עץ יוסף על במדבר רבה ט״ז

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

« עץ יוסף על במדבר רבה ט״ו:כ״ה עץ יוסף על במדבר רבה י״ז:א׳ »

1 במדבר רבה פתח ↗

הֲלָכָה מַהוּ לִפְרשׁ לַיָּם הַגָּדוֹל קֹדֶם לַשַּׁבָּת שְׁלשָׁה יָמִים, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ ספרי שופטים רג: אֵין מַפְלִיגִין בִּסְּפִינָה בַּיָּם הַגָּדוֹל שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת בִּזְּמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ לִפְרשׁ כְּמוֹ מִצּוֹר לְצִידוֹן, מֻתָּר לוֹ לִפְרשׁ אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לֵילֵךְ מִבְּעוֹד יוֹם, בִּשְׁלִיחַ הָרְשׁוּת, וְאִם הָיָה שְׁלִיחַ מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ לִפְרשׁ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּרְצֶה, לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִיחַ מִצְוָה וּשְׁלִיחַ מִצְוָה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסֻכָּה שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, שֶׁאֵין לְךָ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשָׁלִיחַ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ כְּדֵי שֶׁיִּצְלַח בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֵין לְךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנוֹתְנִין נַפְשָׁם לְהַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתָן כְּאוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע ב, א: וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם, מִי הָיוּ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ פִּינְחָס וְכָלֵב, וְהָלְכוּ וְנָתְנוּ נַפְשָׁם וְהִצְלִיחוּ בִּשְׁלִיחוּתָן. מַהוּ יהושע ב, א: חֶרֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן קַדָּרִין וְהָיוּ צוֹוְחִין הֲרֵי קְדֵרוֹת, מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִקְנֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁ בָּהֶן אָדָם, קְרֵי בֵּיהּ חֶרֶשׂ, כְּדֵי שֶׁלֹא יֹאמְרוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן מְרַגְּלִים. יהושע ב, א: וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה, עָמְדָה וְקִבְּלָן, וְהִרְגִּישׁ בָּהֶן מֶלֶךְ יְרִיחוֹ וְשָׁמַע שֶׁבָּאוּ לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע ב, ב: וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ לְבַקְּשָׁם, מֶה עָשְׂתָה רָחָב, נָטְלָה אוֹתָם לְהַטְמִינָם, אָמַר לָהּ פִּינְחָס אֲנִי כֹהֵן וְהַכֹּהֲנִים נִמְשְׁלוּ לְמַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר מלאכי ב, ז: כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא, וְהַמַּלְאָךְ מְבַקֵּשׁ נִרְאֶה מְבַקֵּשׁ אֵינוֹ נִרְאֶה. וּמִנַּיִן שֶׁנִּמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים כְּמַלְאָכִים, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּמשֶׁה במדבר כ, טז: וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם, וַהֲלוֹא משֶׁה הָיָה, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁנִּמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים כְּמַלְאָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר שופטים ב, א: וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וַהֲלוֹא פִּינְחָס הָיָה, אֶלָּא מִיכָּן שֶׁנִּקְרְאוּ הַנְּבִיאִים מַלְאָכִים, לְפִיכָךְ אָמַר לָהּ פִּינְחָס אֲנִי כֹהֵן וְאֵינִי צָרִיךְ לְהַטְמִין, הַטְמִינִי לְכָלֵב חֲבֵרִי וַאֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶן וְאֵינָן רוֹאִין אוֹתִי, וְכֵן עָשְׂתָה, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע ב, ד: וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יהושע ב, ד: וַתִּצְפְּנוֹ, הֲרֵי שֶׁלֹא הִטְמִינָה לְפִינְחָס אֶלָּא לְכָלֵב, לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה נָתְנוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים אֵלּוּ נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָם. אֲבָל שְׁלוּחִים שֶׁשָּׁלַח משֶׁה הָיוּ רְשָׁעִים, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן במדבר יג, ב: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים.

2 במדבר רבה פתח ↗

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים עו, ו: אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם. אֶשְׁתּוֹלְלוּ, אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁשָּׁלְחוּ הַמְּרַגְּלִים וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, אֶלָּא אַף משֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְרַשְׁלוּ אֶת יָדָם, מִיָּד עָמַד כָּלֵב וְשִׁתֵּק כָּל אוֹתָן אֻכְלוּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יג, ל: וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם, עָמַד לוֹ עַל הַסַּפְסָל וְהָיָה מְשַׁתְּקָן וְאוֹמֵר הַס, וְהֵם שׁוֹתְקִין לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם במדבר יד, ז: טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה טוֹבָה גְדוֹלָה אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ, שֶׁנֶאֱמַר דברים א, לו: זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, מַהוּ זוּלָתִי, לָזֶה אִתִּי יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא מִכֶּם, אַתֶּם לֹא מְצָאתֶם יְדֵיכֶם אֶלָּא כְּשַׁלְתֶּם, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב, כָּל כָּךְ לָמָּה עַל שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִין טִפְּשִׁין, אָמַר שְׁלֹמֹה משלי כו, ו: מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל.

3 במדבר רבה פתח ↗

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, רַבִּי אַחָא הַגָּדוֹל פָּתַח ישעיה מ, ח: יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהִתְנָה עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ לֵךְ עִמִּי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַתָּנָה, הָלַךְ עִמּוֹ וָמֵת, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת אָבִיךָ אֵינִי חוֹזֵר בִּי בַּמַּתָּנָה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, בּוֹא וְטֹל אַתָּה. כָּךְ הַדָּבָר, הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָאוֹהֵב, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה מא, ח: זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹא לֵךְ עִמִּי בראשית יב, א: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יג, יז: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בראשית יג, טו: כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנֵתִי עִם הָאָבוֹת לִתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וּמֵתוּ, אֵינִי חוֹזֵר בִּי אֶלָּא ישעיה מ, ח: וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.

4 במדבר רבה פתח ↗

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי י, כו: כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו, נִכָּרִים הָיוּ הַמְּרַגְּלִים שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ט, ב: וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן יָפֶה הָיָה אוֹמֵר הַכְנִיסוּ אֶת הַיַּיִן בְּבֵיתִי, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן חֹמֶץ, הָיָה אוֹמֵר הַכְנִיסוּ אֶת הַיַּיִן בְּבָתֵּיכֶם. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַזְּקֵנִים מַעֲשֵׂיהֶם כְּשֵׁרִים, קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יא, טז: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמְרַגְּלִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לַחְטֹא, קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים.

5 במדבר רבה פתח ↗

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי כו, ו: מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל, וְכִי כְּסִילִים הָיוּ מְרַגְּלִים וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲנָשִׁים בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים הֵם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר שמות יז, ט: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמואל א יז, יב: וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים, שמואל א א, יא: וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, לְאֵלּוּ אַתְּ קוֹרֵא כְּסִילִים, אֵלּוּ לֹא נִקְרְאוּ כְּסִילִים אֶלָּא עַל שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר משלי י, יח: וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל, אַף עַל פִּי כֵן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְעָשׂוּ עַצְמָן כְּסִילִים, עֲלֵיהֶם אָמַר משֶׁה דברים לב, כ: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִפִּי משֶׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב דברים א, כג: וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, מִכָּאן שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִפְנֵי משֶׁה, וְאַף משֶׁה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם מִדַּעַת עַצְמוֹ עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, פְּלוֹנִי מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי, וְאָמַר לוֹ רְאוּיִים הֵם, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יג, ג: וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה', וְאַחַר כָּךְ לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נֶהֶפְכוּ וְעָשׂוּ כָּל הַצָּרָה וְגָרְמוּ לְאוֹתוֹ דּוֹר שֶׁיִּלְקֶה בְּאוֹתָהּ הַמַּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, שֶׁנִּתְבָּרְרוּ צַדִּיקִים וְנִתְהַפְּכוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים במדבר יג, טז: אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים.

6 במדבר רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ, במדבר יב, א: וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלַח לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ישעיה מד, יח: לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מָה רָאָה לוֹמַר אַחַר מַעֲשֵׂה מִרְיָם שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֹּאמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין עֹנֶשׁ לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ סָמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעִנְיָן זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁדִּבְּרָה מִרְיָם בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בְּצָרַעַת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל עָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאִם בִּקְּשׁוּ לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע יִהְיוּ מִסְתַּכְּלִין מַה נַּעֲשָׂה לְמִרְיָם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ לִלְמֹד, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם.

7 מדרש תנחומא פתח ↗

רְאֵה מָה הָאָרוֹן חָבִיב, שֶׁהַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָרוֹן, שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּתוֹכוֹ. וְכָל הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂים לְיִשְׂרָאֵל, בָּאָרוֹן הָיוּ נַעֲשִׂים, לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּתוֹכוֹ. רְאֵה מַה כְּתִיב בּוֹ, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה במדבר י, לג. וְהָיָה הוֹרֵג נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְשׂוֹרֵף אֶת הַקּוֹצִין וְהוֹרֵג שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

7 במדבר רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלַח לְךָ, לֹא הָיָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלְכוּ, לָמָּה, שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דברים ח, ז: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים יא, י: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וגו', וְעַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם אָמַר שמות ג, ח: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ וגו', הַכָּתוּב אוֹמֵר שמות יג, כא: וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, וּמַהוּ שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הֵן בִּקְּשׁוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ לִירַשׁ אֶת הַתְּחוּמִין, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דברים א, כא: רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים א, כב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, זֶהוּ שֶׁאָמַר עֶזְרָא נחמיה ט, טו יז: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתֶיךָ וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר במדבר י, לג: לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. אֶלָּא אָמְרוּ דברים א, כב: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ, אֶלָּא שֶׁלֹא הֶאֱמִינוּ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר תהלים עח, כב: כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים, וּכְתִיב תהלים עח, י: וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְמָה הָיוּ דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן לִבְנוֹ אִשָּׁה נָאָה וּבַת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ זִמַּנְתִּי לְךָ אִשָּׁה נָאָה וּבַת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה. אָמַר לוֹ הַבֵּן אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ, שֶׁלֹא הָיָה מַאֲמִין לְאָבִיו, מִיָּד הֻקְשָׁה הַדָּבָר וְהֵרַע לְאָבִיו, אָמַר אָבִיו מָה אֶעֱשֶׂה אִם אוֹמַר לוֹ אֵינִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר כְּעוּרָה הָיְתָה לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לְהַרְאוֹתָהּ, לְסוֹף אָמַר לוֹ רְאֵה אוֹתָהּ וְתֵדַע אִם כִּזַּבְתִּי לָךְ, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹא הֶאֱמַנְתָּ בִּי קוֹנָם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, אֶלָּא לְבִנְךָ אֲנִי נוֹתְנָהּ. וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל: טוֹבָה הָאָרֶץ, וְלֹא הֶאֱמִינוּ, אֶלָּא אָמְרוּ: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מְעַכֵּב אֲנִי עֲלֵיהֶם הֵם אוֹמְרִים עַל שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לֹא הֶרְאָה אוֹתָהּ לָנוּ, אֶלָּא יִרְאוּ אוֹתָהּ וּבִשְׁבוּעָה שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נִכְנַס לְתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד, כג: אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ, אֶלָּא לִבְנֵיהֶם אֲנִי נוֹתְנָהּ.

8 במדבר רבה פתח ↗

כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְמשֶׁה נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, הִתְחִיל משֶׁה עוֹמֵד וְתוֹהֶא אָמַר אֶפְשָׁר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁאֶמָּלֵךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְנִמְלַךְ, אָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ בָּנֶיךָ מְבַקְּשִׁים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין זֶה תְּחִלָּה לָהֶם, עַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם הִלְעִיגוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר הושע ז, טז: זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, לְמוּדִים הֵם לְכָךְ, אֵינִי צָרִיךְ לְנַסּוֹתָם, שֶׁכָּתוּב דניאל ב, כב: יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה יוֹדֵעַ אֲנִי מָה הֵם, אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ שְׁלַח לְךָ לְעַצְמְךָ, מִנַיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב במדבר יג, טז: אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר.

9 במדבר רבה פתח ↗

וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ במדבר יג, טז, מָה רָאָה משֶׁה לְהוֹסִיף עַל שְׁמוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ יוּ"ד, אֶלָּא כָּלֵב נָטַל שְׂכָרוֹ מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע יד, ט: אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם, וִיהוֹשֻׁעַ נָטַל שְׂכַר עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁנִּתּוֹסַף בּוֹ יוּ"ד יַתִּיר, יו"ד עֲשָׂרָה, במדבר יג, טז: וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. דָּבָר אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה אוֹתָן שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.

10 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

אדם שת אנוש. א"ר אחא בשעה שבא הקב"ה לברא לאדם הראשון נמלך במלאכי השרת אמר להם נעשה אדם, אמרו ליה אדם זה מה טיבו, אמר להם חכמתו מרובה משלכם, הביא לפניהם בהמה וחיה ועופות אמר להם זה מה שמו, לא היו יודעים, העבירם לפני אדם הראשון, אמר ליה זה מה שמו, א"ל זה שור וזה חמור זה סוס וזה גמל, א"ל ואתה מה שמך א"ל אני נאה להקרות אדם שנבראתי מן האדמה, ואני מה שמי א"ל לך נאה להקרות אדני שאתה אדון לכל, א"ר אחא אמר הקב"ה אני ה' הוא שמי הוא שמי שקראני אדם הראשון. אמר רבי יהודה בר רבי סימון עד שאדם הראשון מוטל גולם לפני מי שאמר והיה העולם הראה לו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, דור דור ומנהיגיו, שנאמר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו, כבר הם כתובים על ספרו של אדם הראשון. ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר. ר' תנחומא בש"ר שמואל אומר אותו זרע שהוא קם ממקום אחר, ואי זה זה מלך המשיח. ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק, אמר להם עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטרין. ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהם כקופין, ונעשו חולין למזיקין, הדא הוא דכתיב זה ספר תולדות אדם, אלו תולדות ואין הראשונות תולדות, ומה הן אלהות. חנוך מתושלח למך. כתיב ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו א"ר חמא בר' אושעיא אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים, א"ר איבו אדם חנף היה פעמים צדיק פעמים רשע, אמר הקב"ה עד שהוא בצדקתו אסלקנו. המינים שאלו את ר' אבהו אין אנו מוצאים מיתה לחנוך, אמר להם למה, א"ל נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה כי היום ה' לוקח את אדוניך, א"ל אם לקיחה אתם דורשים נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה הנני לוקח ממך את מחמד עיניך, א"ר תנחומא יפה השיבן רבי אבהו. מטרונא שאלה את ר' יוסי אין אנו מוצאים מיתה לחנוך אמר לה אם נאמר ויתהלך חנוך את האלהים ושתק הייתי אומר כדברך, כשהוא אומר ואיננו כי לקח אותו אלהים ואיננו בעוה"ז כי לקח אותו אלהים: נח שם חם ויפת. כתיב ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו, ר' יוחנן אמר לא השם הוא המדרש ולא המדרש הוא השם, לא היה צריך קריא למימר אלא או נח זה ינחנו או נחמן זה ינחמנו שמא זה נח זה ינחמנו, אלא בשעה שרצה הקב"ה לברא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע ליחרש כיון שחטא המרידם עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היתה נשמעת ליחרש, כיון שעמד נח נינוחו, נאמר כאן נייחא ונאמר להלן נייחא למען ינוח שורך וחמורך מה להלן נייחא שוורים אף כאן. ריש לקיש אמר עד שלא עמד נח היו המים מציפים אותם ועולים בתוך קבריהם שני פעמים ביום דכתיב הקורא למי הים וישפכם שני פעמים ביום אחד בשחרית ואחד בערבית, הדא הוא דכתיב כמו חללים וגו' שוכבים שלהם חללים היו כיון שעמד נח נינוחו, נאמר כאן נייחא ונאמר להלן נייחא יבא שלום ינוחו על משכבותם מה נייחא האמור להלן בקבר אף כאן בקבר, ר' אלעזר אומר לשם קרבנו נקרא שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח, ר' יוסי בר חנינא אומר לשם התבה נקרא שנאמר ותנח התבה. נח נח א"ר אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעוה"ז ויש לו בעוה"ב, נייחא לו נייחא לעולם, נייחא לאבות נייחא לבנים, נייחא לעליונים נייחא לתחתונים, נייחא בעוה"ז נייחא בעוה"ב: שם חם ויפת, והלא יפת הוא הגדול שנאמר אחי יפת הגדול, אלא בתחלה אתה דורש שם שהוא צדיק ושנולד מהול ושיחד הקב"ה שמו עליו ושאברהם נולד ממנו וששמש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו. בר חטיא אמר שמנין אותיותיו תלה הקב"ה לדורות, מן מבול ועד הפלגה ש"מ שנים: ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים, כתוב אחד אומר ודודנים וכתוב אחד אומר ורודנים. רבי סימון ורבין חנין, ר' סימון אומר דודנים שהם בני דודיהם של ישראל, רודנים שהם באים ורודים אותם, אמר רבי חנן בשעה שישראל נתונים בעליה אינון אמרין להון בני דודיכון אנן, ומשעה שהם נתונים בירידה הם באים ורודים אותם: בני חם כוש ומצרים פוט וכנען. ארשב"ג היינו סבורים שנתבלעה משפחתו של פוט ובא יחזקאל ופרש כוש ופוט וכל הערב: הוא החל להיות גבור, חמשה הוא לטובה וכו' כתוב בריש מגלה: ומצרים ילד את לודים ואת ענמים, אמר רבי אבא בר כהנא כל מוניטא של מצרים אינו אלא פסולים, אמר רבי אבא בר כהנא פתרוסים וכסלוחים היו מעמידין היטלוסין, אלו מגנבים נשותיהם של אלו ואלו מגנבים נשותיהם של אלו, מה יצא משם פלשתים, ופלשתים גבורים, כפתורים ננסין: ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג, רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שלא היו מכירין את יחוסן היו מוציאים לשם המאורע, אבל אנו שאנו מכירין את יחוסנו אנו מוציאים לשם אבותינו. א"ר יוסי בר תחליפא נביא גדול היה עבר שהוציא שם בנו לשם המאורע, הה"ד שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ בסוף ימיו, שאם תאמר בתחלת ימיו הרי יקטן אחיו קטן ממנו והוליד משפחות קודם לכן שנאמר ויקטן ילד ואח"כ ויהי כל הארץ שפה אחת, ואם תאמר באמצע ימיו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו: ויקטן ילד את אלמודד, למה נקרא שמו יקטן שהיה מקטין את עסקיו, ומה זכה, זכה להעמיד שלש עשרה משפחות, ומה אם הקטן כך גדול שהוא ממעט את עסקיו עאכ"ו. ודכוותה וישלח ישראל את ימינו וגו' והוא הצעיר, אמר רבי חנינא וכי מן התולדות אין אנו יודעים שהוא הצעיר אלא שהיה מצעיר את עסקיו, ומה זכה זכה לבכורה ומה אם הזעיר כך הגדול עאכ"ו. ודכוותה ודוד הוא הקטן וכי מן התולדות אין אנו יודעים שהוא הקטן, אלא שהיה מקטין את עסקיו, ומה זכה זכה למלכות. ואת חצרמות ואת ירח, רב הונא אמר מקום הוא ששמו חצרמות שהם אוכלין כרישין ולובשים כלי פפייר ומצפים למיתה בכל יום, ושמואל אמר אפילו כלי פפייר אין להם. אברם הוא אברהם ברמז תתס"ג. בתחלה נעשה אב לאדם ולבסוף על כל העולם כלו, בר קפרא אומר הקורא לאברהם אברם עובר בעשה וכו' כדכתוב בעזרא בפסוק ושמת שמו אברהם ברמז תתרס"ח. רבי אבהו אמר הבט נא השמים אין כתיב כאן אלא הבט נא השמימה, בה"א זה בראתי את העולם הריני מוסיפו על שמך ואתה פרה ורבה, אמר רבי יודן יהיו אותיותיך מנין ואברככה מאתים וארבעים ושמונה אף אותיותיך אברהם מאתים וארבעים ושמונה. יצחק יצא חק לעולם נתן דוריה לעולם וחפושא. אמר רבי יצחק יו"ד כנגד עשרת הדברות, צ' ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, ח' כנגד שמונה ימי מילה שחנכו לשמונה, ק' מאה הלבן מאה שנה יולד. אלה תולדותם ישמעאל בכור ישמעאל נביות, מה ראה הכתוב ליחס בניו של רשע, ע"י שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו: ובני קטורה פילגש אברהם, רב אמר זו הגר, א"ל רב נחמן והא כתיב ויוסף אברהם ויקח אשה, אמר ליה על פי הדבור נשאה, כד"א ויוסף ה' דבר אלי עוד, והא כתיב ושמה קטורה, א"ל שקטרה מצות ומע"ט, א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם, א"ל פילגשם כתיב. בעודנו חי אותה שישבה על הבאר ואמרה חי העולמים ראה בעלבוני, א"ר ברכיה אע"ג דאת אמר ותלך ותתע במדבר באר שבע. תאמר שנחשד עליה בריה, ת"ל ושמה קטורה וכזה שהוא חותם גנזכה ומוצאה בחותמה: זמרן ויקשן, רמי בר יחזקאל ורבנן, רמי אומר זמרן שהיו מזמרין בעולם, יקשן שהיו מתקשין בעולם, רבנן אמרין זמרן שהיו מזמרין בתוף לע"ז, יקשן שהיו מקישין בתוף לאלילים. ויקטן ילד את ובני יקשן שבא ואת ודדן, רשב"ג אמר אע"ג דאינון מתרגמי תרגומי תגרין ולופרין וראשי אומין כלם ראשי אומות הם: בני יצחק עשו וישראל. כתיב ויקראו שמו עשו הא שוא שבראתי בעולמי, אמר רב יצחק אמר הקב"ה אתון קריתון לחזירתכון שם אף אני קורא לבני בכורי שם שנאמר כה אמר ה' בני בכורי ישראל. כתיב לא יעקב יאמר עוד שמ לא שיעקר שם יעקב אלא יעקב עיקר וישראל מוסף עליו. בני עשו אליפז, הה"ד כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו, רבי סימון אמר קליפת בצלים, כל כך למה גליתי מסתריו בשביל לגלות את הממזרים שבו, וכמה ממזרים העמיד, רב אמר שלשה, לוי אמר ארבעה, א"ר אבא בנימן הדין רח דהכא ממזר הוא. ואחות לוטן תמנע בפסוק תשב באחיך תדבר. ואלה המלכים אשר מלכו. ר' יצחק פתח אלונים מבשן עשו משוטיך, נמשלו עו"א כספינה זו שעושין לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר כך שמלה ממשרקה שאול מרחובות הנהר: ואלה המלכים. נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו: לפני מלך מלך לבני ישראל, ר' יוסף בר חנינא אמר בשעה שזה מעמיד מלכים זה מעמיד שופטים, זה מעמיד אלופים זה מעמיד נשיאים. אמר רבי יוסי בן לוי זה העמיד ח' וז העמיד ח', בלע, יובב, חושם, הדד, שמלה, שאול, בעל חנן, הדר, וזה העמיד שמונה, שאול, איש בשת, דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, בא נבוכדנאצר ובטל של אלו ושל אלו שם תבל כמדבר ועריו הרס, בא אויל מרודך ונתן גדולה ליהויכין, בא אחשורוש ונתן גדולה להמן: וימת בלע. אמר רבי אבא משל לבן מלכים שהיה לו דין עם אחד וכלו מזונותיו ובא אחד וספק לומזונות, אמר המלך אין לי עסק אלא עם זה שספק לו מזונות, כך אמר הקב"ה כבר היתה מלכות עקורה מאדום ובאת בצרה וספקה לה מלכים, אמר הקב"ה אין לי עסק אלא עם בצרה הדא הוא דכתיב כי זבח לה' בבצרה: מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב, מטיבי אלוהות היו, שהיו מטיבים עצמם לע"א, רבי סימון אמר מטיבי נשים היו, בת מטרד כשם שהיו מטיבין אותה לבעלה כך היו מטיבין אותה לע"א, בת מי זהב מן דעתרון אמרין מהו דהבא מהו כספא. אלוף עירם, אמר ר' חנינא צפוראה שהוא עתיד לערום תסבריות למלך המשיח. אמר רבי לוי מעשה בשלטון אחד של רומי שהיה מבזבז תסבריות של אביו, נראה לו אליהו בחלום אמר ליה אבותיך מצמצמים ואתה מבזבז, לא זז משם עד שמלא אותם. החטין והקש והתבן מדיינין זה עם זה, החטין אומרים בשבילנונזרע השדה, והקש אומר בשבילי נזרעה השדה. תבן אומר בשבילי נזרעה השדה, אמרו ליה החטים תבא השעה ואתם רואים בשביל מי נזרעה השדה, כיון שהגיע עונת הגרן ותחיל בעל השדה נוטל את הקש ושורפו את התבן ומשליכו והחטין מעמידן כרי התחילו הכל מנשקין אותו, כך ישראל ועובדי אלילים מדיינין, עובדי אלילים אומרים בשבילנו נברא העולם, אומרים להם ישראל תבא השעה ואתם רואים לע"ל בשביל מי נברא העולם שנאמר תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל: ואלה בני ישראל ראובן שמעון, שבטים שמם נאים ומעשיהם נאים כתיב בעזרא בתחלתו. בני יהודה ער ואונן. ער שהוער מן העולם, אונן שביא אנינות לעצמו: שלושה נולדו לו מבת שוע הכנענית, בת גברא בוצינא דאתרא: ויהי עד בכור יהודה רע בעיני ה' שהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ. ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח שתים הם שנתכסו בצעיף וילדו תאומים, רבקה ותקח הצעיף ותתכס, תמר ותכס בצעיף: ובני זרח זמרי ואיתן. כתיב זמרי וכתיב עכן, ר' יהושע בן לוי אמר שעשה כמעשה זמרי, רבי שמואל בר נחמני אמר שנזמרו ישראל על ידו, איתן זה אברהם, כמה דאת אמר משכיל לאיתן האזרחי, הימן זה משה כמה דאת אמר בכל ביתי נאמן הוא, וכלכל זה יוסף כמה דאת אמר ויכלכל יוסף וגו' ואת אחיו. ודרע כלם חמשה וכי אין אנו יודעים שכלם חמשה אלא מלמד שאף עכן עמהם לעולם הבא כתוב ביהושע ברמז י"ט. ובני זרח זמרי ואיתן וכלכל ודרע כלם חמשה אלו שנתנבאו במצרים. בני קרח אסיר אלקנה ואביאסף אלו שנתנבאו במדבר, אסף הימן וידותון נתנבאו בימי דוד. ואבי עמשא יתר הישמעאלי וגו' כתוב בשמואל ברמז קכ"ח וקנ"א. ותמת עזובה אשת כלב ויקח לו כלב את אפרת. למה נקרא מרים אפרת פלטנית של מלכים מגדולי הדור. ותלד לו את חור כתוב ברמז כ"ג ודוד נפק מיניה דכתיב ודוד בן איש אפרתי היה. וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. בן חצרון בן יפונה הוא בן שפנה מעצת מרגלים, ולטעמיך בן קנז הוא דכתיב וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, אמר רבא חורגיה דקנז הוה, דיקא נמי דכתיב הקנזי שמע מינה עזובה זו מרים, למה נקרא שמה עזובה שהכל עזבוה, הוליד והא קא מינסיב נסבא ליה, אמר רבי יוחנן כל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה. יריעות שהיו פניה דומות ליריעות. ואלה בניה, אל תקרי בניה אלא בויה, ישר שיישר את עצמו, שובב ששבב את יצרו, ארדון שרדה את יצרו. ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה, אשחור זה כלב, ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתענית, אבי שנעשה לה כאב, תקוע שתקע לבו לאביו שבשמים, היו שתי נשים כשתי נשים, חלאה ונערה לא חלאה ולא נערה הואי אלא בתחלה חלאה ולבסוף נערה, ובני חלאה צרת וצהר וצחר ואתנן, צרת שנעשה צרה לחברתה, צהר צחר שהיו פניה דומות לצהרים, אתנן שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו ברמז כ"ג: ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד. א"ל רב הונא לרבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרו רבנן בני בנים הרי הם כבנים מהכא ואחר בא חצרון אל בית מכיר אבי גלעד וגו' ותלד לו את שגוב וכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב יהודה מחוקקי. ושגוב הוליד את יאיר כתוב ביהושע רמז ל"ו: ומשפחות סופרים יושבי יעבץ, א"ר חייא בר אבא אר"ש שלשה היו באותה עצה, בלעם, איוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נדון ביסורין, יתרו שברח זכו בניו וישבו בלשכת הגזית שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים, וכתיב ובני קיני חותן משה ברמז ק"ל וברמז ל"ה. א"ר אבהו מה ת"ל סופרים שעשו את התורה ספירות ספירות, ה' דברי חייבים בחלה, ט"ו נשים פוטרות צרותיהן, י"ג דברים נאמרו בנבלת עוף טהור, ארבעה אבות נזיקין, ארבעה ראשי שנים, אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, חמש חטאות מתות, א"ר אחא כתיב לעזרא הכהן הסופר מה ת"ל סופר וגו', שכשם שהיה סופר בדברי תורה כך היה סופר בדברי חכמים, רבי חגי בשם רבי שמואל הראשונים חרשו וזרעו ונכשו וכסחו ועדרו וקצרו ועמרו ודשו וזרו ובררו וטחנו ולשו ואפו, ואנו אין לנו פה לאכול, אי הוו קדמאי מלאכים אנן בני נש, ואי הוו בני נש אנן חמרין ולא כחמרא דרבי פנחס בן יאיר: דניאל לאביגיל, וכתיב כלאב לאביגיל וכו' כתוב בשמואל ברמז מ"ד. ובני יאשיהו הבכור יוחנן בשמואל ברמז קל"ח. ובני יכניה. ובני אליועיני וגו' עד וענני שבעה וכו' כתוב בירמיה: ויהי יעבץ נכבד מאחיו. אמר רבי שמעון קרא מראש דברי הימים אדם שת אנוש עד ויהי יעבץ ואין אתה מוצא שם כבוד, וכשאתה מגיע ליעבץ כתיב ויהי יעבץ נכבד מאחיו, לפי שעסק בתורה הוי כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון: ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. רבי שמעון בן פזי כי הוה פתח בדברי הימים הוה אמר הכי כל דבריך תימה הוא ואנו יודעים לדרשם, וכי יהודיה שמה והלא בתיה שמה, אלא על שם שכפרה בע"א דכתיב ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ואמר רבי יוחנן משום רשב"י שירדה לרחוץ מגלולי בית אביה. ילדה את ירד, ילדה והא רבויי רבתה, לומר לך כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. ירד זה משה ולמה נקרא שמו ירד שהוריד מן לישראל בימיו. גדור שגדר פרצותיהן של ישראל בימיו. חבר שחבר את ישראל לאביהם שבשמים. שזכו שנעשה לישראל כסוכה. יקותיאל שקוו ישראל לאל בימיו. זנוח שהזניח עונותיהם של ישראל. אבי אב בתורה אב בחכמה אב בנביאות, ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד וכי מרד שמו והלא כלב שמו, אלא אמר הקב"ה יבוא כלב שמרד במרגלים וישא בתיה בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה. דבר אחר ואשתו היהודיה, רבי שמואל בשם רבי יהושע ורבי חמא אבוה דרבי אושעיא בשם רב לא ניתן דברי הימים אלא לידרש, ואשתו היהודיה זו יוכבד וכי משבטו של יהודה היתה והלא משבטו של לוי היתה, אלא על שם שהעמידה יהודים בעולם, ילדה את ירד זה משה שהוריד את התורה מלמעלה למטה. דבר אחר שהוריד את השכינה, א"ר סימון אין לשון ירד אלא לשון מלוכה דכתיב וירד מים עד ים, וכתיב כי הוא רודה בכל עבר הנהר, אבי שזוכו שהיה אביהם של ישראל שסוכין ברוח הקדש, ר' לוי אמר לשון ערב הוא שכן בערביא קורין לנביא סכיא. ואלה בני בתיה בת פרעה, רבי יהושע דסיכנין בש"ר לוי אמר הקב"ה לבת פרעה משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף את לא את בתי ואני קורא לך בתי ואלה בני בתיה. עשרה שמות נקראו למשה, ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח, רבי יהודה ברבי אלעאי אומר אף טביה היה שמו, הדא הוא דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא, רבי ישמעאל בר' אמי אף שמעיה שמו, אתא ר' יהושע בר נחמיה ופריש הדין קריא ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר, שמעיה ששמע אל תפלתו, בן נתנאל בן שנתנה לו תורה, הסופר שהיה סופרן של ישראל, הלוי שהיה משבטו של לוי, לפני המלך והשרים לפני מלך מלכי המלכים ובית דינו וצדוק זה אהרן ואחימלך שהיה אחיו של מלך, בן אביתר בן שויתר הקב"ה על ידיו מעשה העגל. ר' תנחומא בש"ר יהושע בן קרחה אף לוי היה שמו על עיקר משפחתו הלא אהרן אחיך הלוי, ומשה הרי עשרה, ומכלם לא קראו הקב"ה אלא בשם שקראתו בת פרעה שנאמר ויקרא אל משה. דבר אחר ואשתו היהודיה ילד את ירד, לעולם הזכר מן האש שנאמר ואשתו היהודיה ילדה את ירד, ופילגשו ושמה ראומה וגו' אשה כי תזריע וילדה זכר, ונקבה מן האיש ובתואל ילד את רבקה ואת דינה בתו, ושם בת אשר סרח, אמר ר' אבין לית ספר דמספר לגרמיה, משל לשנים שנכנסו למרחץ זה שמזיע ראשון יצא ראשון, משל לשני ציירין זה צר דמותו של זה וזה צר דמותו של זה: בני שלה בן יהודה. לפי שהוא תוספת הוא מעמיד עשרה בתי דינין כתוב במלכים ברמז רמ"ג. ר' סימון בשם ריב"ל א"ר חמא אבוה דר' אושעיא לא ניתן ספר דברי הימים אלא להדרש. בני שלה בן יהודה ער אבי לכה, אב בית דין של לכה. ולעדה אבי מרשה, אב בית דין של מרשה, ומשפחת בית עבודת הבוץ, בן רחב הזונה שהטמינה המרגלים בפשתי העץ. לבית אשבע, שנשבעו לה מרגלים שנאמר ועתה השבעו נא לי. ויוקים, שקיימו לה את השבועה. ואנשי כוזבא, שכזבה במלך יריחו. ויואש, שנתיאשה מן החיים. ושרף, שהתקינה עצמה לשרפה. אשר בעלו למואב, שעלתה במעשיה הנעימים לפני אביה שבשמים. וישובי לחם, שבאה ונדבקה בישראל שקבלו את התורה שכתוב בה לכו לחמו בלחמי. והדברים עתיקים, ר' איבו ור' סימון אומרים הדברים האלו אמורים מעתיקו של עולם. ורבי יהודה בר אוניא אמר הדברים האלו אמורים כאן ומפורשים במקום אחר. המה היוצרים, אלו המרגלים דכתיב חרש לאמר. ויושבי נטעים, שהיו בקיאים בנטיעה. וגדרה, שהטמינה אותם אחורי הגדר. עם המלך במלאכתו ישבו שם, מכאן אמרו עשרה כהנים ונביאים עמדו מרחב הזונה, ירמיה, חלקיה, שריה, מחסיה, חנמאל, שלום, יחזקאל, בוזי, ברוך, נריה: רבי שמואל בר נחמני פתר בדוד, בני שלה וגו' בית עבודת הבוץ זה דוד שהיה עסוק בפרוכת, הדא הוא דכתיב ויך אלחנן בן יערי אורגים זה דוד, הכי קאמר בן יערי שהיה גדול כיער, אורגים אלו סנהדרין שהיה מעלה הלכה לפניו והוא אורגה. לבית אשבע, שנשבע לו הקב"ה שנאמר נשבעתי לדוד עבדי. ויוקים, שהקים לו את השבועה נשבע ה' לדוד אמת. ויואש, שנתיאש מן החיים תהי נא ידך בי ובבית אבי. ושרף, שהזכיר מעשה שרופים ה' אלהי אברהם יצחק וישראל שמרה זאת לעולם. אשר בעלו מואב, שבא מרות המואביה. וישובי לחם, שבא מבית לחם. עם המלך במלאכתו, ר' יהושע בר ר' סימון ור' יוחנן ר' אייבו ואמרי ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר זה דוד ושלמה שנטפלו עם הקב"ה בבנין בית המקדש, ר' נחמיה אומר זה בניהו בן יהוידע שנטפל עם המלך שלמה בבנין בית המקדש, ר' יהושע בר ר' סימון א"ר יהודה זה יהוידע כהן גדול שנטפל עם המלך יואש בבדק הבית, ורבי נחמיה אומר זה ירמיה ויחזקאל שפייסו להקב"ה שלא להחריב הבית. המה היוצרים, זה בועז ורות. ויושבי נטעים, זה שלמה שהוא דומה לנטיעה במלכותו. וגדרה, זה סנהדרין שהיתה גודרת עמו בדברי תורה. עם המלך במלאכתו ישבו שם, מנין אתה אומר שלא מתה רות המואביה עד שראתה שלמה בן בנו של בן בנה דן דינין של זונות שנאמר עם המלך במלאכתו ישבו שם, ואומר וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו, וישם כסא לאם המלך זו בת שבע, ותשב לימינו זו רות המואביה: רבי חמא בר חנינא פתר קרייה במשה. ויוקים, על שם קומה ה'. ואנשי כוזבא, שעשה דבריו של הקב"ה כאלו כזבים למה ה' יחרה אפך. ויואש, שנתיאש מן החיים ועתה אם תשא חטאתם. ושרף, שהזכיר מעשה שרופים זכור לאברהם ליצחק. אשר בעלו למואב, שבא ועלה במעשיו הנעימים לפני אביו שבשמים. וישובי לחם, שעלה למרום שבה התורה דכתיב לכו לחמו בלחמי. והדברים עתיקים, כמה דאת אמר ויעתק משם ההרה אפילו דברים שנעתקו מהם החזירם שנאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. דבר אחר ויוקים זה יהושע שהקים שבועה לגבעונים. ואנשי כוזבא, אלו הגבעונים שכזבו ליהושע. ויואש ושרף, אלו מחלון וכליון, ולמה נקרא שמן יואש ושרף, יואש שנתיאש מן הגאולה, ושרף שנתחייב שרפה למקום. אשר בעלו למואב, שנשאו נשים מואביות. וישובי לחם, זו רות המואביה שבאה ונדבקה בבית לחם. והדברים עתיקים, דברים הללו עתיק יומין אמרינהו. המה היוצרים, אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם. ויושבי נטעים, זה שלמה המלך שדומה לנטיעה במלכותו. וגדרה אלו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישרלא. עם המלך במלאכתו ישבו שם, זה רות המואביה שראתה מלכות שלמה בן בנו של בן בנה כתוב ברות ברמז ת"ר. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה היתה מבניה בניה של רחב הזונה, שנאמר וילך חלקיהו הכהן וגו' בן תקוה וכתיב את תקות חוט השני, והלא דברים ק"ו ומה אם זו שהיתה מעם שנאמר בו לא תחיה כל נשמה על שקדמה את עצמה כך קרבה המקום, ישראל שעושים התורה עאכ"ו. דבר אחר המה היוצרים, ר' יהושע דסכנין בש"ר לוי בנפשותם של צדיקים נמלך וברא את העולם. המה היוצרים, על שם וייצר ה' אלהים את האדם. ויושבי נטעים, על שם ויטע ה' אלהים גן בעדן. וגדרה, על שם אשר שמתי חול גבול לים. עם המלך במלאכתו ישבו שם, עם מלך מלכי המלכים הקב"ה ישבו נפשותיהם של צדיקים שבהם נמלך וברא העולם. מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שראית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה, וכי תאמר לא גלו והא אמר מר עלה סנחריב ובלבל כל העולם כלו שנאמר ואסיר גבולות עמים ועתידותיהם שושתי: ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף, בעי מיניה רבי חלבו מר' שמואל בר נחמני מה ראה יעקב אבינו שנטל הבכורה מראובן ונתנה ליוסף, דא"ר יונתן ראויה היתה הבכורה לצאת מרחל דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף, אלא שקדמתה לאה ברחמים, ובשכר צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה כו'. א"ר סימון קשה לפני הקב"ה לעקור שלשלת יוחסין ממקומה, הה"ד ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף, ולא להתיחס לבכורה, אמור מעתה בכורת יוחסין. ר' לוי ור' סימון חד מנהון אמר ליוסף מיחסין ולא לראובן, וחד אמר אין מיחסין ליוסף אלא לראובן, ר' חגי בשם ר' יצחק אמר אפילו בשעת הקללה אין מיחסין אלא לראובן, הה"ד ויהי בשכון ישראל וגו' ויהיו בני יעקב שנים עשר. בני לאה בכור יעקב ראובן. ר' יודן בש"ר אחא ראובן בכור לעיבור בכור ללידה בכור לבכורה בכור לנחלה בכור לעבודה בכור לתשובה, ר' עזריה אומר אף בכור לנבואה שנאמר תחלת דבר ה' בהושע. בארה בנו אשר הגלה וגו', למה נקרא בארה שהיה באר של תורה, ולמה מת משה במדבר, שיחזרו דור המדבר בזכותו כתוב ברמז תקט"ז: ויעני ושפט בבשן. אמר רב עתידין צדיקים שיחיו את המתים שנאמר ורעו כבשים כדברם, וכתיב ירעו בשן וגלעד כימי עולם, בשן כאלישע דכתיב ויעני ושפט בבשן וכתיב פה אלישע בן שפט, גלעד כאליהו שנאמר ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד: כלם התיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל, וכי אפשר לומר כן והלא עוזיהו קבר ירבעם וקבר עוד שלשה מלכים אחריו, אלא מלמד שכל אותם השנים שהיה עוזיה מצורע יותם בנו שפט את הארץ. כיוצא בו בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, וכי אפשר לומר כן והלא אסא קבר את בעשא שנאמר בשנת עשרים ושש למלכו וגו', אלא כנגד שלשים ושש שנים שנגזרה גזרה על מלכות בית דוד שתחלק ובאחרונה תחזור להם, וכנגד שלשים ושש שנים שנגזרה גזרה שיהיו מלכי ארם שטן לישראל ובאחרונה יפלו ביד דוד, כיוצא בו וימת בדבר ה' אשר דבר ביד אוריהו וימלוך יורם בנו תחתיו כי לא היה לו בן, ואומר בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה, אפשר לומר כן והלא יהושפט מלך אחריו חמש שנים, ומה תלמוד לומר בשנת שתים ליהורם, אלא כיון שעלה יהושפט עם אחאב למלחמה ברמות גלעד נגזרה גזרה על יהושפט ליהרג שנאמר ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט מלך יהודה והם אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו, ראוי היה ליהרג ובשביל שצעק תלה לו הכתוב שבע שנים והיה מונה לבנו. כיוצא בו בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלים, ובאחזיה כתיב בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלים, א"ר יוסי וכי אפשר לבן להיות גדול מאביו שתי שנים, אלא כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו שנגזרה על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב שנאמר ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבא עם יורם בנו ובבואו יצא עם יהורם בן אחאב אל יהוא בן נמשי אשר משחו ה' להכרית את בית אחאב, ונפלו בו ביום שניהם: ובני עמרם אהרן ומשה. שנו רבותינו אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום, כהן קורא ראשון ואחריו לוי, מנא הני מילי א"ר אסי דא"ק בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים וכו' כתוב בתהלים צ"ט ובמשלי ברמז תתקל"ד: בן אסיר בן אביסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל. אמר יעקב לפני הקב"ה בסודם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבודי, במעשה שטים ובמחלוקתם של קרח אל יזכר שמי עמהם דכתיב נשיא בית אב לשמעוני, וכתיב ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי. ואהרן ובניו מקטירים וגו' כתוב ברמז פ"ו: ובני אפרים שותלח וברד בנו וגו' והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים. אמר רב אלו בני אדם שמנו לקץ וטעו, ואותם מתים החיה יחזקאל שאמרו יבשו עצמותינו אבדה תקותנו וגו'. ר' אליעזר אומר כל אותם שנים שהיו ישראל יושבם במצרים היו בני אפרים יושבים בטח שאנן ושלו, עד שבא נון מבני בניו של אפרים ואמר נגלה עלי הקב"ה להוציא אתכם, בגאות לבו שהם מזרע המלוכה ושהם גבורי כח במלחמה, עמדו ולקחו בניהם ובנותיהם ויצאו ממצרים ועמדו המצריים והרגו כל גבוריהם. בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה וגו' הוא אבי ברזית, ר' לוי ור' סימון, ר"ל אמר שהיו בנותיהם נאות והיו נשואות למלכים שנמשו בשמן זית כתוב בפרשת ויצא: וחרים זה בעז שנשתחרר מן העונות. הוליד בשדה מואב שנשא את רות שהיתה משדה מואב. ושלחו מן שלחו דכתיב ואת יהודה שלח לפניו, ואת חושים ואת בערא נשיו, וכי יש לך אדם שהוא מוליד נשיו אלא חשש כנערה שחש כנמר ובאר את ההלכה, ויולד מן חדש אשתו, שבימיו נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית: ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה, א"ר יהושע בן לוי לוד ואונו וגי החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, והני יהושע בנינהו הני אלפעל בנינהו דכתיב ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו וגו', ולטעמיך אסא בנינהו דכתיב ויבן ערי מצודות ביהודה, אלא מוקפות חומה מימות יהושע היו וחרוב בימי פלגש בגבעה ואתא אלפעל ובנינהו, והדור נפול ואתא אסא ושפצינהו, דיקא נמי דכתיב נבנה את הערים, מכלל נבנה הוו: ר' שמאלי אתא לקמיה דר' יוחנן א"ל ניתני מר ספר יוחסין, א"ל אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים כ"ש דאת מלוד וקבעך בנהרדעא, אכפייה א"ל מתנינא לך א"ל ניתני לי בתלתא ירחי, א"ל ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנניא בן תרדיון דהות גמירא תלת מאה שמעתתא ביומא אפילו הכי בשש שנים לא יצא ידי חובתה ואת אמרת הכי. א"ר מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים ונכהה מאור עיניהם דבין אצל לאצל הוה טעין ארבע מאה גמלי דדרשא: ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל רוכבי דורכי קשת מלומדי מלחמה ומרבים בנים ובני בנים. וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים, אלא לפי שמשהין עצמם בבטן כדי שיזרעו נשותיהם תחלה מעלה עליהם הכתוב כאלו מרבים בנים ובני בנים, והיינו דאמר רב קטינא יכול אני לעשות כל בני זכרים, דא"ר יצחק א"ר אסי אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, ולא פרשו חכמים את הדבר עד שבא ר' צדוק ופרשה אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו תלה הכתוב נקבות בזכרים וזכרים בנקבות, אמר רבא הרוצה לעשות בניו זכרים יבעול וישנה: ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו בשופטים ברמז ס"א. וישלח ה' איש נביא על ישראל זה פנחס. המה יסד דויד ושמואל אלו משמרות כהונה ולויה, גד החוזה ונתן הנביא התקינו מעשה הבית עם דוד. אסף הימן וידותון נתנבאו בימי דוד: אמר רב חסדא אמר רב חמא בר גוריא משה תקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה משמרות מאלעזר, וארבעה משמרות מאיתמר, בא שמואל והעמידן על ששה עשר, בא דוד ושמואל והעמידום על עשרים וארבעה שנאמר המה יסד. מיתיבי משה תקן להם לישראל ששה עשר משמרות שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר, וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על ב"ד שנא' וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מבני איתמר ויחלקום: אתה תרעה את עמי, דוד רוען של ישראל ומי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר. אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה, ומי מברך את אברהם הקב"ה שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. משה נסן של ישראל שנאמר מה תנסון את ה', ומי הוא נסו של הקב"ה שנאמר ויקרא שמו ה' נסי. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך, ומי הוא אורו של ירושלים הקב"ה שנאמר והיה לך ה' לאור עולם. וימשחו אותו לה' לנגיד ולצדוק לכהן, מקיש נגיד לצדוק מה צדוק מחצה לעם ומחצה לו דכתיב והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו אף נגיד מחצה לו ומחצה לעם: ויואב יחיה את שאר העיר. א"ר יהודה אמר רב אפילו מוניני וצחנתא טעים ופריס להו, וכתיב ויקבר בביתו במדבר מה מדבר הפקר אף ביתו של יואב הפקר לכל. ד"א במדבר מה מדבר מנוקה מגזל אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות. ר' פנחס ור' ירמיה בש"ר ירמיה בר אבא וכי במדבר היה ביתו של יואב, אלא כיון שמת נעשו ישראל כמדבר, אם תאמר שיהה בונה להם דימוסיאות ומרחצאות שבח היה, ואם תאמר שהיה בוזז ומאכיל לת"ח שבח שבחים הוא לו. והפלשתים נאספו ברמז קס"א: מנא לן דרבנן איקרו מלכי דכתיב בי מלכים ימלוכו, ומנ"ל דכפלינן שלמא למלכא דכתיב ורוח לבשה את עמשי וגו' שלום שלום לך: בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה. בעא מיניה ר' שמואל בר נחמני מר' יונתן מאי דכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני מאי שנא עד דאיתיליד יוסף, אלא ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנא' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, איתיביה ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. א"ל דאקרייך נביאי לא אקרייך כתובי דכתיב בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה: עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה, מתיב רב יוסף ומהם מבני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות פלטיא וגו' עד ובני ישעי בראשם אטמר רבא בר שילא ישעי' נמי ממנשה הוא דכתיב ובני מנשה עפר וישעי: ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. א"ר שמואל בר נמני כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הויין ליה בנים שאפילו בדורו של משה לא הוו כוותייהו, בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח, וגבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא, וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. אמר רבא לא אשכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי מלוי או מיששכר, מלוי דכתיב יורו משפטיך ליעקב, מיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ואי יהודה מחוקקי אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא קאמינא. יששכר תשיעי לשבטים והוא הקריב שני למלך, הה"ד ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, מפני מה מפני שהוא בן תורה הה"ד ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, מהו לעתים, ר' תנחומא אמר רובי חכמה היה יודע, ר' יוסי בן קוצרי אמר לעבד שנים הה"ד וכל אחיהם על פיהם, כל ישראל היו מסכימין הלכה על פיהם והוא משיב להם הלכה למשה מסיני, וחייו של יששכר מנין לו מזבולון שהיה עוסק בפרקמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהוא בן תורה, הה"ד זבולון לחוף ימים ישכון, ובשביל כך יששכר חמור גרם, וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולון לברכת יששכר, הה"ד שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך, ואומר ושרי ביששכר עם דבורה, וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים לישוב משפחת הישובי, ואין ישוב אלא ב"ד שנאמר ויבאו אליך כמבוא עם וישבו לפניך, ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים, אשרי צדיק אשרי שכונותיו, יהודה ויששכר וזבולון שהיו סמוכין לאהרן ולמשה שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו, וכתיב דגל מחנה יהודה וגו' ונעשו גדולים בתורה שנאמר יהודה מחוקקי ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ומזבולון מושכים בשבט סופר, אבל מן הדרום בני קהת וסמוכים להם ראובן שמעון וגד והיו שרויים עם קרח אדם בעל מחלוקת אבדו עמו במחלוקתו, מכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו. מזבלון יוצאי צבא וגו' במשלי ברמז תתקל"ח: שנו רבותינו כשעלו בני הגולה הוסיפו על המזבח ארבע אמות מדרום וארבע אמות מן המערב כמו גא"ם, מ"ט אמר רב יוסף מום דלא הוי סיפק, אמר אביי השתא מקדש ראשון דכתיב ביה יהודה וישרל רבים כחול אשר על שפת הים סיפק, מקדש שני דכתיב ביה כל הקהל כאחד ארבע רבוא לא הוה סיפק, א"ל התם אש של שמים מסייעתו, א"ל רב יוסף לאו היינו דתנינן ויכינו המזבח על מכונותיו שהגיעו לסוף מדותיו, והכתיב הכל כתב מיד ה' עלי השכיל, אלא א"ר יוסף קרא אשכחו ודרוש ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה, כי בית מה בית ששים אמה אף מזבח ששים אמה, בשלמא בית מנכרא צורתו, אלא מזבח מנא ידעי, א"ר אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול מקריב עליו, ור' יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו צבור ומונח באותו מקום, ר' שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת ומשם הריחו ריח האברים. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אע"פ שאין שם בית. במתניתא תנא ר"א בן יעקב אומר אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקומו, ואחד שהעיד להם שמקריבין אע"פ שאין בית, ואחד שהעיד על התורה שנכתבה אשורית: והנה בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף, ריש לקיש בשם אבא רהן ברדלא אמר אדם זוכה לחבירו במציאה מה טעם שנאמר והנה בעניי וגו', רבי הונא אמר רבי אושעיא בעו מה אנן קיימין אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא ואם בחוץ לד' אמות הוא ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו וקיימינהו במקדש ראשון. מהו בעניי א"ר שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם. דבר אחר בעינויי שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים: בני עמרם אהרן ומשה בתהלים רמז תתנ"ג: בני משה גרשום ואליעזר, א"ר יוחנן משום ר' יסוי כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו, מנ"ל ממשה רבינו שנאמר הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי גדול, אע"פ דבעא משה רחמי על הא מלתא ובטלה אפ"ה אוקמיה בזרעיה שנאמר בני משה גרשום ואליעזר וגו' בני אליעזר רחביה הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה, מאי רבו למעלה, תנא משמיה דר' יוסי למעלה מס' רבוא, כתיב הכא ובני רחביה רבו למעלה וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו: ושבואל בן גרום בן מנשה נגיד על האוצרות ברמז ע"ב: וימצאו בני אלעזר רבים בתורה רמז תשי"ג. ויכתבם שמעיה וכו' לעיל סימן ד' בפ' ואשתו היהודיה: כל אלה בנים הימן חוזה המלך, לפי שראה קרח שכל הכבוד הזה עומד ממנו וכן שמואל ששקול כנגד משה ואהראן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו אמר אפשר שאנו אבודין ובא וחלק על משה, ראה ולא ראה יפה ולא היה ידוע שבניו עושין תשובה ועומדים מהם: אמר הקב"ה לחנה את רבית בחיילותי שאמרת ה' צבאות אף אני מרבה חיילותיך שנאמר ויתן האלהים להימן בנים וגו'. להרים קרן ברמז פ"א. פעולותי השמיני ברמז קמ"ג: למזרח הלוים ששה וכו' בתורה רמז תרצ"א: ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו. אמר רב יוסף אחרי אחיתופל זה יועץ וכה"א ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים, בן יהוידע זה סנהדרין, כרתי ופלתי אלו אורים ותומים, ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי, כרתי שכורתין את דבריהם, פלתי שמופלאים בדבריהם ואחר כן ושר צבא למלך יואב: אמר רבי יצחק לעולם תהא אימת צבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה. רב נחמן אמר מהכא ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי. אם אחי למה עמי ואם עמי למה אחי, א"ר אלעזר כך א"ל דוד לישראל אם אתם שומעים לי אחי אתם ואם לאו עמי אתם ואני רודה אתכם במקל: ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלום ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין, עד שלא נוצרה המחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניו, ר' יודן בשם ר' יצחק קודם עד שלא נוצר יציר כבר מחשבתו גלויה לפניו וכו': הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. תניא בראשונה היו אנשים מבפנים ונשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו אנשים מלמעלה ונשים מלמטה, והיכי עביד הכי והא כתיב הכל בכתב מיד ה', א"ר יוסף קרא אשכחו ודרוש דכתיב וספדה הארץ וכו' ברמז תקפ"א: רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר"י מגלת בית המקדש מסרה הקב"ה בעמידה, הה"ד ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר קרא את יהושע והתיצבו, עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה שנאמר ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלהים, עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה, ולית לן קראי, עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם, ואומר הכל בכתב מלמד שניתנה תורה לידרש. מיד ה' מלמד שניתנה במסורת, עלי השכיל מלמד שניתנה ברוח הקדש: ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים, וכי כסף היה והלא זהב היה ולמה קורין אותו כסף, שהיה מכסיף בעד כל בעלי זהבים, וממנו היו נעשים כל הקורות הספים וגו': ויתנדבו שרי האבות. כשהקב"ה עושה נסים לישראל הם מתנדבין לו שירה הה"ד בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה', התיבון הרי מרדכי ואסתר, שניא היא שהיו בח"ל, ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו מן המלכות לא נגאלו וכו': וישמחו העם, מאן דנדר מצוה בתהלים רמז תשצ"א. ברוך ה' אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם אמן ואמן. בתהלים בסוף מזמור פ"ז: דרש רבי שילא לך ה' הגדולה זו יציאת מצרים שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה. והגבורה זו קריעת ים סוף שנאמר ויבואו בני ישראל בתוך הים, והתפארת זו חמה ולבנה שעמדו ליהושע שנאמר וידום השמש וירח עמד. והנצח זו מפלתה של רומי וכן הוא אומר ויז נצחם על בגדי. וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה'. כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר מן שמים נלחמו. לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק וכה"א ויאמר כי יד על כס יה. והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג, וכן הוא אומר הנני אליך נשיא ראש משך ותובל. לכל לראש אמר רב נחמן בר אבא אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו ליה, במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף, והגבורה זו מכת בכורות, והתפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים, וההוד זה בהמ"ק ברמז תתס"א: כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו ברמז תקנ"ט. רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו שאתה ושלך שלו, וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך: כצל ימינו וגו'. הלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף שנאמר כצל עובר עלי ארץ. ואין מקוה אין מי שיקוה שלא ימות. הכל יודעים ואומרים בפיהם שהם מתים, אברהם אמר ואנכי הולך ערירי, יצחק אמר בעבור תברכך נפשי בטרם אמות, יעקב אמר ושכבתי עם אבותי. וימשחו אותו לה' לנגיד לעיל סימן י"ב: וישב שלמה על כסא ה'. אמר רב יצחק וכי אפשר לבשר ודם לישב על כסא ה' אותו שכתוב ביה כרסיה שביבין די נור, אלא מה כסא ה' שולט מסוף העולם ועד סופו אף שלמה שליט מסוף העולם ועד סופו, ומה כסא ה' בלא עדים והתראה כך שלמה, הדא הוא דכתיב אז תבאנה שתים נשים זונות. כתיב ויקם מעל הכסא רבי בבי בשם רבי ראובן רות וערפה בנותיו של עגלון היו, אמר ליה הקב"ה אתה חלקת לי כבוד ועמדת מכסאך בשביל כבודי, חייך שאני מעמיד ממך בן ואני מושיבו על כסאי דכתיב וישב שלמה על כסא ה', דבר אחר שמלך בירושלים שנקרא כסא ה'. אם זכיתם אתם מונים למלואתה דכתיב החדש הזה לכם, אברהם יצחק ויעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בעז עובד ישי דוד שלמה, וישב שלמה על כסא ה' הא סיהרא על מליא, ואם לאו אתם מונים לפגמה, רחבעם אביה אסא יהושפט יורם אחזיה יואש אמציה עזריה יותם אחז חזקיה מנשה אמון יאשיה צדקיה ועיני צדקיה בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלוש, וכתוב אחד אומר בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים, א"ר יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד שנאמר השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, ופרשו ממנו סנהדרין שנא' ישובו לי יראיך: כתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה וכתיב בחברון מלך שבע שנים בכלל מלאים ובפרט חסרים, ר' יצחק בר קצרתא בשם ר' יונה שלשים ושתים שנים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלים הוא מונה אותם שנים שלמות, רבי יהודה בר רבי אומר חשבון מרובה בולע החשבון מועט, ר' שמואל בר נחמני אמר והיה כי ימלאו ימיך, א"ל הקב"ה לדוד ימים מלאים אני מונה לך ולא חסרים, רב הונא אמר כל אותם ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בשעיר היה מתכפר לו כיחיד, א"ר יודן בר שלום כתיב ששה חדשים ישב יואב. א"ל הקב"ה אני אמרתי אל תתגר בם ואתה בקשת להתגרות חייך שאין נמנין לך אלא ליואב:

11 סוטה פתח ↗

וְלָא הִיא, כִּי הֲווֹ מַבְרִי אֲבֵילֵי — תּוּתֵי אַרְזֵי הֲווֹ מַבְרִי, וְכִי חֲזִינְהוּ, סְלִקוּ יָתְבִי בְּאִילָנֵי, שָׁמְעִי דְּקָאָמְרִי: קָחָזֵינַן אִינָשֵׁי דְּדָמוּ לְקַמְצֵי בְּאִילָנֵי.

12 במדבר רבה פתח ↗

וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר במדבר יג, יז, שֶׁכֵּן הַתַּגָרִין מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח, במדבר יג, יח: וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, שָׁלשׁ פְּעָמִים אָמַר לָהֶם וּמָה הָאָרֶץ, לָמָּה בָּרִאשׁוֹן וּרְאִיתֶם וגו', אָמַר לָהֶם הֱיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין, כָּךְ פְּקָדָן במדבר יג, יח: וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב, במדבר יג, יט: וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ, מִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִין כֹּחָם, אִם בְּמַחֲנִים הֵם שְׁרוּיִין הֵם גִּבּוֹרִים, בּוֹטְחִין עַל כֹּחָם, אִם בְּמִבְצָרִים, חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רַךְ, במדבר יג, כ: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא, אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים אִם שְׁמֵנִים, אָמַר לָהֶם הִסְתַּכְּלוּ בָּאֲבָנִים וּבַצְּרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צוֹנָמָא הֵם שְׁמֵנִים הֵם, אִם שֶׁל חֲרָסִים הֵם רָזִים הֵם. במדבר יג, כ: וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז בְּלֹא תְאֵנִים וַעֲנָבִים.

13 כתובות פתח ↗

וַאֲפִילּוּ הָכִי, חֶבְרוֹן מְבוּנָּה עַל אַחַת מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעַן, דִּכְתִיב: ״וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צוֹעַן מִצְרָיִם״, מַאי ״נִבְנְתָה״? אִילֵימָא נִבְנְתָה מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּבְנֶה לִבְנוֹ גָּדוֹל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן״!

13 במדבר רבה פתח ↗

וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ במדבר יג, כא, כֵּיצַד, הָיוּ נִכְנָסִים לְעִיר הַדֶּבֶר נוֹגֵף אֶת הַגְּדוֹלִים וּמִתְעַסְּקִים בְּנֵי הָעִיר בִּקְבוּרָתָן וּבְרִיָּה לֹא הָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם, לְכָךְ אָמְרוּ במדבר יג, לב: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ וגו', בַּנִּסִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ הוֹצִיאוּ דִּבָּה. במדבר יג, כב: וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן, שֶׁהָיוּ עַד מְאֹד גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט, ב: אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק. במדבר יג, כב: וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁלָּהּ מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַמְשֻׁבָּח שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ וְנָחֲלוּ בְּנֵי נֹחַ אֶת הָעוֹלָם אַחַר הַמַּבּוּל, הֵם בָּנוּ עֲיָרוֹת תְּחִלָּה, וְלֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁבַח אֶלָּא בִּמְקוֹם הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצֹעַן מִצְרַיִם הִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְזוֹ קָדְמָה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים. וְאִם תֹּאמַר לֹא מִי שֶׁבָּנָה זוֹ לֹא בָּנָה זוֹ, הוּא הַדּוֹר הִיא הַמִּשְׁפָּחָה בראשית י, ו: וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן, וְעָמְדוּ וּבָנוּ זוֹ לִפְנֵי זוֹ. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.

14 סוטה פתח ↗

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: טוּרְטָנֵי, וְטוּרְטָנֵי דְטוּרְטָנֵי, הָא כֵּיצַד? שְׁמֹנָה נָשְׂאוּ אֶשְׁכֹּל, אֶחָד נָשָׂא רִימּוֹן, וְאֶחָד נָשָׂא תְּאֵינָה. יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא נָשְׂאוּ כְּלוּם. אִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבִי. וְאִי בָּעֵית אֵימָא שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתָהּ עֵצָה.

15 במדבר רבה פתח ↗

וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם במדבר יג, כה, וַהֲלוֹא אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָלְכוּ מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין אֶת כֻּלָּהּ, אֶלָּא שֶׁגָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן בָּאִין וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, וְנִגְזַר עַל אוֹתוֹ הַדּוֹר שָׁנִים שֶׁל צָרָה, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה, וְקִפֵּץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם אֶת הַדָּרֶךְ.

16 במדבר רבה פתח ↗

לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל במדבר יג, כד, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ישעיה מו, י: מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, שֶׁהַכֹּל צָפוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶשְׁכּוֹל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה, וְנִקְרָא אֶשְׁכּוֹל במדבר יג, כד: עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת מִמְּקוֹמוֹ.

17 במדבר רבה פתח ↗

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וגו' אֶפֶס כִּי עַז הָעָם במדבר יג, כו כח, כָּךְ דַרְכָּן שֶׁל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, פּוֹתְחִין בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִין בְּרָעָה.

18 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

פרשת חקת במדבר כ א-ב רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי פָּתַח, תהלים יב, ז "אִמֲרוֹת ה'" וְגוֹ', אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת, אִמְרוֹת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן אֲמָרוֹת, בְּנֹהָג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנָס לַמְּדִינָה וּבְנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְעָרֵב לוֹ קִלּוּסָן, אָמַר, לְמָחָר אֲנִי בּוֹנֶה לָכֶם דִּימוּסָאוֹת וּמֶרְחָצָאוֹת, לְמָחָר אֲנִי מַכְנִיס לָכֶם אַמַּת הַמַּיִם, יָשַׁן הוּא וְלֹא עָמַד, הֵיכָן הוּא, הֵיכָן אִמְרוֹתָיו, אֲבָל הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת", מַהוּ "אֱמֶת" שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. "טְהוֹרוֹת", רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אִלְעָאי, וְרַבִּי עֲקִיבָא יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָצִינוּ שֶׁעִקֵּם הַכָּתוּב שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ תֵּבוֹת בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּבַר טֻמְאָה מִפִּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית ז, ב "מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה" וְגוֹ', שם, ח "וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר טְמֵאָה הִיא" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה". אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה אַף כְּשֶׁבָּא לִפְתֹּחַ בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה, פָּתַח לְהַלָּן בְּסִימָנֵי טָהֳרָה, ויקרא יא, ד "אֶת הַגָּמָל כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "כִּי מַעֲלֶה גֵּרָה הוּא", וְכֵן בַּאַרְנֶבֶת וְשָׁפָן וַחֲזִיר. כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם רַבִּי חָנָן בַּר פַּזִּי פָּתַר קְרָא בְּפָרָשַׁת פָּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשִּׁבְעָה שִׁבְעָה, שֶׁבַע פָּרוֹת, שֶׁבַע הַזָּאוֹת, שֶׁבַע שְׂרֵפוֹת, שִׁבְעָה כִּבּוּסִים, שִׁבְעָה טְמֵאִים, שִׁבְעָה טְהוֹרִים, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם חֲסֵרִים הֵן, אֱמֹר לוֹ אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ בַּכְּלָל. איוב יד, ד "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד", כְּגוֹן אַבְרָהָם מִתֶּרַח, חִזְקִיָּה מֵאָחָז, מָרְדְּכַי מִשִּׁמְעִי, יִשְׂרָאֵל מֵאֻמּוֹת, הָעוֹלָם הַבָּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, מִי עָשָׂה כֵן מִי גָּזַר כֵּן מִי צִוָּה כֵן, לֹא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּמָן תַּנִינָן, בַּהֶרֶת כִּגְרִיס טָמֵא, פָּרַח בְּכֻלּוֹ הֲרֵי הוּא טָהוֹר, מִי עָשָׂה כֵן וְכוּ', תַּמָן תַּנִינָן, הָאִשָּׁה שֶׁמֵת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וְהוֹשִׁיטָה הַחַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ, הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. הַמֵּת בַּבַּיִת הַבַּיִת טָהוֹר, יָצָא מִתּוֹכוֹ הֲרֵי הוּא טָמֵא, מִי עָשָׂה כֵן וְכוּ'. תַּמָן תַּנִינָן, כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָיוּ פּוֹסְלִים אוֹתָהּ בִּמְלָאכָה, וְהִיא עַצְמָהּ מְטַהֶרֶת טְמֵאִים, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי אִי אַתָּה רַשָּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", אָמַר שְׁלֹמֹה עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עָמַדְתִּי, וְעָל פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל פָּרָה כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי מַגִּיעַ בָּהּ הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ בָּהּ, חוֹקֵר בָּהּ, וְשׁוֹאֵל בָּה, "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". שם ח, א "מִי כְּהֶחָכָם" זֶּה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ משלי כא, כב "עִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם" וְגוֹ'. "יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר" שֶׁפֵּרֵשׁ הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. שם "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" רַבִּי מָנִי דִּשְׁאָב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר לְמֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר לוֹ טֻמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת ויקרא כא, א "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים", אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאִם נִטְמָא בַּמֶּה הִיא טָהֳרָתוֹ, וְלֹא הֱשִׁיבוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר קהלת שם "וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא", כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשָׁה זוֹ שֶׁל פָּרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה אוֹתָהּ הָאֲמִירָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים", וְאָמַרְתָּ לִי אִם נִטְמָא בַּמֶּה הִיא טָהֳרָתוֹ, וְלֹא הֱשַׁבְתִּיךָ, זוֹ הִיא טָהֳרָתוֹ, "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת". תהלים צט, ו-ז "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ", שְׁלֹשָׁה "שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ", שָׁמַעְנוּ בְּמֹשֶׁה שֶׁנִּכְתְּבָה תּוֹרָה לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי". בִּשְׁמוּאֵל נִכְתָּב לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א י, כה "וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי ה'", אֲבָל בְּאַהֲרֹן לֹא שָׁמַעְנוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה לוֹ פָּרָשָׁה זֹאת, שֶׁלֹּא תָּזוּז מִמֶּנוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָּנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְאֵיזוֹ זוֹ זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם, וּבְכֻלָּם כְּתִיב בָּהֶם חֻקָּה, וְאֵלוּ הֵן, אֵשֶׁת אָח וְכִלְאַיִם וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּפָרָה אֲדֻמָּה כָּתוּב בְּרֶמֶז תקע"ז. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, כּוּתִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אֲמַר לֵיהּ אִלֵּין מִלִּין דְּאַתּוּן עָבְדִין נִרְאִין כְּמִין כְשָׁפִים, מְבִיאִין פָּרָה, וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ, וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ, וְנוֹטְלִין אוֹתָה אֵפֶר, וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת וּמַזִּין עָלָיו שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ טִפִּין, וְאוֹמֵר לוֹ טָהַרְתָּ, אֲמַר לֵיהּ נִכְנַס רוּחַ תְּזָזִית בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ מִיָּמָיו, אֲמַר לֵיהּ לֹא, אֲמַר לֵיהּ וְלֹא רָאִיתָ אָדָם אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, אֲמַר לֵיהּ הֵן, אֲמַר לֵיהּ וּמָה עוֹשִׂין לוֹ, אֲמַר לֵיהּ מְבִיאִין עִקָּרִין, וּמְעַשְּׁנִין תַחְתָּיו, וּמַרְבִּיצִין עָלָיו מַיִם, וְהִיא בּוֹרַחַת, אֲמַר לֵיהּ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר, כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ רוּחַ טֻמְאָה הִיא, דִּכְתִיב זכריה יג, ב "וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ". וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי לַזֶּה דָּחִיתָ בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, אָמַר לָהֶם חַיֵּיכֶם לֹא הַמֵּת מְטַמֵא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִין, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשָּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי. תַּמָן תַּנִינָן, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כִּבְשֵׁי פָּרָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים עוֹשִׂין אוֹתָם מִשֶּׁל עַצְמָן, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם מוֹצִיא פָּרָתוֹ בְכִבְשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא סוֹתְרוֹ וְחוֹזְרוֹ וּבוֹנֶה אוֹתוֹ מִשֶּׂלוֹ. רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים כִּכָּרֵי זָהָב הָיָה יוֹצֵא עָלָיו, וְכֻלָּם שֶׁחָצִים הָיוּ, וְהָא תַּנִינָן שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק עָשָׂה שְׁתֵּי פָּרוֹת, וְלֹא בְּכֶבֶשׁ שֶׁהוֹצִיא אֶת הָרִאשׁוֹנָה הוֹצִיא אֶת הַשְּׁנִיָּה, אִית לָךְ לְמֵימַר עַל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהָיָה שַׁחָץ, רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם סִלְסוּל פָּרָה. וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טְעָמֶיהָ, אֲבָל לַאֲחֵרִים חֻקָּה. כְּתִיב "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן", הַדְּבָרִים שֶׁמְּכֻסִּים מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, עֲתִדִין הֵן לִהְיוֹת צָפִים לָכֶם כְהַדֵּין בּוּלוּס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיהו מב, טז "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים", אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֶעֱשֶׂה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עֲשִׂיתִם" כְּבָר עֲשִׂיתִם, גִּלִּיתִים לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. אָמַר רַבִּי אַחָא, דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִגְלוּ לוֹ לְמֹשֶׁה נִגְלוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁנֶּאֱמַר איוב כח, י "וְכָל יָקָר רָאֲתָה עֵינִי" זֶה רַבִּי עֲקִיבָא. וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר רֶמֶז שֶׁכָּל הַפָּרוֹת כַּלּוֹת וְשֶׁלּוֹ קַיֶּמֶת. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׂל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּפָרָשַׁת פָּרָה וְאוֹמֵר הֲלָכָה בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, אֱלִיעֶזֶר בְּנִי אוֹמֵר פָּרָה בַּת שְׁתַּיִם, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בִּרְשׁוּתְךָ, וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה צַדִּיק אֶחָד עָתִיד לַעֲמֹד בְּעוֹלָמִי וְעָתִיד לִפְתֹּחַ בְּפָרָשַׁת פָּרָה תְּחִלָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר פָּרָה בַת שְׁתַּיִם עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְהִי רָצוֹן שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצַי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות יח, ד "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר", וְשֵׁם אוֹתוֹ הַמְיֻחָד אֱלִיעֶזֶר. פָרָה אֲדֻמָּה, מִפְּנֵי מָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִים זְכָרִים וְהִיא נְקֵבָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבּוֹ מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵף פְּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנַּח הַצּואָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֶגֶל. פָרָה, זוֹ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם". אֲדֻמָּה, זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ב, לח "אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּדְהָבָא". תְּמִימָה, זוֹ מָדַּי, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מַלְכֵי מָדַּי תְּמִימִים הָיוּ, אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶלָּא עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם בִּלְבָד. אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם זֶה יָוָן. אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מוֹקְדּוֹן כַּד חָמָא לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הַוָה קָאִים לֵיהּ עַל רַגְלוֹהִי, וַאֳמַר בְּרִיךְ אֱלֹהָא דְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי פְּלָטִין דִּידֵיהּ, מִן קָמֵי יְהוּדָאִי אַתְּ קָאִים, אֲמַר לְהוֹן, כַּד אֲנָא נָחִית לִקְרָב כִּדְמוּתֵיהּ אֲנָא חָמֵי וְנָצָח. אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, זוֹ מַלְכוּת רְבִיעִית, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן עֹל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא דַּיָּה שֶׁלֹּא קִבְּלָה אֶלָּא מְחַרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת, וְאוֹמֵר "מִי לִי בַשָּׁמַיִם". להלן פסוק ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אֵל עוֹזֵר. וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מְלַמֵּד שֶׂהוּא עָתִיד לִדְחֹף אֶת שָׂרָהּ שֶׁל כְּרַךְ גָּדוֹל מִמְּחִיצָתוֹ. וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו לד, ו "כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה" וְגוֹ', אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה טֶבַח גָּדוֹל בָּאָרֶץ יִהְיֶה. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, דניאל ז, יא "וִיהִיבַת לִיקֹדָת אֵשָּׁא". אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְגוֹ', הִיא וְדֻכָּסֶיהָ וְאִפַּרְכְיָה וְאִסְתַּרְטְלִיטִיָּה, כְּמָה דְּאָתְ אָמַר יחזקאל כז, כז "הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחוֹבְלָיִךְ מַחַזִיקֵי בִדְקֵךְ וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ". אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם מִקְּהָלִי וּבָאוּ וְנִדְבְּקוּ בִּקְהָלֵךְ, אַף הֵם שם "יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְיוֹם מַפַּלְתֵּךְ". דָּבָר אַחֵר, "פָרָה" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כְפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל". אֲדֻמָּה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ד, ז "אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים". תְּמִימָה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹנָתִי תַּמָּתִי". אֲשֶׁר אֵין בָּה מוּם אֵלּו יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר שם ד, ז "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל יִרְמִיָּה, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֻלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. להלן פסוק ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן זֶה יִרְמִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת". וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, עזרא ה,יב "וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל". וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו, מלכים ב כה, ז "וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר". להלן פסוק ה וְשָׂרָף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, "וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ". אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָה וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף, שם "וְאֶת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ", וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ "בֵּית גָּדוֹל", אֶלָּא זֶה בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁם הָיוּ מְתַנִּין גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָקַח, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת, זֶה חָנַנְיָה מִישָׁאֵל וְעָזַרְיָה. וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה, דניאל ג, כב "קָטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נּוּרָא". וְאָסַף, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ ישעיהו יא, יב "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל". אִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיה "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". טָהוֹר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב חבקוק א, יג "טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָע". אֵת אֵפֶר הַפָּרָה, אֵלּוּ גָּלֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהִנִּיחַ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר, זֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא טְהוֹרָה. וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאִים וּמִטַּהֲרִין עַל יְדֵי כֹּהֵן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְטַהֲרָן, וּמַה טַּעַם, יחזקאל לו, כה "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶם" וְגוֹ'. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר, יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בִּתְחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בִּתְחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף, וְזוֹ כְּלָלָהּ בִּתְחִלָּה וּכְלָלָהּ בַּסּוֹף, שמות יט, ו "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" פְּרָט, "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִּשְׂרָאֵל" כְּלָל, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, כְּלָל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. זֹאת חֻקַּת, רַבִּי אֶלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן חֻקָּה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חֻקָּה, מַה חֻקָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בְּבִגְדֵי לָבָן, אַף חֻקָּה הָאֲמוּרָה כָּאן בְּבִגְדֵי לָבָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בְּאֵיזוֹ כֵּלִים פָּרָה נַעֲשֵׂית, אָמַר לָהֶם בְּבִגְדֵי זָהָב, אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ בְּבִגְדֵי לָבָן, אָמַר לָהֶן מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי וְשֵׁרְתוּ יָדַי שָׁכַחְתִּי, קַל וָחֹמֶר לְמָה שֶּׁלָּמַדְתִּי, וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְחַזֵּק לְחַדֵּד אֵת הַתָּלְמִידִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר מָה שֶּׁשֵּׁרְתוּ יָדַי. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה, וְאֵינָהּ בָּאָה מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כּולָם שֶׁיִשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ, אָמַרְתָּ וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לְרַבּוֹת אֶת הַיְחִידִים, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים, וּבַצַּד הַשֵּׁנִי, אַתָּה אוֹמֵר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת. אֵין לִי אֶלָּא הַזָּאַת מֵימֶיהָ שֶׁאֵין כְּשֵׁרָה בְּאִשָּׁה כִּבְאִישׁ, וְאֵין כְּשֵׁרָה אֶלָּא בַּיּוֹם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָתָהּ וְקַבָּלַת דָּמָהּ וְהַזָאַת דָּמָהּ וּשְׂרֵפָתָהּ וְהַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלָעַת, תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹרַת", יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אַף אֲסִיפַת אֶפְרָהּ, וּמִלּוּי מַיִם, וְקִדּוּש, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת", וּמָה רָאִיתָ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, אָמַרְתָּ אָנוּ לְמֵדִין כֻּלָּם מֵהַזָּאַת דָּמָהּ מֵימֶיהָ, מַה הַזָּאָתָהּ מְיֻחֶדֶת שֶׁאֵין כְּשֵׁרָה בְּאִשָּׁה כִּבְאִישׁ, וְאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיּוֹם, אַף אֲנִי אָבִיא שְׁחִיטָתָה וְהַזָּאָתָהּ וּשְׂרֵפָתָה וְכוּ' כְּדִלְעֵיל, וּמוֹצִיא אֲנִי אֲסִיפַת אֶפְרָהּ, וְקִדּוּשׁ, וּמִלּוּי מַיִם, הוֹאִיל וּכְשֵׁרָה בְּאִשָּׁה כִּבְאִישׁ, כְּשֵׁרָה בֵּין בַּיּום וּבֵין בַּלַּיְלָה. שְׁלֹשָׁה מִינִין שֶׁבַּפָּרָה מְעַכְּבִים, דִּכְתִיב "חֻקָּה". וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, מִתְּרוּמַת הַלִּשְּׁכָּה". אֵלֶיךָ, שֶׁתְּהֵא גִּזְבָּר לַדָּבָר, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר לַדָּבָר, כָּךָ הָיָה אַהֲרֹן גִּזְבָּר לַדָּבָר. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. תָּנִי רַבִּי שֵׁילָא, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר פָּרָה אֲדֻמָּה אֵינָהּ נִקָּחַת מִן הַנָּכְרִים, דִּכְתִיב "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ", בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַקִּחוּ, וְאֵין הַנָּכְרִים יַקִּחוּ וְכוּ' כָּתוּב בְּרֶמֶז שס"ד. פָרָה אֲדֻמָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עֶגְלָה בַּת שְׁתַּיִם, וּפָרָה בַּת שָׁלֹשׁ, וּבַת אַרְבַּע, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף בַּת חָמֵשׁ כְּשֵׂרָה, וּזְקֵנָה כְּשֵׁרָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִין לָהּ שֶׁמָּא תַּשְׁחִיר שֶׁלֹּא תִּפְסֹל. פָרָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁחוֹרָה וּלְבָנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר תְּמִימָה, תְּמִימָה לְאַדְמִימוּת, אוֹ תְּמִימָה לְמוּמִין, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר אֵין בָּה מוּם וְגוֹ' הֲרֵי מוּמִין אֲמוּרִין, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "תְּמִימָה", תְּמִימָה לְאַדְמוּמִית. וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּ אוֹתָהּ, מַעֲשֶׂה שֶׁלָקְחוּ פָּרָה עוּבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַנָּכְרִים, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת, אִם הָיָה וְלָדָה נְקֵבָה כְּשֵׁרָה לְפָרָה, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה", שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְלוּהָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַנָּכְרִים, וּמַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ דֶּמֶת דֶּמֶת, וְהִיא רָצָה וּבָאת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ פְּסוּלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם, אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנַיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּמִין קֵּרַחַת. הַּשִּׂנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה, הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם הֲרֵי זֶה יִגָּרֵר, וְאִם גָּרַר בְּזָכָר הֲרֵי פְּסוּלָה. פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן, אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו פְּסוּלָה. אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, וִיהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּעֶגְלָה מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה פָּרָה שֶׂאֵין הַשָׁנִים פּוֹסְלִים בָּה מוּם פּוֹסֵל בָּה, עֶגְלָה שֶׁהַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בָּהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם", בָּהּ מוּם פּוֹסֵל, וְאֵין מוּם פּוֹסֵל בְּעֶגְלָה. וְלֹא יְהוּ שְׁאָר עֲבוֹדוֹת פּוֹסְלוֹת בָּהּ, אֲלָמָּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, הִנִּיחַ עָלֶיהָ עוֹרָה שֶׁל שַׂקִּין פְּסוּלָה, וּבְעֶגְלָה עַד שֶׁתִּמְשֹׁךְ, שַׁאנִי פָּרָה דְּיָלְפִי עֹל "עֹל" מֵעֶגְלָה, עֶגְלָה נַמִּי תֵּיתִי "עֹל" עֹל מִפָּרָה, הָא מִעֵט רַחֲמָנָא בָּה, בְּעֶגְלָה נַמִּי כְּתִיב "בָּהּ", הַהוּא לְמִעוּטֵי קָדָשִׁים דְּלֹא פָּסְלָה בְהוּ עֲבוֹדָה. אָמַר רַב יְהוּדָה, הִנִּיחַ עָלֶיהָ עוֹרָה שֶׁל שַׂקִּין פְּסוּלָה וְכוּ', מֵיתִיבֵי עֹל, אֵין לִי אֶלָּא עֹל, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה עֶגְלָה שֶׁאֵין מוּם פּוֹסֵל בָּהּ עֲבוֹדָה פּוֹסֶלֶת בָּה, פָּרָה שֶׁמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁשְּׁאָר עֲבוֹדוֹת פּוֹסְלוֹת בָּהּ, וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, נֶאֱמַר כָּאן "עֹל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן דברים כא, ג "עֹל", מָה לְהַלָּן שְׁאָר עֲבוֹדוֹת פּוֹסְלוֹת בָּהּ אַף כָּאן, מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, וְכִי תֵּימָא אִיכָּא לְמִפְרָךְ, מָה לְּעֶגְלָה שֶׁכֵּן שָׁנִים פּוֹסְלוֹת בָּהּ, אִי נַמִּי קָדָשִׁים יוֹכִיחוּ שֶׁמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן וְאֵין עֲבוֹדָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן, נֶאֱמַר כָּאן "עֹל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עֹל" וְכוּ', וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ, מַה לְּהַלָּן עַד שֶׁתִּמְשֹׁךְ אַף כָּאן עַד שֶׁתִּמְשֹׁךְ. תַּנָאֵי הִיא, דְּאִיכָּא דְּמַיְּתִּי לָהּ מֵעֶגָלָה, וְאִיכָּא דְּמַיְּתִּי לָהּ מִגּוּפָהּ דְּפָרָה, דְּתַנְיָא עֹל אֵין לִי אֶלָּא עֹל, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹל", עֹל פּוֹסֵל בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת אֵינָן פּוֹסְלוֹת אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, וְאֵימָא אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ כְּלָל, עֹל פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, עֹל אִין, מִידִי אַחְרִינָא לָא, אֲשֶׁר רִבּוּיָא הוּא. אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, לָמָּה נֶאֱמַר, הָא עַד שֶׁלֹּא נֶאֱמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, וּמָה מֻּקְדָּשִׁין שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן מוּמִין פּוֹסְלִין בָּהֶן, פָּרָה שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמֻקְדָּשִׂין שֶׁעֲשִׂיָתָן בְּטָהֳרָה, לְפִיכָךְ מוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, תֹּאמַר בְּפָרָה שֶׁעֲשִׂיָתָהּ בְּטֻמְאָה לְפִיכָךְ לֹא יְהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ. הֲרֵי פֶּסַח יוֹכִיחַ שֶׁעֲשִׂיָתוֹ בְּטֻמְאָה וּמוּם פּוֹסֵל בּוֹ, וְהוּא יוֹכִיחַ לְפָרָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיָתָהּ בְּטֻמְאָה יְהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּפֶסַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן קָבוּעַ לְפִיכָךְ מוּם פּוֹסֵל בּוֹ, תֹּאמַר בְּפָרָה שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קָּבוּעַ לְפִיכָךְ לֹא יְהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם". אִסִּי בֶּן יַעֲקֹב עֲקַבְיָא אוֹמֵר, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם לָמָּה נֶאֱמַר, הָא עַד שֶׁלֹּא נֶאֱמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, וּמָה מֻּקְדָּשִׁין שֶׁאֵין נִפְסָלִין בְּשָׁחוֹר וְלָבָן, מוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, פָּרָה שֶׁנִּפְסְלָה בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ, אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם", שֶׁהָיָה בַּדִּין לְעֶגְלָה שֶׁתִּפָּסֵל בְּמוּמִין, וּמָה מֻקְדָּשִׁין שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן מוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם", בָּהּ אֵין מוּם הָא אִם יֵשׁ מוּם בְּעֶגְלָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר וּמָה חַטָּאת הָעוֹף שֶׁמַּקְרִבֶיהָ טְהוֹרִין אֵין מוּם פּוֹסֵל בָהּ, פָּרָה שֶׁמַּקְרִיבֶיהָ טְּמֵאִין אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם", בָּהּ אֵין מוּם, הָא אִם יֵשׁ בְּעוּבָּרָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, נָאַמְתִּי לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא כֵּיצַד הַמּוּם בְּעוּבָּרָה, הֶרְאַנִי בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו יוֹצֵא וְלוֹ שְׁתֵּי זְנָבוֹת. אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, בְּעֹל שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאִם תֹּאמַר בְּעֹל שֶׁל עֲבוֹדָה, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה עֶגְלָה שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ עֹל פּוֹסֵל בָּהּ, פָּרָה שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא עֹל פּוֹסֵל בָּהּ, הֲרֵי מֻקְדָּשִׁין יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן וְאֵין הָעֹל פּוֹסֵל בָּהֶן, וְהֵן יוֹכִיחוּ לְפָרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּה לֹא יְהֵא עֹל פּוֹסֵל בָּהּ, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמֻקְדָּשִׁין שֶׁאֵין נִפְסָלִין בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן, לְפִיכָךְ אֵין הָעֹל פּוֹסֵל בָּהֶן, תֹּאמַר בְּפָרָה שֶׁנִּפְסֶלֶת בְּשָׁחוֹר וְלָבָן, לְפִיכָךְ יְהֵא עֹל פּוֹסֵל בָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל", בְּעֹל שֶׁאֵינוֹ שֶׁל עֲבוֹדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּמִנַּיִן לַעֲשוֹת שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה עֶגְלָה שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל, פָּרָה שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ". דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי בָּטֵל הַחִלּוּף זָכִיתִי לָדוּן בִּתְחִלָּה, וּמָה עֶגְלָה שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל, פָּרָה שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל. אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל עֹל פּוֹסֵל. נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבְרָה מִכָּאן וּלְהַלָּן הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בְּנָהָר אוֹ עָלְתָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לִסְעֹדָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁתִּסְעַדְנוּ פְּסוּלָה, קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה כְּשֵׁרָה. כְּפָפָהּ וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ, הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פָּרַשׂ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי הַדְּבוֹרִים, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחְלִק הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, שִׁכֵּן עָלֶיהָ עוֹף כְּשֵׁרָה, עָלָה עָלֶיהָ זָכָר לְדַעַת הַבְּעָלִים פְּסוּלָה, שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים כְּשֵׁרָה. במדבר יט ג וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר וְלֹא לְדוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר, אִיכָּא דְּאָמְרֵי לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי בְּכֹהֵן גָּדוֹל. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל מְנָא לֵיהּ, גָּמַר "חֻקָּה חֻקָּה" מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהוֹצִיא אֹתָהּ, שֶׁלֹּא יוֹצִיא אַחֶרֶת עִמָּה, כִּדְתְנָן לֹא הָיְתָה פָּרָה רוֹצָה לָצֵאת אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ, וְלֹא אֲדֻמָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ. רַבִּי אוֹמֵר לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר אֹתָהּ אוֹתָהּ לְבַדָּהּ. וְתָנָא קַמָא נַמִּי הָא כְּתִיב אֹתָהּ, מָאן תָּנָא קַמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּדָרִישׁ טַעֲמָא דִּקְרָא, מַאי בֵּינַיְהוּ, אִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּאָפִיק חֲמוֹר בַּהֲדָהּ. וְשָׁחַט אֹתָהּ, שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט אַחֶרֶת עִמָּהּ. לְפָנָיו, לְרַב שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, לִשְׁמוּאֵל שֶׁיְּהֵא זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה. לעיל פסוק ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לִשְׁמוּאֵל לְאַהֲדוּרִי לְאֶלְעָזָר, לְרַב הֲוֵי מִעוּט אַחַר מִעוּט לְרַבּוֹת דַּאֲפִלּוּ בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. להלן פסוק ו וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְגוֹ', לִשְׁמוּאֵל דַּאֲפִלוּ בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, לְרַב, אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְלָאו גּוּפָהּ דְּפָרָה נִינְהוּ לֹא נִבָּעֵי כֹּהֵן כְּלָל, קָא מַשְׁמָע לָן. וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן, בְּכִהוּנוֹ. וְטָמֵא הַכהֵן עַד הָעָרֶב, בְּכִהוּנוֹ לְדוֹרוֹת. הֲנִיחָא לְמָאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, הַשְׁתָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּעִינָן בְּכִהוּנוֹ, הֶדְיוֹט בְּכִהוּנוֹ מִבָּעְיָא, מִלְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר טָרַח וְכָתַב לָהּ קְרָא. להלן פסוק ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. טָהוֹר לְהַכְשִׁיר אֶת הָאִשָּׁה. וְהִנִּיחַ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת לְהָנִּיחַ, יָצָא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׂאֵין בָּהֵן דַּעַת לְהָנִּיחַ. וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, זוֹ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אָבִין אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים, זוֹ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר, יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר" וְלֹא שֶׁל דוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן", הַמְכַהֵן בִּבְגָדִים דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאֶלְעָזָר", אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא, תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה, אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה הָיִיתִי אוֹמֵר אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן", הַכֹּהֵן הַמְכַהֵן בִּבְגָדִים. אָמְרוּ, פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל, בְּאֵיזֶה לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת, אָמַר לָהֶם, בְּגָדוֹל, אָמְרוּ לוֹ, אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן, אָמַר לָהֶם אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה שֶׁשְׂרָפָהּ בְּגָדוֹל, אָמְרוּ לוֹ אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְׂרָפָה בְּלָבָן, אָמַר לָהֶם אַתֶּם אוֹמְרִים מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, מִי יוֹכִיחַ, אָמְרוּ לוֹ, לֵךְ לַתּוֹרָה, מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה, אָמַר לָהֶם אֶלְעָזָר, אָמְרוּ לוֹ וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָּדוֹל בִּימֵי אָבִיו, אָמַר לָהֶם אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לְאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכַּח, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן" שֶׁהוּא מְכַהֵן בִּבְגָדִים. וְשָׁחַט אֹתָהּ, תָּנוּ רַבָּנָן, פָּרָה בִּשְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה, בַּעֲרִיפָה פְּסוּלָה, עֶגְלָה בַּעֲרִיפָה כְּשֵׁרָה בִּשְׁחִיטָה פְּסוּלָה, נִמְצָא כָּשֵׁר בְּפָרָה פָּסוּל בְּעֶגְלָה, כָּשֵׁר בְּעֶגְלָה פָּסוּל בְּפָרָה. וּתְהֵא פָּרָה כְּשֵׁרָה בַּעֲרִיפָה מִקַּל וָחֹמֶר, וּמָה עֶגְלָה שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה בִּשְׁחִיטָה הֻכְשְׁרָה בַּעֲרִיפָה, פָּרָה שֶׁהֻכְשְׁרָה בִּשְׁחִיטָה אֵינוֹ דִּין שֶׁהֻכְשְׁרָה בַּעֲרִיפָה, אֲמַר קְרָא וְשָׁחַט, וְחֻקָּה בִּשְׁחִיטָה אִין בַּעֲרִיפָה לָא. וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב "חֻקָּה" לָא דְּרִישׁ קַל וָחֹמֶר, וְהָא גַּבֵּי יוֹם הַכִּפּוּרִים דִּכְתִיב "חֻקָּה", וְתָנְיָא ויקרא טז, ט "וְעָשָׂהוּ חַטָּאת", הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת, שֶׁיָּכוֹל וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ הַגּוֹרָל קִדֵּשׁ הַשֵּׁם, מָקוֹם שֶׁקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשָׂהוּ חַטָּאת", הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, טַעֲמָא דִּכְתִיב "וְעָשָׂהוּ", הָא לָאו הָכִי דַּרְשִׁינָן קַל וָחֹמֶר, מִעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי עֶגְלָה עֲרוּפָה דברים כא, ו "הָעֲרוּפָה" זֹאת בַּעֲרִיפָה וְאֵין אַחֶרֶת בַּעֲרִיפָה. וּתְהֵא עֶגְלָה כְּשֵׁרָה בִּשְׁחִיטָה מִקַּל וָחֹמֶר, וּמָה פָּרָה שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה בַּעֲרִיפָה הֻכְשְׁרָה בִּשְׁחִיטָה, עֶגְלָה שֶׁהֻכְשְׁרָה בַּעֲרִיפָה אֵינוֹ דִּין שֶׁהֻכְשְׁרָה בִּשְׁחִיטָה, אֲמַר קְרָא הָעֲרוּפָה "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה" , בַּעֲרִיפָה אִין בִּשְׁחִיטָה לָא. וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, לְהַר הַמִּשְׁחָה. וְשָׁחַט אֹתָהּ, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ. וְשָׁחַט אֹתָהּ, מַגִּיד שֶׁאִם נִתְנַבְּלָה בִּשְׂחִיטָתָה פְּסוּלָה. וְשָׁחַט אֹתָהּ, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין עוֹשִׂים שְׁתֵּי פָּרוֹת כְּאַחַת. וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁיְּהֵא אַחֵר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר דברים כה, ב"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו", יָכוֹל הַשּׁוֹפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִכָּהוּ לְפָנָיו", אַחֵר הָיָה מַכֶּה וְלֹא הַשּׁוֹפֵט. במדבר יט ד וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ, עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן", בְּכִהוּנוֹ. "מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ", מִצְוָתָהּ מִצְוַת יָד, וְלֹא מִצְוַת כְּלִי. שֶׁהָיָה בַּדִּין, הוֹאִיל וְלוֹג שֶׁמֶן מַכְשִׁיר, וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר, אִם לָמַדְתִּי לְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בְּיָד, אַף דַּם פָּרָה לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא בְּיָד, אַתָּה דָּן מִלּוֹג שֶׁמֶן, וַאֲנִי אָדוּן מִדַּם הָאָשָׁם, אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ, לוֹג שֶׁמֶן כָּשֵׁר וּמֻכְשָׁר לְהַכְשִׁיר, אִם לָמַדְתִּי לְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בְּיָד, אַף דַּם פָּרָה לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָא בְּיָד. וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ, אִי מַה לְּהַלָּן מִכְּלִי לְיָד אַף כָּאן מִכְּלִי לְיָד, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ", מִצְוָתָהּ מִצְןַת יָד וְלֹא מִצְוַת כְּלִי. פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי מִדָּמָהּ בִּכְלִי וְלֹא בְּיָד. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא, הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר, וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר, מַה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם בְּיָד, אֲבָל לֹא בִּכְלִי, אַף הֶכְשֵׁר דַם פָּרָה בְּיָד אֲבָל לֹא בִּכְלִי. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר, וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר, מַה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר מִן הַכְּלִי, אֲבָל לֹא מִן הַיָּד, אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִיָּד. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא, הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר, מַהּ שֶּׁמֶן אָשָׁם מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי, אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי. מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בֲּאֲגֻדָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר, מַה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד, אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד. מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא, וַהֲרֵי דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בְּהֶכְשֵׁר דָּם הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַּכְּלִי. מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי הוֹאִיל וְדַם פָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר, מַה דַּם צִפּוֹר מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד, אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד. מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ אֲשַׁם מְצֹרָע שֶׂהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים, הָא נִצְרַכְתָּ לוֹמַר וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן בִּכְלִי, וְלֹא בְּיָד. וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן נֶאֱמַר כָּאן כֹּהֵן וְאֶצְבַּע, וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע כֹּהֵן וְאֶצְבַּע, מַה לְּהַלָּן הַמְיֻמֶּנֶת שֶׁבְּיָמִין, אַף כָּאן הַמְיֻמֶּנֶת שֶׁבְּיָמִין. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ אֶצְבָּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרֵט לְךְ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיָד יְמָנִית, אַף פּוֹרְטָנִי בְּכָל אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיָד יְמָנִית. "הַיְּמָנִית" הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבְּיָמִין, הָרְגִילָה שֶׁבָּאֶצְבָּעוֹת. וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּאַת דָּם. וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁאִם לֹא הֻקָּם הַמִּשְׁכָּן, אוֹ אִם קִפְּלָה הָרוּחַ אֶת הַיְרִיעָה לֹא הָיְתָה פָּרָת חַטָּאת נַעֲשֵׂית. וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ, עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר, הֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ", ומַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדָּמָה", לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁבַע פְּעָמִים שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁבַע הַזָּאוֹת וּטְבִילָה אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים", מַגִּיד שֶׁחוֹזֵר לְדַם שֶׁבַע פְּעָמִים. שֶׁבַע פְּעָמִים, שֶׂיְּהוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שֶׁהָיָה בַּדִּין, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ הַזָּיוֹת בִּפְנִים וְנֶאֶמְרוּ הַזָּיוֹת בַּחוּץ, אִם לָמַדְתִּי לַפְּנִימִיּוֹת שֶׁהֵם מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אַף הַחִיצוֹנִיּוֹת יְעַכְּבוּ זוֹ אֶת זוֹ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בַּפְּנִימִיוֹת שֶׁהֵן מְכַפְּרוֹת, לְפִיכָךְ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תֹּאמַר בַּחִיצוֹנִיוֹת שֶׁאֵין מְכַפְּרוֹת, לְפִיכָךְ לֹא יְעַכְּבוּ זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁבַע פְּעָמִים", שֶׁיְּהוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. גָּמַר מִלְּהַזּוֹת, מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה, גָּמַר מְקַנֵּחַ יָדוֹ, לֹא גָּמַר מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ. בִּשְׁלָמָא יָדוֹ מְקַנֵּחַ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה דִּכְתִיב פסוק ה וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, אֶלָא אֶצְבָּעוֹ בְּמַאי מְקַנֵּחַ לָהּ, אֲמַר אַבָּיֵי בִּשְׂפַת מַזְרֵק. במדבר יט ה וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה, דַּאֲמַר קְרָא וְשָׂרַף פסוק ד "וְהִזָה", רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר כְּשֵׁרָה, דְּאָמַר קְרָא עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף, מָקוֹם שֶׂפּוֹרְשָׁה לְמִיתָה שָׁם תְּהֵא שְׂרֵפָתָהּ. וְשָׁחַט וְשָׂרַף, מַה שְּׁחִיטָה כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה, אַף שְׂרֵפָתָהּ כְּשֶׂהִיא שְׁלֵמָה. וְלִיחוּשׁ דִּילְמָא טְרֵפָה הִיא, אֶלָּא מִשּׁוּם דַּאֲמַר רַחֲמָנָא דְּאָמְרִינָן זִיל בָּתַר רֻבָּא, וְכִי תֵּימָא מַאי נַפְקָא לָן מִינָהּ, חַטָּאת קְרֵיהּ רַחֲמָנָא. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵפָתָהּ. הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָה, לֹא תִּפְסֹל בִּשְׂרֵפָתָהּ, אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו", אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה, וְלֹא פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה פָּרָה שֶׁאֵין נַעֲשֵׂית בִּפְנִים מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵפָתָהּ, פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁנַּעֲשִׂם בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵפָתָם, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּפָרָה שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָה, לְפִיכָךְ פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵפָתָהּ, תֹּאמַר בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָן לְפִיכָךְ לֹא תִּפְסֹל בִּשְׂרֵפָתָן. וְתִפְסֹל בִּשְׁחִיטָה, וְהַדִּין נוֹתֵן, וּמָה פָּרָה שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית בִּפְנִים מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ, פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁנַּעֲשִׂין בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה" לְעֵינָיו שֶׁיְּהֵא אַחֵר שׂוֹרֵף וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה. אֶת עֹרָהּ וְגוֹ, מַהּ פִּרְשָׁהּ בִּמְקוֹמוֹ, אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן, מִכָּאן אָמְרוּ הַדָּם כָּל שֶׁהוּא יַחְזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר פָּסַל. וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. וְשָׂרַף לְהָבִיא אֶת הַפּוֹקְעִין הַפְּקִיעִים, מִכָּאן אָמְרוּ הַבָּשָׁר כָּל שֶׁהוּא יַחֲזִיר וְאִם לֹא הֶחֱזִיר פָּסַל, בְּכַזִּית יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר פָּסַל. וְשָׂרַף, הֲוֵי רִבּוּי אַחַר רִבּוּי, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשֶּׁיָּצִית הָאוּר בְּרֻבָּהּ. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִשְׂרֹף שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים, מַרְבֶּה הוּא לָהּ חֲבִילֵי אֵזוֹב וַחֲבִילֵי אֵזוֹב יָוָן, בִּשְׁבִיל לְרַבּות אֶת הָעָפָר. אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ, עֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ, בְּשָׂרָהּ וְלֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ. אוֹ בְּשָׂרָהּ יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶת דָּמָהּ", אוֹ דָמָהּ פְּרָט לְפִרְשָׁהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף". הַפְּקִיעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. במדבר יט ו וְלָקַח נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְקִיחָה, מַה לְקִיחָה הָאֲמוּרָה כָּאן שְׁלֹשָׁה, אַף לְקִיחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁלֹשָׁה. עֵץ שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל עֵץ בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז", אִי אֶרֶז שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ עָנָף, תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ", הָא כֵּיצַד זוֹ בְּקָעָה שֶׁל אֶרֶז. "אֵזוֹב" וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כַּחֲלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, וְלֹא אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי. וּשְׁנִי תוֹלָעַת, שֶׁשַּׁנִתוֹ תּוֹלָעַת וְלֹא שֶׁשַּׁנִתוֹ דָּבָר אַחֵר. וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַפָּרָה", אִי הַפָּרָה שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׂרְפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה", הָא כֵּיצַד מִשֶּׁיָּצִית הָאוּר בְּרֻבָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר "וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה", שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתֵּעָשֵׂה אֵפֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַפָּרָה", אִי הַפָּרָה יָכוֹל יִקְרְעֶנָּה וְיִתְּנֶנָּה בְּתוֹכָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה", הָא כֵּיצַד מִשֶּׁתִּבָּקַע. עֵץ אֶרֶז, בְּקַעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז, וּכְמוֹ מַחַק הָיָה. אֵזוֹב, וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא תָּלּוּי בִּשְׁמוֹ וְלֹא תָּלּוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, צִפּוֹר תָּלּוּיּ בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלּוּי בִּשְׂמוֹ, יַיִן תָּלּוּי בִּשְׁמוֹ כָּשֵׁר לִנְסָכִים. וּשְׁנִי תוֹלָעַת, הַשָּׁנִי שֶׁבַּתּוֹלָעַת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלָעַת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים. הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. במדבר יט ז וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים. כֵּיצַד, הָיָה נָתוּן תַּחְתָּיו טָמֵא, עַל גַּבָּיו טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַּנּוּר, עַל גַּבֵּי כִּירָה, עַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל לָגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ, פְּסוּלָה. הָיָה נֶסֶר מֻנָּח עַל גַּבֵּי תַּנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִּירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן וְאַחַר וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאַחַר וּבִיאָה, מָה אַחַר וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ וְקֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, מִפְּנֵי טֻמְאָה, וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף אַחַר וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ וְקֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה. וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה, מָה כָּאן אָסוּר לָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה, אַף לְהַלָּן אָסוּר לָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה. וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב, מַה לְּהַלָּן עַד הָעֶרֶב, אַף כָּאן עַד הָעֶרֶב. במדבר יט ח וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַשּׂ ֹרֵף אֶת הַפָּרָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים, הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב מְטַמֵּא בְּגָדִים, הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה לֹא יְטַמֵּא בְּגָדִים, אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָה יְכַבֵּס בְּגָדָיו", בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָעוֹסְקִין בְּפָרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף שֶׁיְּהוּ טְעוּנִין תִּכְבֹּסֶת בְּגָדִים וּרְחִיצַת הַגּוּף וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וְהַשּׂ ֹרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְלֹא הַשּׂוֹרֵף בְּגָדִים הַמְּנֻגָעִים, שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמַה פָּרָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע, הַשּׂוֹרֵף אוֹתָהּ מְטַמֵּא בְּגָדִים, בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים שֶׁמְּטַמְּאִים בְּמַגָּע אֵינוֹ דִּין שֶׁהַשּׂוֹרְפָן מְטַמֵּא בְּגָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" וְלֹא הַשּׂוֹרֵף בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים. יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם, בַּמַּיִם שְׁנֵי פְּעָמִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהָיָה בַּדִּין הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה, וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם טוֹבֵל בְּרָאוּי לוֹ, אַף כֵּלִים טוֹבְלִין בְּרָאוּי לָהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּמַּיִם בַּמָּיִם", מָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל שָׁם בְּגָדִים וְכֵלִים טוֹבְלִין. במדבר יט ט וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה פָּרָה בְּכֹהֵן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף אֲסִיפַת אֵפֶר תְּהֵא בְּכֹהֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר", מַגִּיד שֶׁאֲסִיפַת הָאֵפֶר בְּכָל אָדָם. "וְאָסַף אִישׁ", לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָטָן וּמוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר "טָהוֹר", לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר "וְאָסַף אִישׁ" לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה, מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִנִּיחַ", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְהָנִּיחַ. טָהוֹר, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר טָהוֹר לָמָּה נֶאֱמַר, הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין אִם הַמַּזֶּה טָהוֹר הָאוֹסֵף לֹא יְהֵא טָהוֹר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טָהוֹר", טָהוֹר מִכָּל טֻמְאָה וְאֵיזֶה זֶה טְבוּל יוֹם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "טָהוֹר", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "טָהוֹר", מַה טָהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת, אַף טָהוֹר הָאָמוּר כָּאן טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת. אֶת אֵפֶר הַפָּרָה, וְלֹא אֶת הָאוּדִים. וְהִנִּיחַ, מִכָּאן אָמְרוּ, חוֹלְקִין אוֹתָהּ לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים, אֶחָד נוֹתֵן בַּחֵיל, וְאֶחָד נוֹתֵן בְּהַר הַמִּשְׁחָה וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, בְּהַר הַמִּשְׁחָה. בְּמָקוֹם טָהוֹר, שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ טָהוֹר, מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל וְנָתוֹן בְּאֹהֶל הַמֵּת טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמָקוֹם טָהוֹר", וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר. וְאָסַף אִישׁ, רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר, אוֹ אִישׁ פְּרָט לְקָטָן, אָמַרְתָּ טָהוֹר לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן. לְמִשְׁמֶרֶת, כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין, הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת, וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּשֶׁל אֶבֶן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חֲלוּלוֹת חֲלוּלוֹת, חָטְמָהּ שֶׁל זוֹ מֻפְנֶה כְּנֶגֶד חָטְמָהּ שֶׁל זוֹ מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין, חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָהּ. וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר וְהִנִּיחַ", אוֹסֵף לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְהִנִיחַ בְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְהָיְתָה לַעֲדַת וְגוֹ', אָמְרוּ, פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר, הֲרֵי שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטָמֵא אוֹתָהּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְכָךְ אָמַר, לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה, כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָם שְׁמוּרִים אֵינָם מֵי נִדָּה. לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת, שֶׁיְּהוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ, מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ, אֶלָּא שֶׁחָזְרו לוֹמַר הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר וְהָיְתָה לְמִשְׁמֶרֶת, אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר, להלן פסוק יז "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמָיִם אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר, אָמַרְתָּ לְמֵי נִדָּה, עַל הַמָּיִם תֵּן נִדָּה. חַטָּאת הִיא, מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ". וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא חַטָּאת הִיא, שֶׁיְּהּוּ כָּל מַעֲשֵׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת, יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֵׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא". וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמִי נִדָּה, לָמָּה נֶאֱמַר, שֶׁיָּכוֹל אֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בַּפָּרָה, בַּמַּיִם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה, אוֹ אֲפִלוּ קָדְשׁוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְמֵי נִדָּה", כְּבָר הֵם לְמֵי נִדָּה. וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָאן אָמְרוּ פָּרָה שֶׁשָּׁתְתָה מֵי חַטָּאת בְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּטְלוּ בְּמֵעֶיהָ. וּכְבָר הֲלָכָה זוֹ נִשְׁאֲלָה לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, וְטִהֲרוּ אֶת בְּשָׂרָהּ. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי דָּן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְסִלְּקוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וְאַחַר כָּךְ מָצָא לוֹ תְּשׁוּבָה, אָמַר לוֹ מָה אֲנִי לַחֲזֹר, אָמַר לוֹ לֹא לְכָל אָדָם אֶלָּא לְךָ שָׁאַתָּה יוֹסִי הַגְּלִילִי, אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת, כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים הֲרֵי הֵם מֵי נִדָּה. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, דניאל ח, ד-ז "רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו", זֶה רַבִּי עֲקִיבָא, "וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב וְגוֹ' וַיַּךְ אֶת הָאַיִל וְגוֹ' וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ", זֶה רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. חַטָּאת הִיא, מַגִּיד שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ. הִיא, בָּהּ מוֹעֲלִין, בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין. חַטָּאת הִיא, מַגִּיד שֶׁאִם שִׁנָּה בְּאֶחָד מִכָּל מַעֲשֶׂיהָ פְּסוּלָה. חַטָּאת הִיא, מַגִּיד שֶׁאִם נִשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. חַטָּאת הִיא, מַגִּיד שֶׁאֵין נִשְׂרֶפֶת בַּלַּיְלָה, אִי חַטָּאת הִיא, יָכוֹל תְּהֵא נִפְסֶלֶת בְּלִינָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', מַגִּיד שֶׁמִּשְׁתַּמֶרֶת יָמִים עַל יָמִים וְשָׁנָה עַל שָׁנָה. במדבר יט י וְכִבֵּס הָאֹסֵף אֵת אֵפֶר הַפָּרָה, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים, הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב מְטַמֵּא בְּגָדִים, הָאוֹסֵף אֶת אֶפְרָהּ לֹא יְטַמֵּא בְּגָדִים, אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְכִבֵּס הָאֹסֵף", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. דָּבָר אַחֵר, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאוֹסֵף אֶת הָאֵפֶר שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט. וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר, לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. לְחָק עוֹלָם שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּאָה וְאֵין הַנָּכְרִים מְקַבְּלִים הַזָּאָה, אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר במדבר לא, יט "תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם", אָמַר לוֹ בְּוַדַּאי אָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ, "אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם", מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית אַף הַשְּׁבִיָּה כְּשֶׁתָּבוֹא לִבְרִית וְתִטָּמֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּאָה. וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, נְשֵׁי הַגֵּרִים. חֻקַּת עוֹלָם, מַזִּין מִזּוֹ מִפְּנֵי זוֹ. לְחֻקַּת עוֹלָם, מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת. במדבר יט יא הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וּכְתִיב "וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב", הָא כֵּיצַד, כָּאן בְּחִבּוּרִין, כָּאן שֶׁלֹּא בְּחִבּוּרִין. הַנֹּגֵעַ בְּמֵת, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַגָּע, הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם מְטַמֵּא בְּאֹהֶל לֹא יְטַמֵּא בְּמַגָּע, אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת" לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם, לְהָבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה, מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה, אוֹ מֵבִיא אֶת דָּמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "נֶפֶשׁ אָדָם", לְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם, לְהָבִיא אֶת דָּמוֹ. וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה. הַנֹּגֵעַ בְּמֵת, נוֹגֵעַ בְּמֵת טָמֵא, וְאֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא. נוֹגֵעַ בְּמֵת טָמֵא, וְאֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנָמִית טָמֵא. אָמְרוּ בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנָמִית כְּשֶׁמֵּת כָּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחַיָּה הָיָה טָהוֹר לְקֹדֶשׁ, חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ וְטִמְּאוּהוּ הֵם, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טֻּמְאָתָנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהֵן עַצְמָן אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאוֹכֵל מִנִבְלַת עוֹף טָהוֹר מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, וְהוּא עַצְמוֹ אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ מְטֻלְטָלִין מְשֻלְשָׁלִין לַאֲוִיר הַתָּנוּר בְּמָקוֹם הַנָּגוּב טְהוֹרִין, צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתָּנּוּר, נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי הַתָּנוּר, נָגְעוּ בִּכְלֵי חֶרֶס טָמֵא, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפַּחַת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפַּחַת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאָתוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בְּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בַזֶּה, וּבָהֶם גּוּמִים מְלֵאִים מַשְׁקִים, נָגַע שֶׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶם נִטְמְאוּ וִטִמְּאוּ אֶת כֻּלָּם, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוֹ'. הָאוֹכְלִים וְהַמַּשְׁקִים הַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִין תַּחַת אֶבֶן מְסַמָא, וּמִשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן טָהוֹר, הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם טִמֵּא אֶת כֻּלָּם, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים וַאֲחוֹרֵיו טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ מַשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קָעָרָה נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהוּ, חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֵר לַטַּבְלָא מְטַמְּאֵיךָ וְכוּ'. להלן פסוק טז "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב", פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁהִיא טְמֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַנֹּגֵעַ", יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה, אָמַרְתָּ הוּא יִתְחַטָּא, פְּרָט לְזֶה. הַנֹּגֵעַ בְּמֵת, פְּרָט לְנוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין תַּלְמוּד לוֹמַר "וְטָמֵא". "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת" יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא, אָמַרְתָּ שׁוּב להלן פסוק יג "בְּמֵת", יָכוֹל לֹא יִטָּמֵא בְּכָל שֶׁהוּא, אֲבָל יִטָּמֵא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא, אָמַר שׁוּב להלן פסוק טז "בְּמֵת ", הָא מַה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט, אָמְרוּ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת, וּמִנַיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בְעֶצֶם" יָכוֹל כֹל שֶׁהוּא, אָמַר שוּב "אוֹ בְעֶצֶם ", יָכוֹל לֹא יִטָּמֵא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יִטָּמֵא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, אָמַרְתָּ שׁוּב להלן פסוק יח "בַּעֶצֶם", הָא מַה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט, אָמְרוּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת, וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ" בְּדַם, יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא, אָמַר שׁוּב אָדָם, כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִי רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "נֶפֶשׁ". יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד, מִנַּיִן דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא כא, יא "נְפָשׁוֹת". וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "נְפָשׁוֹת". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ, אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כִּי יָמוּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית וּרְבִיעִית מִן הַחַי שֶׁבָּלְלוּ זֶה בְּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית, זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי, אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חִלוּף הַדְּבָרִים, הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף, וְהַמְּנַטֵּף מִצְטָרֵף. אֵין בְּמַשְׁמָע שֶׁיְּטָּמֵא הַמֵּת אֶלָּא בְּאֹהֶל, וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָׂא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים" לְרַבּוֹת שֶׁיִּטָּמֵא בְּמַשָׂא דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס, אֵינוֹ צָרִיךְ, וּמָה אִם נְבֵלָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָׂא כוּ', אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא, מַה מַּשָׂא נְבֵלָה עַד הָעֶרֶב, אַף מַשָׂא מֵת עַד הָעֶרֶב, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס, אַחַר שֶׁהוֹדֵיתָ שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָׂא, אִם לֹא חִלְּקָה תּוֹרָה מַשָׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ, דִּין הוּא שֶׁנְּחַלֵּק מַשָׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא, וּבִלְבַד מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, בֹּא וּרְאֵה הַרְבֵּה מְטַּמְאִין יֵשׁ בְּאֹהֶל וְאֵין מְטַמֵּא בְּמַשָׂא, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַנְּבֵלָה הַמֵּת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְטַמֵּא בְאֹהֶל לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָׂא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים", לְרַבּוֹת שֶׁמְטַמֵּא בְּמַשָׂא. במדבר יט יב הוּא יִתְחַטָּא בוֹ, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "בוֹ", אֶלָּא בוֹ בְּאֵפֶר שֶׁנַּעֲשָׂה כְּתִקּוּנוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמִּטָּמֵא בְּמֵת שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִּיעִי, אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הִזָּה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יִטְהָר בִּשְׁבִיעִי, וְאִם לֹא הִזָּה בִּשְׁלִישִׁי לֹא יִטְהָר בִּשְׁבִיעִי, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם לֹא יִתְחַטָּא"., וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר מִפְּנֵי מָה לֹא טָהוֹר בִּשְׁבִיעִי מִפְּנֵי שֶׁלֹא הֻזָּה בִּשְׁלִישִׁי, אֲבָל אִם הֻזָּה בִּשְׁלִישִׁי יִטְהַר בִּשְׁבִיעִי, תַּלְמוּד לוֹמַר להלן פסוק יט "וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. וְאִם לֹא יִתְחַטָּא לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה", עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עָנַשׁ כָּרֵת, אַתָּה אוֹמֵר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל הַהַזָּאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם לֹא יִתְחַטָּא" וְגוֹ' עָנְשׁוֹ לֹא יִטְהר, וְאֵין עָנְשׁוֹ כָּרֵת. הוּא יִתְחַטָּא בוֹ יָכוֹל דָּבֵק לַמֵּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי". אִי הַשְּׁלִישִׁי יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד, אָמַרְתָּ הַשְּׁבִיעִי. אִי הַשְּׁבִיעִי יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא הַשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל תְּהֵא הַזָּאָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּאַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה, וַהֲלֹא דִּין הוּא, נֶאֱמַר הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֱמַר הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ בְּהַזָּאַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיוֹם, אַף הַזָּאַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם, וְקַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם שְׁלִישִׁי שֶׁאֵין הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּאָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם, שְׁבִיעִי שֶׁהַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָה אַחֶרֶת, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּאָתוֹ קְבוּעָה בַּיוֹם, לֹא אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטֻמְאָה, תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לְטֻמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לְטָהֳרָה, אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְיִלְמַד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּאַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אַף הַזָּאַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם. וְקַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם הַזָּאַת שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטֻמְאָה לְטָהֳרָה הַזָּאָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם, שְׁלִישִׁי שֶׁאֵין הַזָּאָתוֹ סְמוּכָה לְטֻמְאָה לְטָהֳרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַזָּאָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם, לֹא אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי שֶׁהַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָה תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁאֵין הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שָׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִּׁי שֶׁאֵין הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָה אַחֶרֶת, אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל סָמוּךְ לְמִיתָה, אָמַרְתָּ שׁוּב בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אִם לִמֵּד שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לְמִיתָה כְּבָר לִמֵּד, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁלִישִׁי אֲפִלּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה. יָכוֹל הַזָּאַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה אֲבָל הַזָּאַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לִשְׁלִישִׁי, אָמַרְתָּ שׁוּב בַּשְּׁבִיעִי, אִם לִמֵּד שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי כְּבָר לִמֵּד, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי אֲפִלּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי. יָכוֹל לֹא הֻזָּה טָהוֹר, אָמַרְתָּ אִם לֹא יִתְחַטָּא לֹא יִטְהָר. יָכוֹל שֶׁבָּא לְטָעֳנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי, אָמַרְתָּ להלן פסוק יג "מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא חִטּוּי. יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי בִּזְרִיקָה, אָמַרְתָּ "וְהִזָּה הַטָּהוֹר וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" בְּהַזָּאַת שְׁבִיעִי הוּא טָהוֹר, וְאֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶמְצַע בְּאֶצְבַּע. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב "הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי", אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לָמָּה לִי, אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא מִצְוַת הַזָּאָה בִּשְׁלִישִׁי וּבִשְׁבִיעִי וְהֵיכָא דְּעָבִיד בְּחָד מִנַּיְהוּ עָבִיד, קָא מַשְׁמַע לָן. להלן פסוק יט "וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא" וְגוֹ', לָמָּה לִי, אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא שְׁלִישִׁי לְמִעוּטֵי שֵׁנִי הוּא דְּאָתָא, שְׁבִיעִי לְמִעוּטֵי שִׁשִּׁי דְּקָא מְמַעֵט בִּימֵי טֻמְאָה טָהֳרָה, אֲבָל הֵיכָא דְּעָבִיד בִּרְבִיעִי בִּשְׁלִישִׁי וּבִשְׁמִינִי דְּקָא מַפִישׁ יוֹמֵי טֻמְאָה טָהֳרָה, שַׁפִּיר דָּמִי, קָא מַשְׁמַע לָן. שם "וְחִטְּאוֹ בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" לָמָּה לִי, אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הַנֵּי מִלֵּי לְקָדָשִׁים, אֲבָל לִתְרוּמָה בְּחָד מִנַּיְהוּ סָגִי, קָא מַשְׁמַע לָן. במדבר יט יג כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ, תַּנְיָא "וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה", לְהוֹצִיא עֻבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִמּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְרַבּוֹת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל גּוֹלֵל וְדוֹפֵק הִלְכְתָא גְּמִירִי לָהּ, וְרַבִּי עֲקִיבָא עֻבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִמּוֹ דְּטָמֵא מִדְּאוֹרָיְתָא מְנָא לֵיהּ, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא דְּאָמַר קְרָא כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, אֵיזֶהוּ מֵת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עֻבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַאי מִבָּעֵי לֵיהּ לִרְבִיעִית דָּם הַבָּא מִן הַמֵּת שֶׁמְּטַמֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל הַנֹּגֵעַ" וְגוֹ', אֵיזֶהוּ נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא מְטַמֵּא, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רְבִיעִית דָּם, וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר אַף רְבִיעִית דָּם הַבָּאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים מְטַמֵּא, דְּתָנְּיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם הַבָּאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כא, יא "וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא", שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת וְשִׁעוּר אֶחָד. הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת, אֵינוּ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ כָּתוּב בְרֶמֶז תרכ"ח. טֻמְאָה בַּעֲזָרָה מְנָא לָן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר להלן פסוק כ "אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא", אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטֻמְאָה שֶׁבַּחוּץ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטֻמְאָה שֶׁבִּפְנִים. וּקְרָאֵי מִי מְיַתְרִי הָא מִצְרַךְ צְרִיכֵי, דְּתָנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם נֶאֱמַר "מִשְׁכָּן" וְלֹא נֶאֱמַר "מִקְדָּשׁ", הֲוָה אֲמִינָא עַל מִשְׁכָּן יְהֵא חַיָּב שֶׁהֲרֵי מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְעַל מִקְדָּשׁ לֹא יְהֵא חַיָּב, וְאִם נֶאֱמַר "מִקְדָּשׁ" וְלֹא נֶאֱמַר "מִשְׁכָּן", הָיִיתִי אוֹמֵר עַל מִקְדָּשׁ יְהֵא חַיָּב שֶׁהֲרֵי קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻּשַּׁת עוֹלָם, וְעַל מִשְׁכָּן לֹא יְהֵא חַיָּב, לְכָךְ נֶאֱמַר "מִקְדָּשׁ" לְכָךְ נֶאֱמַר "מִשְׁכָּן". רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי קָשְׁיָא לֵיהּ, מִכְּדֵי מִשְׁכָּן אִיקְרִי מִקְדָּשׁ, וּמִקְדָּשׁ אִיקְרִי מִשְׁכָּן, תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטֻמְאָה שֶׁבַּחוּץ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטֻמְאָה שֶׁבִּפְנִים. בִּשְׁלָמָא מִקְדָּשׁ דְּאִיקְרִי מִשְׁכָּן דִּכְתִיב ויקרא כו, יא "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם" אֶלָּא מִשְׁכָּן דְּאִיקְרִי מִקְדָּשׁ מְנָלָן, דִּכְתִיב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", וּכְתִיב שם, ט "כְּכָל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן". טָמֵא יִהְיֶה לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם, "עוֹד טֻמְאָתוֹ" טֻמְאָתוּ בוֹ לְרַבּוֹת מְחֻסַר כַּפָּרָה. כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ, זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ לְהָבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה. אֲשֶׁר יָמוּת, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת, מִכָּאן אַתָּה דָּן לְשֶׁרֶץ, מַה מֵּת הֶחָמוּר אֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת, שֶׁרֶץ הַקַּל אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת, אוֹ חִלּוּף, מַה שֶׁרֶץ הַקַּל הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא וַאֲפִלּוּ מְפַרְפֵּר, מֵת הֶחָמוּר אֵינוֹ דִּין שֶׁיְטַמֵּא אֲפִלּוּ מְפַרְפֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַנֹּגֵעַ בּמֵת בְּנֶּפֶשׁ הָאָדָם", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יָמוּת", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יָמוּת", מַגִּיד שֶׁאֵין מְטַמֵּא עַד שֶׁיָּמוּת. דָּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי בָּטַל הַחִלוּף זָכִיתִי לָדוּן בִּתְחִלָּה וּמַה מֵּת חָמוּר אֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת, שֶׁרֶץ הַקַּל אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת. וְלֹא יִתְחַטָּא רַבִּי אוֹמֵר לֹא יִתְחַטָּא בְּדָמִים, אַתָּה אוֹמֵר לֹא יִתְחַטָּא בְּדָמִים, אוֹ לֹא יִתְחַטָּא בְּמַיִם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו" הֲרֵי מַיִם אֲמוּרִים, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יִתְחַטָּא" בְּדָמִים, לְהָבִיא אֶת מְחֻסָר כַּפָּרָה. "אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵא", לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת מִשְׁכַּן מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא", אֵין לִי אֶלָא מִקְדַשׁ מִשְׁכַּן מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא ְוְנִכְרְתָה", מִפְּנֵי מָה עָנַשׁ לְהַלָּן מִיתָה וְכָאן כָּרֵת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּרֵת הוּא מִיתָה וּמִיתָה הוּא כָּרֵת. טָמֵא יִהְיֶה, אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא יִהְיֶה" לְרַבּוֹת שְׁאָר הַטְּמֵאִים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ויקרא טו, לא "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם", טְמֵא מֵת הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מִכְּלָלוֹ וְעָנַשׁ עָלָיו מִיתָה וְחִיֵּב עָלָיו קָרְבָּן, אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת, שְׁאָר הַטְּמֵאִים מִנַּיִן, אָמַרְתָּ אִם טְמֵא מֵת הָיָה בַּכְּלָל וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְעָנַשׁ עָלָיו מִיתָה וְחִיֵּב עָלָיו קָרְבָּן, אַף שְׁאָר הַטְּמֵאִים דִּין הוּא שָׁיֵּעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם מִיתָה וִיחַיֵּב עֲלֵיהֶם קָרְבָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא", לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", אֵין לִי אֶלָּא לֹא הִזָּה כָּל עִקָּר, הִזָּה וְלֹא שָׁנָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא יִהְיֶה". הִזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ". במדבר יט יד זֹאת הַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה תְּהֵא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת". תְּנָן הָתָם, אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם, אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלְתּוֹ מַלַּחַת, וְכֵן מִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים, וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת, חָשׁוּב אֹהֶל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם לֹא שְׁמֵיהּ אֹהֶל, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, יָלִיף אֹהֶל אֹהֶל מִמִּשְׁכָּן, כְּתִיב הָכָא אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל וּכְתִיב הָתָם שמות מ, יט "וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן", מַה לְהַלָּן בִּידֵי אָדָם, אַף כָּאן בִּידֵי אָדָם. וְרַבָּנָן, אֹהֶל אֹהֶל רִיבָּה, וּמוֹדֶה אַף רַבִּי יְהוּדָה כִּמְלֹא אֶגְרוֹף, תָּנְיָא נַמִּי הָכִי, וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁקִיפִין וּבִנְקִיקִין וּבִסְלָעִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִּן בִּידֵי אָדָם חֲשׁוּבִין אֹהֶל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר קִבְרֵי עוֹבְדֵי אֱלִילִים אֵין מְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" כוּ'. מֵיתִיבֵי במדבר לא, מו "וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף", מִשּׁוּם בְּהֵמָה. תָּא שְׁמַע, יונה ד, יא "אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְּׁתֵים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם", הָתָם נַמִּי מִשּׁוּם בְּהֵמָה. תָּא שְׁמַע, במדבר לא, יט "כָּל הוֹרֵג נָפֶשׁ וְכָל נֹגֵעַ בְּחָלָל", דִּילְמָא אִקְטַל חָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְרַבָּנָן "לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ", וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, "לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" לַעֲבֵירָה. רַבִינָא אָמַר, נְהִי דִּמְעַטִינְהוּ קְרָא מִטִּמּוּיֵי בְּאֹהֶל דִּכְתִיב "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל "מִמַּגַּע וּמַשָׂא מִי מִעַטִנְהוּ קְרָא. זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת טֻמְאָה חֲדָשָׁה שֶׁיְּטַמֵּא בְּאֹהֶל, אֵין לִי אֶלָּא בְּאֹהֶל, חוּץ לָאֹהֶל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת הַתּוֹרָה" אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל דִּבְרֵי אִסִּי בֶּן עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, אִם עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא, מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת כָּל הַמַּאֲהִילִין כְּאֹהֶל, הָיָה רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר מַה מְצֹרָע הַקַּל עָשָׂה בּוֹ כָּל הַמַּאֲהִילִין כְּאֹהֶל, מֵת הֶחָמוּר דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ כָּל הַמַּאֲהִילִין כְּאֹהֶל. כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל, זֶה שֶׁבָּא מִקְצָתוֹ, וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, זֶה שֶׁבָּא כֻּלּוֹ. הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם הַבָּא מִקְצָתוֹ טָמֵא הַבָּא כֻּלּוֹ לֹא יְהֵא טָמֵא, אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. רַבִּי אַחָא בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", לַעֲשׂוֹת קַרְקַע שֶׁל בַּיִת עַד הַתְּהוֹם כְּמוֹתוֹ. כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל, דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ הוּא מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדִין כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ, מִכָּאן אַתָּה דָּן לְקֶבֶר, מָה אֹהֶל שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדִין כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ, קֶבֶר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹא יְטַמֵא מִכָּל צְדַדִין כְּשֶׁהוּא פָּתוּח, אוֹ חִלּוּף, מָה קֶּבֶר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ וְכוּ', תַּלְמוּד לוֹמַר להלן פסוק טו "וְכָל כְּלִי פָתוּחַ" וְגוֹ' דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ הוּא מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָּיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. דָּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי בָּטַל הַחִלּוּף זָכִיתִי לָדוּן כְּבַתְחִלָּה, וּמָה אֹהֶל שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא מִכָל צְדָדִין כְשֶׁהוּא פָּתוּחַ, קֶבֶר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ, אוֹ לֹא יְטַמֵּא טֻמְאַת עֶרֶב, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, אִם שְׁלִישִׁי בְּמֵת טָמֵא, הַשֵּׁנִי אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָמֵא. וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקַּשׁ וְהַחִרִיוֹת וְהָעֵצִים וְהָאֲבָנִים בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם" וְגוֹ', וַעֲדַיִן כְּלֵי גְּלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה וְנַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר לא, כ "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ", הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים, לִכְלֵי מַתָּכוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר שם, כב "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף", הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים וְלִכְלֵי מַתָּכוֹת, לִכְלֵי חֶרֶס מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ" וְגוֹ', הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים וְלִכְלֵי מַתָּכוֹת וְלִכְלֵי חֶרֶס, לְאָדָם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר לא, יט וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ', אוֹ אֵלּוּ לִכְלַל חִטּוּי וְאֵלּוּ לִכְלַל טֻמְאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר לעיל פסוק יב "הוּא יִתְחַטָּא בוֹ", אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל חִטּוּי בָּא לִכְלַל טֻמְאָה, אֶת שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל חִטּוּי לֹא בָּא לִכְלַל טֻמְאָה. זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, אִם לוֹמַר אָדָם, כְּבָר לִמֵּד, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם אָדָם, לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה, הַשִּׁדְרָה, וְהַגֻּלְגֹּלֶת, וַחֲצִי לוֹג קַב דָּם, וַחֲצִי לוֹג עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת וְרָב בִּנְיָן וְרָב מִנְיָן מְרוֹב הַגְּוִיָּה הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָׂא וּבְאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָׂא וְאֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ, כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי חוּלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חוּלְיָא אַחַת, וּבְגֻלְגֹּלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְלֹא מַקְדֵּחַ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטָלְקִי וּכְסֶלַע נִירוֹנִית, וּמְלֹא נִקְבָּה שֶׁל עוֹל הַשָּׁרוֹנִי, הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָׂא. כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל, הוּא שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו, זֶה אֵיזֶה הוּא הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו, אָמְרוּ מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֶּפֶל בְפוֹתֵחַ טֶפַח. הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, אֹהֶל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה, בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו, אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל", אֵין לִי אֶלָּא וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל בְּכֻלּוֹ, מִנַּיִן אֲפִלּוּ בְּמִקְצָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". מֶה הָאֹהֶל בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ טָמֵא, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם, מָה אֹהֶל סָתוּם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין טָמֵא, אַף קֶבֶר סָתוּם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין טָמֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר להלן פסוק יח "הַנֹּגֵעַ בַקָּבֶר" יָכוֹל אַף בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אָמַר שוּב "בְקָבֶר". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר להלן פסוק יח "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה אֹהֶל בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה אַף קֶבֶר כֵּן. זֹאת הַתּוֹרָה וְגוֹ', תּוֹרַת הָאֹהֶל תּוֹרַת כָּל הַמַאֲהִילִין, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה, הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת, וְהַמְּעָרוֹת, הַמִּנְהָרוֹת, וְהַשְּׁכָכִין, הַשְּׁקִיפִין, וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אָמַרְתָּ הַתּוֹרָה, רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת שֶׁתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אָמַרְתָּ הַתּוֹרָה, רִבָּה נָפָּה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ, וְהַפֻּלְחָן וְהַפֻּחְלָץ, וְהַפְּלָצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אָמְרָה הַתּוֹרָה, רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמוּכָנוֹת חַיָּה, וְעוֹף שֶׁמּוּכָן שֶׁשָּׁכֵן, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטָלִית הַמְּנַפֶּפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת" תִּהְיֶה, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה בִּיצַּת הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד וְהַגְּלִיד וְהַכְּפוֹר, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". במדבר יט טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ וְגוֹ', בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים, הֲרֵי אַתָּה דָּן, נֶאֶמְרוּ אַרְבָּעָה כֵּלִים בְּשֶׁרֶץ, וְהוֹצִיא כְּלִי אֶחָד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר עָלָיו, וְנֶאֶמְרו אַרְבָּעָה כֵּלִים בְּמֵת, וְהוֹצִיא כְּלִי אֶחָד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר עָלָיו, מָה לְּהַלָּן בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ" וְגוֹ', כְּלִי שֶׁאִם נִטְמָא אֵין לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ, וְאֵיזֶה זֶה כְּלִי חֶרֶס, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "פָתוּחַ", וַאֲפִלוּ כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ", כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ וְאֵיזֶה זֶה כְּלִי חֶרֶס, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא", טָמֵא לְעוֹלָם. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ וְגוֹ', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ כֻּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "פָתוּחַ", עַל פִּתְחוֹ אָמַרְתִּי וְלֹא עַל כֻּלּוֹ. וְכֹל כְלִי פָתוּחַ וְגוֹ', פָתוּחַ פָּתִיל זֶה הָעוֹדֵף, צָמִיד זֶה הַדּוֹפֵק, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּצָּמֵד יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ וְגוֹ' טָמֵא הוּא, מִכָּאן אָמְרוּ כֵּלִים הַמַּצִּילִין צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּילִין בְּכִסּוּי בְּבַית הַמְּנֻגָּע. וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ צָמִיד פָּתִיל עָלָיו, וְלֹא מִצְּדָדִין, מִכָּאן אָמְרוּ חָבִית שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ וּמְרָחָהּ בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל עָלָיו", וְלֹא צָמִיד פָּתִיל עַל גַּבָּיו. וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ, אֵין לִי אֶלָּא כְּלֵי חֶרֶס, כְּלֵי גְּלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה מִנַּיִן, וְדִין הוּא וּמָה כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהֵן עֲלוּלִין לְקַבֵּל טֻמְאָה הֲרֵי הֵן מַצִּילִין צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, כְּלֵי גְּלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה שֶׁאֵין עֲלוּלִין לְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּצִּילוּ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ", טָמֵא הוּא אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא הוּא", אֶלָּא הוּא שֶׁיַּצִּיל עַל עַצְמוֹ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ, הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל, אֵלוּ כֵּלִים נִּצּוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל, כְּלֵי חֶרֶס, וּכְלֵי נֶתֶר, כְּלֵי גְּלָלִים, וּכְלֵי אֲבָנִים, וּכְלֵי אֲדָמָה, וּכְלֵי חַרְסִית וְכוּ', תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹת דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל, אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, וּמָה כְּלֵי חֶרֶס וּכְלֵי נֶתֶר שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, אֵלּוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל, וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה אֵין יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל, הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לְבַּיִת הַמְנֻגָּע שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו מְטַמֵּא אָדָם, הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת הַמְנֻגָּע שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אָמְרוּ לוֹ צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל וְכָל מִי שָׁאֵין לוֹ טֻמְאָה לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל. אֵין בְּמַשְׁמָע אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת הֶחָבִית, מִנַּיִן אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי", יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל הַבַּיִת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי". וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָׂפָה בְּשָׂפָה וּבְשָׂרָף, בְּשַׁעֲוָה, וּבְזֶפֶת, וְגַסְטָרוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר "פָתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בִּתְחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה, אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינוֹ לְבֵין בִּתּוֹ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֵרְתָהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל, וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר, שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּה הֶחָרָשׁ בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתַחְתּוֹ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהִגִּיפָתוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ, שִׁעוּרוּ כָּל שֶׁהוּ דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. גַּרְדִּי שֶׁחָפָר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְנֵר אוֹ לְאִיתְפַּתִּיר שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּ דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי חוֹר הַדֶּלֶת מָהוּ, אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ מַה טֶּפַח מַאי שְׁנָא, שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים, שֶׁחָרְרוּם שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאָכַלְתּוֹ מְלַחַת, שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּ דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בְּתַנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ, הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּ, וּבִזְמַן שֶׁפָּרַע מֵעַצְמוֹ שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקָּב מֵעֵינוֹ שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְלֹא כּוֹשׁ נִכְנָס וְיוֹצֵא דּוֹלֵק. נִקָּב מִצִּדּוֹ, שִׁעוּרוֹ מְלֹא צִדּוֹ כּוֹשׁ דּוֹלֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְבָהּ, שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִיצָה שֶׁל שִׁפוֹן, מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחִין הֲרֵי אֵלּוּ בְּכָל שֶׁהוּ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הוֹאִיל וְנֶאֱמַר צָמִיד פָּתִיל מָה אֲנִי מְקַיֵּם פָתוּחַ, לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. במדבר יט טז וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה, זֶה הַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי הַמֵּת. בַּחֲלָל, זֶה אֵבֶר הַנִּדַּלְדֵּל מִן הַחַי וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. חֶרֶב הֲרֵי הוּא כְּחָלָל אוֹ בְמֵת, זֶה אֵבֶר הַנִּדַּלְדֵּל מִן הַמֵּת. אוֹ בְעֶצֶם אָדָם, זֶה רֹבַע עֲצָמוֹת. אוֹ בְקָבֶר, זֶה קֶבֶר סָתוּם דְּאָמַר מַר טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. וְאִלּוּ גַּבֵּי נְגִיעָה תַנְיָא להלן פסוק יח וְכֹל "וְעַל הַנֹּגֵעַ בְּעֶצֶם" זֶה עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה. "אוֹ בְחָלָל" זֶה אֵבֶר הַנִּדַּלְדֵּל מִן הַחַי וְאֵין בּוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. "אוֹ בַמֵּת" זֶה אֵבֶר הַנִּדַּלְדֵּל מִן הַמֵּת. "אוֹ בַקָּבֶר" זֶה קֶבֶר שֶׁלִּפְנֵי הַדִּבּוּר. הַאי אֵבֶר מִן הַמֵּת הֵיכִי דָּמִי, אִי דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כִשְׂעוֹרָה, הַיְינוּ הַנּוֹגֵעַ בָּעֶצֶם, אֶלָּא לָאו דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמַגָּעוֹ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַשָׂאוֹ. תַּנְיָא, "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה", לְהוֹצִיא עֻבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִמּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לְרַבּוֹת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל גּוֹלֵל וְדוֹפֶק הִלְכְתָא גְּמִירֵי לָהּ, וְרַבִּי עֲקִיבָא עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ וְכוּ' כָּתוּב לְעֵיל. בַּחֲלַל חֶרֶב, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַחֶרֶב שֶׁמְּטַמְּאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, הָא לָמַדְנוּ לְכֵלִים וּלְאָדָם, כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר לא, כד "וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם", הָא לָמַדְנוּ לְכֵלִים וְאָדָם וְכֵלִים. בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת, אַף הַמֵּת בִּכְלַל חָלָל, וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ, לַעֲשׂוֹת אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כְּמוֹתוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אֵין הַמֵּת בִּכְלַל חָלָל, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁלִּמֵּד עַל הַמֵּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הֶחָלָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אֶת הַפּוֹרֵשׁ כָּמוֹהוּ, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר וּמָה נְּבֵלָה קַלָּה עָשָׂה אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה כָּמוֹהוּ, מֵת הֶחָמוּר דִּין הּוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כָּמוֹהוֹ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה שֶׁמְּטַמְּאָה טֻמְאַת עֶרֶב מְרֻבָּה, תֹּאמַר בְּמֵת שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה מֻעָטָּה, אָמַרְתָּ וְכִי הֵיכָן רִבָּה וַהֲלֹא בְּמֵת רִבָּה, שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה טֻמְאַת עֶרֶב. מִנַּיִן שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה נְבֵלָה קַלָּה הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּהֶסֵּט, מֵת הֶחָמוּר דִּין הוּא שֶׁיְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט. אִי מַה לְּהַלָּן טֻמְאַת עֶרֶב אַף כָּאן טֻמְאַת עֶרֶב, אָמַרְתָּ מָקוֹם שֶׁמַּגָּעוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה הֶסֵּטוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה, מָקוֹם שֶׁמַּגָּעוֹ טֻמְאַת עֶרֶב הֶסֵּטוֹ טֻמְאַת עֶרֶב. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּהֲרָגוֹ בְּדָבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט, אוֹ אֲפִלּוּ זָּרַק בּוֹ אֶת הַחֵץ וַהֲרָגוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בְּחָלָל תִּתְחַטָּאוּ", מַקִּישׁ הוֹרֵג לְנוֹגֵעַ, מַה נּוֹגֵעַ עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ אַף הוֹרֵג עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ. אוֹ בְעֶצֶם אָדָם, זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר להלן פסוק יח וְכָל "וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם" הֲרֵי עֶצֶם כִשְׂעוֹרָה אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בְעֶצֶם אָדָם" זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. דָּבָר אַחֵר מַה הַמֵּת בָּשָׂר גִּדִּים וַעֲצָמוֹת, אַף אֵבֶר מִן הַחַי בָּשָׂר גִּדִּים וַעֲצָמוֹת כִּבְרִיָּתוֹ. אוֹ בְקָבֶר, זֶה קֶבֶר סָתוּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קֶבֶר פָּתוּחַ, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר וּמָה אֹהֶל שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ, קֶבֶר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. אִי מַה לְהַלָּן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, אַף כָּאן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, אָמַרְתָּ וְכִי אֹהֶל מֵאַיִן לָמֵד לֹא מִן הַּדִּין, וְדָבַר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר אַתָּה בָּא לִלְמֹד מִמֶּנּוּ הַלָּמֵד מִן הַלָּמֵד. אֵין בְּמַשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת טָמֵא, וּמִנַּיִן אִם מַאֲהִיל שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת, תַּלְמוּד לוֹמַר לעיל פסוק יד "יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים". פְּנֵי הַשָׂדֶה, זֶה פֶּתַח שֶׁל קֶּבֶר. אֲשֶׁר יִגַּע, לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק. בַּחֲלַל חֶרֶב, בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה, אָמַר קְרָא אֲשֶׁר יִגַע פְּרָט לָזֶה. "אֲשֶׁר יִגַּע", מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָׂא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָׂא מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה, אָמַר לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בְּגוֹלֵל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא אִם סֻכָּה הָיְתָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר מַהוּ, אָמַר לוֹ הַגֵּד לִי סֻכָּתְךָ מַה הִיא, אִם יֵשׁ לָהּ פֶּתַח הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה תּוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָׂא, בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין מְטַמֵּא בְּמַשָׂא, וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע מְרֻבֶּה יְטַמֵּא בְּמַשָׂא מְמֻעָט, אָמַר לוֹ אֶת מִי רִבְּתָה תּוֹרָה טֻמְאַת מַשָׂא אוֹ אֹהֶל, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁרִבְּתָה תּוֹרָה טֻמְאַת מַשָׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל הַמֻּעָט, לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָׂא מְרֻבֶּה, אָמַר לוֹ לֹא הֵשַׁבְתָּ עַל יָדְךָ הַשֵׁב עַל יָדִי, אִם אָמַר לוֹ אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי, הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ, אָמַר לוֹ טָמֵא, הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ, אָמַר לוֹ טָמֵא, עַל שָׁלַח הַקָּנֶה וְהִסִּיט, וְכָפְרוּ זֶה בְּזֶה, אָמַר לוֹ אַתָּה כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַשָׂא וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר, וּמָה אִם הַזָּב יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יֵצֵא מִמֶנוּ מַגָּע כֵּלִים לְטַמֵּא אוֹכְלִין וּמַשְׁקִין, הַמֵּת שֶׁלֹא יֵצֵא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים וְכֵלִים וְלֹא אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגָּע לְטַמֵּא כֵּלִים לְטַמֵּא אֹכְלִים וּמַשְׁקִין טֻמְאַת מֵת וְכוּ' לֹא כָּל שֶׁכֵּן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה לָנוּ לְהִזְדַּקֵּק לְכָךְ, אֶלָּא הוֹאִיל וְאִישׁ הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין טְמֵאִין טְהוֹרִין, מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה כֵּלִים כְּאָדָם, וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ בְּמַשָׂא שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה כֵּלִים כְּאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָׂא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵינוֹ מְטַמֵּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אַחִי עֲזַרְיָה לָמָּה אַתֶּם דָּנִין, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁעוֹשֶׂה טֻמְאָה, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שִׁמְעוֹן אַחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְּחִישְׁךָ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְפֵרוּשׁ. וְכוּ', בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנֶה כְּאַחַת הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה, חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנֶה וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלָחוּץ אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִלּוּ עַד מֵאָה אַמָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאֲחָרוֹן שֶׁבָּנוּ שֶׁבָּם הַשֵּׁנִי נוֹפֵל, אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דּוֹפְקֵי דּוֹפְקִין טְהוֹרָה. במדבר יט יז-יח וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁנִּקְרָא עָפָר כָּתוּב בַּפָּסוּק "וְכִסָּהוּ בְּעָפָר". הִקְדִּים עָפָר לְמַיִם פָּסוּל, רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִּיב "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", וּכְתִיב "מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי" שֶׁתְּהֵא חַיּוּתָן בִּכְלִי, הָא כֵּיצַד רָצָה עָפָר לְמַטָּה רָצָה עָפָר לְמַעְלָה. וְתָנָא קָמָא מַאי טַעֲמָא, אָמַר לְךָ סֵיפָא דִּקְרָא דַּוְקָא, וְנָתַן עָלָיו לְעֲרְבָן הוּא דְאָתָא, מַאי חָזִית דְאָמַרְתָּ סֵיפָא דִקְרָא דַּוְקָא, אֵימָא רֵישָׁא דִקְרָא דַּוְקָא, לֹא מָצִית אָמַרְתָּ, דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי עָפָר הוּא וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא, אֶלָּא שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן "עָפָר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן במדבר ה, יז "עָפָר", מָה לְהַלָּן עָפָר לְמַעְלָה, אַף כָּאן עָפָר לְמַעְלָה, וּמָה כָּאן הִקְדִּים עָפָר לְמַיִם כָּשֵׁר, אַף לְהַלָּן הִקְדִּים עָפָר לְמַיִם כָּשֵׁר. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִּיב וְכוּ' כְּדִלְעֵיל. מִמַּאי כִּדְקָאַמְרֵי רַבָּנָן, דִּילְמָא כִּדְקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַה מָּצִינוּ בְּכָל מָקוֹם מַכְשִׁיר לְמַעְלָה, אַף כָּאן מַכְשִׁיר לְמַעְלָה. תְּנָן הָתָם הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוּס, מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנָן, דִּכְתִיב "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת", הַנָךְ דִּפְסִילֵי בַּאֲסִיפָה פְּסִילֵי בְּקִדּוּשׁ, הַנָךְ דְּאִכְשְׁרִי לָךְ בַּאֲסִיפָה אִכְשְׁרִי לָךְ בְּקִדּוּשׁ, וְרַבִּי יְהוּדָה אִם כֵּן לֵימָא קְרָא וְלָקַח, מַאי וְלָקְחוּ, אֲפִלּוּ קָטָן דְּפָסִיל הָתָם כָּשֵׁר הָכָא. אִשָּׁה מְנָא לֵיהּ, וְנָתַן וְלֹא וְנָתְנָה, וְרַבָּנָן, אִי כָּתַב וְלָקַח הֲוָה אֲמִינָא עַד דְּשָׁקִיל חָד וְיָהִיב חָד, כָּתַב רַחֲמָנָא וְלָקְחוּ, וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא וְלָקְחוּ וְנָתְנוּ הֲוָה אֲמִינָא עַד דְּשָׁקְלֵי תְּרֵי וְיָהֲבֵי תְּרֵי, כָּתַב רַחֲמָנָא וְלָקְחוּ וְנָתַן דַּאֲפִלּוּ שָׁקְלֵי תְּרֵי וְיָהִיב חָד. וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר, לְרַבָּנָן אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, טָהוֹר לְהַכְשִׁיר אֶת הַקָּטָן, לְרַבִּי יְהוּדָה אִישׁ וְלֹא קָטָן, טָהוֹר לְהַכְשִׁיר אֶת הָאִשָּׁה. וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָהוֹר מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, לִמֵּד עַל טְבוּל יוֹם שֶׁכָּשֵׁר בְּפָרָה. נָפַל מִשְּׁפֹפֶרֶת לַשֹּׁקֶת פָּסוּל, הָא הִפִּילּוֹ כָּשֵׁר, אַמַּאי וְלָקְחוּ וְנָתַן אָמַר רַחֲמָנָא, אֶלָּא שְׁמַע מִינָהּ נְתִינָה לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר שְׁמָהּ נְתִינָה לְקִיחָה. וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר, וְכִי עָפָר הוּא וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו כָּשֵׁר. וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים, בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁהֵן חַיִּים לָעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כו, יט "וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵּי יִצְחָק בַּנָּחַל" וְגוֹ', הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנָתָן עָלָיו מַיִם חַיִּים" בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֶל כֶּלִי, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בָּהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלֵי חֶרֶס, שֶׂהָיָה בַּדִּין הוֹאִיל וּמַיִם וְעָפָר מְקַדְשִׁין בְּסוֹטָה וּמַיִם וְעָפָר מְקַדְשִׁין בְּפָרָה, אִם לָמַדְתָּ בְּסוֹטָה שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּה כָּל הַכֵּלִים כִּכְלֵי חֶרֶס, אַף פָּרָה לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלֵי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל כֶּלִי" מַגִּיד שֶׁעָשָׂה כָּל הַכֵּלִים כִּכְלֵי חֶרֶס. וְלָקַח וְלָקְחוּ, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָׁה לְקַדֵּשׁ, עֲפַר, פְּרָט לְסִיד, מֵעֲפַר, פְּרָט לְחֶרֶס, שְׂרֵפַת, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפְּרַחְתּוֹ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֱנִיפוֹ וְלֹא מֵרְחוֹ, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֵּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצַת עָפָר שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵעֲפַר "שְׂרֵפַת הַחַטָּאת". מַיִם חַיִּים, פְּרָט לְמֵימֵי תַּעֲרוֹבוֹת, וּלְמֵימֵי מַשֻׂאוֹת, וּלְמַבּוּעַ הַפּוֹסֵק. מַיִם חַיִּים, פְּרָט לְכָנוּף, וּלְמַבּוּע הַחוֹלֵט. אֶל כֶּלִי, בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בַּקַּרְקַע, מִכָּאן אָמְרוּ מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָה, וְאֵינָה צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֵה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים, וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה, וְכוּ' עַד מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים. וְלָקַח אֵזוֹב, נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְקִיחָה, מַה לְּקִיחָה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁלֹשָׁה, אַף לְקִיחָה הָאָמוּר כָּאן שְׁלֹשָׁה. אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כָּחֳלִית, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַיי. וְטָבַל בַּמַּיִם, שֶׁיְּהוּ בַּמַּיִם כְּדֵי טְבִילָה. אִישׁ, לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וּמוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר "טָהוֹר" לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר טָהוֹר לָמָּה נֶאֱמַר, עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם הָאוֹסֵף טָהוֹר, הַמַּזֶּה לֹא יְהֵא טָהוֹר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טָהוֹר", טָהוֹר מִכָּל טֻמְאָה וְאֵיזֶה זֶה טְבוּל יוֹם, רַבִּי אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "טָהוֹר", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "טָהוֹר", מַה טָהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְמַעֲשֵׂר לְחַטָּאת, אַף טָהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָאת. וְלָקַח אֵזוֹב, בְּאֵזוֹב ולֹא בְּקֵיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. וְטָבַל, וְלֹא הַמְסַפֵּג. בַּמַּיִם, וְלֹא הַמְעָרֶה, אָמְרוּ מְסַפְּגִין לִטְבִילָה וְאֵין מְסַפְּגִין לְהַזָּאָה, וְיֵש אוֹמְרִים אֵין מְסַפְּגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּאָה. אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ פְּרָט לְאִשָּׁה, אוֹ אִישׁ פְּרָט לְקָטָן, אָמַרְתָּ טָהוֹר לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן, אָמְרוּ מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן וְהוּא מַזֶּה, אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ, אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה. וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאֹהֶל שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים, בִּשְׁעַת קִבּוּל טֻמְאָה. וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם, זֶה עֶצֶם כִשְׂעוֹרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֵבֶר מִן הַחַי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אוֹ בְעֶצֶם אָדָם" הֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעַל הַנֹּגֵעַ בַעֶצֶם" זֶה עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵבִיא כֻּלָּם לְעִנְיַן טֻמְאָה, כָּךְ הֵבִיא כֻּלָּם לְעִנְיַן הַזָּאָה. וְעַל כָּל הַכֵּלִים, רִבָּה אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נּוֹגְעִים בְּמֵת שֶׁיִּגְּעוּ בְּכֵלִים אַחֵרִים. הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חַמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת, אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, כֵּיצַד שְׁנַיִם, אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, אָדָם בֵּין הַכֵּלִים גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה, וְכֵלִים בְּאָדָם גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה, וְאָדָם בְּאָדָם גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה, חֹמֶר בְּאָדָם מִבְּכֵלִים, וְכֵלִים מִבְּאָדָם, שֶׁהַּכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם, חֹמֶר בְּאָדָם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הֵם אַרְבַּע, אֵינוֹ בְּאֶמְצַע הֵם שְׁלֹשָׁה, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר כָּל הַמְטַמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב, טָהוֹר בְּזָב חוּץ מִכֵּלִים מִכְּלוּם . במדבר יט יט וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, עַל הַטָּמֵא טָהוֹר, וְעַל הַטָּהוֹר טָמֵא דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין דְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲמוּרִים אֶלָּא בִּדְבָרִים הַמְקַבְּלִין טֻמְאָה, כְּדִתְּנָן נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַבְּהֵמָה וְהִזָּה עַל הָאָדָם אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב יִשְׁנֶה, נִתְכַּוֵּן עַל הָאָדָם וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב לֹא יִשְׁנֶה, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא וְהִזָּה הַטָּהוֹר עָלָיו, מַאי עַל הַטָּמֵא, שְׁמַע מִינָהּ עַל הַטָּמֵא טָהוֹר וְעַל הַטָּהוֹר טָמֵא. וְרַבָּנָן, הַהוּא לִדְבָרִים הַמְקַבְּלִין טֻמְאָה הוּא דְּאָתָא, אֲבָל הָכָא, קַל וָחֹמֶר הוּא, עַל הַטָּמֵא טָהוֹר, עַל הַטָּהוֹר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְרַבִּי עֲקִיבָא, הַיְנוּ דְּקָאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ קהלת ז, כג "אָמַרְתִּי אֶחָכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וְרַבָּנָן, הַהוּא לְמַזֶּה וְלַמַּזִּין עָלָיו טָהוֹר, נוֹגֵעַ בָּהֶן טָמֵא. וּמַזֶּה טָהוֹר, וְהַכְּתִיב להלן פסוק כא "וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו", מַאי מַזֶּה, נוֹגֵעַ.. וְהָכְּתִיב מַזֶּה וְהָכְּתִיב נֹגֵעַ, וְעוֹד מַזֶּה בָּעֵי כִּבּוּס בְּגָדִים, נוֹגֵעַ לֹא בָּעֵי כִּבּוּס בְּגָדִים, אֶלָּא מַאי מַזֶּה, נוֹשֵׂא. וְנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא נוֹשֵׂא, וּמַאי טַעֲמָא כְּתִיב מַזֶּה, הָא קָא מָשְׁמַע לָן דְּבָּעִינָן שִׁעוּר הַזָּאָה. הָנִיחָא לְמָאן דְּאָמַר הַזָּאָה צְרִיכָה שִׁעוּר, אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁעוּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר, אֲפִלּוּ לְמָאן דְּאָמַר הַזָּאָה אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁעוּר, הֲנֵי מִילִי אַגַּבָּא דְּגָבְרָא, אֲבָל בְּמָנָא צְרִיכָה שִׁעוּר, דִּתְנָן כַּמָּה יְהֵא וִיהֵא בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה כְּדֵי שֶׁיִּטְבֹּל רָאשֵׁי הַגִּבְעוֹלִין וְיַזֶּה. תַּנְיָא שָׂרְפָהּ אוֹנֵן, מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, כְּשֵׁרָה, יוֹסֵף הַבַּבְלִי אוֹמֵר, אוֹנֵן כְּשֵׁרָה, מְחֻסַּר כִּפּוּרִים פְּסוּלָה, וּבְהַאי קְרָא קָמִיפְלָגֵי, וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, טָהוֹר מִכְּלַל שֶׁהוּא טָמֵא, מַר סָבַר מִכְּלַל שֶׁהוּא טָמֵא טֻמְאָה דְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּמַר סָבַר טֻמְאָה דְּהָא פָּרָשָׁתָא. וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו, הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה, לְפָנָיו וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין, הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה. אָמַר עוּלָא, הַכֹּל מוֹדִים בְּלָשׁוֹן לְעִנְיַן טֻמְאָה דְּגָלוּי הוּא אֵצֶל הַשֶּׁרֶץ מַאי טַעֲמָא "אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ" אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי נַמִּי כִּנְגִיעָה הוּא. לְעִנְיַן טְבִילָה, כְּטָמוּן דָּמִי, מַאי טַעֲמָא שם, יג "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם" אָמַר רַחֲמָנָא, מַה בְּשָׂרוֹ מֵאַבְרָאֵי אַף כָּל מֵאַבְרָאֵי, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְעִנְיַן הַזָּאָה, הֲרֵי שֶׁהָיָה מַזֶּה וְנִתְּזָה הַזָּאָה עַל לְשׁוֹנוֹ, רַבִּי מְדָמִי לָהּ לְטֻמְאָה, וְרַבָּנָן מְדָמוּ לָהּ לִטְבִילָה, וְתַרְוַיְהוּ בְּהַאי קְרָא קָמִיפְלָגֵי, וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, רַבִּי סָבַר וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּום הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ", וְרַבָּנָן סַבְרֵי וְחִטְּאוֹ בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר. וְרַבָּנָן נַמִּי נְדַּמֵיהּ לְטֻמְאָה, טָהֳרָה מִטָּהֳרָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף. וְרַבָּנָן וְרַבִּי נְדַמֵּיהּ לִטְבִילָה, וְכִבֶּס בְּגָדָיו הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְסָבַר רַבִּי לְעִנְיַן טְבִילָה כְּטָמוּן דָּמִי, וְהָא מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁטָּבְלָה וְעָלְתָה וְנִמְצָא עֶצֶם בֵּין שִׁנֶּיהָ וְהִצְרִיכָה רַבִּי טְבִילָה אַחֶרֶת, נְהִי דְּבִּיאַת מַיִם לֹא בְּעִינָן, מָקוֹם הָרָאוּי לְבִיאַת מַיִם בְּעִינָן, כִּדְרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא כָּל הָרָאוּי לְבִילָה וְכוּ'. אֵין מַזִּין וְאֵין טוֹבְלִין אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם" וְגוֹ', וְאִיתְקַשׁ טְבִילָה לְהַזָּאָה. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל טְמֵא מֵת שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי, לֹא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי לֹא יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי, שְׁמִינִי תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְחִטְּאוֹ" מִכָּל מָקוֹם. וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, כָּל הַמְטַּמְּאִין מְקַבְּלִין הַזָּאָה, זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב, מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף מַיִם כְּשֶׁיָּבוֹא כֻּלּוֹ בְּמַיִם וְטָהֵר. וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר אִם קָדְמָה טְבִילָה לְהַזָּאָה יָצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" וְאַחַר כָּךְ "וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב". במדבר יט כ וְאִישׁ אֲשֶׂר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָהָל, יָצָא נָכְרִי שֶׁאֵין לוֹ קָהָל, וְלֵית לֵיהּ טֻמְאָה, וְאִימָא כָּרֵת הוּא דְּלֹּא מִיחַיֵּב, אֲבָל אִטְמוּיֵי אִיטְמֵי, אֲמַר קְרָא לעיל פסוק יט וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה יֵשׁ לוֹ טֻמְאָה, וְכָל שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה אֵין לוֹ טֻמְאָה, וְדִילְמָא טָהֳרָה הוּא דְּלֹא הָוְיָא לֵיהּ הָא טֻמְאָה הַוְיָא לֵיהּ, אֲמַר קְרָא וְאִישׁ אֲשֶׂר יִטְמָא, אִיתְקַשׁ טֻמְאָה לְטָהֳרָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה יֵשׁ לוֹ טֻמְאָה, וְכָל שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה אֵין לוֹ טֻמְאָה. הַכֹּל מִטַּמְּאִין טֻמְאַת מֵת, הַכֹּל לְאָתוּיֵי מַאי, לְאָתוּיֵי קָטָן, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא אִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא כְּתִיב, אִישׁ אִין, קָטָן לֹא, קָא מָשְׁמַע לָן. לעיל פסוק יח "וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם", אֶלָּא אִישׁ לָמָּה לִי, לִמְעוּטֵי קָטָן מִכָּרֵת. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא, אִי בָּעֵי מִטַּמֵּא וְאִי בָּעֵי לֹא מִטַּמֵּא, מֵת מִצְוָה דְּלָא סַגִּי דְּלָא מִטַּמֵּא הָכִי נַמִּי דְּפָּטוּר, שָׁאנִי הָתָם דִּכְתִיב "טָמֵא יִהְיֶה" מִכָּל מָקוֹם. הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא "טָמֵא יִהְיֶה" לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם, "טֻמְאָתוֹ בוֹ" לְרַבּוֹת מְחֻסָּר כִּפּוּרִים, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מֵ"עוֹד" קָאֲמִינָא. הַנִּכְנָס לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה לוֹקֶה, כְּתִיב עֹנֶשׁ, וּכְתִיב אַזְהָרָה, עֹנֶשׁ דִּכְתִיב "אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא", אַזְהָרָה דִּכְתִיב במדבר ה, ב-ג "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם". וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל הַהַזָּאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם לֹא יִתְחַטָּא" וְגוֹ' עָנְשׁוֹ "לֹא יִטְהָר", וְאֵין עָנְשׁוֹ כָּרֵת. במדבר יט כא-כב וְהָיְתָה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא, הַכָּתוּב חִלֵּק בֵּין מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה וּבֵין מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה, שֶׁהַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אֹכְלִין וּמַשְׁקִין, אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְחַלֵּק בֵּין נוֹגֵעַ לְמַזֶּה, שֶׁהַמַּזֶה שֶׁאֵין נוֹגֵעַ מְטַמֵּא בְּגָדִים, וּמַזֶּה נוֹגֵעַ אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, אִם הַמַּזֶּה שֶׁאֵין נוֹגֵעַ מְטַמֵּא, מַזֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ דִּין הוּא שֶׁיְּטַמֵּא בְּגָדִים, אֵין לִי אֶלָּא טְהוֹרִין טְמֵאִין מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, אִם טְהוֹרִין מְטַמְּאִין, קַל וָחֹמֶר לִטְמֵאִין. אֵין לִי אֶלָּא כְּשֵׁרִין פְּסוּלִין מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, אִם כְּשֵׁרִין מְטַמְּאִין קַל וָחֹמֶר לִפְסוּלִין. וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לעיל פסוק טז "בַּחֲלָל חֶרֶב" בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָחֶרֶב שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, הָא לָמַדְנוּ לְכֵלִים וְאָדָם, כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר לא, כד "וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם", הָא לָמַדְנוּ לְכֵלִים וְאָדָם וְכֵלִים, כֵּלִים וְכֵלִים מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִין בְּמֵת הֲרֵי הֵן טְמֵאִין, כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְכֵלִים הַנּוֹגְעִין בְמֵת אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ טְמֵאִין. כֵּלִים בְּאָדָם מִנַּיִן, אָמַרְתָּ קַל וְחֹמֶר, וּמָה כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִין בְּמֵת הֲרֵי הֵן טְמֵאִין, כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְּאָדָם הַנּוגֵעַ בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ טְמֵאִין, אוֹ יְהֵא אָדָם מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה כֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אָדָם טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב", טֻמְאַת עֶרֶב מְטַמֵּא, וְאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה, אוֹ שֶׁיְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה נְּבֵלָה קַלָּה הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּהֶסֵּט, מֵת חָמוּר אֵינוֹ דִּין שֶׂיְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא", בְּמַגָּע הוּא מְטַמֵּא וְאֵין מְטַמֵּא בְּהֶסֵּט. וְמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה, מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִּין לְנִדָּה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה, רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה שֶׁאֵין שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָׂא, הַנֹּגֵעַ וְהַנֹּגֵעַ, רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה שֶׁאֵין שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָׂא, הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ, מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן, וְנִטְמְאוּ בְּאָב הַטֻּמְאָה מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאָב הַטֻּמְאָה, מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ, בִּזְמָן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים, מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים, מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּרַגְלוֹ אֲבָל לֹא בְּיָדוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ ק"ו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא קַל וָחֹמֶר וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מְטַמֵּא בְּיָדּוֹ הֲרֵי הַמַּזֶּה מְטַמֵּא בְּיָדּוֹ וּבְרַגְלוֹ, מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מְטַמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מְטַמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ. מַה לְּכֹהֵן מִטַּמֵּא לִטְמֵאִים וּמִטַּמֵּא לִטְהוֹרִים, מַה לְּמַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לִטְמֵאִים וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לִטְהוֹרִים. אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה. וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים, יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת, וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא", וּמִנַּיִן כֵּלִים בְּאָדָם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא", מִנַּיִן אָדָם בְּכֵלִים, אָמַרְתָּ וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, "וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב", רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. במדבר כ א-ח וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן פָּרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה כָּתוּב בְּרֶמֶז תקכ"ה. וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵין מַנִּיחִים אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב, מִפְּנֵי שֶׁמַּרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד, וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. אָמְרֵי בְּנָהַרְדָּעֵי, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חַיָּה, אֲבָל שְׁאָר נָשִׁים מַנִּיחִין, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם", סָמוּךְ לְמִיתָה קְבוּרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף מִרְיָם בִּנְשִׁיקָה מֵתָה, אָתְיָא שָׁם שָׁם, מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר בָּהּ "עַל פִּי ה'" מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הַדָּבָר לוֹמַר. אָמַר רַבִּי יַנַּאי לָמָּה נִסְמְכָה מִיתַת מִרְיָם לְפָרָה אֲדֻמָּה, מַה פָּרָה אֲדֻמָּה מְכַפֶּרֶת, אַף מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, שְׁלֹשָׁה פַּרְנָסִים טוֹבִים הָיוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם וְכוּ'. וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, מִדַּת הַדִּין כְּשֶׁאָדָם כּוֹעֵס עַל שְׁנַיִם נוֹתֵן פָּנָיו בַּקָּטָן, וְאֵלּוּ נָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּגָּדוֹל, וְעוֹד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן חָבִיב עֲלֵיהֶן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב", הָיוּ תּוֹבְעִין מִיתָה, שמות טז, ג "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה'", וְלוּ גָּוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ, מַהוּ לִפְנֵי ה', מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהָיָה עוֹלֶה לִכְתָלִים וּלְאִילָנוֹת כְּנֶגֶד אָבִיו, הוֹלֵךְ לִמְקוֹם הַחַיּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָבִיו מִצְטָעֵר, כָּךְ הָיוּ אֵלּוּ אוֹמְרִים אָנוּ מֵתִים וִיהֵא מִצְטָעֵר עָלֵינוּ, וְלֹא עוֹד שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ. קַח אֶת הַמַּטֶּה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים קי, ב "מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיוֹן", זֶה הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית לב, יא "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי". וְהוּא הַמַּטֶּה שֶׁהָיָה בְּיַד יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וְמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ". וְהוּא הָיָה בְּיַד מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, יז "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ". וְהוּא הָיָה בְּיַד אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ". וְהוּא הָיָה בְּיַד דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א יז, מ "וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ". וְהוּא הָיָה בְּיַד כָּל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ עַד שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן עָתִיד אוֹתוֹ הַמַּטֵּה לִמָּסֵר לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְכֵן עָתִיד לִרְדּוֹת בּוֹ אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר "מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן". דָּבָר אַחֵר, "קַח אֶת הַמַּטֵּה", זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי כב, טו "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ", שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִין בְּכָל שָׁעָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִי מַרְחִיק אוֹתָהּ מֵהֶם, משלי שם "שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ", לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַרְדּוּת הֵן צְרִיכִין, כְּשֵׁם שֶׁהַנַּעַר הַזֶּה סוֹרֵחַ וְהַסּוֹפֵר הַזֶּה מַכֶּה אוֹתוֹ וּמְבִיאוֹ לִידֵי חַיִּים, לְכָךְ נֶאֱמַר "קַח אֶת הַמַּטֵּה". הַבְּאֵר הָיָה עוֹלֶה בִּזְכוּת מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר לעיל פסוק א-ב וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וּמִיָּד וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַבְּאֵר הִתְחִילוּ מִתְכַּנְסִין עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן", וְהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹשְׁבִין וּמִתְאַבְּלִין עַל מִרְיָם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם אֲבֵלִים יָמוּתוּ בַּצָּמָא, עֲמֹד וְקַח מַטְּךָ וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר בְּמִיתַת מִרְיָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל כַּמָּה הָיְתָה צַדֶּקֶת וְיִצְטָעֲרוּ עָלֶיהָ רַבִּים וְיִגְמְלוּ אִתָּהּ חֶסֶד, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה מִרְיָם, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עֲסוּקִין בָּהּ, וְיִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים מַיִם וְאֵין מוֹצְאִין, מִיָּד נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם בָּאִין אָמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן תֹּאמַר מַהוּ כִּנּוּס זֶה, אָמַר לוֹ אַהֲרֹן לֹא בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵן, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בְּנֵי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה אִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַפְרִישׁ בֵּין כִּנּוּס לְכִנּוּס, אֵין זֶה כִּנּוּס שֶׁל תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁל קַלְקָלָה, שֶׁאִלּוּ הָיָה כִּנּוּס שֶׁל תַּקָּנָה הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּרֹאשָׁם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְגוֹ', וְאַתָה אוֹמֵר לִגְמֹל חֶסֶד הֵן בָּאִין, מִיָּד הִטִּיחוּ דְּבָרִים כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר לעיל פסוק ג וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן פְּנֵיהֶם זְעוּמוּת, בָּרְחוּ לָהֶם לְאֹהֶל מוֹעֵד, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִגְדוֹל הַמְּדִינָה שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה וּבָרַח לִפְלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ. וַיֵּרָא כְבוֹד ה', אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְשָׁרְתֵי צִבּוּר, צְאוּ מִכָּאן בִּמְהֵרָה, בָּנַי מֵתִים בַּצָּמָא וְאַתֶּם יוֹשְׁבִין וּמִתְאַבְּלִין עַל הַזְּקֵנָה. דָּבָר אַחֵר, "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה", אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים מֵתִים הֵן עוֹשִׂין רֹשֶׁם. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִתְעַקְּרוּ כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. כְשֶׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָפְלָה אִסְטְוָא שֶׁל טְבֶרְיָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁמֵּתָה מִרְיָם נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר. וַיָּבֹאוּ, בָּאוּ מִקָדְקָדוֹ שֶׁל מִדְבָּר. כָּל הָעֵדָה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים. מִדְבַּר צִן מִדְבַר צִנִּים שֶׁהוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְלֹקֵל". וַיֵּשֶׁב הָעָם, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּשֶׁב" מִשָּׁם שָׁב מְקַטְרֵג. בראשית כב, יט "וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע" "וַתָּמָת שָׂרָה" שם לז, א "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב", נִגְנַב יוֹסֵף. במדבר כה, א "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַשִּׁטִּים וַיָּחֵל הָעָם לִזְנוֹת". וַיָּרֶב הָעָם, אָמְרוּ לָהֶם, בִּתְחִלָּה אָמַרְתָּ לָנוּ מִפְּנֵי פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם אֵין הַמָּקוֹם מָצוּי לָכֶם, עַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשִׂינוּ כֻּלָּנוּ קְהַל ה' מִפְּנֵי מָה מֵתִים בַּצָּמָא. לעיל פסוק ד וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' וְגוֹ' אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ, אַשְׁרֵיהֶן הַצַּדִּיקִים שֶׁחֲבִיבָה עֲלֵיהֶן בְּהֶמְתָּן כְּגוּפָן, וְכֵן מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁאָמַר בראשית לז, יד "לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן" לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר משלי יב, י "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה, מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. במדבר כ י וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ יוֹשֵׁב עַל פְּנֵי הַסֶּלַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל", וְכֵן כְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר יהושע ג, ט "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם", וְכֵן אַף כָּאן כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְרוֹאִים נִסִּים שֶׁבַּסֶּלַע. הִתְחִילוּ לוֹמַר יוֹדֵעַ מֹשֶׁה חָק הַסֶּלַע, אִם הוּא מְבַקֵּשׁ יוֹצִיא לָנוּ מַיִם מִזּוֹ, וְנִמְצָא מֹשֶׁה עוֹמֵד בְּסָפֵק, אִם שׁומֵעַ לָהֶם מְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם", לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד כְּנֶגְדָּן, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דברים א, לה "אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה", אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי סֶלַע כְּשֶׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר תּוֹצִיא מִזּוֹ, צָוַח עֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הַמֹּרִים סַרְבָנִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שׁוֹטִים, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְשׁוֹטֶה מוֹרֶה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַמֹּרִים מְלַמְּדִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם, הַמֹּרִים חִצִּים שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א לא, ג "וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת". במדבר כ יא וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע, הִכָּה פַּעַם אַחַת, הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מוּעָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם", כְּזָב שֶׁהוּא נוֹטֵף טִפִּין, אָמְרוּ לוֹ בֶּן עַמְרָם הַמַּיִם הַלָּלוּ לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי חָלָב, מִיָּד הִקְפִּיד כְּנֶגְדָּן וְהִכָּהוּ פַּעֲמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם", וְשָׁטְפוּ כָּל מַה שֶׂהָיָה מְרַנְּנִין נָתוּן כְּנֶגְדָּן, שֶׁנֶּאֱמַר שם "וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ", וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא עָשָׂה מֹשֶׁה אֶלָּא מִסֶּלַע שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר שֶׁאַף אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וְכָל סֶלַע וּצְרוֹר שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ מוֹצִיאִים מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר שם, טו "יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר". וּכְבָר הָיָה בְּיָדָם שָׁלֹשׁ שֶׁשָּׁתְקוּ וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה. במדבר כ יב לָּמָּה נִתְפַּשׂ אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי", מָשָׁל לְבַעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטֹּל גָּרְנוֹ שֶׁל לוֹוֶה, וְנָטַל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל שְׁכֵנוֹ, אָמַר לוֹ הַלּוֹוֶה אֲנִי חַיָּב שְׁכֵנִי עָנִי מֶה חָטָא, אַף כָּאן אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הִקְפַּדְתִּי אַהֲרֹן מֶה חָטָא, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְקַלְּסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, ח "וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ" וְגוֹ'. יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, וְכִי לֹא אָמַר מֹשֶׁה דָּבָר קָשֶׁה מִזֶּה, שֶׁאָמַר "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט" וְגוֹ', וְהִיא גְּדוֹלָה מִזּוֹ, מִפְּנֵי מָה לֹא גָּזַר עָלָיו שָׁם מִיתָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהָיָה מֵגִיס בֵּינוֹ לְבֵין הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים קָשִׁים וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו, לְיָמִים עָמַד הָאוֹהֵב וְהֵגִיס לִפְנֵי הַלִּגְיוֹנוֹת, גָּזַר עָלָיו מִיתָה, אַף כָּאן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַה שֶׁעָשִׂיתָ בֵּינִי לְבֵינְךָ מָחוּל לְךָ, עַכְשָׁיו כְּנֶגֶד הָרַבִּים אִי אֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַקְדִּשֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, לֹא אָמַרְתָּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֱלוֹהַ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים י, יד "הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם", אָמְרוּ יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁהָיִיתָ רוֹעֶה בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְאַתָּה מַכִּיר מְקוֹם הַמַּיִם וְנִדְחַקְתָּ לְהַכּוֹת אֶת הַסֶּלַע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְפַּדְתָּ כְּנֶגְדָּן וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, וְיָצְאוּ מַיִם בְּזַעַף, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים", מִיָּד נִשְׁטְפוּ קָהָל רַב שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, טו "יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר" וּכְתִיב בראשית ז, יא "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ" וְגוֹ' מַה זכר רַבָּה הָאָמוּר בְּדוֹר הַמַּבּוּל נִשְׁטְפוּ, אַף כָּאן, אִי אַתָּה וְכוּ' זָכוּר מֶה עָשָׂה הַסֶּלַע לְבָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע", וְאַחַר טוֹבָתוֹ הִכִּיתָ אוֹתוֹ אֵין אַתְּ כָּשֵׁר לַעֲמֹד עַל בָּנַי, כְּבָר מִנִּיתִי אַחֵר תַּחְתֶּיךָ במדבר כז, יח "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן". אָמַר רַבִּי סִימוֹן לעיל פסוק ח וְנָתַן מֵימָיו, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל סֶלַע לְהוֹצִיא אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר שופטים ו, כא "וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר", וְדַרְכּוֹ לְהוֹצִיא דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע", וְדַרְכּוֹ לְהוֹצִיא שֶׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר שם "וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר", וְאֵין דַּרְכּוֹ לְהוֹצִיא מַיִם, אֶלָּא תֵּן דַּעְתְּךָ עַכְשָׁו שֶׂלֹּא תּוֹצִיא אֶלָּא מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן מֵימָיו". אִם יִהְיֶה בְּיַד אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹּא לְעָרֵב מַשְׁקִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, לָמָּה, שֶׁהֵן מַבְאִישִׁין, וַאֲפִלּוּ יָכוֹל לְעָרֵב, שֶׁמָּא מְעָרֵב מַיִם בְּאֵשׁ בִּכְלִי אֶחָד, לֹא הַמַּיִם מְכַבִּין הָאֵשׁ, רְאֵה נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּנֵּס לְתוֹךְ הַסֶּלַע שֶׁמֶן וּדְבַשׁ וּמַיִם וְאֵשׁ, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה עַל הַדָּבָר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת", וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. לעיל פסוק ח וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְהִכִּיתֶם לֹא נֶאֱמַר, אָמַר לוֹ כְּשֶׁהַנַּעַר קָטָן רַבּוֹ מַכֶּהוּ וּמְלַמְּדוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּיל בְּדִבּוּר הוּא מְיַסְּרו, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּשֶׁהָיָה סֶלַע זֶה קָטָן הִכִּיתָ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יז, ו "וְהִכִּיתָ בַצּוּר", אֲבָל עַכְשָׁיו וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, שְׁנֵה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע. וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, יֵשׁ כֹּחַ וּזְכוּת לְאוֹתָן שֶׁיְּשֵׁנִים בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁתּוֹצִיא לָהֶם מַיִם, וְאֵין סֶלַע אֶלָּא זְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע". לעיל פסוק י וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל, לְמַעְלָה כְּתִיב לעיל פסוק ב וַיִּקָהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וְלָמָּה כִּנְּסוּם, אֶלָּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אֶבֶן וְהָיוּ עוֹמְדִין וּמַקִיפִין אוֹתָהּ, וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין, וְהָיוּ הַנִּקְרָבִין אוֹמְרִים אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁבֶּן עַמְרָם רוֹעֶה שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה, וְרוֹעִים פִּקְחִים בְּמַיִם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְמָשְׁכֵנוּ לְהֵיכָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם וְלוֹמַר לָנוּ הֲרֵי הוֹצֵאתִי לָכֶם מַיִם וְלַטְעוֹת אוֹתָנוּ, אִלּוּ כֵּן יוֹצִיא לָנוּ מִן הָאֶבֶן הַזּוֹ, אוֹ מִזּוֹ מַה בֵּין זוֹ לְזוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ צִוָּהוּ מִכָּל סֶלַע שֶׁרוֹצִים הוֹצֵא לָהֶם מַיִם, וּמֹשֶׁה הָפַךְ פָּנָיו סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אַחֲרָיו, וְהָיוּ אוֹתָם עֲשׂוּיִּין כִּתּוֹת עַל הָאֲבָנִים, אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ עִמִּי שֶׁאוֹצִיא לָכֶם מַיִם, אָמְרוּ לוֹ מִזֶּה אָנוּ מְבַקְּשִׁין, אִם מִן הַסֶּלַע הַזֶּה אִי אַתָּה מוֹצִיא אַף מִן הָאַחֶרֶת אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו כְּנֶגְדָּן וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא לָהֶם מַיִם אֶלָּא מֵאוֹתָהּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מֹשֶׁה הִכָּה אֶת הַסֶּלַע וְכָל הַצּוּרִים שֶׁבַּמִּדְבָּר נִבְקְעו וְהָיוּ מוֹצִיאִין מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, טו "יְבַקַּע צוּרִים בַּמִּדְבָּר", לַאֲגַרְדָּמִים שֶׁיָּצָא לְשַׁעֵר אֶת הַמִּדּוֹת, מָצָא אֶת הַחִיצוֹנִים נוֹעֲלִים, נָטַל אֶת הַרִאשׁוֹן וְהִכָּהוּ, וְשָׁמְעוּ כֻּלָּן וּפָתְחוּ מֵאֲלֵיהֶן. אֶל פְּנֵי הַסֶּלַע, מִכָּאן שֶׁמֻּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה. יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּהִכָּרֵת בְּחָטְאָם מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי", שֶׁאִלּוּלֵא כֵּן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לִפָּטֵר. מֹשֶׁה אָמַר שמות ד, א "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" כָּתוּב בְּרֶמֶז קע"ב. אַשְׁרֵיהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׂנֶּאֱמַר "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי", אִלּוּ הֶאֱמַנְתֶּם בִּי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לִפָּטֵר, אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים, לֹא דַּיָּן שֶׁזּוֹכִין לְעַצְמָן, אֶלָּא שֶׁמְּזַכִּין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁרְאוּיִּין לִשָׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹתָרִים", אֶלָּא שֶׁזְּכוּת אֲבִיהֶן גָּרְמָה לָהֶם. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים לֹא דַּיָּן שֶׁמְּחַיְּבִים לְעַצְמָן אֶלָּא שֶׁמְחַיְּבִים לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶן עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן שֶׁרְאוּיִּין לִסָּמֵךְ כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא שֶׁחוֹבַת אֲבִיהֶן גָּרְמָה לָהֶם. יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מֵהָגָר, דִּכְתִיב בראשית כא, יט "וַתֵּרֵא בְּאֵר מָיִם", וּמָה אִם יְחִידִי שֶׁהָיָה לוֹ זְכוּת אַבְרָהָם אָבִיו הֶעֱלִיתִי לוֹ הַבְּאֵר, יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זְכוּת אָבוֹת, וזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ, וּזְכוּת מִצְווֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמָּה שֶּׁאֵרַע לְךָ בִּרְפִידִים, שֶׁאָמַרְתָּ שמות יז, ד "עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי", אָמַרְתִּי לְךָ לָמָּה אַתָּה מְקַטְרֵג אֶת בָנַי "עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם", יַעֲבֹר מַטֶּה זֶה שֶׁבְּיָדְךָ. דָּבָר אַחֵר, עֲבֹר לִפְנֵיהֶם וּרְאֵה שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְךָ כְּלוּם. דָּבָר אַחֵר, כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וּמִתְפַּלֵּל עַל הָרַבִּים. דָּרַשׁ רַבִּי נְהוֹרַאי, כְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם הָיוּ תִּינוֹקוֹת צְמֵאִים, וְהָיְתָה אִשָּׁה פּוֹשֶׁטֶת יָדָהּ וּמְמַלְּאָה חֶמְתָּהּ מִן הַמַּיִם מְלוּחִים וְנַעֲשִׂין מְתוּקִים. וְעוֹד נֵס אַחֵר, הָיְתָה פּוֹשֶׁטֶת יָדָהּ בֵּין גַּלֵּי הַיָּם וּמְלַקֶּטֶת לִבְנָהּ תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים וַאֲפָרְסֵקִין וְנוֹתֶנֶת אוֹתָן לִבְנָהּ. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אַף אַתָּה מִן הַמַּתְמִיהִים, אָמַר לוֹ מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ דברים ב, ז "זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר", אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בַּיָּם מִן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה, דִּכְתִיב תהלים קו, ט "וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר", מַה בַּמִּדְבָּר לֹא חָסְרוּ דָּבָר, אַף בַּיָּם לֹא חָסְרוּ דָּבָר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וּמָה אִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַד שֶׁלֹּא קִבְּלּוּ תּוֹרָתִי וְעַד שֶׁלֹא הֶאֱמִינוּ בִּי כָּךְ עָשִׂיתִי לָהֶם, עַכְשָׁיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן. יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, אַרְבַּע חַטָאוֹת כְּתוּבִין כָּאן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לֹא קִדַּשְׁתֶּם מְעַלְתֶּם להלן פסוק כד "מְרִיתֶם". לֹא הֶאֱמַנְתֶּם שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהַכּוֹת וְהִכִּיתָ אוֹתוֹ, וְלֹא קִדַּשְׁתֶּם לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִכָּל סֶלַע שֶׁרוֹצִים, "מְעַלְתֶּם", אָמַרְתָּ הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, "מְרִיתֶם" לעיל פסוק ח וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע שְׁנֵה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד, וְעָבַרְתָּ עַל דְּבָרַי. יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם הָיָה לוֹ לוֹמַר, וְאָמַר לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, אַהֲרֹן מֶה חָטָא, מִכָּאן שֶׁהַמִּטַּפֵּל לְעוֹבֵר עֲבֵירָה כְּעוֹבֵר עֲבֵירָה, וְהָיָה אַהֲרֹן יָכוֹל לוֹמַר אֲנִי לֹא חָטָאתִי אֶלָּא שָׁתַק וְכָבַשׁ כֹּחוֹ וְלֹא לִמֵּד עַל עַצְמוֹ סָנֵיגוֹרְיָא, וּמֹשֶׁה מְקַלְּסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו", לֹא עָמַד לוֹמַר עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַבָּא בִּשְׁבִיל אִמָּא שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס שְׁכוּלָה בִּשְׁלֹשֶׁת בָּנֶיהָ. שם "וְאֶת אָחִיו לֹא הִכִּיר" שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ עֵסֶק עִם אָחִיו לעיל פסוק י בְּשִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים. "וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדַע", כְּשֶׁנִּשְׂרְפוּ בָּנָיו וְשָׁתַק. "כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ" שֶׁנֶּאֱמַר להלן פסוק כג "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן", דברים שם "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ" וְגוֹ', אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, הַקָּהָל הַזֶּה אֵין אַתֶּם מַכְנִיסִין, אֲבָל לְכָל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם מַכְנִיסִין לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר הושע ב, יז "וְעָנְתָה שָׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ", זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אָמַר מֹשֶׁה, אַהֲרֹן מֶה חָטָא, מָשָׁל לְבַעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטּוֹל גָּרְנוֹ שֶׁל לֹוֶה וְנָטַל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל שְׁכֵנוֹ, אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה, אִם אֲנִי חַיָּב שְׁכֵנִי מֶה חָטָא לְךָ, אַף כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי הִקְפַּדְתִּי אַהֲרֹן מֶה חָטָא, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְקַלְּסוֹ, "וּלְלֵוִי אָמַר" וְגוֹ'. אָמַר מֹשֶּׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי גָזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן", עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת אַף אֲנִי שָׁוֶה לָהֶם, יִכָּתֵב עָלַי עַל מָה נֶעֱנַשְׁתִּי, לְפִיכָךְ כְּתִיב יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּאֵיזֶה פָּנִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס לָאָרֶץ, מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁיָּצָא לִרְעוֹת צֹאנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְנִשְׁבֵּית הַצֹּאן, בִּקֵּשׁ הָרוֹעֶה לִכָּנֵס לְפַלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה, אִם אַתָּה נִכְנָס יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁאַתָּה הִשְׁבִּיתָ הַצֹּאן, אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שִׁבְחֲךָ הוּא שֶׁהוֹצֵאתָ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתָּם בַּמִּדְבָּר, וְאַתָּה מַכְנִיס דּוֹר אַחֵר, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אֵין לְדוֹר הַמִּדְבָּר חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שְׁכַב בְּצִדָּן וְתָבֹא עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, כא "וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם", לְכָךְ כְּתִיב לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶה שֶׁיָּצְאוּ עִמְךָ. במדבר כ יג הֵמָּה מֵי מְרִיבָה, הֵמָּה, שֶׁרָאוּ אִיצְטַגְּנִינֵי פַּרְעֹה כָּתוּב בַּפָּסוּק "מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה". אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה'". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שיר השירים ו, יא "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי", לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפֶדָגוֹג, אָמַר לוֹ אַל תְּהִי קוֹרֵא לִבְנִי מוֹרֶה, מַהוּ דֵּין לִישְׁנָא מוֹרֶה, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן כַּהֲדֵין לִישְׁנָא יְוָנִי צוֹוְחִין לְשָׁטְיָא מוֹרֶה. פַּעַם אַחַת הִקְנִיטוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ מוֹרֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, כָּל עַצְמִי הָיִיתִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ וְאָמַרְתִּי לְךָ אַל תְּהֵא קוֹרֵא אוֹתוֹ מוֹרֶה, וְאַתָּה קוֹרֵא לוֹ מוֹרֶה, כָּךְ כְּתִיב שמות ו, יג "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מַה צִּוָּם, אָמַר לוֹ אַל תִּהְיוּ קוֹרִין לְבָנַי מוֹרִים, וְכֵיוָן שֶׁהִקְנִיטוּ עַל מֵי מְרִיבָה, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל עַצְמִי וְכוּ' כְּדִילְעֵיל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ, לֹא תָבִיא אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לֹא תָבִיאוּ, לֹא אַתְּ וְלֹא אָחִיךָ וְלֹא אֲחוֹתְךָ עָלִין לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי", הָאֱגוֹז הַזֶּה חָלָק, מִי שֶׁאֵינוֹ אָמָּן לַעֲלוֹת בּוֹ מִיָּד הוּא נוֹפֵל, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִפֹּל מִמֶּנּוּ, כָּךְ כָּל מִי שֶׁמְּשָׁרֵת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. מֹשֶׁה אָמַר לעיל פסוק י שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, וְנֶאֱמַר "לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה". יְשַׁעְיָה אָמַר ישעיהו ו, ה "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם", מִיָּד שם, ו "וּבְיָדוֹ רִצְפָּה", מַהוּ "רִצְפָּה", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רֹץ פֶּה שֶׁאָמְרָה דֵּילָטוֹרְיָא עַל בָּנַי. אֵלִיָּהוּ אָמַר "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְנֶאֱמַר לוֹ שם, טז "וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ". רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לֵיהּ מְהַדֵּין קָרְיָא "מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק וְגוֹ' עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר", עוֹמֵד בְּדַמֶּשֶׂק וּמַכְרִיז עָרֵי עֲרֹעֵר, וַהֲלֹא אֵין עֲרוֹעֵר אֶלָּא בִּתְחוּם מוֹאָב, אֶלָּא שְׁלֹשׁ מְאוֹת שִׁשִׂים וַחֲמִישָׁה בָּתֵּי אֱלִילִים הָיו בְּדַמֶּשֶׂק וְהָיוּ עוֹבְדִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֶחָד וְהָיוּ עוֹבְדִין כֻּלָּן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלִּיָּהוּ, עַד שֶׁאַתָּה מְקַטְרֵג עַל בָּנַי לֵךְ לְדַרְכְּךָ לְדַמֶּשֶׂק וְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם. רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָווּ עָלִין לַהֲדָא קֵיסָרִין, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּהוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מָה אֲנָן עָלִין לִמְדִינָתְהוֹן דִּמְחָרְפָיָא וּמְגַדְּפָיָא, נָחַת רֵישׁ לָקִישׁ מִן חֲמַרֵיהּ וְסָפָא לֵיהּ חֲלָא וִיהֲבֵי בְּפוּמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ כֵּן, אֲמַר לֵיהּ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר דֵּילָטוֹרְיָא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב שיר השירים א, ו "אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת", לְפִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים, תהלים קו, כ "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם" וְגו', "אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים", וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן, לְמָה אָנוּ דּוֹמִין לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לוֹ לַמִדְבָּר נִפְחַם בַּשֶּׁמֶשׁ, נִכְנַס לַמְּדִינָה נָהַג שְׁמָנִים וּמֶרְחָצָאוֹת עַד שֶׁנִּתְלַבֵּן כָּל גּוּפוֹ, אֲבָל אַתֶּם עַד שֶׁאַתֶּם בִּמְעֵי אִמְּכֶם אַתֶּם עוֹבְדִים אֱלִילִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי ל, י "אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָו". במדבר כ יד-טו וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים טו, ג "וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ", בְּנֹהֲג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹסֵק בִּפְרָקְמַטְיָא עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְסִיד, פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ, וּמֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר שם קו, לב "וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם" לֹא פָּרַק מַשָׂאוֹ מֵעָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים" וְגוֹ'. אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, אָמַר לוֹ אַתָּה יָדַעְתָּ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ", אָנוּ נִשְׁתַּעְבַּדְּנוּ, וְאַתָּה בֶּן חוֹרִין. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וְכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁיָּצָא שְׁטַר חוֹב עַל זְקֵנָם, עָמַד אֶחָד מֵהֶם וּפָרַע אוֹתוֹ, לְיָמִים הִתְחִיל לִשְׁאֹל חֵפֶץ מֵאָחִיו, אָמַר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ הָחוֹב עַל שְׁנֵינוּ הָיָה וַאֲנִי פְּרַעְתִּיו, אַל תַּחֲזִירֵנִי מִן חֶפְצִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל. במדבר כ טז-כא נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ, וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְּאֵר, מֵי בּוֹרוֹת הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהָהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח, וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנְאוֹתוֹ, וְכָךְ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמִן שֶׁלָּנוּ אָנוּ אוֹכְלִים, לֹא תֹּאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִין עָלֶיךָ, שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמְךָ, דברים ב, כח "אֹכֶל בְּכֶסֶף תַּשְׁבִּירֵנִי". דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, שֶׁאָנוּ חוֹסְמִין אֶת בְּהֵמְתֵנוּ. לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, זֶה קָשֶׁה מִכּוּלָן, שֶׁאָמְרוּ לוֹ בְּכָל סְבִיבֶךָ יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לַהֲרוֹג וְלָבוּז, וּבִגְבוּלְךָ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול". וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבר בִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה". וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם, זֶה מֹשֶׁה, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַנְּבִיאִים נִקְרְאוּ מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר שם קג, כ "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו", וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברי הימים ב לו, טז "וַיִהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים", וְדִכְוָותֵיהּ "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" כָּתוּב בִּתְחִלַּת וַיִּקְרָא. לֹא תַעֲבֹר בִּי, כָּתוּב בְּרֶמֶז תרל"א. במדבר כ כב-כד וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דברי הימים ב כ, לז "כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ", עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ חָסְרוּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק, לְכָךְ נִסְמְכָה אֲסִיפַת אַהֲרֹן אַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וְגוֹ', מַהוּ כָּל הָעֵדָה עֵדָה שְׁלֵמָה עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן דברים ד, ד "חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". מַהוּ הֹר הָהָר, הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׂהֶעָנָן מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבוֹהֲ וּמַגְבִּיהַ אֶת הַשָּׁפָל, הֵנִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דֻּגְמָא שֶׁיֵּדְעוּ נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא הֵנִיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא יְהוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִין עֲלֵיהֶן וְיוֹרְדִין, וְעוֹד אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶעָנָן עוֹשֶׂה כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר הָיָה מֵנִיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַ לַמִּשְׁכָּן שֶׁיְּהֵא חוֹנֶה שָׁם, וְהִנִּיחַ שְׁלֹשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת מֹשֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יֵאָסֵף אַהֲרֹן, מְלַמֵּד שֶׁמּוֹדִיעִין לַצַּדִּיקִים יוֹם מִיתָתָן כְּדֵי שֶׁיּוֹרִישׁוּ כִּתְרָם לִבְנֵיהֶן. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מֵת אַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁמֵּתָה מִרְיָם שֶׁלֹּא יָדַע בָּהּ בְּרִיָּה, אֶלָּא נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה "יֵאָסֵף אַהֲרֹן", מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי סְנַקְלִיטִין קְטִילִיקִין וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין דָּבָר בְּלֹא דַּעַת הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה לְאֶחָד מֵהֶן חֵלֶק יָפֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי אֵינִי מְסַלְּקוֹ עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעוֹ, אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי צַדִּיקִים הַלָּלוּ לֹא עָשׂוּ דָּבָר חוּץ מִדַּעְתִּי, וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁאֲנִי מְסַלְּקָן אֵינִי מְסַלְּקָן עַד שֶׁאוֹדִיעֵם, לְכָךְ נֶאֱמַר "יֵאָסֵף אַהֲרֹן". עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי י, ג "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק", זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶן מִיתָה, וְאֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִים אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה גָרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה, וְהוּא מְשִׁיבָן אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין כֹל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ הַרְבֵּה עֲוֹנוֹת, וּמִנַיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִים אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" וְגוֹ', וְהַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁין מִיתָה עַל יְדֵי עֲבֵירוֹת קַלּוֹת, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפָּס עַל יְדֵיהֶן, לְכָךְ נֶאֱמַר "עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי". במדבר כ כה-כו קַח אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ' וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אַתָּה מְנַחֲמוֹ שאתה שֶׁהוּא מוֹרִישׁ כתרך לבנך כִּתְרוֹ לִבְנוֹ מַה שֶּׁאֵין אַתָּה מוֹרִישׁ לְבָנֶיךָ. במדבר כ כז וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַהֲלֹא אִם יָצָא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּבִגְדֵי כְהֻנָּה חוּץ לְהַר הַבַּיִת סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים שֶׁהֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁבְּלָשׁוֹן שֶׁקֵּרְבוֹ לִכְהֻנָּה וְאָמַר לוֹ קַח אֶת אַהֲרֹן בּוֹ בְּלָשׁוֹן אָמַר לוֹ לַעֲלוֹת לָהָר. במדבר כ כז וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה לֹא עִכֵּב. במדבר כ כו וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו, הִפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְהֻנָּה וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי. אָמַר לוֹ הִכָּנֵס לַמְּעָרָה וְנִכְנַס לַמְּעָרָה, עֲלֵה וּפְשׁוֹט יָדֶיךָ וּפָשַׁט, קְמוֹץ פִּיךָ וְקָמַץ, עֲצוֹם עֵינֶיךָ וְעָצַם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר דברים לב נ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ מִיתָה שֶׁחָמַדְתָּ בָּהּ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים קטז טו יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עֲשֵׂה טוֹבָה וֶאֱמוֹר לוֹ לְאַהֲרֹן עַל הַמִּיתָה שֶׁאֲנִי בוֹשׁ לוֹמַר לוֹ. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה, הִשְׁכִּים בַּשַּׁחֲרִית וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל אַהֲרֹן. הִתְחִיל קוֹרֵא אַהֲרֹן אָחִי, יָרַד אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ מָה רָאִיתָ לְהַשְׁכִּים וְלָבֹא כָּאן הַיּוֹם. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה וּמִתְקַשֶּׁה לִי הַרְבֵּה לְכָךְ הִשְׁכַּמְתִּי וּבָאתִי אֶצְלְךָ. אָמַר לוֹ וּמַהוּ הַדָּבָר. אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוּא, הָבֵא אוֹתוֹ וְנִקְרָא בוֹ. נָטְלוּ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְקָרְאוּ בוֹ כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וְעַל כָּל אַחַת וְאַחַת אָמַר יָפֶה עָשָׂה וְיָפֶה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִבְרִיאַת אָדָם אָמַר מֹשֶׁה מַה אוֹמֵר לָאָדָם שֶׁהֵבִיא מָוֶת לָעוֹלָם. אָמַר לוֹ אַהֲרֹן מֹשֶׁה אָחִי לֹא תֹּאמַר בַּדָּבָר הַזֶּה אֵין אָנוּ מְקַבְּלִין גְּזֵרַת אֱלֹהִים וְכוּ', הֵיאַךְ נִבְרְאוּ אָדָם וְחַוָּה וְהֵיאַךְ זָכוּ לְי"ג חֻפּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כח יג בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ, וְהֵיאַךְ אָכַל מִן הָעֵץ וְנֶאֱמַר לוֹ בראשית ג יט כִּי עָפָר אָתָּה. אָמַר לוֹ לְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה כָּךְ וְכָךְ הִגִּיעוּ. אָמַר לוֹ וַאֲנִי שֶׁשָּׁלַטְתִּי בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאַתָּה שֶׁעָצַרְתָּ אֶת הַמָּוֶת לֹא סוֹפֵנוּ לְכָךְ. עוֹד כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לָנוּ לִחְיוֹת. עוֹד כ', אָמַר לוֹ קְטַנּוֹת הֵן. הָיָה יוֹרֵד וְיוֹרֵד עַד שֶׁהִזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמָּוֶת. מִיָּד הִרְגִּישׁוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן גָּעוּ. אָמַר לוֹ שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי הוּא הַדָּבָר. אָמַר לוֹ הֵן. מִיָּד רָאוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְעָה קוֹמָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כ כט וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה. אָמַר לוֹ אַהֲרֹן לִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלַי. אָמַר לוֹ מְקֻבָּל עָלֶיךָ לָמוּת. אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ נַעֲלֶה לְהֹר הָהָר. מִיָּד עָלוּ שְׁלָשְׁתָּן לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר, אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהָיָה עוֹלֶה לָמוּת לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַנִּיחִין אוֹתוֹ אֶלָּא הָיוּ מְבַקְּשִׁין עָלָיו רַחֲמִים, אֶלָּא שֶׁהָיוּ סְבוּרִין שֶׁמָּא הַדִּבּוּר קְרָאוֹ. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ נִפְתְּחָה לָהֶם מְעָרָה וּמָצְאוּ שָׁם מִטָּה מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם, וְהָיָה אַהֲרֹן פּוֹשֵׁט כְּלִי אֶחָד וְאֶלְעָזָר לוֹבְשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה אַהֲרֹן אָחִי מָה אַתָּה רוֹאֶה, מִרְיָם מֵתָה וַאֲנִי וְאַתָּה נִטְפַּלְנוּ בָּהּ, וְאַתָּה מֵת וְאַתָּה רוֹאֶה לִי וְאֶלְעָזָר מְטַפְּלִין בְּךָ, וַאֲנִי אִם מֵת אֲנִי מִי מְטַפֵּל בִּי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אֲנִי מְטַפֵּל בְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר דברים לד ו וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי. מִיָּד יָרְדָה שְׁכִינָה וּנְשָׁקַתּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא מִכָּאן. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה וְיוֹרְדִין מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, וְכָל יִשְׂרָאֵל מַבִּיטִין בָּהֶן שֶׁעָלוּ שְׁלֹשָׁה וְלֹא יָרְדוּ כִּי אִם שְׁנַיִם. נֶחְלְקוּ לִשְׁלֹשׁ כִּתּוֹת, אַחַת אוֹמֶרֶת הָרְגוֹ מֹשֶׁה שֶׁהָיָה מִתְקַנֵּא בּוֹ, וְאַחַת אוֹמֶרֶת אֶלְעָזָר הֲרָגוֹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִירַשׁ אֶת הַכְּהֻנָּה גְדוֹלָה, וְאַחַת אוֹמֶרֶת דֶּרֶךְ שָׁמַיִם מֵת. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָמַז לַמַּלְאָכִים וּפָתְחוּ אֶת הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְהָיְתָה פּוֹרַחַת בַּשָּׁמַיִם וְהַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כ כט וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן. וּמָה הָיוּ מְקַלְּסִין ישעיה נז ב יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. במדבר כ כט וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן, כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר נִתְקַבְּצוּ כָּל הַקָּהָל עֲלֵיהֶם אָמְרוּ הֵיכָן אַהֲרֹן. אָמַר לָהֶם מֵת. אָמְרוּ לוֹ הֵיאַךְ יָכוֹל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְגֹּעַ בּוֹ, אָדָם שֶׁעָמַד בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת וַעֲצָרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יז יג וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. אָמַר לָהֶם אִם אַתֶּם מְבִיאִין אוֹתוֹ מוּטָב וְאִם לָאו אָנוּ נִסְקֹל אֶתְכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹצִיאֵנוּ מִן הַחֲשָׁד. מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמְּעָרָה וְהֶרְאָהוּ לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן. יְצִיאַת מִצְרַיִם גּוּפֵיהּ מִמַּאי דְּמִנִּיסָן מָנֵינַן וְדִלְמָא מִתִּשְׁרֵי מָנֵינַן. לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דִּכְתִיב במדבר לג לח וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וּכְתִיב דברים א ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ וְגוֹ', וּכְתִיב דברים א ה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הוֹאִיל מֹשֶׁה, מִדְּקָאֵי בְּאָב וְקָרֵי לָהּ שְׁנַת הָאַרְבָּעִים וְקָאֵי בִּשְׁבָט וְקָרֵי לָהּ שְׁנַת הָאַרְבָּעִים מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו תִּשְׁרֵי הוּא. בִּשְׁלָמָא הֵיאָךְ מְפָרֵשׁ לִיצִיאַת מִצְרָיִם, אֶלָּא הָא מִנָּלַן דִּלְיְצִיאַת מִצְרַיִם דִּלְמָא לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. כִּדְאָמַר רַב פַּפָּא שְׁנַת כ' שְׁנַת הָאַרְבָּעִים לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה הָתָם לִיצִיאַת מִצְרַיִם הָכָא נַמִּי לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וּמִמַּאי דְּמַעֲשֵׂה דְאָב קָדֵים דִּלְמָא מַעֲשֵׂה דִשְׁבָט קָדֵים. לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דִּכְתִיב דברים א ד אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ אֶת סִיחוֹן, וְכִי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַהֲרֹן אַכַּתִּי הֲוָה סִיחוֹן קַיָּם דִּכְתִיב במדבר כא א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע, שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וְכַסָבוּר נִיתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַיְינוּ דִכְתִיב וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן אַל תִּקְרֵי וַיִּרְאוּ אֶלָּא וַיֵּרָאוּ. וּכְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר כִּי מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת אִי דִּלְמָא אֶלָּא דְּהָא. מִי דָּמֵי הָתָם כְּנַעֲנִי הָכָא סִיחוֹן. תָּנָא הוּא סִיחוֹן הוּא כְּנַעַן הוּא עֲרָד, סִיחוֹן שֶׁדּוֹמֶה לְסַיָּח שֶׁבַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמַה שְּׁמוֹ עֲרָד שְׁמוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי עֲרָד שֶׁדּוֹמֶה לְעָרוֹד שֶׁבַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמַה שְּׁמוֹ סִיחוֹן שְׁמוֹ. במדבר כ כט וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְמֹשֶׁה לֹא בָכוּ אֶלָּא אֲנָשִׁים מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ וּמֹשֶׁה הָיָה מוֹכִיחָן בִּדְבָרִים, וְאַהֲרֹן לֹא אָמַר מִימָיו לְאִישׁ סָרַחְתָּ וּלְאִשָּׁה סָרַחְתְּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה רוֹדֵף שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מלאכי ב ו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר מלאכי ב ו וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן, מְלַמֵּד כְּשֶׁהָיָה אַהֲרֹן מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אִם פָּגַע בְּאָדָם רַע אוֹ רָשָׁע נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם, לְמָחָר בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר עֲבֵרָה אָמַר אוֹי לִי אֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי וְאֶרְאֶה אֶת אַהֲרֹן בּוֹשְׁתִּי הֵימֶנּוּ שֶׁנָּתַן לִי שָׁלוֹם, וְנִמְצָא אוֹתוֹ אָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלֵּילֵךְ לַעֲבֵרָה. וְכֵן שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂין מְרִיבָה זֶה עִם זֶה, הָלַךְ אַהֲרֹן וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶן וְאוֹמֵר לוֹ רְאֵה חֲבֵרְךָ מַה הוּא אָמַר, אֶהְיֶה מְטָרֵף אֶת לִבִּי מַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתִּי מְתַלֵּשׁ בִּשְׂעָרִי, אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי וְאֶרְאֶה בַחֲבֵרִי בּוֹשְׁתִּי הֵימֶנּוּ שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי עָלָיו. הָיָה יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁמּוֹצִיא כָּל קִנְאָה שֶׁבְּלִבּוֹ. שׁוּב הוֹלֵךְ אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ כָּעִנְיָן זֶה, וּכְשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָּזֶה חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זֶה לָזֶה. לְכָךְ וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים כָּתוּב בְּרֶמֶז תשכ"ח. במדבר כא א וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, זֶה עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יג כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַפִּרְצָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד מִיָּד נִתְגָּרָה בָהֶם. דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים, הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁתָּר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר י לג וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְגוֹ'. וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אִם עֲמָלֵק הָיָה לָמָּה קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי. לְפִי שֶׁנֶּאֶסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם עִם בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר דברים ב ה אַל תִּתְגָּרוּ בָם וְגוֹ'. כְּשֶׁבָּא עֲמָלֵק פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְנִתְגָּרוּ בָּם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין זֶה אָסוּר עֲלֵיכֶם כִּבְנֵי עֵשָׂו, אֶלָּא הֲרֵי הוּא לָכֶם כִּכְנַעֲנִיִּים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם דברים כ יז כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, לְכָךְ נִקְרָא כְּנַעֲנִי. לְפִי שֶׁמֵּעוֹלָם הָיָה עֲמָלֵק מַכַּת מַרְדּוּת לְיִשְׂרָאֵל, אַתָּה מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ שמות יז ז הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ מִיָּד שמות יז ח וַיָּבֹא עֲמָלֵק. וְכָאן וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְגוֹ'. במדבר יד ד נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה, במדבר יד מה וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי. אַתָּה מוֹצֵא בְּמוֹת אַהֲרֹן יָצָא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שֶׁבַע מַסָּעוֹת שֶׁנֶּאֱמַר דברים י ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן. וְכִי שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת דִּכְתִיב במדבר כ כח וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמַר עֵשָׂו לַעֲמָלֵק כַּמָּה יָגַעְתִּי לַהֲרֹג אֶת יַעֲקֹב וְלֹא נִתַּן בְּיָדִי, תֵּן דַּעְתְּךָ לִגְבּוֹת נִקְמָתִי. אָמַר לוֹ הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִזְדַּוֵּג לוֹ. אָמַר לוֹ הַמָּסֹרֶת הַזֶּה יְהִי בְיָדְךָ, כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁנִּתְקַלּוּ בְּדָבָר הֱוֵי קוֹפֵץ עֲלֵיהֶם. לְפִיכָךְ אַתָּה מוֹצֵא אוֹתוֹ בָּא עַל יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם עֲוֹנוֹתֵיהֶם קָשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם וּבִיהוּדָה מִיָּד קָפַץ וּבָא שֶׁנֶּאֱמַר עובדיה א יא בְּיוֹם עָמְדְךָ מִנֶּגֶד. מִיל הָיָה רָחוֹק מֵהֶם, אָמַר בְּלִבּוֹ אִם נִצְּחוּ יִשְׂרָאֵל אֲנִי אוֹמֵר לְסַיֵּעַ אֶתְכֶם בָּאתִי, וְאִם נִצְּחָה מַלְכוּת בָּבֶל אֲנִי הוֹפֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגָן, וּכְתִיב עובדיה א יד אַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו. בִּרְפִידִים כְּתִיב הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ מִיָּד וַיָּבֹא עֲמָלֵק, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם לְבוּשׁ כְּנַעֲנִי לָבַשׁ וְלָמַד שִׂיחַת כְּנַעֲנִים וְהָיָה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנָם שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל, וּבְכָל שָׁעָה הוּא בָּא. בַּמְרַגְּלִים כְּתִיב במדבר יד כה כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם, וּכְתִיב במדבר יד מה וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁמֵּת אַהֲרֹן זִיְּנוּ עַצְמָן מִבִּפְנִים וְלָבְשׁוּ עַצְמָם מִבַּחוּץ וְהֵן בָּאוּ כִּבְנֵי אֲבֵלִים. אָמְרוּ יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מֵאֲבוֹתֵיהֶם פַּטְרִיקָא שֶׁאָמַר לָהֶם בראשית כז כב הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב שֶׁהֵן מִתְפַּלְּלִין וְנִשְׁמָעִין, וְאָנוּ בָּאִין עֲלֵיהֶם סְבוּרִים בְּנֵי כְנַעֲנִים הֵן וְהֵן מִתְפַּלְּלִין עַל הַכְּנַעֲנִים וְאָנוּ הוֹרְגִין אוֹתָן. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ רָאוּ צוּרַת פְּנֵיהֶם מִשֶּׁל עֲמָלֵק וּלְבוּשֵׁיהֶן וְשִׂיחָתָן שֶׁל כְּנַעֲנִים. אָמְרוּ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי הֵן, מִכָּל מָקוֹם עֲשֵׂה בָהֶם מִדַּת הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כא ב אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה, מִיָּד במדבר כא ג וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים לה טו וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים, כְּשֶׁאֲנִי צוֹלֵעַ מְעַט נֶאֶסְפוּ עָלַי. כְּתִיב דברים א מד וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבוֹרִים, מַה עִסְקָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה זוֹ עוֹקֶצֶת לְאָדָם וּמֵתָה כָּךְ עָשׂוּ הֵם. איכה א יג כָּל אוֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי שָׂשׂוּ, שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי בְּאֵבֶל אַהֲרֹן, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא בָאוּ לְנַחֲמֵנִי אֶלָּא שָׂשׂוּ וּבָאוּ עָלַי לְהִלָּחֵם. וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי, מִנַּיִן לְכוּתִי שֶׁקּוֹנֶה יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂה יָדָיו דִּכְתִיב במדבר כא א וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי כָּתוּב בְּרֶמֶז תרס"ז. וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא שֶׁבִי, שִׁפְחָה אַחַת שָׁבוּ מֵהֶם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דברים לב לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מַתְקִיף אוֹתָנוּ עַל אוֹיְבֵינוּ אַתָּה מַתְקִיף אוֹיְבֵינוּ עָלֵינוּ. בְּמִדְיָן כְּתִיב במדבר לא יב שָׂא אֶת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי וְגוֹ' וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וְגוֹ', וּכְתִיב דברים ג ז וּשְׁלַל הֶעָרִים בָּזָזְנוּ לָנוּ, אֲבָל כְּשֶׁבָּא עֲמָלֵק שָׁבוּ שִׁפְחָה אַחַת. הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר כֵּיצַד יַעֲשֶׂה וְיִתְקַיְּמוּ בְיָדוֹ, יִקַּח בָּהֶן סֵפֶר תּוֹרָה. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר אֲפִלּוּ בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. רָבָא אָמַר אֲפִלּוּ עֶבֶד רַוְוחָא בְּעִסְקָא. רַב פַּפָּא אָמַר אֲפִלּוּ מָצָא אֲבֵדָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אֲפִלּוּ תְּפִלִּין. אָמַר רַבִּי חָנָן מַאי קְרָאָה במדבר כא ב וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. אַרְבַּע נָדְרוּ כָּתוּב בְּרֶמֶז קכ"ב. במדבר כא ד וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ. וַהֲלֹא כְתִיב נחמיה ט כ וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם. אֶלָּא אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה לֹא הָיוּ רוֹאִים בַּמִּדְבָּר נַחַת רוּחַ וְלֹא רוּחַ טוֹבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר במדבר יד לג וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר. במדבר כא ה וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, הִשְׁווּ עֶבֶד לְקוֹנוֹ. וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל אוֹתוֹ הַדּוֹר לִטְעֹם מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ כְּלוּם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְגַלִּין לָהֶם תַּגָּרִין הַסַּל שֶׁבָּא מִן פֵּרוֹת הָאָרֶץ הָיוּ מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד כג אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ' אֶת הָאָרֶץ, כָּל טוּב הַבָּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ. לְכָךְ כְּתִיב וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. רַבִּי אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרְעֲמָנִין בְּנֵי תוֹרְעֲמָנִין הֵן, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָסוּק אֲנִי עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ עֵזֶר שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ב יח אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, וְהוּא עוֹמֵד לְפָנַי וּמִתְרַעֵם בראשית ג יב הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי. אַף יַעֲקֹב כָּךְ עָשָׂה לִי, עָסוּק אֲנִי עִם בְּנוֹ לְהַמְלִיכוֹ בְּמִצְרַיִם וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ וְהוּא מִתְרַעֵם לְפָנַי וְאוֹמֵר ישעיה מ כז נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה'. אַף בָּנַי כָּךְ עָשׂוּ לִי בַּמִּדְבָּר, אֲנִי עָסוּק עִמָּהֶם לָבוֹר לָהֶם לֶחֶם קַל כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִים שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מֵהֶם גּוֹסֵי וְדַלְרִיָא אוֹחֶזֶת, וְהֵן נִתְרַעֲמִין לְפָנַי וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. אַף צִיּוֹן כָּךְ עָשָׂה לִי, אֲנִי עָסוּק עִמָּהּ לְהַעֲבִיר אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת מִן הָעוֹלָם וְלֹא כְבָר הֶעֱבַרְתִּי בָּבֶל מָדַי וְיָוָן וְעָתִיד אֲנִי לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרְבִיעִית, וְהִיא מִתְרַעֶמֶת לְפָנַי וְאוֹמֶרֶת עֲזָבַנִי וּשְׁכֵחַנִי שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה מט יד וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי. במדבר כא ה וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים וְאוֹמְרִים יֵשׁ יְלוּד אִשָּׁה אוֹכֵל וְאֵינוֹ מוֹצִיא, רָאִיתָ מִימֶיךָ אָדָם נוֹתֵן חִטִּים לָרֵחַיִם וְאֵינוֹ מוֹצִיא קֶמַח. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוֹבָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם וְהִשְׁוֵיתִי אֶתְכֶם לְמַלְאָכִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִפְנִין הֵן מִתְרַעֲמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב במדבר יד יא עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי וְגוֹ'. מַהוּ בְּקִרְבּוֹ, בְּקִרְבָּיו בִּבְנֵי מֵעַיִם שֶׁלָּהֶן שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין וְלֹא מוֹצִיאִין. לֶחֶם אַבִּירִים שֶׁנִּמּוֹחַ בָּאֵבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ אַבִּירִים גִּבּוֹרִים. במדבר כא ו וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפָּרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים. אֶלָּא נָחָשׁ הוּא פָּתַח בְּלָשׁוֹן הָרָע תְּחִלָּה וְנִתְקַלְקֵל וְלֹא לָמְדוּ מִמֶּנּוּ וִידַבְּרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹא הַנָּחָשׁ שֶׁהִתְחִיל בְּלָשׁוֹן הָרָע וְיִפָּרַע מִמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב קהלת י ח וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. דָּבָר אַחֵר לָמָּה נִפְרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים, הַנָּחָשׁ אֲפִלוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם נֶהֱפָכִין בְּמֵעָיו לֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו סה, כה "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְאֵלּוּ אוֹכְלִין הַמָּן שֶׁנֶּהֱפָךְ לְמַטְעַמִּים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתֵן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם", וְאוֹמֵר דברים ב, ז "זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר", יָבוֹא נָחָשׁ שֶׁאוֹכֵל מִינִין הַרְבֵּה וּבְפִיו טַעַם אֶחָד, וְיִפָּרַע מֵאוֹכְלֵי מִין אֶחָד וְטוֹעֲמִין מִינִין הַרְבֵּה יָבוֹא הַנָּחָשׁ וְיִפָּרַע מֵהֶם. הַשְּׂרָפִים, שֶׁהֵן שׂוֹרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. במדבר כא ז וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, יָדַעְנוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּמֹשֶׁה וְנִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו, וְאָמְרוּ לוֹ, הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ, לְהוֹדִיעֲךָ עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָה לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וּלְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ חָטָאנוּ מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, מִכָּאן שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַמּוֹחֵל אַכְזָרִי. וּמִנַּיִן שֶׁאִם סָרַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ חָטָאתִי וְאֵינוֹ מוֹחֵל לוֹ נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א יב, כג "גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם". במדבר כא ח-ט וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף כָּתוּב בְּרֶמֶז רס"ה וּבְרֶמֶז נ"ב. וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ, לֹא נְשׁוּךְ נָחָשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַנָּשׁוּךְ, אֲפִלּוּ נְשׁוּךְ פֶּתֶן וְעַקְרַב וְחָיָה רָעָה וְכֶלֶב. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וְגוֹ', זְרָקוֹ לַאֲוִיר וְעָמַד. יִמָּחֶה שְׁמָם שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִין שֶׁהֵן אוֹמְרִים אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים, הֲרֵי צוּרַת נָחָשׁ שֶׁהוּא מֵמִית עָשָׂה בּוֹ הַמָּקוֹם חַיִּים, תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁכֻּלָּן בְּטַל שֶׁל חַיִּים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. חִזְקִיָּהוּ קָרָא לוֹ "נְחֻשְׁתָּן", נְחֻשְׁתַּיִם, כָּל שֶׁהַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ מֵמִית בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ לוֹ חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַמַּקְטִיר לַזֶּה לוֹקֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא, מוּטָב שֶׁיִּכָּתֵת וִיהֵא חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, מָצָא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן, יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל, וְנֶאֱמַר דברים יג, יח "וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם". תַּנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסִי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר שם ט, כא "וְאֶת חַטַאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל" וְגוֹ', אָמְרוּ לוֹ, מִשָּׁם רְאָיָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר שמות לב, כ "וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם" וְגוֹ', לֹא נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה אֶלָּא לְבָדְקָן כְּסוֹטוֹת, אָמַר לָהֶם, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה", אָמְרוּ לוֹ, מִשָּׁם רְאָיָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, לְךָ מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וּבְדִין הוּא דְּכַתּתּוּתֵי נַמִּי לֹא הָוָה צָרִיךְ, אֶלָּא כֵּיוָן דְּחָזָא חִזְקִיָּה דְּקָא טָעוּ יִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵיהּ, עָמַד וְכִתְּתוֹ. במדבר כא י-יג וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹיְבִים לַמָּקוֹם. וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים עֲבֵירוֹת עֲבֵירָה. וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד, שֶׁלֹּא הָיָה הַנַּחַל אֶלָּא כִּמְלֹא זֶרֶת, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. דברים ב, יג-יד "עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל זָרֶד וְגוֹ' וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ" וְגוֹ', מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן, שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הַמָּקוֹם. במדבר כא יד-יז עַל כֵּן יֵאָמַר, תָּנוּ רַבָּנָן הָרוֹאֶה מַעְבְּרוֹת נַחֲלֵי אַרְנוֹן צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַמָּקוֹם, מְנָא לָן, דִּכְתִיב "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחַמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן", תָּנָא אֶת וָהֵב שְׁנֵי מְצֹרָעִין הָיוּ וְהָיוּ מְהַלְּכִין בְּסוֹף מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, אָתוּ אֱמוֹרָאֵי טָשׁוּ לְהוּ בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן, עָבְדִי לְהוֹן נְקִירָתָא אָתָא וְיָתְבֵי בְּהוֹן, אָמְרֵי כֵּיוָן דְּאָתוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעֲבַר אָנוּ נִפּוֹק וּקְטָלִינָן יַתְהוֹן, וְאִינוּן אֱמוֹרָאֵי לֹא הָווּ יָדְעִין דְּאָרוֹן דְּמַסְגִּי קָמַיְּהוּ דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה מָכִיךְ קָמַיְּהוּ טוּרֵי, כֵּיוָן דְּאָתָא אָרוֹן אִדְבַּקּוּ טוּרֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וּקְטָלִינְהוּ, חָזוּ דְּנָפִיק דָּמָא מִבֵּי טוּרֵי וְאָזִיל לְנַחֲלֵי אַרְנוֹן, אָתוּ אֶת וָהֵב וְאָמְרִין לְיִשְׂרָאֵל, וְאָמְרִין שִׁירָה, וְהַיְּנוּ דִּכְתִיב "וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר" וְגוֹ'. כְּתִיב "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלָּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר", אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲפִלּוּ הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בְּשַׁעַר אֶחָד נַעֲשׂוּ אוֹיְבִים זֶה לָזֶּה, וְאָמַר רָבָא אֵין זָזִין מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂין אוֹהֲבִים זֶה לָזֶּה, דִּכְתִיב "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" אַל תִּקְרִי בְּסוּפָה אֶלָּא בְּסוֹפָהּ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם עֲסַקְתֶּם בַּסֵּפֶר, וַאֲנִי נִלְחָם עַל יְדֵיכֶם. אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', הַשִּׁירָה הַזּוֹ נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּמָה רָאָה לִכָּתֵב כָּאן, הָעִנְיָן הַזֶּה נִדְרָשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה, מַהוּ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת וְנִסִּים בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן כְּנִסִּים שֶׁנַעֲשׂוּ לָהֶם בְּיַם סוּף, מַה נִּסֵּי נַחֲלֵי אַרְנוֹן אָדָם עוֹמֵד עַל הָהָר מִזֶּה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בָּהָר הַזֶּה וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנוּ שִׁבְעָה מִילִין, וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל, וְדַרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הַנְּחָלִים, נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאֻמּוֹת אוּכְלוּסִין שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף יָשְׁבוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְהַנַּחַל עָשׂוּי מִלְמַעְלָן מְעָרוֹת מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְּעָרוֹת הַר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ עָשׂוּי סְלָעִים סְלָעִים כְּמִין שִׁנַּיִם שָׁדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים", נִכְנְסוּ הָאוּכְלוּסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְאָמְרוּ כְּשֶׁיוֹרְדִין יִשְׂרָאֵל לְתוֹךּ הַנַּחַל אֵלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְאָנוּ לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת וְנַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא הִצְרִיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לֵירֵד לְמַטָּה לַנַּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים וְנִכְנְסוּ שִׁנַּיִם שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת שֶׁל הַר זֶה וּמֵתוּ כֻּלָּם, וְהִקִּיפוּ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶּה וְנַעֲשׂוּ דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְלֹא נוֹדַע אֵיזֶה הַר נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ, וְאוֹתוֹ נַחַל מַפְסִיק בֵּין תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר לעיל פסוק יג כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב לֹא נִזְדַּעְזֵעַ שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת, וְהָהָר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזְדַּעְזֵעַ מִפְּנֵי שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שִׁנַּיִם שָׁדַיִם וְנִסְמַךְ לָהָר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶּן אֲדוֹנֶיהָ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה הִיא וְקִדְּמָה אוֹתוֹ וְקִבְּלָתוֹ, כָּךְ נִכְנְסוּ הַסְלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרִצְּצוּ כָּל אוֹתָן הַגִּבּוֹרִים, וְהַבְּאֵר יָרְדָה לְתוֹךְ הַנַּחַל וְנִתְגַּבְּרָה שָׁם וְאִבְּדָה כָּל הָאוּכְלוּסִין, לְכָךְ הִקִּיפוֹ הִקִּישׁ הַכָּתוּב אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן, וְעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָן הֶהָרִים וְלֹא יָדְעוּ כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לְבָנַי כַּמָּה אוּכְלוּסִין אִבַּדְתִּי מִפְּנֵיהֶם, יָרְדָה הַבְּאֵר לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְהוֹצִיאָה גֻּלְגָּלִיוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר, וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּאֵר וְרָאוּהָ מְאִירָה כַּלְּבָנָה בְּתוֹךְ הַנַּחַל שֶׁהוּא מוֹצִיא אֵבָרִים אֵבָרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעָה לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים וְגוֹ' וּמִשָּׁם בְּאֵרָה", וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה, וְלֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין עַל הַנְּחָלִים וְאוֹמְרִים לָהּ עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, וְאוֹמְרִים שִׁירָה עָלֶיהָ. אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִזְכָּר מֹשֶׁה שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל הַמַּיִם, וְאֵין אָדָם מְקַלֵּס לַסְּפֶּקְלָטוֹר שֶׁלּוֹ. וְלָמָּה אֵין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר בָּהּ, מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ פְּלוֹנִי אוֹהֲבִי יֵשׁ שָׁם, אָמְרוּ לוֹ לָאו, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֵין אוֹהֲבִי שָׁם אֵין אֲנִי שָׁם, אַף כָּאן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וּמֹשֶׁה אֵינוֹ נִזְכָּר אַף אֲנִי אֵינִי נִזְכָּר שָׁם. במדבר כא יח בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, וְכִי חֲפִירָה הָיְתָה שָׁם, אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה בִּזְכוּת אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ שָׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קה, מא-מב "פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם וְגוֹ' כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁו אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ". כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם וְגוֹ', שֶׁהָיוּ הַנְּשִׂיאִים עוֹמְדִין עַל גַּבָּהּ וּמוֹשְׁכִין בְּמַטּוֹתֵיהֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה צָרִיכָה לֵילֵךְ אֵצֶל חֲבֶרְתָּהּ מִדֶּגֶל לְדֶגֶל הָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּסְּפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר", וְאֵין צִיּוֹת אֶלָּא סְפִינוֹת, שֶׁנֶאֱמַר ישעיהו לג, כא "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ", וְהַמַּיִם הָיוּ יוֹצְאִין וּמַקִּיפִין אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים כג, ג "יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק", וּמְגַדְּלִין מִינֵי דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר שם, ב "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי", כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין בָּהּ, לְכָךְ קִלְּסוּ עָלֶיהָ בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לְמִן לָהֶם מַתָּנָה בַּמִּדְבָּר לִשְׁמָן לְשַׁמְּשָׁן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה לָהֶן בָּאָרֶץ, הָיָה הַשֶּׁבֶט שֶׁנִּתְּנָה בִּתְחוּמוֹ מִדַּיֵּן וְאוֹמֵר אֲנִי קוֹדֵם בָּהּ, לְכָךְ נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁיְּהוּ הַכֹּל שָׁוִין בָּהּ. וְעוֹד לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר לֹא נִזְרַע וְלֹא נֶעֱבַד, כָּךְ הַמְקַבֵּל דִּבְרֵי תוֹרָה פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא מַעֲלֶה אַרְנוֹנָא, כָּךְ בְּנֵי תּוֹרָה בְּנֵי חוֹרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, בַּמִּדְבָּר, מִי מְקַיֵּם אֶת הַתוֹרָה, מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, וּמַפְלִיג וּמְפַנֶּה עַצְמוֹ מִן הַכֹּל. במדבר כא יט-כ וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּצַד הָעֲזָרָה בָּעֲזָרָה בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ. "וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב", אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, בִּתְחוּם אוֹתָה שֶׁבָּאת מִשְׂדֵה מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר "נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְׂדֵי מוֹאָב". וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׂימֹן, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, וְנִשְׁקָפָה, זֶה לְעִנְיַן בְּאֵר שֶׁבָּאת עִמָּהֶם עַד שֶׁנִּכְנַס שֶׁנִּגְנְזָה בְּתוֹךְ יָמָהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימֹן רוֹאֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּמְלֹא פִּי תַּנּוּר, וְהִיא הַבְּאֵר הַנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, אַתָּה אָמַרְתָּ בראשית י, ד "יֻקַח נָא מְעַט מַיִם", חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי פוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר וּבָאָרֶץ וְלֶעָתִיד לָבוֹא, בַּמִּדְבָּר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל", בָּאָרֶץ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ח, ז "אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם" וְגוֹ', לֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר זכריה יד, ח "בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם". אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירַת הַיָּם לֹא הֵנִיחָן מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ לְעַצְמָן, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁרַבּוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמֵר עִמּוֹ פָּרָשָׁתוֹ כְּשֶׁהוּא נַעַר, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּנַעַר הָעוֹנֶה אַחַר רַבּוֹ, לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה עָמְדוּ עַל פִּרְקָן הִתְחִילוּ אוֹמְרִים שִׂירַת הַבְּאֵר לְעַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל", אָמְרוּ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלֶיךָ לִהְיוֹת עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְעָלֵינוּ לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו לח, כ "ה' לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן". וְאֶשֶׁד אֵיזֶה הַר נָטָה אֵצֶל זֶה, אוֹתָן שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין שִׁנַּיִם שָׁדַיִם נָטוּ אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁעֲשׂוּיִּין מְעָרוֹת, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לִמְדִינַת הַיָּם אַחַר יָמִים שָׁב, שָׁמְעָה מֵינִקְתּוֹ וְיָצְאָה וּבָאָה לְאַנְפְּלִין שֶׁלּוֹ, כָּךְ אוֹתוֹ הַר שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִגְבוּל מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר לעיל פסוק טו "וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב". עֲלִי בְּאֵר, מָה רָאוּ לוֹמַר שִׁירָה עַל הַבְּאֵר וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוּ עַל הַמָּן דְּבָרִים קָּשִׁים שֶׁל תִּפְלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר דברים א, א "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן" זֶה הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן", וְאָמְרוּ לעיל פסוק ה "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל", "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי אֶפְשִׁי לֹא בְּתַרְעֻמֹתְכֶם וְלֹא בְּקִלּוּסֵכֶם, אֲבָל מַיִם בְּכָל שָׁעָה הָיוּ מְבַקְּשִׁים מַיִם, וּמְחַבְּבִין אוֹתָן, לְפִיכָךְ נִתַּן לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה. לעיל פסוק יח "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים", וְאֵיזֶה זֶה אַבְרָהָם, כְּשֶׁאָמַר לוֹ אֲבִימֶלֶךְ בראשית כא, כג "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים", אָמַר לוֹ אַבְרָהָם תֵּן לִי בְּאֵר שֶׁגָּזְלוּ עֲבָדֶיךָ, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא יוֹדֵעַ, אָמַר "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" אָמַר לוֹ אֲנִי מַעֲמִיד כְּבָשׂוֹת וְאַתָּה מַעֲמִיד כְּבָשׂוֹת, מִי שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמַשְׁקִין צֹאנוֹ הַבְּאֵר שֶׁלּוֹ, שם, ל "בַעֲבוּר הָיְתָה לִּי לְעֵדָה" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה", רָמַז עֲתִידָה הַבְּאֵר לִהְיוֹת לְעֵדָה, שם, כט "מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָששׂת", רָמַז לְשִׁבְעָה דּוֹרוֹת נִצְרָכִים לָהּ. בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הָיוּ הַנְּשִׂיאִים בָּאִין וְעוֹמְדִין עַל גַּבָּהּ וּמוֹשְׁכִין בְּמַטֵּיהֶן כָּל אֶחָד לְשִׁבְטוֹ. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, מִמַּתַּן תּוֹרָה נָחֲלוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, וּמֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים בָא עֲלֵיהֶן מַלְאַךְ הַמָּוֶת. תהלים פב, ו-ז "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם", חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם, "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִן הַמִּדְבָּר זָכוּ שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם תּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה". וּמִמַּתַּנָה נַחֲלִיאֵל, שֶׁנָּחֲלוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְאָמְרוּ שם לב, ד "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ". וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמֹת מִשֶּׁנָּחֲלוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים נָחֲלוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁנֶּאֱמַר "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ". וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא, שֶׁגָּרְמוּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁיִּקָּבֵר בַּגַּיִא. וְרָבִינָא וְרַבָּנָן אָמְרֵי, מִנַּחֲלִיאֵל שֶׁנָּחֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶאֱלוֹהַ, וְהוּא נָחַל אוֹתָם לְאֻמָּה. וְדָוִד אוֹמֵר תהלים ה, א "לַמְנַצֵחַ אֶל הַנְּחִילוֹת". דָּבָר אַחֵר, "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל", בִּשְׁבִיל הַבְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַרְתִּי לוֹ שִׁירָה, נָחַלְתִּי אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ אַנִי חֶלְקְכֶם, איכה ג, כד "חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי", וְאַתֶּם חֶלְקִי, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ", אֲנִי נַחֲלַתְכֶם, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וְאַתֶּם נַחֲלָתִי, שם "יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ", הֲדָא הוּא דִּכְתִיב תהלים ה, א "לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת", עַל הַנַּחֲלָה שֶׁנְּחַלְתֶּם אוֹתוֹ, וְעַל הַנַּחֲלָה שֶׁנָּחַל אֶתְכֶם. וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד שֶׁמִּן הַמַּתָּנָה נְחָלוּהוּ, אֶתְמוֹל עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ אָמְרוּ שמות יז, ז "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ", מִשֶּׁשָׁתוּ אָמְרוּ "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע". דָּבָר אַחֵר, וּמִמַּתָּנָה, תהלים קה, מד "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם". נַחֲלִיאֵל, "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם", מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וְהָיָה אוֹהֵב אֶת הַקָּטָן, וְהָיָה לוֹ מָנָה גְּדוֹלָה, וּנְתָנָהּ לִבְנוֹ הַקָּטָן, שֶׁנֶּאֱמַר שם, ט "יַעֲקֹב חֵבֶל נַחֲלָתוֹ", וְאַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה תהלים קלב, יד "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד", "כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", במדבר כ, ה-ו "מַה טּוֹבוֹ אָהֳלֶיךָ יַעֲקֹב כַּנְחָלִים נִטָּיוּ", מַה הַנַּחַל הַזֶּה אָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ טָמֵא וְעוֹלֶה טָהוֹר, אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בְּלֹא עֲוֹנוֹת, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, כָּל מָה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ טוֹבִים וּנְעִימִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים טז, ו "חֲבָלִים נָפְלו לִי בַנְּעִימִים אַף נַחֲלַת שָׁפְרָה עָלָי". דָּבָר אַחֵר, "מַתָּנָה", שמות לא, יח "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה", נַחֲלִיאֵל, לְהַנְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ", אָמְרָה תּוֹרָה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּתוּב שם ג, טז "בִשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" וּבָנַי עֲנִיִּים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבָהּ, וְאוֹמֵר "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ", לָמָּה הֵם עֲנִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וְיִשְׂכְּחוּ אֶת הַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי מַתָּנָה מַאי דִּכְתִּיב "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה", אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ, תּוֹרָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו אֵין תּוֹרָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת בְּיָדוֹ, וְנִתְּנָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה נְחָלוֹ אֵל, וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל עוֹלֶה לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת", וְאִם הֵגִיס לִבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא", וְאִם חָזַר בּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל גַּיְא יִנָּשֵׂא". במדבר כא כא-כה וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים לד, טו "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", לֹא פָּקְדָה תּוֹרָה לִרְדוֹף אַחַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא דברים כב, ו "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר" "כִּי תִּפְגַע שׁוֹר אוֹיִבְךָ", דברים כד, כ "כִּי תִּרְאֶה חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ", שם, ה "כִּי תַּחְבֹּט זֵיתֶךָ", שם, כא "כִּי תִבְצֹר כַּרְמֶךָ", "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ", אִם בָּאוּ לְיָדְךָ אַתָּה מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶן, וְלֹא לִרְדוֹף אַחֲרֵיהֶם, וְהַשָּׁלוֹם "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם" בִּמְקוֹמְךָ, "וְרָדְפֵהוּ" בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם שם ב, כד "הָחֵל רַשׁ וְהִתְגָר בּוֹ מִלְחָמָה" רָדְפוּ אַחַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים". כֹּל דִבְרֵי תּוֹרָה צְרִיכִין זֶה לָזֶּה, שֶׁמָּה שֶׁזֶּה נוֹעֵל זֶה פּוֹתֵחַ, כָּאן נֶאֱמַר "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים", וּבְמָקוֹם אַחֵר תָּלָה הַשְּׁלִיחוּת בְּמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבָּר קְדֵמוֹת", לְלַמֶּדְךָ שֶׁרֹאשׁ הַדּוֹר הֲרֵי הוּא כְּכָל הַדּוֹר. לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, בְּחִנָּם, אֲנִי נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶן. בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, וּבְמָקוֹם אַחֵר כְּתִיב שם ב, כט "עַד אֲשֶׁר אֶעֱבר אֶת הַיַּרְדֵּן", מָשָׁל לְשׁוֹמֵר גֶּפֶן אוֹ תְּאֵנָה, בָּא אֶחָד וְאָמַר אֶעֱבֹר מִכָּאן שֶׁאֶבְצֹר אֶת הַכֶּרֶם, אָמַר לוֹ אֲנִי יוֹשֵׁב לִשְׁמֹר אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ וְאַתָּה בָּאתָ לְבָצְרָהּ, כָּךְ הָיָה סִיחוֹן נוֹטֵל מִכָּל מַלְכֵי כְּנַעַן וְהֵן מַעֲלִין לוֹ מִסִּים, שֶׁהוּא הָיָה מַמְלִיךְ אוֹתָם, וְשָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּן הוּא וְעוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קלה, יא "לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" וְגוֹ', אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל נַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ לִכְבֹּשׁ אֶת הַמְּלָכִים, אָמַר לָהֶם אֵינִי יוֹשֵׁב כָּאן אֶלָּא לְשָׁמְרָם מִפְּנֵיכֶם, וְלֹא נָתַן סִיחוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּמַחֲשָׁבָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָסְרוֹ בְּיָדָם שֶׁלֹּא בְּצַעַר, דִּכְתִיב "סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן", אִלּוּ הָיְתָה חֶשְׁבּוֹן מְלֵאָה יַתּוּשִׁין אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְכָבְשָׁהּ, וְאִלּוּ הָיָה סִיחוֹן בַּבִּקְעָה אֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה גִּבּוֹר וְשָׁרוּי בְּעִיר מִבְצָר, אִלּוּ הָיָה יוֹשֵׁב בַּעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא וְאוּכְלוּסָיו לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְיַגְּעִין לִכְבֹּשׁ כָּל עִיר וָעִיר, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּנְּסָן לְמָסְרָם בְּיָדָם שֶׁלֹּא בִּיגִיעָה, לְכָךְ כְּתִיב וְיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת כָּל עַמּוֹ, "רְאֵה הֲחִלוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן" וְגוֹ', וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלָּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתּוּב משלי ט, ט "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד" זֶה משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דברים ב, כד "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן", עַד עַכְשָׁיו לֹא עָשׂוּ מִלְחָמָה, וַאֲמַר לֵיהּ "נָתַתִּי בְיָדְךָ", אֶלָּא נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂרֵי סִיחוֹן וְעוֹג כְּפָתָן וְהִשְׁלִיכָן לִפְנֵי מֹשֶׁה, אֲמַר לֵיהּ כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ אֵלּוּ קַיָּמִין וְהָיוּ עִמָּהֶם הָיוּ נוֹצְחִין, עַכְשָׁיו הֲרֵי הֵן מְסוּרִין בְּיָדְךָ, עֲמֹד וַעֲבֹר, שֶׁנֶּאֱמַר שם, יג "קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד" אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, נִשְׁלַח שְׁלוּחִים, אֲמַר לֵיהּ לֹא תִתְגַּר בּוֹ מִלְחָמָה, אֲנִי אָמַרְתִּי "הָחֵל רָשׁ וְהִתְגַּר בּוֹ" וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ שְׁלוּחֵי שָׁלוֹם. אָמַר מֹשֶׁה שם, כו "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת", וְכִי יֵשׁ מִדְבַּר קְדֵמוֹת, מִמְּךָ לָמַדְתִּי שֶׁקָּדַמְתָּ לְעוֹלָמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם", כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַרְתָּ שמות ג, י "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה". דָּבָר אַחֵר, "מִדְבַּר קְדֵמוֹת", מִן הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לַכֹּל לָמַדְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ח, כב "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" שֶׁגִּלִּיתָהּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה עָשִׂיתָ, מִכָּאן וָאֵילָךְ כָּל עִיר שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ אֵינָן נִכְנָסִין עַד שֶׁיְּהוּ פּוֹתְחִין לָהֶן דִּבְרֵי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר שם כ, י "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". במדבר כא כו כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת שֶׁרְאוּיִּין לִשָׂרֵף וְהֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה, דברים ב, כג "וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה" וְגוֹ', מַאי נַפְקָא לָן מִינָהּ, מִמָּה מִדְּאַשְׁבַּעְיָה אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, דִּכְתִיב בראשית כא, כג "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵיתוּ כַּפְתּוֹרִים לִיפְקוּ מֵעַוִּים דְּאִינְהוּ פְּלִשְׁתִּים, וְלֵיתוּ יִשְׂרָאֵל וְלִיפְקוּ מִכַּפְתּוֹרִים, כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִיא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, מַאי נַפְקָא מִינָהּ, דַּאֲמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵיתִי סִיחוֹן וְלִיפּוּק מִמּוֹאָב וְלֵיתִי יִשְׂרָאֵל וְלִיפְקוּ מִסִּיחוֹן, וְהַיְּנוּ דַּאֲמַר רַב פַּפָּא עַמּוֹן וּמוֹאָב טָהֲרוּ בְּסִיחוֹן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ שם ג, ט "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן", תָּנָא שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן וְשִׂרְיוֹן הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאל הֵן, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָלַךְ וּבָנָה לוֹ כְּרָךְ לְעַצְמוֹ וְהֶעֱלָה לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כַיּוֹצֵא בּוֹ "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים", מַאי נַפְקָא לָן מִינָהּ, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִיקְרוּ לְאַחְוָה גַּלְוָתָא בְּנֵי גַּלְוָתָא. במדבר כא כז-לב אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים", אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, בֹּאוֹ חֶשְׁבּוֹן, בּוֹאוֹ וְנַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵירָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. תִּבָנֶה וְתִכּוֹנֵן אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא. עִיר סִיחוֹן, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּעַיִר הַזֶּה שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר סְיָחָה נָאָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׂבּוֹן תֵּצֵא אֵשׁ מִן מְחַשְּׁבִין וְתֹאכַל אֶת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁבִין. לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן, מִקִּרְיַת צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ שִׂיחִין. אָכְלָה עָר מוֹאָב, זֶה הַמְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ כְּעַיִר זֶה הַמְהַלֵּךְ אַחַר סְיָחָה נָאָה. בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ. וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן, אָמַר רָשָׁע אֵין רָם. אָבַד חֶשְׁבּוֹן, אָבַד חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עַד דִּיבֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְתֵּן עַד שֶׁיָּבוֹא דִּין. וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח עַד שֶׁתָּבוֹא אֵשׁ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה נִפּוּחַ. עַד מֵידְבָא עַד שֶׁתַּדְאִיב נִשְׁמָתָן, וְאָמְרֵי לָהּ עַד דְּעָבִיד מַאי דְּבָּעֵי. וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח כָּתוּב בְּרֶמֶז תשכ"ב. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, זֶה בִּלְעָם וְאָבִיו, שֶׁשְׂכָרוֹ סִיחוֹן לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, וְהֵם אָמְרוּ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן. כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב, שֶׁקִּלְּלוּ אֶת מוֹאָב שֶׁיִּמָּסְרוּ בְיָדוֹ. אוֹי לְךָ מוֹאָב וְגוֹ' וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן וְגוֹ'. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי וְגוֹ', נִשְׁתַּיְּרָה יַעְזֵר. וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר, אוֹתָם מַלְאָכִים זְרִיזִין הָיוּ, אָמְרוּ בְּטוּחִים אָנוּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּכְבָר שָׁלַח מְרַגְּלִים לְשֶׁעָבַר וְהֵבִיאוּ תַקָּלָה, אֲבָל אָנוּ לֹא נַעֲשֶׂה כֵּן, אֶלָּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָרְגוּ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. במדבר כא לג וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ, מַה וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִלְחֶמֶת סִיחוֹן עָשׂוּ בֶּאֱלוּל, עָשׂוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתִשְׁרֵי, וְאַחַר הָרֶגֶל מִלְחֶמֶת עוֹג, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר דברים טז, ז "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר" וְגוֹ'. וַיֵּצֵא עוֹג שֶׁכְּנָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָם בְּיָדָם. במדבר כא לד-לה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי כח, יד "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד" וְגוֹ', כָּךְ מִדַּת הַצַּדִּיקִים אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָן אֵין פּוֹרְקִין יִרְאָה מֵהֶם, וְכֵן בְּיַעֲקֹב כְּתִיב "וַיִּירָא יַעֲקֹב", לָמָּה נִתְיָרָא, אָמַר שֶׁמָּא נִתְלַכְלָכְתִּי אֵצֶל לָבָן בִּכְלוּם, וּכְתִיב דברים כג, טו "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", וְהֵנִיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַף מֹשֶׁה תָּפַס אֶת הַיִּרְאָה, וְלָמָּה נִתְיָרָא, אָמַר שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן אוֹ נִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵירָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא כֻּלָּן הִשְׁלִימוּ בְּצֶדֶק. אַל תִּירָא שֶׁלֹּא עָמַד בָּעוֹלָם גִּבּוֹר קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר שם ג, יא "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" וְגוֹ' וְהוּא נִשְׁאָר מֵהַגִּבּוֹרִים שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֵל וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יד, ה "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים" וְגוֹ', וְזֶה פְּסֹלֶת שֶׁלָּהֶם כִּפְרִיצֵי זֵיתִים שֶׁיּוֹצְאִין הַפְּלִיטִין מִתַּחַת הַגֶּפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" זֶה עוֹג, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁיֵּצֵא אַבְרָהָם וְיֵהָרֵג, נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר רַגְלָיו, וְחָיָה הַרְבֵּה כָּל אוֹתָן שָׁנִים, עַד שֶׁנָּפַל בְּיַד בָּנָיו. כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מִלְחָמָה נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, אָמַר אֲנִי בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנִים וְהוּא בֶּן חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אִלּוּלֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת לֹא חָיָה כָּל אֵלּוּ הַשָּׁנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ. דברים ג, ו "וַנַּחֲרֵם אֹתָם" וַהֲלֹא כְּתִיב "וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזֹּנוֹ לָנוּ", אֶלָּא גּוּפָן הֶחֱרִימוּ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מֵהֶן כְּלוּם. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, בָּנָו כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מְכָלִּים אֶת הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים קִמְעָא קִמְעָא, לְעָתִיד לָבוֹא אֲנִי מְבַעֲרָן מִן הָעוֹלָם בְּבַת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו לג, יב "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ". כָּתוּב בְּסוֹף פָּרָשַׁת אֵלֶּה הַדְּבָרִים. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ, מִכְדֵי סִיחוֹן וְעוֹג אַחֵי הָווּ, דַּאֲמַר מַר סִיחוֹן וְעוֹג בְּנֵי אֲחִיָּה וְשַׁמְחֲזַאי הָיוּ, מַאי שְׁנָא מִסִּיחוֹן דְּלָא מִסְתְּפֵי, וּמֵעוֹג קָא מִסְתְּפֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחֵאי מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בְלִבּוֹ, אָמַר שֶׁמָּא תַּעֲמֹד לוֹ זְכוּת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בראשית יד, יג "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיָּגֵד לְאַבְרָם הָעִבְרִי", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ", אַל תִּקְרִי "שִׁבַּרְתָּ" אֶלָא שִׁרְבַּבְתָּ. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָרוֹאֶה אֶבֶן שֶׁזָּרַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן חַיָּב לְבָרֵךְ, אָמַר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הָוֵי תְּלָתָא פָּרְסֵי, אֵזִיל וְאִיעָקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פָּרְסֵי וְאִישְׁדִי עֲלַיְיהוּ וְאִיקְטְלִינוּן, אֲזַל וְעָקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פָּרְסֵי וְאֵיְתִי עַל רֵישֵׁיהּ, בַּהֲדֵי דְּדָּרֵי לֵיהּ וְאָתָא אַיְתֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָמְצֵי וְנָקְבֵיהּ וְנָחִית בְּרֵישֵׁיהּ בְּצַוָּארֵיהּ, וּבָעֵי לְמִישְׁלְפָה מָשְׁכוּ שִׁנֵּיהּ לְהַאי גִּיסָא וּלְהַאי גִּיסָא וְלָא מָצֵי לְמִשְׁלְפֵיהּ. מֹשֶׁה כַּמָּה הָוֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת, שָׁקַל גָּרְנָא בַּת עֶשֶׂר אַמּוֹת, שָׁוַר עֶשֶׂר אַמּוֹת, וּמַחֵיהּ בְּקַרְסֻלֵּיהּ וּקְטָלֵיהּ, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב "אַל תִּירָא אֹתוֹ". תַּנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי, פַּעַם אַחַת רָצְתִּי אַחַר צְבִי וְנִכְנַס לִי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת, וְרָצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמְרוּ לִי שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיָה. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתָּי וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חָטְמִי, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי אָמְרוּ לִי עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיָה, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אַבָּא שָׁאוּל נַנָּס הָיָה, אַבָּא שָׁאוּל אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְרַבִּי טַרְפוֹן מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, וְרַבִּי טַרְפוֹן אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְרַבִּי מֵאִיר מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי מֵאִיר אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְרַבִּי מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְרַבִּי חִיָּא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַבִּי חִיָּא אָרוֹךְ בְּדוֹרו הָיָה, וְרַב מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְרַב יְהוּדָּה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, רַב יְהוּדָה אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, וְאַדָּא דַּיָּלָא מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ, אַדָּא דַּיָּלָא אָרוֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה, פּוֹשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאֵי לְאַדָּא דַּיָּלָא עַד חַרְצֵיהּ, וְכֻלֵּי עָלְמָא קָאֵי לְפּושְׁתְּבִינָא עַד פַּלְגֵיהּ. עוֹג הוּא אֱלִיעֶזֶר, וּפַרְסוֹת רַגְלָיו אַרְבָּעִים מִיל, וְאַבְרָהָם הָיָה טוֹמְנוֹ בְּכַף יָדוֹ, פַּעַם אַחַת גָּעַר בּוֹ וּמֵיִּרְאָתוֹ נָפַל שִׁנּוֹ מִמֶּנּוּ, וּנְטָלוֹ אַבְרָהָם וַעֲשָׂאוֹ מִטַּת שֵׁן וְהָיָה יָשֵׁן שָׁם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּסֵּא עֲשָׂאוֹ וְיָשַׁב בּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וּמִי נְתָנוֹ לְאַבְרָהָם נִמְרוֹד, וְהָלַךְ עוֹג וּבָנָה שִׁשִּׁים עֲיָרוֹת, וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן הָיָה גָּבְהוֹ שִׁשִּׁים מִיל, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ג, ד "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב" וְגוֹ', וּמָה הָיְתָה אֲכִילָתוֹ אֶלֶף שְׁוָרִים, וְכֵן מִכָּל חַיָּה, וּשְׁתִיָּתוֹ אֶלֶף, וְטִפַּת זָרְעוֹ ל"ו לִיטְרָא. אָמְרוּ חֲכָמִים, קָשִׁין הָיוּ סִּיחוֹן וְעוֹד יוֹתֵר מִפַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו, וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת פַּרְעֹה כָּךְ הָיוּ רְאוּיִּין לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפָּלְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁבָּא דָּוִד וְאָמַר עֲלֵיהֶן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קלו, י "לְמַכֵה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם" וְגוֹ', שם, יז "לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" וְגוֹ'.

19 במדבר רבה פתח ↗

וַיַּהַס כָּלֵב במדבר יג, ל, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם אֲנִי עִמָּכֶם בָּעֵצָה, וּבְלִבּוֹ הָיָה לוֹמַר אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע יד, ז ח: וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי, וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד, כד: וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ. כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ נֶאֱמָן עָלֵינוּ כָּלֵב, מִיָּד עָמַד עַל הַסַּפְסָל וְשִׁתֵּק אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְצַוְּחִין עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּהַס כָּלֵב, וְהֵם הָיוּ סְבוּרִין שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ שָׁתְקוּ, פָּתַח וְאָמַר במדבר יג, ל: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. מִיָּד חָלְקוּ כְּנֶגְדוֹ וְאָמְרוּ במדבר יג, לא: לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם וגו'.

20 רש"י על ישעיהו פתח ↗

אָנוּשׁ. נֶעְכַּר בְּחֹלִי רַע, וְכֵן ״וַיֵּאָנַשׁ״ שמואל ב יב:טו, וְכֵן ״כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ״ מיכה א:ט. דָּבָר אַחֵר: וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי עַד שֶׁלֹּא בָּא הַשָּׁרָב הִפְרַחְתֶּם, וְדֶרֶךְ הַכֶּרֶם לִפְרוֹחַ בְּבֹא הַשָּׁרָב, וְהַמַּפְרִיחַ בַּבֹּקֶר אֵינוֹ הָגוּן; זֶה בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא תנחומא שלח יב:

21 במדבר רבה פתח ↗

וַיִּלֹּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה במדבר יד, ב, אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת במדבר יד, ב: לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָלָה אֶחָד לַבִּימָה שֶׁלּוֹ לִדּוֹן, הוֹצִיא דָּבָר מִפִּיו בַּמֶּה שֶׁחִיֵּב אֶת עַצְמוֹ, הִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִילוֹגִין שֶׁלּוֹ וְחִיְּבוֹ מִפִּיו, אָמַר לוֹ בַּדִּין שֶׁהוֹצֵאתָ מִפִּיךָ בּוֹ אֲנִי דָּנְךָ, יְהֵא לְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא במדבר יד, כט: בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם במדבר יד, כח: חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם. הִתְחִילוּ לוֹמַר במדבר יד, ג ט: וְלָמָּה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, וַיִּפֹּל משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ, אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם, אָמְרוּ לָהֶם אֵין אַתֶּם נֶאֱמָנִים עָלֵינוּ, אַחֵינוּ חוֹשְׁשִׁים בָּנוּ יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים א, כח: אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, במדבר יד, י: וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, וּמִי הֵם משֶׁה וְאַהֲרֹן, במדבר יד, י: וּכְבוֹד ה' נִרְאָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים וְהֶעָנָן מְקַבֵּל.

22 במדבר רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה במדבר יד, יא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי צְוָחוֹת צָוַחְתִּי מִפְּנֵיכֶם, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ אַרְבַּע, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, תהלים יג, ב ג: עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. צָוַחְתִּי במדבר יד, כז: עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ תהלים ו, ד: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתָי. במדבר יד, יב: אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין אַתָּה מִבֵּינֵיהֶם שמות לב, י: וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ עָמַד בְּמִדָּה אַחֶרֶת במדבר יד, יג יד: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, יֹאמְרוּ שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ וַהֲלוֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עַל הַיָּם, אוֹמְרִים בָּנוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ במדבר יד, יז: וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', וּתְנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, במדבר יד, יז: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה מִדָּה אַתָּה דָן אֶת עוֹלָמְךָ שמות לג, יג: הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ, הֶעֱבַרְתָּ מִמֶּנִּי שמות לד, ו: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי קַיֵּים שמות לד, ו: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן במדבר יד, יט: סְלַח נָא. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ במדבר יד, כ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִים הַמִּצְרִים לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ.

23 במדבר רבה פתח ↗

וְאוּלָם חַי אָנִי במדבר יד, כא, אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה במדבר לב, יא, בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. וְאִם הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת וְהוּא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, הָיָה עִמָּהֶן בָּעֵצָה לֹא הָיָה נִכְנַס, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶן פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בּוֹא וּרְאֵה מַה מלאכי ג, יח: בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. מָשָׁל לְמַטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, כָּל הַלַּיְלָה אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ שִׁפְחָה לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָה אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע מִי נָאָה וּמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִים וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה יָבוֹא הַבֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כא, יב: אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, יָבוֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרָא בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, מלאכי ג, יח: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כְּתִיב תהלים סב, י: אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, תהלים סב, י: בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, מוֹחֵל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַזָּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, ויקרא טז, ל: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם.

24 יומא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ״, לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין אוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וּכְשֶׁנֶּאְמְרוּ דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְאִמְרוּ לוֹ לַעֲקִיבָא: עֲקִיבָא טָעִיתָ! וְכִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין לֶחֶם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי״! אֶלָּא, מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַבִּירִים״ — לֶחֶם שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵבָרִים.

24 במדבר רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר ה' עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי א, כה: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם משלי א, ל: נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. מַהוּ וַתִּפְרְעוּ, אֶלָּא כָּל טוֹבָה שֶׁיָּעַצְתִּי עֲלֵיכֶם קִלְקַלְתֶּם אוֹתָהּ וּפְרַעְתֶּם אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. מִתְּחִלָּה שמות ג, ח: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, בָּאתֶם לַיָּם וּמִיָּד קִלְקַלְתֶּם אֶת הָעֵצָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו, ז: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד חוֹגְרוֹ זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַבִּי יְהוּדָה דְּצִפֳּרִין אָמַר זוֹנִים אָסַר לָהֶם, וְרַבִּי סִימָאי אוֹמֵר פּוֹרְפִּירָא הִלְבִּישָׁן וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וְכָל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם לֹא הָיָה דָּבָר רָע נוֹגֵעַ בָּהֶם, וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלֹא דָּבָר אַחֵר, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אָמַר לָהֶם משֶׁה שמות לג, ה: וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שמות לג, ד: וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, מַה כְּתִיב שמות לג, ו: וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה הֵבִיא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אָמַר לוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּרְשׁוּתְךָ חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָאתִי אוֹתְךָ שֶׁתְּהֵא מְשַׁכֵּל בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת עָלֶיהָ. רְאֵה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד, ד: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמות לב, טז: וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי אוֹמֵר מִן הַיִּסּוּרִין. רְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִיָּד קִלְקְלוּ הָעֵצָה אַרְבָּעִים יוֹם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים וְתִהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים כְּמוֹתִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, תהלים פב, ו: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאֵין מֵתִים, וּבִקַּשְׁתֶּם אַחַר הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לָמוּת, תהלים פב, ז: אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתוֹ מִצְוָה אַחַת שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְיִהְיֶה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ג, כב: הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, וְכֵן בראשית א, כז: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה חַי וְקַיָּם כְּמוֹתוֹ, וְהוּא חִבֵּל מַעֲשָׂיו וּבִטֵּל גְּזֵרָתִי וְאָכַל מִן הָאִילָן, וְאָמַרְתִּי לוֹ בראשית ג, יט: כִּי עָפָר אַתָּה, אַף אַתֶּם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, חִבַּלְתֶּם עַצְמְכֶם כְּאָדָם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. וּמִי גָּרַם לָהֶם כָּךְ וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם מַכְעִיסִין, בָּאוּ לַמִּדְבָּר וְהֶאֱכַלְתִּי לָהֶם מָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לִנְקָבָיו אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁאָכְלוּ אֶת הַמָּן וְהוּא נַעֲשָׂה לָהֶם בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, כה: לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, וּבוֹ הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ, אוֹמֵר זֶה לָזֶה אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹא עָשִׂינוּ צְרָכֵינוּ, וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צָרְכּוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים הוּא מֵת, במדבר כא, ה: וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁהָיָה קַל בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמֶּה שֶׁהֲטִיבוֹתִי לָהֶם בּוֹ הִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ה, ד: מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי. הָלְכוּ הַמְּרַגְּלִים וְרָאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאַתְּ מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ נִכָּר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה סא, ט: כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם רוֹאִים לָהֶם הָאֱמוֹרִיִּים מַכִּירִים הֵם אוֹתָן שֶׁהֵן יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִים אוֹתָם, אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה, עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ הַמְרַגְּלִים נִכְנָסִים הָיָה רֹאשׁ הַמְדִינָה נִגָּף אוֹ מַלְכָּהּ הָיָה נִגָּף, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ עוֹסְקִים לְהוֹצִיא מֵתֵיהֶם וְאֵין נוֹתְנִים דַּעְתָּם לַמְרַגְּלִים, שֶׁלֹא יַהַרְגוּ אוֹתָן, וְהֵן הִכְעִיסוּ בּוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל משֶׁה וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ מָה הָאָרֶץ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנְסוּ מֵתִים הָיוּ רוֹאִים, וּמָה הֲנָיָה במדבר יג, לב: אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כָּאָבוֹת הושע ט, י: כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כִּסְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לב, לב: כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, ישעיה ה, ד: מַדּוּעַ קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי.

25 במדבר רבה פתח ↗

אָמַר לוֹ משֶׁה במדבר יד, יד טו: שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה, וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אֱלֹהֵי כְּנַעַן קָשִׁים הֵם מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם, אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁקֶר הֵם אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל הֵם, במדבר יד, יד-טו: וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה', מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ יְכוֹלֶת לְהוֹסִיף לָהֶם מְזוֹנוֹת הוֹצִיאָם לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לְשׁוֹן יְכֹלֶת אֶלָּא מְזוֹנוֹת, כְּמָה דְתֵימָא מלכים א ה, כה: עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹהֲגִין בְּךָ כְּאַכְזָרִי, לוֹמַר בָּא דּוֹר הַמַּבּוּל וְאִבְּדָן, בָּא דּוֹר הַפְלָגָה וּבָאוּ סְדוֹמִים וּבָאוּ מִצְרִים וְאִבְּדָן, אַף אֵלּוּ שֶׁקְּרָאָן שמות ד, כב: בְּנִי בְּכוֹרִי, הֲרֵי הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן, כַּלִּילִית הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ מוֹצְאָה כְּלוּם וְהִיא הוֹפֶכֶת עַל בָּנֶיהָ, כָּךְ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים במדבר יד, יד: כי אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה, מַהוּ כי אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲרֵי מֹאזְנַיִם מְעֻיָּן, אַתָּה אוֹמֵר במדבר יד, יב: אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וַאֲנִי אוֹמֵר במדבר יד, יט: סְלַח נָא, נִרְאֶה שֶׁל מִי עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד, כ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בָּטְלָה גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לְמשֶׁה במדבר יד, יב: וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א כג, יז: וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה. וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַנְסָן, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה מט, יב: הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים, וְהַגָּלֻיּוֹת בָּאִים עִמָּהֶם וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם נְתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן וְשֶׁלִּפְנִים מִן הָרֵי חשֶׁךְ, הֵם מִתְכַּנְסִין וּבָאִין לִיְרוּשָׁלָיִם. אָמַר יְשַׁעְיָה ישעיה מט, יב, ט: לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן סַמְבַּטְיוֹן, ישעיה מט, ט: לַאֲשֶׁר בַּחשֶׁךְ הִגָּלוּ, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים לִפְנִים מִן עָנָן שֶׁל חשֶׁךְ, ישעיה מט, ט: עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם, אֵלּוּ שֶׁנְּתוּנִים בְּדָפְנוֹ שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם נִגְאָלִים וּבָאוּ לְצִיּוֹן בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נא, יא: וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וגו'.

26 סנהדרין פתח ↗

״וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִגָּרֵב לְשִׁילֹה שְׁלֹשָׁה מִילִין, וְהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה וַעֲשַׁן פֶּסֶל מִיכָה מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה.

27 במדבר רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, עַד מָתַי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב מלאכי א, יא: כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְכַבְּדִין אוֹתִי, וְאַתֶּם כַּמָּה עָשִׂיתִי נִסִּים לָכֶם וּמַכְעִיסִין אַתֶּם אוֹתִי. רְצוֹנְךָ לֵידַע, עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב אָדָם עָרֵל הָיָה, וְנִכְנַס אֵהוּד בֶּן גֵּרָא אֶצְלוֹ כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שְׁמִי חָלַק לִי כָּבוֹד וְעָמַד לוֹ מִכִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שופטים ג, כ: וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ, וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי מִמִּזְרַח וגו', עָלֶיךָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְכַבְּדִין אוֹתִי וְחוֹלְקִים לִי כָּבוֹד, וְאַתֶּם מַכְעִיסִין אוֹתִי וַאֲנִי טוֹעֵן אֶתְכֶם, עַד מָתַי אֲנִי סוֹבֵל, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אָדָם קוֹנֶה לוֹ עֶבֶד שֶׁיְהֵא הָעֶבֶד נוֹטֵל הַפַּנָּס וּמֵאִיר לַקּוֹנֶה, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא אַתֶּם עֲבָדַי ויקרא כה, נה: כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַפַּנָּס וּמֵאִיר לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁאִם יֵצֵא לַדֶּרֶךְ יְהֵא עַבְדוֹ קוֹדֵם וּמְתַקֵּן לוֹ אֶטִימָסִיָּה, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא אַתֶּם עֲבָדַי וַאֲנִי הָיִיתִי מְתַקֵּן לָכֶם אֶטִימָסִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר י, לג: וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וגו' לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. דָּבָר אַחֵר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם קוֹנֶה עֶבֶד שֶׁיְהֵא עַבְדוֹ אוֹפֶה לוֹ לֶחֶם, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אַתֶּם עֲבָדַי וַאֲנִי אוֹפֶה לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים עח, כה: לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ.

28 במדבר רבה פתח ↗

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲכַלֶּה אוֹתָם מִלְּפָנַי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה מַאֲרִיךְ אַף, וְעֶבֶד אִם יִהְיוּ מַעֲשָׂיו טוֹבִים וִיהֵא שׁוֹמֵעַ לְרַבּוֹ וִיהֵא רַבּוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֵין מַחֲזִיקִין לְרַבּוֹ טוֹבָה, וְאֵימָתַי הֵם מַחֲזִיקִין, בִּזְּמַן שֶׁהָעֶבֶד שֶׁל תַּרְבּוּת רָעָה וְרַבּוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. כָּךְ אַתָּה אַל תַּבֵּט בִּקְשֵׁה עָרְפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט, כז: אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִילְךָ אֶסְלַח לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד, כ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.

1 אין מפליגין כו' ג' ימים קודם לשבת דהיינו ביום ד' בשבת אסור לפרוש מ"א אבל הב"ח וע"ת פסקו דמותר ברביעי:

2 שהדבר ידוע שהוא יכול כו' פי' ע"י רוח. אף שעכשיו אינו רוח טוב מ"מ מותר. וה"ה במהלך ב' ימי שרי בה' ב"י:

3 בשליח הרשות צ"ל בד"א שליח הרשות א"א. וכ"ה בתנחומא:

4 בשליח הרשות יש אומרים שכ"מ שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה. ואינו שוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל רמ"א בא"ח סי' רמ"ח:

5 שליח מצוה מותר ויפסוק עם הספן על מנת שישבות בשבת. ואח"כ אף אם לא ישבות הספן אין בכך כלום מחבר סי' הנ"ל ולפ"ז בשבת אסור דהא לא יוכל פסוק עמו שישבות מ"א אבל בש"ל דף י"ד פי' בפשיטות הש"ס לדבר מצוה מותר אפי' בשבת. וזהו שסיים המדרש ושליח מצוה דוחה את השבת. ולשון דוחה כלו' לא גזרו רבנן בדבר מצוה:

6 ושליח מצוה דוחה את השבת כו' ואין לך בני אדם כו' כאותן שנים כו' עיין בסדר הדורות דף י"ט מביא בשם ספר הראש יוסף כי המרגלים באו בע"ש ליריחו. ובלילה היה שבת הלכו משם. ע"ש:

7 שעשו עצמן קדרין פי' קרי ביה חרש בשי"ן שמאלי. ועשו עצמן קדרין לפי שהיא מלאכה פחותה בעיני ההמון. ויחשבו שבודאי אנשים פחותים כאלו לא ישלחו למרגלי ארץ. וגם מפני שנשים באות לקנות קדרות. ונשים דרכם לדבר הרבה וישמעו מהם חדשות בענייני כבוש המדינה:

8 אמר לה פנחס אני כהן כו' לשיטת המדרש צ"ל שאז בשעת הדחק וטירוף הוכרח ליעשות נס לפנחס שלא יהיה נראה. ותצפנו לכלב לבד. אמנם אח"כ כשהלכו אנשי המלך לא סמכו על הנס אלא ותטמנם בפשתי העץ לשניהם יחדיו:

9 מבקש נראה כלו' כשירצה שיהא נראה הוא נראה:

10 ומנין שנמשלו הנביאים כמלאכים בתנחומא גרס מבקש אינו נראה. וכן הנביאים נמשלו כמלאכים ומנין כו'. וכ"ג רבינו בחיי. ור"ל שפנחס כהן ונביא. ולפי גרסתנו שגרס ומנין כו' הכוונה דאפשר לומר דפסוק כי שפתי כהן וגו' קאי על כהן גדול. לזה אמר שהנביאים נקראו מלאכים ופנחס היה נביא ג"כ:

11 והלא פנחס היה דהכי מוכח באמרו מן הגלגל דאלמא מקום מושבו בגלגל הוא. וע"כ פנחס הוא דהוא העומד שם לשרת:

12 אלא מכאן שנקראו הנביאים מלאכים ופנחס היה נביא כדאי' בסע"ר פ"כ וישלח ה' איש נביא וגו' שופטים ז' זה היה פנחס עכ"ל:

13 הטמיני לכלב חבירי כצ"ל:

14 ממה שקראו בענין שלח לך אנשים שלא רצה הקב"ה לקראם על שמו אלא על שם משה. ובתנחומא גרס אבל שלוחים ששלח משה היו רשעים כו'. הוי שלח לך אנשים:

1 אשתוללו לשון סכלות כמו מוליך יועצים שולל איוב י״ב:י״ז:

2 אשתוללו אלו משה ואהרן כו' שזה השתוללת היה ששמעו להם לשלוח מרגלים כיון שהבינו שאין רצון ה' מסכים לזה מדאמר ליה למשה שלח לך:

3 אלא אף משה ואהרן נתרשלו את ידן וזה שנא' בפ' הנ"ל ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם:

4 על הספסל בכדי שיהא נראה מכולם. כי עמד במקום גבוה והכריז שישתקו. ואמר הם שהוא לשון שתיקה. שכן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגודת אנשים אומר ש"ט רש"י:

5 והם שותקין לשמוע ממנו אולי יאמר גם הוא ככל המרגלים שזה היה רצונם. ועיין רש"י בחומש. ואח"כ כשאומר להם טובה הארץ לא שמעו לו שזה היה נגד רצונם:

6 לזה אתי כו' דרש זולתי נוטריקון לזה אתי. כך אמר הקב"ה זה היה בחכמתו אתי יותר כו':

7 מקצה רגלים חמס שותה כו' מקצה לשון קציצה. חמס פי' דברה סרה. ופי' הקרא הרוצה לתת מרגוע לרגליו ושולח אמריו ביד כסיל. הנה הכסיל לא בדעת ידבר ומהפך הכוונה. ובע"כ צריך הוא לכתת רגליו לרוץ מהרה לתקן מה שקלקל הכסיל. ושותה עוד חמס. כי חברו יזעף עליו בעבור דברי השליח:

1 יבש חציר נבל ציץ כו' אע"פ שמתו האבות כו' דרש חציר על כל מין האדם כמ"ש ישעיה שםכל הבשר חציר. ודרש ציץ על חסד כמ"ש שם וכל חסדו כציץ השדה. וז"ש יבש חציר היינו שמתו האבות. ונבל ציץ ונתבטל החסד שהבטיח הקב"ה להם. מ"מ ודבר אלהינו יקום לעולם שלא נתבטל אותה הבטחה מבניהם. וזהו שהנביא מבשר שמה מהגאולה העתידה שאף שיבש חציר ונבל ציץ. אבל הבטחתו תשאר לעולם לבניהם אחריהם מפני שהם בני אוהבו:

1 שלח לך אנשים זש"ה כחומץ כו' פי' שקלקול העצל חוזרת אל שולחיו כמו כאן במשה שנקראו על שמו:

2 וכשהיה רואה שהיין חומץ כו' ובנמשל כך כשראה המרגלים שהן עתידים לחטוא ולהוציא דבה משום שניכרין היו ע"י שמותן קראן לשמו של משה:

1 מקצה רגלים כו' פירשתי לעיל סי' ב':

2 בחר לנו אנשים וכמו שדרשו ברבה ובתנחומא סוף ח' בשלח בחר לנו אנשים גבורים ויראי חטא. ודיוקם מדכתיב בחר לנו פירושו דומה לנו:

3 והאיש בימי שאול והתם קאי על ישי אבי דוד שמת בעטיו של נחש:

4 ונתת לאמתך זרע אנשים וכמו שדרשו בברכות ל"א ע"ב ע"ש:

5 בני אדם גדולים היו בתכונתם ולא היו נמשכים אחרי יצרם ורק ע"י הוצאת דבה היה כשלונם. על שלא ידעו כחה של לש"ה כמה היא משחתת את האמונה:

1 זש"ה לא ידעו לא יבינו כו' כלו' לא ידעו ממ"ש בתורה. ולא יבינו מעצמם. כי טח מראות עיניהם מ"ש בתורה. מהשכיל לבותם להבין מעצמם:

1 והכתוב אומר וה' הולך לפניהם כו' מביא ראיה שלא היה להם לפחד מן העם היושב עליה ולא צריכים מרגלים:

2 וה' הולך לפניהם וגו' וכדאי' לעיל ריש ס' במדבר שהיה הענן מכה לפניהם את הנחשים כו'. וא"כ לא היו צריכין למרגלים:

3 יומם בעמוד ענן וכה"א וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה. ומהו שלח לך אנשים כו' ולא זכרו נפלאותך אלא אמרו נשלחה אנשים כצ"ל לפי דעתי. ור"ל שמזה הפסוק ג"כ ראיה שלא היו צריכים למרגלים כמ"ש בתנחומא ויקהל ובשוח"ט שהארון היה הורג נחשים ועקרבים ושורף את הקוצים והורג שונאיהם של ישראל:

4 ז"ש עזרא ולא שמעו כו' וקודם לזה כתיב ובעמוד ענן הנחיתם יומם כו':

5 למלך שזימן אשה כו' עיין באלשיך מה שדקדק בכאן:

1 שנא' זו לעגם בארץ מצרים לקמיה כתיב ישובו לא על היו כקשת רמיה נפלו בחרב שריהם מזעם לשונם. ומדריש שפיר על המרגלים ששבו בלא עול מלכות שמים. ונהפכו כקשת רמיה כדדריש לעיל. ונפלו בחרב פיהם מזעם לשונם שהוציאו דבה:

2 למודים הם לכך שלא להאמין:

3 איני צריך לנסותם בתנחומא ובילקוט ליתא תיבת לנסותם. ופי' איני צריך לשליחות. כי יודע אני מה שיעשו. וזהו שלח לך לדעתך:

4 ידע מה בחשוכא ודרשו בב"ר פ"א זה מעשיהם של רשעים שנא' והיה במחשך מעשיהם:

5 יודע אני מה הם יושבי הארץ ההיא:

1 מה ראה משה להוסיף על שמו של יהושע יו"ד. אלא כו' ובזוהר סדר זו אי' רבי יצחק אמר וכי הושע קריה קרא. והא כתיב שמות י״ז:ט׳ ויאמר משה אל יהושע שם ל"ג יהושע בן נון נער שם י"ז ויחלוש יהושע. ומתרץ אע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייא הכי על ההוא דזמין למקרייה:

2 אלא כלב נטל שכרו מן הארץ ר"ל כלב נטל שכר זמניי בעוה"ז. ויהושע שכר נפשיי. כמ"ש זכה נוטל חלקו וחלק חברו בג"ע. וע"ז היה מרמז היו"ד נגד כולם:

3 יה יושיעך מן הדור הזה הא דהתפלל על יהושע יותר מעל שאר המרגלים. עיין באלשי"ך בארוכה ולקמן סדר קרח:

1 אלה שמות האנשים מה היו שמותן כו' ר"ל שהכתוב אתמוהי קא מתמה אלה שמות האנשים האמורים למעלה סתור בן מיכאל נחבי בן ופסי גאואל בן מכי וה"ה לאינך ששמות אלו מורים על רשעתם כמו שדרשו חז"ל. ומ"מ שלחם משה ולא חש ולא דייק בשמותם. ואף שיש בני אדם ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים. היינו דרך מקרה. אבל ברובא שמא גרים:

2 יש בני אדם ששמותיהם כו' שהשם מורה על תכונתם אם טובה ואם רעה. וכמו שאחז"ל אל תקרי אשר שם שמות אלא שמות. אך עכ"ז האדם בבחירתו יוכל להפוך טבעו ותולדתו לטוב:

3 עשו עושה רצון עושיו אע"ג דאי' בילקוט דה"א ויקראו שמו עשו הא שוא שבראתי בעולמי. מ"מ דרש דהכא יותר פשוט:

4 ישמעאל שומע אל עשו עושה רצון עושיו ומעשיהם כעורים שלא עשו ולא שמעו לדבר ה'. וכנגד זה אמרו ישראל נעשה ונשמע. ולא כאלו שלא עשו לא שמעו:

5 ומעשיהם כעורים אלו המרגלים ואף שאמר לעיל שצדיקים היו. עכ"ז בבחינת הוצאת הדבה היו רעים. וזה גרם להם אח"כ רעה גדולה. ודע שחסר כאן המאמר שמותיהם נאים ומעשיהם נאים אלו השבטים. וכ"ה בתנחומא כאן ובב"ר פ' ע"א:

1 עלו זה בנגב א"ר ברכיה הכהן עם שהם עולים מצאו שלשה בני ענקים כצ"ל:

2 מן יבא עלי פי' מי יבא עלי:

3 שהיה עושה תלמים בארץ כתלם המחרישה שמעלה העפר ומעמיק הארץ רש"י:

4 שהיה עונק את השמש מרוב גובה קומתו דומה כאילו צוארו נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצאה בו רש"י:

5 הטיחו פי' זרקו דברים כלפי מעלה שאמרו כי חזק הוא ממנו מן הקב"ה. ודייק כן שאילו מוסב ממנו על ישראל אין ראיה מאשר הם חזקים מהם שהרי פרעה ועמלק היו ג"כ חזקים מהם ומ"מ נפלו בידם. שהקב"ה הפילם בידם. אע"כ שאמרו שהם חזקים מן הקב"ה:

6 מה הקב"ה אמר לירמיה כו' לקול המולה כו' בקרא כתיב שם זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך לקול המולה גדולה הצית אש עליה ורעו דליותיו וה' צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל וגו'. וה"ק ירמיה לבני דורו שכמו שבדור המדבר עם שהיו זית רענן וגו' מ"מ בעון קול המולה שנשאו בבכי. הצית הקב"ה אש בעלי הזית שהזכיר בראש הכתוב. כמו כן אתם אף שה' צבאות הוא הנוטע אותך. מ"מ דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל:

7 לקול המולה גדולה שאמרתם כו' וליכא למימר דעל מה שאמרו לעגל אלה אלהיך ישראל או על שאר דבורים רעים שהוציאו מפיהם קמיירי משם דרעו דליותיו דמסיים קרא משמע במרגלים שבניהם שהם כענפים היו רועים במדבר ארבעים שנה יפ"מ:

8 ויתרתי עליהם פי' לא הייתי מקפיד עליהם כל כך אם בעיני עצמם היו כחגבים. אלא על מה אני מקפיד על זה שאמרו וכן היינו בעיניהם שאיך ידעו אם היו בעיניהם כחגבים או כמלאכים שמי יאמר שלא עשה הקב"ה אותם בעיניהם כמלאכים. אבל במס' סוטה דחי להא. וקאמר כי הוו מברו אבלי. תותי ארזי הוו מברו להו. וכיון דחזנהו סלקו באילני. שמעי דקאמרי חזינא אינשי דדמו לקמצי באילני:

9 לא דיים כך שנשתהו במדבר מ' שנה אלא שגם לא נכנסו לארץ:

1 הפסולת הוא ארץ הנגב כמו שפרש"י בחומש:

2 ג"פ אמר להם ומה הארץ וראיתם את הארץ גוו'. ומה הארץ וגו'. ומה הארץ השמנה היא וגו':

3 צוגמא קשים וחזקים ומדובקים:

4 חרסות נשברים בקל כחרס:

1 כיצד כו' פי' כיצד היו יכולים לרגל ולא ירגישו בהם אנשי הארץ. ומתרץ היו נכנסין לעיר והדבר נוגף את הגדולים כי היכי דלטרדם בקבורתם ולא לישאלו אבתרייהו. ודייק המדרש כן משום דליכא למימר ששקר אמרו המרגלים ארץ אוכלת יושביה. א"כ למה לא השיבו אותם על כך יהושע וכלב דשקר הוא. אבל התשובה על ארץ אוכלת יושביה. הוא סר צלם מעליהם שמתו כל גדוליהם כדי שיוכלו המרגלים לתור את הארץ:

2 וזו קדמה לה שבע שנים ר"ל ולפי שקדמה לה היתה מבונה יפה מצוען כי כן מנהג אדם אחד הבונה שתי בנינים בונה את היפה תחלה ואח"כ הכיעור שפסולת של ראשונה נותן בשניה. ועל זה אמר וא"ת לא מי שבנה זו בנה זו כלו' מנלן דאדם אחד בנאן דילמא מי שבנה זו לא בנה זו:

3 ועמדו ובנו זו לפני זו עד לפני צוען מצרים ועד בכלל אינו בספרי:

4 ועמדו ובנו זו לפני זו וברש"י בחומש אי' אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה צוען למצרים בנו הגדול. והוא מכתובות קי"ב וסוטה פ"ז. ואפשר דהמדרש סובר שכנען היה הבכור כדעת הבחיי:

1 אילולא כלב ששלף כו' אבל בסוטה פ"ז אמרו יהושע וכלב לא נשאו כלום. מאי טעמא אב"א משום דחשיבי. ואב"א שלא היו באותה עצה. ופרש"י שלא היו באותו עצה להביא אשכול משונה כזה שהמרגלים לרעה נתכוונו לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים. ואפשר שהגמרא והמדרש לא פליגי שמתחלה לא רצו המרגלים כלל ליטול כדי שלא יראו שבחו של ארץ ישראל. וכיון שהוכרחו ליטול ע"י כלב נטלו היותר גדולים ומשונים כדי לומר כשם שפירותיה משונים כו'. וכיון שהבינו כלב ויהושע זאת לא רצו לשאת כלל:

2 אלא בשנים כלו' בשני מוטות. ולא קאי בשנים אשני אנשים. דא"כ היה לו לכתוב שנים. ויש אומרים סברי שקאי על האדם ובשנים עם שנים והוא הרי ג':

3 וכמה היה משאוי כו' דייק מדכתיב וישאוהו דמשמע שהיה עליהם למשא. דאל"כ ויביאו מיבעי ליה. ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש מת"כ:

4 משאוי מ' סאה ז"ל רש"י ושקלום רבותינו משקל כל אחד מ' סאה:

5 משאוי לעצמו ואותן אבנים הגביה כל אחד ואחד בעצמו על כתפו כדכתיב איש אחד וגו':

6 מגביה סאה פי' אם בעצמו מגביה סאה על כתפו. אם מגביה עליו חברו ומניח לו על כתפו והוא עצמו אינו עוזרו נושא סאתים ואם נושא עם חברו נושא שלש. וכן חברו נושא שלש הרי שהנושא ביחידי שליש ממה שנושא עם חברו. ועיין בפ' אלו נאמרים:

7 הוי מכאן מחשב הרי לך מכאן החשבון של משקל האשכול שהכתוב קראו משאוי שנא' וישאוהו וגו':

1 ארבעים יום מהלך מדרום לצפון כפי חשבון עשרה פרסאות ליום. וארץ ישראל היה ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה:

2 את כולה לאורך ורוחב בתמיה מת"כ. וכן פרש"י בחומש שהם הלכו ארכה ורחבה:

1 זש"ה מגיד כו' אשכול אוהבו של אברהם היה הכוונה לפי שאה"כ ויבאו עד נחל אשכול. משמע שהיה שמו כך מימים קדמונים. ואח"ז אמר למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול משמע שעכשיו קראו כן. לזה אמר שקאי על הקב"ה שעוד בימי אברהם קראו כך ע"ש העתיחד לפי שהיה אוהבו של אברהם ידי משה:

2 אוהבו של אברהם כדכתיב וענר אשכול וממרא והם בעלי ברית אברם:

1 באנו אל הארץ וגו' וגם היא ארץ זבת חלב ודבש:

2 פותחין בטובה למען יאמינו בהם השומעים כמו שפרש"י ז"ל:

3 ומשלימין ומסיימין:

1 הספר על גבול של ארץ ישראל:

2 כך צוהו עשו זקנו עיין בילקוט חקת ע"פ וישמע הכנעני:

3 וישב לו בדרך אפשר שלמד זה. שהרי כאן כתיב בעמלקי היושב בהר ולהלן כתיב והעמלקי יושב בעמק. לומר שקדמן לדרך אל ההר:

1 נאמן עלינו כלב וכאשר יאמר הוא כן אנחנו מודים ולפי שכלב היה שליח שבט יהודה גבר באחיו. והיה בעלה של מרים אחות משה לדרשת חז"ל. ולפיכך אמרו נאמן עלינו כלב. אבל באמת לא אמרו כן אלא לפי שסברו שיאמרו כמו שאמר להם אני עמכם בעצה:

1 נרגן מתלונן:

2 כמתלהמים ענין הכאה המשברת:

3 נשתוו שוים ונשמעים לדבריהם:

4 השלימו פי' הסכימו והשוו עמהם:

5 תרתם גנות הוא נוטריקון של מלת ותרגנו:

6 תרתם גנות א"י כדכתיב תהילים ק״ו:כ״ד דלקמיה דוירגנו באהליהם כתיב וימאסו בארץ חמדה:

7 גרם לכם להיות שנואין ובתנחומא גרס לכם ללקות בשונאים וע"ש מ"ש במהדורא ב':

8 נעשיתם סיגים ופי' תשגשגי לשון סיג בחילוף השי"ן בסמ"ך:

9 עד שלא בא השרב פרחתם שדרך הכרם לפרוח בבא השמש והמפריח בבקר אינו הגון רש"י בישעיה:

10 ביום שעברתי בתנחומא גרס ביום שאמרתי:

11 נעשיתם קלון בעלם מפרש נד מלשון נדידה. וקציר הוא ענף כמו תשלח קצירה תהילים פ׳:י״ב ר"ל שנדנד ונתבזה ענפיכם היפה הוא כבודכם ביום נחלה ביום שאמרתי כו':

12 אתם בכיתם בכיה של חנם לפני כו' נפקי להו מדכתיב ויבכו העם בלילה ההוא. ולא כתיב בלילה סתם רמז לאותו הלילה המיוחד לבכיה והיא ליל ט"ב תורת חיים:

1 אלו סנהדראות שכ"מ שנא' עדה אינו אלא סנהדרין:

2 לו' מתנו בארץ מצרים וגו' או במדבר הזה לו מתנו. שעל זה הולך הדרוש:

3 לידון פי' להיות נידון:

4 הניח המלך את האלוגין שלו אלוגין בלשון רומיי ספר זכרון אשר בו ישובח או יגונה דבר. וגם ספר עדות מוסף. ור"ל שהניח המלך את העונש שהיה מגיע לו ע"פ הדת והנימוס:

5 אף כך אמר להם הקב"ה במדבר כו' שלפי שהם מאסו בארץ חמדה לכן אמר הקב"ה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. ואין החזרה מצדי מלא העומר:

6 אמרו להם אין אתם נאמנים עלינו כו' מפני שאין כאן בפ' התשובה על יהושע וכלב. מבאר שהתשובה מפורש בס' דברים אחינו המסו וגו' וכדמפרש שהם נאמנים יותר אצלינו כו':

7 ומי הם משה ואהרן שבהם פתח הכתוב תחלה וילונו על משה ואהרן ועל זה חוזר לרגום אותם באבנים. וז"ש אח"כ וכבוד ה' נראה באהל מועד. כלו' להצילם שיכנסו לשם. אבל יהושע וכלב לא היו נכנסים תוך ענן הכבוד:

8 מלמד שהיו זורקים אבנים כו' דייק מדכתיב סמוך לו בחד קרא. משמע ליה שכבוד ה' הוא דבק ללרגום אותם באבנים דלעיל מיניה רש"א:

9 והענן מקבל שכבוד ה' הוא הענן:

1 ב' צווחות צווחתי מפניכם כו' שראה כי לא נעצר כח לסבול. חילק השני צרות לד'. השנים בבית הראשון. והשניה בבית שני אלשי"ך סדר זו וע"ש:

2 אומרים בנו כו' זהו תשובת משה להקב"ה שיאמרו בנו כו':

3 כאשר דברת לאמר אני אמרתי לפניך כו' הכוונה שמשה שאל להקב"ה באיזה מדה הוא דן את העולם. השיבו הקב"ה שהוא ארך אפים בין לצדיקים בין לרשעים כמ"ש ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים. א"ל משה רשעים יאבדו. א"ל הקב"ה חייך שאתה צריך לדבר עיין רש"י. וזהו כוונת המדרש תנצח מדה"ר למדה"ד כאשר דברת לאמר שאתה מאריך אף גם לרשעים אימתי כו'. ומדה"ד העברת ממני כו' כצ"ל וכ"ה בתנחומא ומדה"ד העברת ממני:

1 ואולם חי אני כו' הרכיב ב' פסוקים ואולם חי אני הוא תחלת פסוק במדבר י"ד פסוק כ"א. ואם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה הוא במדבר ל"ב י"א:

2 בין שלא היה עמהם בעצה לא היה נכנס פחות מבן כ' ולא הביא ב' שערות בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה היה נכנס. ואם הביא ב' שערות כצ"ל ור"ל מבן עשרים שנה ומעלה אף שלא היה עמהם בעצה ואף שלא הביא ב' שערות לא היה נכנס על שלא מיחה. פחות מבן עשרים שנה שלמים אם הביא סימנים. אם היה עמהם בעצה לא היה נכנס כיון שנראה כגדול והיה עמהם בעצה. כן היה הגזירה. אבל אח"כ ריחם ה' עליהם וביטל מהם הגזירה. וזה שסיים המדרש אעפ"כ לא מת אחד מהם פחות מששים שנה. ור"ל שאף שהגזירה היה אף על פחות מבן עשרים שנה שלמים אם היה לו שערות והיה עמהם בעצה. מ"מ לא מת אחד כו'. משום שמחל להם הקב"ה. ועי' בפתיחתא דאיכה רבתי סי' ל"ג. אבל עד י"ט שנה שלמים אף שהיה להם שערות והיה עמהם בעצה לא היה בכלל הגזירה:

3 בא וראה מה בין צדיקים לרשעים כענין שנא' ושבתם וראיתם בין צדיק כו' כצ"ל. וכ"ה בתנחומא ור"ל בא וראה מה בין צדיקים כו' ואלו היו צדיקים קודם לכן. ולכן אע"פ שקלקלו זכו שלא מת אחד מהם פחות מששים. ואגב זה מביא דרש על פסוק זה בין עובד כו':

4 למטרוניתא תרגום שומר הפלגשים נטיר מטרוניתא:

5 במאזנים לעלות פי' שיעלו הזכיות וירדו העונות ר"ל שיטמנו. או פי' להיפך שירד הכף של הזכיות ויעלה הכף של עונות ע"ד נושא עון:

1 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם משלי א' כ"ה נאצו כל תוכחתי שם פסוק למ"ד:

2 ופרעתם אותה לשון כי פרוע הוא. פי' מגוהל ומקולקל מת"כ. ור"ל ותבטלו כל עצתי שיעצתי לגדל אתכם בעולם. ובתנחומא גרס ובטלתם אותה:

3 אחד חוגרו זיינו וכדעת רשב"י בש"ר פ' נ"א שאמר כלי זיין נתן להם והשם הגדול חקוק עליו כו':

4 ואחד נותן עטרה בראשו וכדאמר בפ' ר"ע כשהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ס' רבוא של מלה"ש וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים. ופרש"י ב' כתרים של זיו שכינה:

5 זונים בל"י ורומיי חגורה מוסף:

6 פורפירא בגדי מלכות חשובים. ובש"ר פ' מ"ה מסיים שנא' ואעדך עדי. ובחזית יליף פורפירא מואלבישך רקמה:

7 ולא דבר אחר של חטא ומקרה רע. כי היו אז כמו אדה"ר קודם החטא והיו נדבקים בה' דיבוק תמידי עד שהם חיים לעולם:

8 א"ל משה ועתה הורד עדיך וגו' ואדעה מה אעשה לך. אלמא בעוד עדים עליהם היו ניצולים מהפורענות יפ"ת:

9 אמר מה"מ כו' על חנם נבראתי כו' הלשון אינו מדוייק כיון שא"ל בתחילה העולם כולו ברשותם כו' מה זו שאלה על חנם כו'. ונראה שר"א בן של ריה"ג שאמר אמר מלאך המות כו'. לא קאי ע"ז שאמר המדרש תחילה מה עשה הקב"ה הביא למ"ה כו':

10 מהו חרות נתבאר בש"ר פ' ל"ב:

11 מן היסורים הבאים לגוף מחלאים ועניות וכיוצא:

12 לכך נאמר ותפרעו כל עצתי כד"א כי פרוע הוא:

13 והוא נעשה להם בשר פי' נשתנה לבשר גופם מת"כ:

14 לחם אבירים וכמו שדרשו ביומא ע"ה שהיה נבלע בכל איברים ולא היו צריכים לנקביהם:

15 שהיה קל בתוך כו' קלקל כתיב דרש ביה קל קל מת"כ:

16 ולא עשיתי בו וגו' מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים. ועל זה קאי המאמר הלכו המרגלים וראו כו' כמו שמסיק המדרש:

17 בכל מקום שנכנסו כו' כלו' כך אמרו המרגלים והספר מדבר דרך כנוי כדרך לשון המדרש בכל מקום:

1 מדוע קויתי לעשות ענבים ר"ל כהאבות שנקרא ענבים כמ"ש כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם. ויעש באושים כדכתיב כי מגפן סדום גפנם וגו' ענבמו ענבי רוש וגו':

2 אבל של כנען של בעל הם אבל של כנען בעלי כח הם. וכן בעל ג"כ פי' כת כמו מי כמוך בעל גבורות:

3 שלא היה לו יכולת להוסיף להם מזונות עוד במדבר ע"י מן. ולא"י אינו יכול להביאם על כן המיתם במדבר:

4 ד"א שלא יהיו או"ה כו' הד"א בא להוסיף שיאמרו אף שבאמת יש יכולת בידו. נעשה להם כאכזר שלא חפץ להצילם. ונוהג אתה בעצמך מנהג אכזרי:

5 כלילית אם של שדים מזקת התינוקות ואם אינה מוצאה כלום מזקת בניה מת"כ ודבריו מבוארים לפי דעת בעלי האמת בספריהם. ועיין בזוהר סדר אחרי מות ויתבאר לך:

6 נראה של מי עומד שידע משה שכל דבור שיצא מפי הקב"ה אפי' על התנאי אינו מבטל. לכן אינו יכול לבטל הדברים טובים שדבר על ישראל להביאם לא"י:

7 שאמר למשה ואעשה אותך כו' כדכתיב כאן אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו. אבל קשה הא זה היה מחוייב הקב"ה לקיים למשה מחמת שאמר הקב"ה כן למשה במעשה העגל ואעשה אותך לגוי גדול. ואפשר משום דכאן כתיב לגוי גדול ועצום ממנו נמצא לפי דברי הקב"ה שאמר במעשה העגל ואעשה אותך לגוי גדול לא היה מחוייב רק לעשות למשה ששים רבוא כמו ישראל. אבל לא יותר מששים רבוא. אבל ממה שאמר כאן לגוי גדול ועצום ממנו היה מחויב לעשות אותו יותר מששים רבוא. וז"ש אעפ"כ שהיה ההבטחה למשה רק על התנאי היינו אם יכלה ח"ו את ישראל לא בטלה גזירתו של הקב"ה שאמר למשה ואעשה אותם וגו' העמיד ממנו יותר כצ"ל מששים רבוא שנא' בני משה כו' ובני רחביה רבו למעלה. ור"ל וכמו שדרשו חז"ל בברכות דף ז' ע"א למעלה מששים רבוא:

8 ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן כו' לפי שאמר לעיל ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתחרב כדי שיגלו. לכן אמר ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן:

9 לפנים מן סמבטיון שהם אסורים ע"י הנהר סמבטיון שלא יוכלו לעבור. כדאי' בב"ר פ' י"א ולכן לא יכלו לבוא בו:

10 מן הרי חשך שירד עליהם הענן וכיסה אותם כדאי' בירו' כלו' שהפסיק ביניהם והם נתונים אחורי הרי חשך:

11 בדפני של אנטוכיא פי' הערוך רבלה. שהם קרובים לנו אלא שאבדו דרך לבא. וזהו דכתיב ועל דרכים ירעו יפ"מ:

1 אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר וגו'. וקרא להעגל אבן ע"ש הכתוב אומרים לעץ וגו' ולאבן וגו':

2 שנאמר ועבר בים צרה בפ' חלק גרסי' ועבר בים צרה אר"י זה פסלו של מיכה ופרש"י בלשון א' מיכה עשה פסל והביא עמו כשעברו ישראל הים. ואע"ג שמעשה הפסל היה אחרי מות יהושע. יש לומר שמה שמספר הכתלוב מגנבת הכסף ומעשה הפסל היה במצרים אלא שהיה טמון ביד מיכה. ובימים ההם אין מלך בישראל הוא שהעיז לפרסם ענינו ועשה לו בית וכהני במה יפ"ת:

1 עכו"ם מכבדין אותי דייק העדה הרעה הזאת כאילו הם נגרעו מכולם בהכרת כבודי והשגחתי באור החמה שזהו משל הפנס. ובהכנת כל דבר צרכו לדרכו זה המשל שעבדו מתקן לו כל דבר. ובהכנת המזונות זהו המשל שיהיה אופה לו לחם:

2 הפנס בל"י עששית ובו נר דולק שקורין לענטרנ"ע מוסף:

3 ומאיר לכם כמ"ש שמות י״ג:כ״א וי"י הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש להאיר להם:

4 איטימיסייה מקום מוכן וכשר למנוחה. תרגום להיות עתידים דיהוון איטימוס:

5 וכה"א לחם אבירים אכל איש נראה דצ"ל ודגן שמים נתן למו לחם אבירים אכל איש:

1 ואימתי הם מחזיקים כו' כלו' שמזה גופא ייטיב העבד אח"'כ את דרכו לטובה. בראותו החסדים הגדולים שעושה רבו עמו:

5 ברכות פתח ↗

״וְנָתַתָּ לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים״.

7 מדרש תהילים פתח ↗

דבר אחר על אילת השחר. זה שאמר הכתוב שיר השירים ו י מי זאת הנשקפה כמו שחר. מי זאת אלו ישראל שנאמר שם ז ח זאת קומתך דמתה לתמר. כשהיו ישראל מהלכין במדבר והיה הארון מהלך לפניהם שנאמר במדבר י לג וארון ברית ה' נוסע לפניהם. רבי אלעזר בשם רבי יוסף בן זמרא כמין זיקוקים של אש היה יוצא מבין שני בדי הארון ושורפין את הנחשים שהיו כקורות בית הבד ועקרבים שהיו כקשתות שנאמר דברים ח טו המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב. שהיו שורפין את הקוצים ואת הברקנים והיו אומות העכו"ם רואין את העשן ואומרים שיר השירים ג ו מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. ורואין האיך הקב"ה עושה להם נסים ומוריד להם את המן ומעלה להם את הבאר והגיז להם את השלו והוא מאיר בכבודו שנאמר שמות יג כא וה' הולך לפניהם יומם. והיו אומות העכו"ם רואין את הענן ביום ואורו של אש בלילה. ואומר מי זאת הנשקפה כמו שחר. מי הוא זה שתשמישיה על ידי האור אלוהות הן אלו. ולמה נמשלו ישראל כלבנה. מה לבנה שולטת ביום ובלילה כך ישראל שולטין בעולם הזה ובעולם הבא. יכול שיהו חסרין כלבנה שהיא חוסרת בכל חדש וחדש. תלמוד לומר שיר השירים ו י ברה כחמה. מה חמה זו שלימה כך ישראל שלימין במצוות. שם איומה כנדגלות. כמלאכי השרת שהן עומדין דגלים. ר' יהושע אומר כיציאתן ממצרים שהיו דגלים דגלים. תני רבי חייא משל לבת מלך שהיתה מלקטת בשבלים והיה המלך עובר והכירה שהיא בתו של מלך. אחז בה ונטלה והושיבה עמו בקרונין שלו. והיו חברותיה תמהות עליה ואומרות לה תמול היית מלקטת בשבלין והיום את יושבת בקרונין אצל המלך. אמרה להן כשם שאתם תמהות עלי כך אני תמיהה על עצמי. כך ישראל כשהיו משועבדים בטיט ובלבנים היו מאוסים בעיניהם של מצרים. וכשנגאלו נעשו חורים וסגנים על כל באי העולם והיו תמהין עליהם. והיו ישראל אומרים כך אנו תמהים על עצמנו. הדא הוא דכתיב שם יב לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב:

10 במדבר רבה פתח ↗

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים במדבר יג, טז, מָה הָיוּ שְׁמוֹתָן במדבר יג, יג טו: סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל, נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי, גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁשְּׁמוֹתָם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, שְׁמוֹתָם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, שְׁמוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים. שְׁמוֹתֵיהֶם נָאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, זֶה יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, יִשְׁמָעֵאל, שׁוֹמֵעַ אֵל, עֵשָׂו, עוֹשֶׂה רְצוֹן עוֹשָׂיו, וּמַעֲשֵׂיהֶם רָעִים. שְׁמוֹתֵיהֶם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָאִים, אֵלּוּ עוֹלֵי גוֹלָה עזרא ב, נג: בְּנֵי בַרְקוֹס בְּנֵי סִיסְרָא בְּנֵי תָמַח. שְׁמוֹתֵיהֶם כְּעוּרִים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעוּרִים, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים, מַה כְּתִיב בָּהֶן, סְתוּר, שֶׁסְּתָרוֹ מִן הָעוֹלָם.

11 במדבר רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב במדבר יג, יז, עִם שֶׁהֵם עוֹלִים אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי מָצְאוּ שְׁלשָׁה בְּנֵי עֲנָקִים במדבר יג, כב: וְשָׁם אֲחִימִָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲחִימָן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אַחַי מַן יָבוֹא עָלַי. שֵׁשַׁי, שֶׁהָיָה בָּרִיא כְּשַׁיִּשׁ. תַּלְמַי, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תְּלָמִים בָּאָרֶץ , כב: יְלִידֵי הָעֲנָק, שֶׁרָאוּהוּ שֶׁהָיָה עוֹנֵק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָן מְרַגְּלִים, נִתְיָרְאוּ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ במדבר יג, לא: כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֵטִיחוּ דְבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ עָוֹן נִגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִרְמְיָה לֵךְ אֱמֹר לָהֶן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הוֹצֵאתֶם מִפִּיכֶם, ירמיה יא, טז: לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה, שֶׁאֲמַרְתֶּם מַה גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם הִצִּיתֶם אֵשׁ עֲלֵיכֶם, במדבר יד, לד: יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם. אָמְרוּ במדבר יג, לג: וַנְהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִתַּרְתִּי עֲלֵיהֶם, אֶלָּא במדבר יג, לג: וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. יוֹדְעִים הֱיִיתֶם מֶה עָשִׂיתִי אֶתְכֶם לְעֵינֵיהֶם, מִי יֹאמַר שֶׁלֹא הֱיִיתֶם בְּעֵינֵיהֶם כְּמַלְאָכִים. מַה גְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם במדבר יד, לד: בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ, לֹא דַיָּם כָּךְ אֶלָּא שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם נִגְזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְשַׁלֵּחַ לָכֶם מַלְאָכִי פִּתְאוֹם וִיפַנֶּה אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר מלאכי ג, א: הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ.

13 סוטה פתח ↗

״וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה״. מַאי ״נִבְנְתָה״? אִילֵימָא נִבְנְתָה מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קוֹדֶם לִבְנוֹ גָּדוֹל?! דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וְגוֹ׳״.

14 במדבר רבה פתח ↗

וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל במדבר יג, כג, לֹא רָצוּ לִטֹּל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִלּוּלֵי כָּלֵב שֶׁשָּׁלַף אֶת הַזַּיִן וַיָּרָץ לִפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם אִם אֵין אַתֶּם נוֹטְלִים אוֹ אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי אוֹ אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם לֹא הָיוּ נוֹטְלִים, לְפִיכָךְ יהושע יד, ט: אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה. במדבר יג, כג: וַיִּשָֹּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי מוֹטוֹת, לְפִי שֶׁאֵין אוֹמֵר בַּמּוֹט שְׁנַיִם, אֶלָּא בִּשְׁנָיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלשָׁה, בַמּוֹט אֶחָד, בִּשְׁנָיִם הֲרֵי שְׁלשָׁה. וְכַמָּה הָיָה מַשֹּׂוֹי שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, נֶאֱמַר בָּאֲבָנִים שֶׁנָּטְלוּ מִן הַיַּרְדֵּן יהושע ד, כ: וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָל, כַּמָּה שִׁעוּרָהּ שֶׁל כָּל אַחַת וְאַחַת, מַשְֹּׂאוֹי אַרְבָּעִים סְאָה, מִכָּאן אַתָּה מְחַשֵּׁב לְאוֹתוֹ אֶשְׁכֹּל, אָדָם נוֹשֵׂא מַשְֹּׂאוֹי לְעַצְמוֹ מַגְבִּיהַּ סְאָה, מַגְבִּיהַּ עָלָיו חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא סְאָתַיִם, וְאִם מַגְבִּיהַּ סָאתַיִם נוֹשֵׂא עִם חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא שָׁלשׁ, הֱוֵי מִכָּאן מְחַשֵּׁב.

18 במדבר רבה פתח ↗

עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב במדבר יג, כט, מָה רָאוּ לִפְתֹּחַ בַּעֲמָלֵק, מָשָׁל לְתִינוֹק שֶׁסָּרַח וְלָקָה בָּרְצוּעָה, וּכְשֶׁמְבַקְּשִׁין לְהַפְחִידוֹ מַזְכִּירִין לוֹ הָרְצוּעָה שֶׁלָּקָה בָהּ, כָּךְ הָיָה עֲמָלֵק רְצוּעָה רָעָה לְיִשְׂרָאֵל. וּמָה רָאָה לֵישֵׁב לוֹ עַל הַסְּפָר עַל דֶּרֶךְ כְּנִיסָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּךְ צִוָּהוּ עֵשָׂו זְקֵנוֹ לְקַדְּמָן לַדֶּרֶךְ, וְעָקַר מִמְּקוֹמוֹ וְיָשַׁב לוֹ בַּדֶּרֶךְ, במדבר יד, מה: וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה.

24 שבת פתח ↗

דָּרַשׁ רַבִּי סִימַאי: בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל ״נַעֲשֶׂה״ לְ״נִשְׁמָע״ בָּאוּ שִׁשִּׁים רִיבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קָשְׁרוּ לוֹ שְׁנֵי כְתָרִים, אֶחָד כְּנֶגֶד ״נַעֲשֶׂה״ וְאֶחָד כְּנֶגֶד ״נִשְׁמָע״. וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, יָרְדוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִיבּוֹא מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּפֵירְקוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בְּחוֹרֵב טָעֲנוּ, בְּחוֹרֵב פֵּרְקוּ. בְּחוֹרֵב טָעֲנוּ — כְּדַאֲמַרַן, בְּחוֹרֵב פֵּרְקוּ — דִּכְתִיב: ״וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכוּלָּן זָכָה מֹשֶׁה וּנְטָלָן. דִּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפְדוּיֵי ה׳ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם״ — שִׂמְחָה שֶׁמֵּעוֹלָם עַל רֹאשָׁם.

25 ברכות פתח ↗

מְנָא לָן — מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְגוֹ׳ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם״. אַף עַל גַּב דִּבְעָא מֹשֶׁה רַחֲמֵי עֲלַהּ דְּמִלְּתָא וּבַטְּלַהּ, אֲפִילּוּ הָכִי — אוֹקְמַהּ בְּזַרְעֵיהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר. וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָרֹאשׁ וְגוֹ׳ וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה וְגוֹ׳״.

26 במדבר רבה פתח ↗

עַד מָתַי וגו' במדבר יד, כז, הֲלָכָה תִּינוֹק שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ אֶבֶן בְּשַׁבָּת מַהוּ לְטַלְטְלוֹ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, כַּלְכָּלָה וְאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. מִדּוֹר הַמִּדְבָּר אַתְּ לָמֵד, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשְׂאָם בַּמִּדְבָּר כִּבְיָכוֹל דברים א, לא: כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר נחמיה ט, יח: כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁעָבְרוּ בַּיָּם צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה עָבַר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר זכריה י, יא: וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וּבְכָל כָּךְ לֹא הִנִּיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְמשֶׁה קָרַעְתִּי לָהֶם אֶת הַיָּם וְהִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, מ: כַּמָּה יַמְרוּהוּ, וְאַף כָּאן הוֹצִיאוּ עַל הָאָרֶץ שֵׁם רָע וְאֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל, עַד מָתַי אֶהְיֶה סוֹבֵל לָהֶם, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה.

« עץ יוסף על במדבר רבה ט״ו:כ״ה עץ יוסף על במדבר רבה י״ז:א׳ »