19
את הקיני. מבואר מן התורה ומספר יהושע שגוים רבים במספר היו מחזיקים בארץ ישראל יותר מהשיעור הראוי לפי גדולת הארץ, וזה הביא חכמינו לומר שהל"א מלכים שבס' יהושע היו מלכים גדולים בחוצה לארץ שהיה להם חלק מה בארץ ישראל לכבוד ולתפארת: ויתכן לומר כדעת חכם גדול שבזמננו, שמקרה אחד קרה לארץ ישראל ולארץ יון ולארץ טוסקאנא, ודרך כלל לכל הארצות אשר חלק ה' להם יתרון מעלה על שאר ארצות ואשר מהם נפוצו מושכלות או נמוסיות לכל גויי הארץ ר"ל לאסוף אל חקם בגבול צר אומות שונות בטבעיהם מדותיהם ונטיותיהם Renan Histoire de langues Semitiq. v. l. 230. והיה מחכמתו ית' להקים בא"י תחת יושביה הראשונים שבטי יעקב שנים עשר נבדלים גם הם במזגיהם ובעסקיהם כנראה מברכת יעקב ומשה למען לא יחסרו כל התנאים והמדות הראויות לקיום האומה ולשמור ולשאת בחקם כל השנויים שבהם נבדלו כל האומות לבעבור יהיה להם היחס הראוי להיות, מורי התורה לכל הלשונות והאומות שגם הם נבדלים בטבעם, ובאו ישראל לעומתם שבעים נפש כנגד שבעים אומות זה תחת זה כי כל שנויי המזגים והנטיות, הנמצאים באומות נמצאים בישראל לבעבור יהיה להם קשר ויחס עם כלם כאשר כתבנו, וגם טרם כבוש ישראל היו גוים רבים מושלים בישראל וחוץ שמצאנו שם עשרה עממים מצאנו ג"כ בזמן יהושע ל"א מלכים מספר מופלג לגבי דוחק הארץ וכבר העירו על זה רבותינו ואמרו שכל מלך שבח"ל שלא היה לו חלק מה בא"י לא היה חשוב מלך ואיך שיהיה דברי רבותינו נתקיימו בדורותינו שכמה מלכי גוים שמו על ראש מהללם להקרא בשם מלך ירושלים ודבריהם אמת גם לעבר גם לעתיד.
20
את הקיני. להיות שנפלה מבוכה גדולה כענין הקנים שנזכרו בעניינים ולתכלית שונים בתנ"ך אמרתי אלקטה נא ואספתי בכתובים שמהם יש להוציא לאור משפט החקירה הזאת, ואחר שאזכירם אבוא להעיר עליהם מה שנראה על הקנים והוראתו בכ"מ לפי עניינו — הכתוב הא' הוא שלפנינו את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני — הכ' שמואל א' כ"ז ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב וגו' ואל נגב הקיני — הג' ד"ה א' ב' ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים, המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב — הד' ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי וגו' ויסר קיני מתוך עמלק — הה' וירא את הקיני וישא משלו וגו' כי אם היה לבער קין במדבר כ"ב — הו' ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים שופטים א' א' — הז' וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב וגו' שם ד' — הח' וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני שם --- הט' תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני שם — ואחר שהזכרנו הכתובים המלמדים לנו דעה והשכל בחקי' זאת, אומר שלדעתי עם אחד ושמו קיני מזרע קין או קין כפי אשר היו חושבים עליו, היה יושב בארץ כנען או בתחום ארם כנרמז בפ' א' ב' וה' — ובני יתרו הוא חובב חותן משה קבעו דירתם אצל העם הזה היוצא מקין ונקראו על שמו קיני פ' ז' ופעמים ישבו אצל עמלק פ' ד', ונקראו ע"ש קינים כמו שנקרא אוריה חתי וכמו שנקרא לשון העברים שפת כנען וכמו שישראל נקראו אזרח כמו שכתבנו, וישבו במקומות בא"י, יריחו, ומדבר יהודה פ"ו וחלק מהמשפחה הזאת נפרד מאחיו וקבע דירתו באילון בצעננים בין גבול מנשה וגד פ"ז וחלק מהם נתיישב בגבול יהודה ביעבץ, והם תרעתים שמעתים וגו' פ"ג באופן שמארץ מדין מקום מושב יתרו ומשפחתו הנפרד מיריחו ע"י ארץ האמורי שביניהם, בני בניו וזרעו אחריו באיזה זמן ולאיזה סבות שלא נדע מהותם, קבעו דירתם ביריחו, ושם אנו מוצאים אותם אחרי מות יהושע והיות עיר התמרים היא יריחו, אנו לומדים מפסוק וילבישום וינעילום ויאכילום וגו' ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם, וכן בקעת יריחו עיר התמרים עד צער וכשישראל כבשו יריחו הלכו משם הקינים וקבעו מושבם בגבול יהודה לדרום אכד, במקום דשן ושמן במדבר יהודה קרוב לגבול עמלק ומזה נולד שנתיישבו והרחיבו דירתם אצל עמלק פ"ו ואולי באותו זמן חלק אחד מבני יתרו ובראשם חבר הקיני נפרד גם הוא ונתיישב בין גבולי מנשה וגד קרוב לאילון בצעננים אצל תחום האמורי והפריזי פ"ז ובמקום הנזכר ראשונה יעבץ אנו מוצאים אותם בד"ה משפחות חכמים וסופרים פ"ג ובמקום הב' אנו מוצאים אותם בימי סיסרא פ"ז ח' וט' ובגבול יהודה אנו מוצאים אותם עד זמן ירמיה כ"א והוא הלך להשקותם יין, נגד מצות אביהם, ולא שמעו לו — והיות הרכבים הן הן הקינים אנו לומדים מפ"ג. -ואחר שביררנו דעתינו, נזכיר דעת האחרונים, והראשון גיזיניוס חשב כי הקינים באים מזרע חובב חותן משה, ויפה טענו נגדו שא"כ איך נזכר בכלל קניזי וקדמוני — החוקר האשכנזי יאן Jahn כתב שהקיני שבספר בראשית הוא עם לא נודע מקורו — והם נבדלים בהחלט מהקינים הנזכרים בס' הנביאים — בולין Bohlen מצא עלה בזה להתקומם נגד ספרי התורה באומרו כי אינם מעשה ידיו של מרע"ה, ויפה הקהה את שיניו החכם הישראלי Munk שאיך שיהיה הסתירה במקומה עומדת — והחכם מונק עצמו סובר שהקינים אינם כלל מזרע יתרו חותן משה, אבל יתרו עצמו היה קיני, ע"כ נקראו בקראו בניו קינים, ואומרו ובני קיני חותן משה, כאלו אמר ובני חותן משה הקיני — ובמחילה מכבודו לא מצינו בשום מקום שיתרו היה קיני רק מדיני כמ"ש ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה וגו'- ולדעתי הנכון כמו שכתבתי.
