דור רביעי על חולין ט״ו ב:ב׳

2 משנה שם השוחט במגל יד וכו׳ ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגירה והשנים והצפורן מפני שהן חונקין - וכ׳ רש״י ז״ל דמפני שהן חונקין אשארא קאי ולא על צפורן, דטעמא דצפורן מפרש בגמ׳ משום מחובר עכ״ל, ויש לראות למה באמת כוללן התנא יחד ובחד טעמא, וכן בחמשה הלכ׳ שחיטה, למה לא מנה ששה דהיינו שוחט במחובר כמו צפורן, ופלא בעיני שלא ראיתי מי שיתעורר על זה.

3 ואין לומר דפסול מחובר אינו מהלכה, אלא נלמד מקרא דויקח את המאכלת, עיין בהגהות ר״צ חיות ז״ל שהעיר בזה מגמ׳ יומא כ״ח ע״א דאמרו שם ואנן מאברהם נקים ונגמור וכן כתב הערוך דאין למדין מאברהם שלא נצטווה, וכן הוא בירושלמי דאין למדין מקודם מ״ת, אלא דזאת הי׳ מקום ליישב, דלאו ממה שעשה אברהם ילפינן, אלא מייתורא דקרא כמש״כ התוס׳ לקמן ד״ה מנין לשחיטה, אבל א״כ מה השיב ר״ח זריזותיה דאברהם קמ״ל, ועיין בהגהות מהרש״ש, שתמה למה לא פסלינן במילה מחובר מדכתיב ותקח צפורה צור עיי״ש.

4 ולכן נראה לפע״ד דקרא דאברהם המובא בגמ׳ אפסול מחובר אינו אלא דרך אסמכתא ועיקר פסול דמחובר ילפינן כמו דרסה ועיקור, מושחט ומשך כדאמר לקמן בפ״ב דף ל׳ ע״ב - דהנה לקמן דף כ׳ ע״א א״ר כהנא מצות מליקה קוצץ ויורד, וזו היא מצותה ואם מוליך ומביא נמי כשר, איכא שם פלוגתא והא דבעינן במליקה קוצץ ויורד לחד מ״ד לעכב, ולחד למצוה, לא איתפרש מנ״ל, כי רק הא דהוא בעצמו של כהן ולא בכלי איתפרש, דבכלי לא אקרי מליקה, וכמש״כ רש״י לקמן כ׳ ע״א ד״ה שן וצפורן דבתלוש אפילו מליקה פסולה לא מקרי׳, וע״כ לומר דכיון דידעינן דבעינן במליקה מחובר, ממילא שמעינן דהוא דרך דרסה קוצץ ויורד, מפני שאין דרך במחובר להוליך ולהביא, אלא דלמ״ד דלא מעכב ומוליך ומביא נמי כשר, או דטפי עדיף, ס״ל דכל כמה דלא ממעט קרא בהדי׳ כדממעט צואר וסכין, כי עביד מליקה כשחיטה ר״ל דרך משיכה טפי עדיף, אע״ג דמסתמא מחובר בקציצה ומטתה נאמר גם להיפך, דבשחיטה דבעינן דרך משיכה בהלכה והבאה, ממילא בעינן תלוש כי רק בתלוש יוכל להוליך ולהביא, וקרא דאברהם דרך אסמכתא קמייתי וכיון דעיקר פסול מחובר מפסול דרסה ועיקור קאתא לכן כללו התנא בהדי אינך דנתמעטו מושחט, מפני שהן חונקין ולא חותכין דרך משיכה, ולכן לא נמנה מחובר בין ההלכות שחיטה לפסול בפ״ע, כנלפע״ד נכון בס״ד, ועיין עוד לקמן, ועדיין צ״ע ודו״ק.