עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ב׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

« עץ יוסף על שמות רבה י״ח:א׳ עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ג׳ »

2 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב תהלים קיט, סב: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁעָשִׂיתָ בְּמִצְרַיִם, וְלָנוּ עָשִׂיתָ צְדָקָה, הֵיאַךְ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר משֶׁה שמות יב, יב: וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר, הִתְחִילוּ מֵהֶם יְרֵאִים וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹא הָיוּ מִתְיָרְאִין, מִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא הָיָה מוֹלִיךְ בְּכוֹרוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ טֹל אֶת זֶה וְיָלִין עִמָּךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה הָרַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּכוֹרוֹת, וְאוֹתָם שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵעַ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַמִּצְרִים וְהָיָה נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מִצְרִי וּמַנִּיחַ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה הַיְּהוּדִי מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא אֶת הַמִּצְרִי מֵת, בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב, יג: וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף, הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

3 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב משלי לא, יח: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה וגו', אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, הֵיאַךְ אַתָּה מוֹנֶה כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהָיָה מוֹצִיא מִצְרִי לְכָל אִשָּׁה וְאִשָּׁה אוֹ שֶׁהַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה הוּא בְּכוֹר וְנִמְצְאוּ כָּל בָּנִים מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, נא: וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם, טִפָּה רִאשׁוֹנָה. הַנְּקֵבוֹת הַבְּכוֹרוֹת אַף הֵן מֵתוֹת, חוּץ מִבִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, שֶׁנִּמְצָא לָהּ פְּרַקְלִיט טוֹב, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ב, ב: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא. לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ משלי לא, טו: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, בְּאֵיזֶה לַיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

4 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר אֱלִיהוּא איוב לד, כ: רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה, כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, מִיָּד וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, אָמַר לוֹ משֶׁה מַה פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ, מִי בָּא אֵצֶל מִי אַתָּה אֶצְלִי אוֹ אֲנִי אֶצְלְךָ, אָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, לָמָּה איוב ט, ד: חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם.

5 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר דָּוִד תהלים עז, ז: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִזְכֶּרֶת אֲנִי אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁהָיִיתָ שׁוֹבֵר אֶת הָאוֹיְבִים בַּעֲבוּרִי בַּלַּיְלָה. וְאֵין נְגִינָתִי אֶלָּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר איכה ג, סג: אֲנִי מַנְגִינָתָם, וְאוֹמֵר בראשית יד, כ: אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. בָּא עָלֵינוּ סַנְחֵרִיב שָׁבַרְתָּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב יט, לה: וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה בּוֹא וּרְאֵה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵן גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי הֵם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה סב, ו: עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב מִיכָאֵל יָצָא וְהִכָּה בָהֶם, וְגַבְרִיאֵל הִצִּיל בְּמִצְוָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו. לָמָּה כָךְ, אֶלָּא תְּנָאִין עָשָׂה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵימָתַי, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אָמְרוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל לְפָנָיו אָנוּ יוֹרְדִין לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם אִלּוּ יָרַד לְשֵׁם אֶחָד מִכֶּם לַכִּבְשָׁן אַתֶּם הֱיִיתֶם מַצִּילִין אוֹתוֹ, אֶלָּא לִשְׁמִי יָרַד וַאֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית טו, ז: אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, אֶלָּא אֶתֵּן לָכֶם זְמַן אֵימָתַי תֵּרְדוּ עַל שֶׁנִּזְדַּקַּקְתֶּם לְהַצִּילוֹ לִכְבוֹד שְׁמִי, אַתָּה מִיכָאֵל עַל מַחֲנֵה אַשּׁוּר, וְאַתָּה גַּבְרִיאֵל עַל מַחֲנֵה כַּשְׂדִּים. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד גַּבְרִיאֵל לְהַצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, גָּזַר לָאֵשׁ וְיָצָא וְלִהַט כָּל אוֹתָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ג, כב: גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע אֻמּוֹת מֵתוּ שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב דניאל ג, ג: בֵּאדַיִן מִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא סְגָנַיָא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, וְכָאן חָסְרוּ אַרְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ג, כז: וּמִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא, לְפִיכָךְ אָמַר חֲנַנְיָה תהלים קיז, א: הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם. מִישָׁאֵל אָמַר תהלים קיז א: שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. וַעֲזַרְיָה אָמַר תהלים קיז, ב: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר תהלים קיז ב: וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, אֱמֶת מַה שֶּׁאָמַר לִי כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְהַצִּיל אַבְרָהָם, וְכֵן מִיכָאֵל עָשָׂה מַה שֶּׁאָמַר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב יט, לה: וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה', תָּנָא כֻּלָּן פּוֹלֶמַרְכִין וְדֻכָּסִין הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן וְהִנִּיחוּ קַנְקַנֵּיהֶם מֻשְׁלָכִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסַנְחֵרִיב אַתָּה עָשִׂיתָ שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב יט, כג: בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ, אַף אֲנִי בְּיַד מַלְאָכִי, מֶה עָשָׂה לוֹ ישעיה י, טז: וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. מַהוּ וְתַחַת כְּבֹדוֹ, שֶׁשָֹּׂרַף גּוּפָן מִבִּפְנִים וְהִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם מִבַּחוּץ, שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם בִּגְדוֹ, וְלָמָּה הִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בָּנָיו שֶׁל שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית י, כב: בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב אֲנִי לְשֵׁם אֲבִיהֶם שֶׁנָּטְלוּ הוּא וְיֶפֶת בִּגְדֵיהֶם וְכִסּוּ עֶרְוַת אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ט, כג: וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִֹּׂמְלָה, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל הַנַּח בִּגְדֵיהֶן וּשְׂרֹף נִשְׁמָתָן, מַה כְּתִיב שָׁם מלכים ב יט, לה: וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קא, ח: לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל וְחִזְקִיָּהוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל, שֶׁהָיָה לַיִל שֶׁל פֶּסַח וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר עַכְשָׁו יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבֶּשֶׁת בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, מָצְאוּ אוֹיְבֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה ישעיה ח, ג: קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז, וּמִהֵר לָבֹז שְׁלָלָם. וְהָאֶחָד קָרָא שְׁמוֹ ישעיה ז, יד: עִמָּנוּאֵל, לוֹמַר שֶׁאֲנִי עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים ב לב, ח: עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיַד מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא יַעֲשֶׂה עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר עובדיה א, כא: וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר זֶה מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל יב, א: וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַֹּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ צְרָכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר זכריה א, יב: וַיַּעַן מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמַר ה' צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְאוֹמֵר דניאל י, כא: וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְמָה מִיכָאֵל וְסמא"ל דּוֹמִין לְסָנֵיגוֹר וְקָטֵיגוֹר עוֹמְדִין בַּדִּין, זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מְדַבֵּר, גָּמַר זֶה דְּבָרָיו וְזֶה דְּבָרָיו, יָדַע אוֹתוֹ הַסְּנֵיגוֹר שֶׁנָּצַח הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת הַדַּיָּין שֶׁיּוֹצִיא אִיפוֹפָסִין. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ קָטֵיגוֹר לְהוֹסִיף דָּבָר, אָמַר לוֹ הַסָּנֵיגוֹר הַחֲרֵשׁ וְנִשְׁמַע מִן הַדַּיָּן. כָּךְ מִיכָאֵל וְסמא"ל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג וּמִיכָאֵל מְלַמֵּד זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָֹּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵל מְשַׁתְּקוֹ, לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פה, ט: אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ, הֱוֵי תהלים עז, ז: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עַל נֵס שֶׁל חִזְקִיָּהוּ. דָּבָר אַחֵר, אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, נִזְכַּר אֲנִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּמִצְרַיִם, וּמְנַגְנִין שֶׁעָשִׂיתָ לְמִצְרַיִם, הֵיאַךְ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִים, מַכַּת בְּכוֹרוֹת אָמַר לְהָבִיא תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, כג: הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. הִתְחִיל אוֹמֵר שמות ה, ב: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אָבִיא עָלָיו מַכַּת בְּכוֹרוֹת תְּחִלָּה מְשַׁלְּחָן, אֶלָּא מֵבִיא אֲנִי עָלָיו מַכּוֹת אַחֵרוֹת תחלה וּבְעֵקֶב זֹאת אֲנִי מֵבִיא אֶת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס תהלים צ, יא: מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, מִי יוֹדֵעַ נַגְנִין שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עז, כ: בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בְּעָקֵב מִי יוֹדֵעַ.

5 ברכות פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: גָּדוֹל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמִיכָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּגַבְרִיאֵל, דְּאִילּוּ בְּמִיכָאֵל כְּתִיב: ״וַיָּעׇף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים״. וְאִילּוּ גַּבֵּי גַבְרִיאֵל כְּתִיב: ״וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף וְגוֹ׳״.

6 שמות רבה פתח ↗

אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָה אַתֶּם עוֹשִׂים תִּהְיוּ יוֹדְעִים שֶׁיִּגֹּף אֶת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב, כג: וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי לֵוִי מַהוּ וְעָבַר ה', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֵר אֲנִי עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לְבַרְבַּרְיָאה עָמְדוּ הַבַּרְבָּרִיִּים וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר מַה כָּבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לְאֵלּוּ שֶׁגִּדְּלוּ בְּנִי וְהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲנִי קוֹרֵא שֵׁם אוֹתָהּ הַמְּדִינָה עַל שֵׁם בְּנִי. חָזְרוּ אַחֲרֵי יָמִים וְקִלְּלוּ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֲנִי עוֹבֵר עַל מַה שֶּׁכִּבַּדְתִּי אוֹתָם, יוֹצֵא אֲנִי וְעוֹשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וּמַצִּיל אֶת בְּנִי. כָּךְ יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מג, ו: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, כִּבְּדוּ אֶת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית נ, ג: וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה כָּבוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה לְמִצְרַיִם, הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּשְׁמָהּ שֶׁל גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יג, י: כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. כְּשֶׁחָזְרוּ וְשִׁעְבְּדוּ בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שמות יב, יב: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, חוֹזֵר אֲנִי מֵאוֹתוֹ כָּבוֹד וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ שְׁמָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר יואל ד, יט: מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה:

7 שמות רבה פתח ↗

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה שמות יב, כג: וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח, אוֹתָהּ שָׁעָה כִּבְיָכוֹל עָמַד לוֹ בַּפֶּתַח, אֶלָּא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁהַטַּבָּח מַכְנִיס צֹאנוֹ וְכָל שֶׂה אוֹ כֶבֶשׂ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁחֹט נוֹטֵל הַסִּיקְרָא וְרוֹשֵׁם עָלֶיהָ לְהַכִּיר אֵיזֶה יִשְׁחֹט וְאֵיזֶה לֹא יִשְׁחֹט. כָּךְ שמות יב, יב: וְרָאָה אֶת הַדָּם, כִּבְיָכוֹל עָמַד בַּפֶּתַח וְדוֹחֶה הַמַּשְׁחִית שֶׁלֹא יִגֹּף אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם הָאֱלֹהִים שמות יב, כד: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם עַכְשָׁו כָּךְ אֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָכֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר מלאכי ג, יט: כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וגו', אֲבָל אַתֶּם מלאכי ג, יז: וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ.

2 הה"ד חצות לילה כו'. שנמצא כאן משפט וצדקה יחדיו כדדייק משפטי צדקך שמשפט הוא דין ועונש וצדקה היא רחמים ופעולת חסד. לכן הקפיד על רגע של חצות לילה אמצעי שהוא אמצעי בין הדין והרחמים. וזהו שסיים לכך נאמר על משפטי צדקך:

3 אלא כיון שאמר משה כו'. ואף על גב דבלאו הכי איכא צדקה במה שגאל את ישראל י"ל דבעי לאשכחוי צדקה בעת ההיא עצמו שנעשה המשפט. שלכן היתה בחצי הלילה כדלעיל. אבל הגאולה לא היתה אלא אחרי שאמר פרעה קומו צאו וגו':

4 וילין עמך. בראותם שצוה הקב"ה לישראל ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו' לזה הטמינו שם בכוריהם להנצל כיון שבודאי לא יבא המשחית להם בשביל הצלת ישראל:

5 פוסע. מפרש ופסחתי לשון דילוג ופסיעה כדפרש"י בחומש. ולהכי קאמר פוסע. ובחזית פזוק אשכול הכופר דקאמר שהמלאך נכנס ונוגף פליג אהא:

6 התחילו ישראל אומרים כו'. דלאו על נפשיה אמר דוד כן אלא בשם ישראל:

7 לכך נאמר על משפטי צדקך. דמשפט הפך הצדקה הוא. אלא משפט למצרים וצדקה לישראל וצדקך לשון צדקה כמו אני בצדק אחזה פניך:

« עץ יוסף על שמות רבה י״ח:א׳ עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ג׳ »