1ע״ש גמר׳ אלא גגך למאי אתא למיעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות, נתעוררתי על מה דפסק הרמב״ם ז״ל בפ״ד מהל׳ בה״ב ה״ג דבהיכל הי׳ ג׳ אמות מעקה והוא ממשנה מדות, והלא כאן ממעטינן בתי כנסיות ממעקה, וכבר עמד בזה המלבי״ם וכן המנ״ח מצוה תקמ״ז והוא הקשה, דיותר יש למעט של הקדש כדדרשינן בכ״מ היכי דכתיב בי׳ יחס הקנין לך, ולא של הקדש, ולכאור׳ הי׳ מקום לומר דמשום הא לא ארי׳, דהרי גגין ועליות לא נתקדשו, אלא דזה ליתא דניהו דלא נתקדשו קדושת עזרה והיכל, אבל קדושת בה״ב הלא הי׳ עליהם, דמשל הקדש נבנו אבל אמרתי לישב דבלא״ה קשה הלא מעקה סגי ביו״ד טפחים כאשר מבואר בשו״ע ולמה כאן בהיכל ג׳ אמות, אלא דשם במשנה וברמב״ם איתי׳ דג׳ אמות מעקה ואמה אחת טס של ברזל כמו סייף ע״ג המעקה סביב כדי שלא יניחו עליו העופות והוא נקרא כלה עורב, רש״י שם במשנה כתב כי הי׳ חד מאד והעופות חותכין רגליהם על האי טס ולפי״ז ניחא ניהו דפטור ההיכל ממעקה, אבל לעשות מזיק בידים פשיטא דאסור. וידוע דאורך האדם כשמגביה את ידיו הוא ד״א עירובין מ״ח תוס׳ ד״ה גופו של אדם ג׳ אמות, וא״כ היו מוכרחין להגביה את האי כלה עורב עד ד״א, כדי שלא ליתן מכשול לאותם המשתמשים שם בגג שלא יחתכו ידיהם, ומה דאית׳ בספרי בית לרבות גג ההיכל עיי״ש במלבי״ם שהוא עפ״י האי משנה דמדות והוא גירסא מוטעית דהגאון הגר״א ז״ל מגיה בית פרט לאולם עיי״ש, והדבר ברור דכן הוא.2ודע דרש״י ז״ל כתב בטעמא דמיעוטא בתי כנסיות ומדרשות, משום שאין חלק לאחד מהם בו שאף לבני עבר הים הוא, ועוד שאינו בית דירה עכ״ל, והנה טעם הראשון אין בו טעם דהרי מש״ה לא ממעט מגגך שותפין מדכתיב כי יפול הנופל ממנו, ור״ל דחז״ל לא דרשו מלתא בלא טעמא דכיון דמבואר טעם המצוה בקרא דעשיית מעקה הוא כדי שלא יפול הנופל ממנו, מה לי בית מיוחד לאחד או לשניים, וממילא גם לרבים ואפילו של כל העולם אין לבנות בית בלא מעקה, כדי שלא יפול הנופל. אבל הטעם השני קרוב לשמוע דאינו בית דירה, ולכן אין משתמשין על גגות של בתי כנסיות ומדרשות, אלא לעיתים רחוקים וממילא דגם בגג ההיכל אע״פ שהאומנים הי׳ מניחים כליהם שם כמבואר בפסחים דף ס״ו ע״א מ״מ תשמישם שם הי׳ ארעי וחשש נפילה קלישתא, ויש לרמז זאת בלישנא דקרא דכי יפול הנופל כתיב, והנופל מורה על התמידית שהוא עלול ליפול וזאת דוקא בתשמיש קבע ולא ארעי, ודו״ק.
