דגל מחנה אפרים, בראשית ט׳

מהדורה: דגל מחנה אפרים, קורץ, תק"ע

מפרשים:
1 ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע וכו' ותוצא הארץ עשב מזריע זרע למינהו ודרשו חז"ל ובדשאים לא נאמר בצווי למינהו אך מעצמם נשאו ק"ו וכו' ע"ש וזהו ע"פ פשוטו שהי' קשה לחז"ל למה לא צוה הש"י בדשאים למינהו אך התירוץ הוא שהש"י ידע שהדשאים ישאו ק"ו בעצמם מאליהם. אבל יש עוד בזה ענין נסתר אחר אשר חנן ד' דעת לאדם לחדש בתורתו הקדושה איש איש על עבודתו ותורתו ואור נשמתו אשר חנן ד' ברחמיו ובר"ח: דהנה איתא במדרשים על פסוק ויבא יוסף לעשות מלאכתו נכנס לעשות צרכיו אך נתגלה לו שם דיוקנו של אביו ובזה נח דעתו להתגבר על יצרו והוא מרומז בתיבת ואין איש שם. אבל דיוקנו של אביו הי' שם ולכן יש סגולה ועצה להנצל מהירהורים רעים ח"ו או תאות זנות ח"ו לצייר לפניו דיוקן של אביו וזה מוליד בו כח קדושה וינצל בזה מהיצה"ר ומכל התאוות רעות ע"ש שמעתי או ראיתי כתוב באיזה ספר ואפשר לקרב זה אל השכל שיועיל זה להנצל מהיצה"ר ע"פ ששמעתי מאא"ז נ"ע ריב"ש שאמר שכתוב בספר ברית מנוחה שחכמה נקרא קברות התאוה כי כשאדם דבוק בחכמה ממילא כל התאוות בטלין ממנו ולכך נקרא קברות התאוה היינו שע"י החכמה הוא מקברו ומבטל כח התאוה מעליו ועפ"י אמרתי פי' הפסוק והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר כי קודש נקרא חכמה כידוע והוא השכל של אדם וכשהוא מדבק מחשבתו ושכלו לחכמת התורה ואלהות ומנהיג כל איבריו בזה השכל בזה פועל שנעשים כל האברים שלו רוחניות רק חכמה ושכל כיון שדבוקים אל השכל וזהו שהצדיקים קדושי עליון מהפכים החומר שלהם לצורה שהוא החכמה והשכל ונעשה כולו חכמה וזש"ה והיה מחניך קדוש היינו כל שייפי גופא יהי' קודש היינו שיהי' בחינת חכמה שתראה שיהיה כולם דבקים ומתנהגים ע"פ השכל והחכמה הנקרא קודש ואז ולא יהיה בך ערות דבר היינו שיהי' בטל ממך ממילא כל דבר ערוה והרהורין בישין ח"ו כנ"ל. ולזה הטעם י"ל שמועיל לבטל היצה"ר: לצייר לפניו דיוקנו של אביו כי אבא הוא חכמה כידוע: וידוע במקום שמחשבתו של אדם שם הוא כולו נמצא כשמחשב בחכמה הוא דבוק ברגע ההוא כולו בחכמה וכל מה שאדם מעורר במחשבתו כן מעוררין עליו מלמעלה לכן כשאדם מעורר בדביקות מחשבתו בדיוקנו של אביו בזה הוא מעורר עליו מלמעלה בחינתו שהוא קברות התאוה ובזה מבטל ומסיר מעצמו התאוו' רעות ח"ו וזה י"ל להבין בקיצור נמרץ מ"ש בתיקונים ה' בחכמה יסד ארץ באבא יסד ברתא ע"ש והוא ע"ד הנ"ל. וזש"ה תוציא הארץ דשא שהוא ר"ת דיוקנו של אביו אז ממילא יהיה הכל למינם בלי שום עירבוב מין אחר והבן זה היטב: