דור רביעי על חולין קל״ה א:א׳

1 דף קל״ה ע״א משנה ראשית הגז וכו׳ הא דקרי לי׳ ראשית או דאתא על הזמן שיהי׳ מן הקודם בזמן, או באיכות שיהי׳ מן המובחר. והנה על ראשית דגנך דרשינן בספרי שאין תורמין אלא מן המובחר, וכן פסק הרמב״ם ריש פ״ה מתרומות דאין תורמין אלא מן היפה, אלא שמביא קרא אחרינא מפ׳ קרח בהרימכם את חלבו ממנו. וראיתי בת״ת עה״ת דנתעורר ע״ז, וכתב דהאי ללאו, ואידך לעשה, ולא נראה כן מרמב״ם שיהי׳ בלאו ועשה. ובלא״ה לא ידעתי מה הועיל בתירוצו הלא כמה פעמים כתיב שם בפ׳ כל חלב דגן תירוש ויצהר ואת חלבו ממנו וכדומה, הרי איכא עשה טובא דיתנו מן המובחר, אבל הקושי׳ מעיקרא ליתא דהרי פסוק זה במשנה תורה כתיב ומסתם לצרכו הוכפל מצות נתינת תו״מ, וכאן לא כתיב חלב אלא קרי לי׳ ראשית משום דבעינן מן המובחר, ואין כאן שום ייתור וגם הספרי לא כיון לומר דמכאן אנו ילפינן דבעינן מן המובחר, אלא דמפרש תיבת ראשית. אמנם מצות ראשית הגז היא מצוה מחודשת במשנה תורה דלא נמצא בפ׳ קרח שמונה שם כל המתנות, ובודאי אתא האי שם ראשית דיתן לו מן המובחר שבגיזה, אלא דלא נמצא דרשה זו לא בגמ׳ ולא בספרי, ולעומת זה כתב הרמב״ם בהלכ׳ ט״ו ״רה״ג מצותה בתחלה, ואם הפריש בין באמצע ובין בסוף יצא״ עכ״ל, והוא מתוספתא כאשר הביא שם הכ״מ. ויש לתמוה למה לא נדרוש גם האי ראשית בגז כמו ראשית דכתיב בדגן דבעינן מן היפה והמובחר, ולא על הזמן שממה שגוזז בתחלה יתן לכהן.

2 ומה שנראה לפע״ד בזה הוא, דמכאן איכא ראי׳ למה שהסכימו הפוסקים האחרונים דזריזין ומקדימין למצוה עדיף ממצוה מן המובחר. ולכן יותר מסתבר לדרוש ראשית בגז דיתן לו מיד כשגוזז כשיעור נתינה לכהן ולא ימתין עד גמר הגזיזה כדי ליתן לו מן המובחר שבגיזה אבל בדגן דבעינן מירוח ודגן א״א לומר דראשית קאי על הזמן שיתן לו בתחלת המירוח דהרי אין תורמין ממה שנגמר מלאכתו למה שלא נגמרה מלאכתו כמו שפסק הרמב״ם תרומות פ״ה ה״ד, ולכן מוכרחין לדרוש דעל איכות התבואה קאי שתהי׳ התרומה מן המובחר והיפה ואולי גם פשטות לשון ראשית יותר משתמע על הזמן כמו בראשית ברא ראשית ממלכתו. ומ״מ הדין דזריזין ומקדימן עדיף ממצוה מן המובחר נשמע מקרא זה, דכיון דציותה התורה להקדים הנתינה ולא הקפידה יותר שיהי׳ מחלבו. וליכא מלתא דלא רמיזה באורייתא ודו״ק.