אם למקרא, בראשית י׳:ב׳

2 גמר ומגוג וגו'. ראיתי לכתוב ולהעריך שמות אומות אלה כפי אשר תרגמום בלשונות אחרות בשני התלמודים בבלי, וירושלמי, ובב"ר, ומשם ילמוד החוקר להכריע אל התרגום המתקבל יותר — ויש להפלא על האברבנאל שהביא שמות אלה כפי חכמי הלאטינים ולא שת לבו לדחז"ל, ומ"מ כוונתו רצויה, וגם אנחנו נזכיר קצת מהם כפי דעת חכמי זמנינו.

3 גמר. בב"ר אפריקא — בירושלמי פ"ק דמגילה גרממיא — וכן בבלי יומא, גרממיא — וחז"ל הפותרים גרממיא כוונתם למדינה הנקראת כן בלשוננו, ומב' טעמים בחרו בפתרון הלז, הא' כי באמת הגרמנים האשכנזים הם מזרע יפת כעדות חכמיהם Giapetici — והב' לדמון השם בהפוך האותיות — והרבה פעמים נזכרה אצל חז"ל ארץ אשכנז בשם גרממיא, מהם אומרם בש"ס ע"פ זממו מלשון רסן אל תפק "זו גרממיא של אדם שאלמלא היא יוצאים ומחריבים את כל העולם כלו" וכוונתם על ממלכות אשכנז שהיתה למתג ורסן למלכות רומי באותו פרק ובאותו זמן ותמיד היו לרומי לאבן נגף ולצור מכשול עד שנצחום לבסוף — ומזה אומרם במדרש לא כושי מוכר גרמני ולא גרמני מוכר כושי — וכוונתם לרמוז על שני גוים המצויינם בגוונם ובמראיתם, הראשון בתקף הלבנונית והשני בשחרירותו, ובאמת גם היום הגרמנים למופת על עוצם לבנינותם, ומזה אומרם בנגעים פ"ב בהרת עזה נראית כגרמני כהה והכהה ככושי עזה — ור"ע פירש "לבן ביותר" — וכנראה שלא שת לבו למקור המלה רק פירש המכוון כי נמשך ונסמך לפי' רמב"ם התמוה שכתב "מיוחס אל העצם ששמו גרמא" — והפלא על חכמת הרמב"ם שכתב כן ועשה עין של מעלה כאלו אינה רואה שדברי חז"ל מעידים ומגידים שגרמני שם אומה, לא זולת, ומה ענין לגרמא עצם בל' ארמי? — ובשם גרממיא נכפלה המ' תחת נו"ן כמו בשם אספמיא מגליא לאספמייא שהראוי אספנייא.

4 מגוג. בב"ר ג'ירמאניא — בירוש' גותייא ? Goti ועיר אחת שמה מגוג זכרה פליניוס ספר ה' פ' כ"ה וכתב שבנו אותה השיטים Sciti שמהם יצאו הגותי, שזכרו בירושלמי, ואולי קראו שמה מגוג ע"ש אביהם הראשון. יון, ב"ר מקרוניא — ירוש' אווסוס ? Osci. תובל, ב"ר איסיא — בירוש' וותיניא ? Bitinia. משך, בב"ר ותיניה — בירוש' מוסיא Misia. תירס, בב"ר פרס או תרקי וכן בירושלמי /