עץ יוסף על דברים רבה ב׳:כ״ב

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

מקור דברים רבה ב׳:כ״ב
22 רַבָּנָן אָמְרֵי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ מֶה הָיָה וּמֶה עָתִיד לִהְיוֹת, דִּכְתִיב ישעיה מו, י: מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וגו', כֵּיצַד בְּפָרָשָׁה זוֹ הֶרְאָה משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אִם חָטְאוּ הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לִגְלוֹת, וְהֵיאַךְ הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְהֵיאַךְ הֵן נִגְאָלִים. הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לַחֲטֹא, דִּכְתִיב דברים ד, כה: וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְאַחַר כָּךְ דברים ד, כז: וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים, וְאַחַר כָּךְ דברים ד, ל: בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ. מַהוּ בַּצַּר לְךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל צָרָה שֶׁהִיא שֶׁל יָחִיד צָרָה, וְכָל צָרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל יָחִיד אֵינָהּ צָרָה. דָּבָר אַחֵר בַּצַּר לְךָ, רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר כָּל צָרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֻׁתָּפִין בָּהּ צָרָה, וְכָל צָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַצְמָן אֵינָהּ צָרָה. דָּרַשׁ רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן צָרָתָן בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה שֶׁלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר אסתר ד, ג: אֵבֶל גָּדוֹל לַיְהוּדִים, מִיָּד הִצְמִיחַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָה, מִנַּיִן אסתר ח, טז: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
פירוש עץ יוסף על דברים רבה ב׳:כ״ב
22 היאך הם עתידין לחטוא. כלו' על איזה אופן יחטאו. כי יש חוטא מתאוה. ויש להכעיס. ועל זה האופן חטאו:
23 שאינה של יחיד אלא של רבים. אינה צרה. שהקב"ה אינו מניחם בצרה כדכתיב בצר לו ולא כתיב בצר לכם. על כרחך שעל רבים אינו חל לשון צער:
24 וכל צרה של ישראל עצמן אינה צרה. הטעם לפי שהקב"ה מרחם על ישראל והוא עמהם בצרה. ובילקוט גרס להיפוך גבול בנימין: