1או יאמר ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל ולבאר זה נקדים לפרש הפסוק ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם כפי אשר חנני ה' ברחמיו וברו"ח שהיא רמז כי ידוע לפתח חטאת רובץ והיצ"הר בא קודם היצה"ט ומפתה אותו בתחבולותיו לילך אחר תענוגי שקר וחכמות זרות אשר ע"ז נאמר חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו ובאמת חכמה כזו אינו חכמה כלל כי יש לה סוף כמו כל תענוגי עוה"ז ודברים גשמיים יש להם סוף ותכלית כגון אחר פטירת האדם אבדה ונסרחה חכמתו ואין חכמה זו חכמה שלימה אבל איזהו חכמה שלימה אותם שאינם שומעים לעצות ותחבולות של היצה"ר וממאסים בחכמות זרות ואינם בוחרים רק בחכמת התורה והעבודה שהיא אין סוף ואין תכלית כמו הש"י שהוא א"ס כי אורייתא וקב"ה וישראל כולהו חד וחכמה זו לעולם עומדת ואפילו לאתר פטירתו כמאמר רב גידל לעולם יראה אדם כאלו בעל השמועה עומד לנגדו עיין לעיל מזה והיא הנקרא חכמה שלימה שבכל יום ויום נתרבה ומוסי' והולך וחכמתו עושה פירות ואינו נפסק לעול' וזהו שמרמז הפסוק ותרב חכמת שלמה היינו אותו החכמה שהיא שלימה ותמימה והיינו חכמת התורה אותה החכמה נתרבה והולך ומוסיף תמיד יותר מכל חכמת בני קדם היינו אותם ההולכים אחר חכמת היצה"ר הבא מקודם והם נקראים בני קדם וחכמתם נפסקת ונאבדת אבל חכמת אמת קיים לעד ולעולמי עולמים הגם שי"ל מכל חכמת בני קדם היינו מאותם החכמות עצמה של היצה"ר נתרבה החכמת אמת ע"ד איזהו חכם הלומד מכל אדם ואפי' מיצה"ר והבן זה ואין אנו בביאור זה כעת ועפ"ז נבין מה דאיתא בזוה"ק כי בימי שלמה היה הסיהרא באשלמותא כי ט"ו דורות היו מאברהם ועד שלמה לכן היה מלכותו על כל העולם כמ"ש והוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה כמאמר רב ושמואל עיי"ש בזוה"ק וגם איתא שהיה מלך על עליונים ותחתונים ואף בחיות ושדים ולהבין זאת כי אז היה סיהרא שהוא בחי' מלכות בשלימות כי מלכותו בכל משלה פירוש בחי' מלכות דאצילו' מושלו' ומכניע כל הקליפות דעשיה וזהו משלה אותיות שלמה היינו מפני שהיתה שלימה לכך בכל משלה וע"ז ירמוז שמו שלמה שהיה בשלימות ולכך היה מלכותו בכל משלה מעליונים עד תחתונים ואפי' כל הקליפו' היו נכנעים תחת ידו והבן ועתה נבא אל הביאור במה שהתחלנו בו ותחלה נבאר באברהם ואח"כ בכל אדם ואדם כי אברהם הוא מדת החסד וחסד שורשו בחכמה וחכמה קשורה עם יראה כמאמר חז"ל אם אין יראה אין חכמה וזהו ואברהם היינו שבתחלה היה במדת החסד זקן זה קנה חכמה ומחכמה נעשה ממילא יראה היינו בתחלה היה הא"ב כסדר שהי' האב ואחר שהוליד את יצחק והיה הא"ב מהופך מדת הגבורה ונעשה בא ואח"כ בימים הוא בחי' יעקב שהיא כולל ב' ימים כי המדות נקראים ימים כי בששת ימים לא נאמר אלא ששת ימים עשה ה' והם המדות כדאיתא בזוה"ק ובתיקונים וה' בירך את אברהם בכל פירוש נעשה המשכת החסד שהיא הוי"ה ב"ה ביסוד הנקרא ברוך ע"ש בריכה וזהו את אברהם היינו עם אברהם ועל ידו נעשה זה ואח"כ בכל הוא מדת מלכות וכשהוא מליאה ומתברכת מכל המדות נקראת שלימה וזהו ומלכותו בכל משלה שהיא מלכות שלימה ומושלת בכל כי קודם היחוד נקרא פרוסה ואחר היחוד נעשה שלימה ובכל משלה ומכנעת כל הקליפות והבן וכן הוא בכל אדם ואדם ובכל דור ודור כי התורה היא נצחיות ומורה הדרך ילכו בה כאשר הלכו האבות כמאמר חז"ל שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעש' אבותי והענין הוא כשאדם עובד את ה' מאהבה שלא ע"מ לקבל פרס הוא קשור במדת החסד כמו ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד וחסד שורשו בחכמה ויראה כנ"ל כי העובד מאהבה הוא ירא שלא לפגום ולצער חלילה את אוהבו ואחר שזכה לבוא למדת יראה בחי' יצחק זוכה לבוא למדת אמת בחי' אמת ואמת יורה דרכו איך לעשות נחת רוח לאוהבו ולמלכו ואלהיו ומקרב כלהעולם והבריות לה' עד שמגלה ומפרסם אלוהותו על כל העול' וזהו המשכה מעילא לתתא כמו שאמר אאע"ה בתחלה היה רק אלקי שמים ועכשיו גם אלהי הארץ שהמשיך אלוהותו כביכול לכל העולם וזהו בירך את אברהם בכל כנ"ל ע"ד ומלכותו בכל משלה כנ"ל שנעשה שלימה במלכות כביכול ע"י אברהם וכן היא באדם ממש כשממשיך חכמתו בכל האברים שלו ומקדש כולם לה' נעשה שלם: וזהו והיה מחניך קדוש והיינו שכל האברים יהיו קשורים עם החכמה הנקרא קודש ולא יראה בך ערות דבר שלא יראה שום קליפה וערוה נגד השכינה הנקראת דבר כי כולם יהיו בטלים ומבוטלין כל הקליפות ר"ל בל יראה ובל ימצא וזה יהיה בביאת משיח צדקינו ב"ב לעולם יראו עינינו וישמח לבנו בבא"ס:
