אפודי על מורה נבוכים, חלק ב, הקדמה י״א

1 התשיעית כי כל גשם שיניע גשם וכו'. ויש להקשות בזה שהרי אנו מוצאים האבן השואבת המניעה הברזל והאבן עצמה לא תתנועע כלל, א"כ ימצא גשם שיניע גשם והוא עצמו לא יתנועע. והתירוץ בזה שאין האבן השואבת מניעה הברזל אלא שהצורה הברזליית הולכת ומניעה הגשם בכללה אל האבן להיותה נאותה לטבעו כהֵאותות המקום למקומם, שכמו שימצא החמר ימשך אחר הצורה ויתנועע לדבר הנאות לצורה כמו תנועות הברזל לאבן המושכת כמו כן ימצא שהצורה ימשך אחר החומר ויעשה תנועתה הבלתי טבעי', כמו שכאשר כבתה הפתילה תחת נר אחד מאיר שיתלהב העשן ההוא ותתנועע השלהבת למטה הפך טבעה מצד הֵאותות החמר, א"כ תנועת הברזל לאבן המושכת היא מצד צורת הברזל לא שהאבן תניע הברזל כלל: