4רש״י ד״ה למאי הלכתא בסה״ד, דלא תימא אין איסור חל על איסור, ובתוס׳ זבחים דף ע׳ ע״א הקשו והא טרפה ונבלה מוסיף הוו על חלב, כוונתם על מה שכתבו לקמן ק״א ע״א ד״ה מאן האי תנא עיי״ש ומהיכי תיתי נימא דלא חל, והניחו בתימא, ולפע״ד נראה דכיון דאמרה תורה, יעשה לכל מלאכה ואפילו לגבוה, והוציא את החלב מכלל בשר לענין טומאה, עיין פסחים כ״ג ע״א פלוגתא דר״ע וריסה״ג בזה, ה״ה דאינו בכלל בשר לענין אכילה, לכן בעינן קרא מיוחד דאכול לא תאכלוהו גם משום נו״ט, ואל תשיבני דלשון הגמ׳ מוכח דלא כוותי, דהרי קאמר יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב, הרי דמטעם אין איסור חל על איסור בעי קרא דחל, שאני אומר דלעולם חלב לאו בכלל בשר הוה, לריסה״ג בלא שום קרא, ולר״ע מכח דהוציאו מכלל טומאה כנראה שם בסוגי׳ דחזקי׳ ור״א, ולא נאסר החלב משום נו״ט אלא מכח האי לאו חדש דאכל לא תאכלוהו, ומה״ט גופא שפיר קאמר בגמ׳ דיבוא איסור נבלה וטרפה ויחול על איסור חלב, דכיון דהאי לאו לאו חדש הוא על חלב, ממילא דליכא לא כולל ולא מוסיף, כיון דגוף הבהמה בלא״ה אסורה לגבוה מטעם נו״ט, והבן הדבר.5ומעתה שמע נא דבר נפלא דשם בפסחים מסיק דריסה״ג ור״ע פליגו, דלריסה״ג חלב לאו בכלל בשר, וכהותרה נבלה בהנאה חלבה וגידה לא הותרו, וממילא דלא צריך קרא לטהר חלב מטומאת נבלה, אלא להתירו בהנאה, ור״ע סובר דחלב בכלל בשר, בין להתיר הנאה ובין לטומאת נבלה, ולכן איצטריך קרא להוציאו מכלל בשר לענין טומאה, ויש לעיין באיזה סברא פליגו, ובפרט יש לתמוה על ריוסה״ג, דקאמר דחלב אינו ניתר בכלל נבלה בהנאה ופרש״י ז״ל משום דחלב אינו בכלל בשר, הלא בלאו דנבלה לא כתיב בשר, ומהיכי תיתי לא יהי׳ החלב והגיד בכלל נבלה סתם, אבל דע דר״ע לשיטתי׳ אזיל וריסה״ג בשיטת בר פלוגתי׳ דר״ע שהוא ר׳ ישמעאל אזיל, דכבר הודעתיך דר״ע מפרש האי קרא דנבלה שהוא לאו חדש על הנחירה כשנכנסו לארץ וכיון דהכא לא כתיב בשר ממילא דגם חלב וגיד בכלל נבלה, לכן לא איצטרך קרא להתיר חלב בהנאה דהוא בכלל נבלה, אלא אדרבה להוציאו מכלל נבלה לענין טומאת נבלה, וממילא הוו״א דה״ה לענין איסור נמי כן הוא, ומכש״כ בטרפה דכתוב בשר בפרוש, לכן בא הקרא דאכול לא תאכלוהו לאסור חלב משום נו״ט, אבל ריוסה״ג בשיטת ר׳ ישמעאל אזיל דקרא דנבלה במשנה תורה הוא החזרת הלאו דטרפה, וכדדריש בספרי שם, ל״ת כל נבלה, טרפה מנין, ת״ל כל נבלה לרבות את הטרפה, וכיון דהוא חזרת לאו דטרפה הכולל נמי גם נבלה, וכאשר ביארנו זאת כמה פעמים, ובטרפה כתיב בשר ממילא דגם כאן על האי בשר קסמך, ולכן שפיר ס״ל דאין החלב והגיד בכלל נבלה דכתיב בי׳ בשר בפ׳ משפטים, ודו״ק היטב.
