דור רביעי על חולין קכ״ז ב:ג׳:א׳-ב׳

3 תוס׳ ד״ה דרחמנא אמר כי יפול עד שיפול תימא מאי משמע כי יפול לענין זה וכו׳. הנה רש״י ז״ל כ׳ דאינו קרוי נבלה עד שיפול והוסיף תיבת מנבלתם דלא מכי יפול דרש אלא מנבלתם דלא מקרי נבלה כל זמן שיש לו קצת חיות, וכעין זה ממש פי׳ לקמן במתני׳ דאבר ובשר המדולדלים באדם טהורים פרש״י משום דכתיב כי ימות ודבקות מעט מציל מן הטומאה וכן פי׳ הברטנורא, והתויו״ט נתקשה שם ופי׳ כתוס׳ דהכא, דמוכי יפול מהם במותם קדרש. ועיין שם וכן לעיל במשנה מה שכתבתי דכל זאת ליתא דהרישא בהני משניות ר״ע שנאן, והוא לא ידע מדין דמיתה עושה ניפול ודו״ק.