עץ יוסף על דברים רבה ג׳:ו׳

מקור דברים רבה ג׳:ו׳

6 בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים דברים ז, יד, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אֵין שִׁבְחָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִצָּרוֹתֶיהָ, דברים ז, יד: לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, סָרִיסִין וְאַיְלוֹנִית. אֵין לִי אֶלָּא בָּאָדָם, מִנַּיִן אַף בִּבְהֵמָה, דִּכְתִיב דברים ז, יד: וּבִבְהֶמְתְּךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. מִנַּיִן אַף בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב שמות כג, כו: לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּבָאָרֶץ. מִנַּיִן אַף בְּאִילָן, דִּכְתִיב מלאכי ג, יא: וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָֹּׂדֶה. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְהֵא תְּפִלָּתְךָ עֲקָרָה אֶלָּא תְהֵא עוֹלָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, מִן הַתְּשׁוּבָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל נַפּוֹלִין שֶׁל כּוּתִים, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהַבֶּהָם עִמּוֹ, נִתְלַוֶּה לָהֶם כּוּתִי אֶחָד, הִגִּיעוּ אֵצֶל הַר גְּרִיזִים אָמַר אוֹתוֹ כּוּתִי לְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי, מַהוּ דִּין דְּהָדֵין טוּרָא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, לָמָּה הוּא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי שֶׁלֹא לָקָה בְּמֵי הַמַּבּוּל. אָמַר לֵיהּ מִנַיִן לָךְ, אָמַר לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב יחזקאל כב, כד: בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְנֹחַ לַעֲלוֹת לשם להר וְלֹא לַעֲשׂוֹת תֵּבָה. אָמַר לוֹ לֹא עָשָׂה אֶלָּא לְנַסּוֹתוֹ, שָׁתַק רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ הַבֶּהָם תֵּן לִי רְשׁוּת לוֹמַר לוֹ דָּבָר אֶחָד, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַבֶּהָם אֵין הָהָר הַזֶּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי אֶלָּא חוּץ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אֵין כְּתִיב בראשית ז, כ יט: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָבְרוּ הַמַּיִם וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם, מִיָּד יָרַד רַבִּי יוֹנָתָן מִן הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה ישעיה נד, יז: וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, הֱוֵי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, מַהוּ וּבִבְהֶמְתֶּךָ וּבַבֶּהָמִין שֶׁלָּךְ.

פירוש עץ יוסף על דברים רבה ג׳:ו׳

6 אלא בשעה שהיא מתקלסת מצרותיה. הנה עשו מ"ם מכל העמים מ"ם הפועל שכל העמים יודו בפיהם שישראל הם מבורכים. כי תהיה השפעתם כל כך עד שצריהם יודו ברוב ברכתם:

7 ואילוניות לשון איל זכר דוכרנותא כן פרש"י בפ' אלו נערות:

8 אף בארץ כלו' בפרי הארץ כעשב האדמה וכדומה:

9 לא תהא תפלתך עקרה. דייק מדכתיב לא יהיה בך דמשמע מאשר בך ומקרב לבך וזו היא התפלה מת"כ ופרש"י שלא תהא תפלתך כשתתפלל על בניך תהא נשמעת תפלתך:

10 מן התשובה שידעו כולם להשיב תשובות נכונות לשואליהם. וכמעשה שהביא:

11 ניפולין בס' נח הגירסא פלטנוס. והיא היא שפירושו הר. והוא הר גריזים שהכותים והשמרונים מחזיקים אותו לקודש ודמות יונה יש להם שם ועובדים אותה יפ"ת:

12 והבהמם מוליך בהמתו:

13 מהו דין כו' כלו' מה זה חידוש בא לידינו שפגענו בהר הקודש הזה:

14 שלא לקה כו' פי' שלא הוצף במי המבול. וע' בב"ר פ' ל"ג סי' י"א:

15 את ארץ כו' הפסוק הזה הוא על א"י ודימה שפירושו בלשון תמיה מדוע לא טהורה ארצך זכר נא כי לא גושמה ביום זעם והיה קבלה נכזבה כי הר גריזים היה ככה:

16 אין ההר הזה דרך שאלה הוא:

17 אלא חוץ כו' בתמיה:

18 א"ל אין כתיב כו'. פי' וכי אין כתיב כו':

19 ויכסו כל ההרים הגבוהים כו'. הכוונה בזה כדאי' בב"ר פ' ל"ב סי' ט"ו שא"ל אם ההר הזה הוא אחד מן ההרים הרמים והגבוהים שבעולם הא כתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים הרי שהוצף במי המבול. ואם מהרים הנמוכים הוא לא השגיח עליו ולא החשיבו לכתוב בפירוש שהוצף גם הוא. והוא בק"ו מהרים הגבוהים. והאי דכתיב לא גושמה ביום זעם היינו שלא ירד עליה הגשם מן השמים אבל מ"מ המים הלכו שמה וכמו שכתב הרמב"ן בס' נח:

20 ובבהמין אפי' מוליכי הבהמות אינם עקר מן התשובה: