוח להמיתו בנגיפה דהיא דחיפת קרן מעט אלא בנגיחה בכח ובכוונה ובתחיבת קרן בגוף:

3 רש"י פתח ↗

ואגב אורחיה קמ"ל - קרא מדתלה נגיחה באדם ונגיפה בבהמה דמשמע נוחה היא הבהמה למות מן האדם משמיענו דשור המועד להרוג את הבהמה ג' פעמים לא חשיב העדאה לגבי אדם דאם נגח אדם ומת דינו כתם דאינו משלם את הכופר דבתם ההורג אדם כתיב סקול יסקל השור ובעל השור נקי שמות כ״א:כ״ח ובמועד כתיב וגם בעליו יומת וההיא מיתה היינו ממון שמשלם את הכופר דמי נהרג ליורשיו ולא מיתה ממש דאמרינן בפ"ק דסנהדרין דף טו: על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו אבל מועד לאדם הוי מועד לבהמה ומועד להרוג את האדם משכחת לה כשלא עמד בדין עד שנגח שלש פעמים שלא נסקל מיד כשהמית הראשון:

1 גמ' דברי תורה מדברי קבלה. ע' חולין קלז ע"א תוס' ד"ה אתי':

2 רש"י ד"ה כתיב כי יגח כו' אית ליה מזלא. עיין שבת נג ע"ב ברש"י ד"ה מזלא:

3 שם ד"ה ואגב אורחיה. כשלא עמד בדין. לקמן ד' ה ע"א:

« גליון הש"ס על בבא קמא ב׳ ×¢×´× גליון הש"ס על בבא קמא ג׳ ×¢×´× »