דור רביעי על חולין ה׳ א:ג׳

3 גמר׳ שם חוץ ממומר לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא. מאד אני משתומם למה לו בחילול שבת בפרהסיא מה דלא צריך בעע״ז דשם גם בצנעה הוה כמומר לכה״ת. ומה שעלה בדעתי בזה הוא, דלעולם שבת וע״ז שווין וכפרש״י ז״ל דמחלל שבת כופר במעשה בראשית אלא דבע״ז גופא דוקא כשעובד מחמת שמקבל אלהותה דינו ככופר אבל אם מכח סיבה אחרת ואפילו שלא מחמת אונס בשביל איזה תועלת אין עליו דין עע״ז וכמפורש בסנהדרין ס״א ע״ב אתמר העובד עכו״ם מאהבה או מיראה אביי אמר חייב ורבא אמר פטור עד שיקבל אלהותה עיי״ש בסוגי׳ וברמב״ם ופסקינן כרבא דפטור וא״כ שבת ודאי לא חמירא מע״ז דאם מחלל את השבת לא כדי שיכפור במעשה בראשית אלא להנאתו למה יהי׳ נידון ככופר. ולכן בעינן פרהסיא דהיינו שעושה כן ביד רמה במקום שהי׳ יכול לעשות כן בצנעה דזה מורה על כפירה במעשה בראשית אבל בע״ז לא בעינן הוכחה שעובד משום קבלות אלהות דמסתמא כן הוא דאל״כ למה עבדה משא״כ בעושה מלאכתו בשבת מסתמא שלא לשם כפירה עושה, אם לא שעושה כן בפרהסיא ביד רמה.

4 והא דמחלל שבת דינו כעע״ז כתב רש״י ז״ל דהאי תנא חמירא לי׳ שבת כע״ז והוא לישנא דגמ׳ עירובין ס״ט ע״ב ר״א אמר האי תנא הוא דחמירא עלי׳ שבת כע״ז עיי״ש ומשמע דלאו ד״ה הוא אלא האי תנא ס״ל כן. ולפע״ד ענין זה תלוי בפלוגתת הרמב״ן והרמב״ם ז״ל דהרמב״ן ז״ל ריש בראשית כתב על הא דהקשה רש״י דלא הי׳ צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם וז״ל ״ויש לשאול בה כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלהים כי הוא שורש האמונה ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל״ עכ״ל. אולם הרמב״ם במורה נבוכים דעת אחרת עמו שבפ׳ כ״ב שם כתב דלולי שיש לנו הוכחות וראיות פוליסופיות על חידוש העולם מכח המקראות לא היינו מוכרחים לאמונה זו עיי״ש ועכ״פ לפי דעתו אפשר להיות מצוה ושליט בעולמו גם לדעת אפלטון שהעולם קדמון. והרי לך בזה תלוי אי כופר במעשה בראשית הוה ככופר בכה״ת וכעע״ז.

5 ובאמת יפלא בעיני אם כדעת הרמב״ן ז״ל דמי שמאמין בקדמות העולם כופר בכה״ת אז גם הבן נח מצווה להאמין בחידוש העולם וא״כ למה לא נצטווה גם הוא על שמירת שבת, ומה תאמר דגוי שלא נצטווה על השבת יוכל להאמין זאת בלי אות של שביתת שבת אבל מי שנצטווה על שמירת שבת כל שמחללו מורה שכופר במעשה בראשית זאת מקושי הבנה הכי נאמר דכופר נמי ביצ״מ אשר שבת גם על יצ״מ הוא אות והדבר צ״ע ודו״ק.

6 אבל חוץ מזה אני נבוך מאוד בדין זה דמחלל שבת ינסך את היין במגעו הוא דבר זר שא״א לשמוע דהנה חז״ל אסרו יינם של גויים משום בנותיהם ומגען ביין שלנו משום תקרובות עכו״ם ואטו שכשוך שדרך לנסך בכך - ומעתה אם נדון את המחלל שבת ככופר בכל התורה ומשום דכופר מעשה בראשית ונאסר יינו משום בנותיו מוטב כי איסור חיתון שייך גם במחלל שבת כמו בעע״ז - אבל לומר דמגעו ביין שלנו הוה כמגע עכו״ם מהיכי תיתי הלא האי דכופר במעשה בראשית ואומר שהעולם קדמון הוא יותר רחוק מנסוך ותקרובת עכו״ם מכל מאמין ואיך נדמה בזה מחלל שבת לעע״ז.

7 ובאמת דין זה דמגעו אוסר את היין לא נזכר לא ברמב״ם ולא בשו״ע ורק בתשו׳ הרשב״א יש זכר למו, ובעיני הוא מקושי הבנה ודו״ק היטב.