1על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה ער מואב וכו': י"ל בזה בדרך רמז כי גלוי וידוע כי כל העולמות הם בסוד אדם והוא סוד המחשבה והדיבור והמעשה והכל הולך אחר החושב לכן בקרבנות היה סוד הפיגול לא ירצה ח"ו אם חשב במחשבה המפגלת וכבר מבואר במ"א החילוק בין עובד ה' לאשר לא עבדו דהיינו צדיקים ורשעים כי הרשעים מדבקין עצמם לגשמיות אותו דבר העוסקים בו כמו אכילה ושתיה ושאר גשמיות והצדיקים מדבקין עצמם לסוד המחשבה סוד אלוה שבקרבו והוא החיות שבתוך אותו הדבר ועיין בדרוש הלעיטני נא מן האדם האדם הזה שם הוא מבואר יותר לכן הצדיקים מעלים כל הדברים לשורשם לסוד אלוה והוא סוד המחשבה שבתוכו וזהו שמהפכים מד"הד שהוא סוד הצימצום למד"הר הוא סוד התפשטות הרחמים וחיות על ידי מחשבותיו הטהורים ולכן מגלה ועושה ה' ניסים לצדיקים כי מבחינתם הוא ענין הנס כי במחשבה הכל אחד ובמחשבה יוכל להשתנות מן הטבע כי שם הכל שוה ואין שם פירוד כלל רק הכל אחדות אחד והנה חז"ל דרשו חשבון לשון מחשבה ע"ש: וסיחון לשון דיבור כמאמרם ז"ל למה נקרא שמה סיחון ע"ש שיש לו שיחה נאה וזה גלוי לכל בעלי הדעת כי הדבור הוא בנוי ומשוכלל מן המחשבה וזהו בונה ירושלים ה' וזהו ג"כ וירפא את מזבח ה' ההרוס כדאיתא בתיקונים שע"י מעשים לא טובים ח"ו מהרסים את מזבח ה' וצדיקים במעשיהם הטובים בונים אותו ומכוונים אותו וזהו ריפוי שלו וזהו כי חולת אהבה אני והרופאי' הם הצדיקים והחכמים במעשיהם הטובים ובמחשבותם הזכה רופאים אותה ומקרבים אותה בנוי ומשוכלל ומעוטר לדודה אשר הוא צח ואדום וכו' וזה י"ל הרמז בפסוק על כן יאמרו המושלים ביצרם הם הצדיקים בואו חשבון היינו אומרים לכל הדברים כן שמעלים אותם לסוד המחשבה שהוא חשבון ועי"ז בונים הדיבור והמעשה של כל העולמות וזהו תבנה ותכונן עיר סיחון עיר היינו כמו עיר וקדיש כי לפעמי' נקראת בשם מלאך כמו המלאך הגואל וכו' גם לפעמים נקראת השכינה עיר מושב כשיש לה מוחין והבן: כי אש יצאה מחשבון היינו כי מסוד המחשבה שהיא בינה מתערין אש תגבורת הדינים ונמתקין ג"כ בשורשן ע"י אש התלהבות הש"י ב"ה שהוא אש אכלה אש כמ"ש אש לפניו תלך ומלהט סביב צריו כי משם החירות ועי"ז להבה מקרית סיחון היינו הוא השורש כי האש הוא השורש כמו גחלת ולהבה מתתא לעילא לכן להבה תלהט רשעים והבן כל זה וזהו אכלה ער מואב ער הוא לשון שונאים כמו ויהי עריך והיינו שאוכלת ומכלה שונאי אבינו שבשמים וזהו ער מואב והמש"י:
