קרשקש על מורה נבוכים, חלק ב, הקדמה י״ט

1 כי כל מה שאינו גוף לא יושכל בו מנין אלא אם יהיה כח בגוף וימנו אישי כחות ההם בהמנות חמריהם או נושאיהם ובעבור זה הענינים הנבדלים מן החומר אשר אינם גוף ולא כח בגוף לא יושכל בהם מנין כלל אלא בהיותם עלות ועלולים. וביאור זה כי המנין מסוג הכמה המתחלק ישיג הנמצאות המזומנים לקבל זה המקרה והם הגופים הנבדלים אחד מחבירו בכמות ואיכות ובהם יפול המספר אבל הדברים שאינם גוף והם פשוטים בתכלית הפשיטות לא יושכל בהם מנין אלא בהיותם עלות ועלולים: הגה"ה זאת ההקדמה כבר התבארה בפרק א' מטבעי בספר השמע וביאר שם שיחוייב שיגיע אל המתנועע ראשון מפאת עצמו שהוא מורכב ממניע ומתנועע וכל שאר הגלגלים מתנועעים מן הגלגל הראשון המקיף ואם יניעהו שכלו ויתנועע במקרה ואי אפשר מבלתי שינוח ואם מניעו כח מתפשט בו אחר שגשמי הוא בעל תכלית כחו כמו כן בעל תכלית ולא יגיע לאין תכלית א"כ הוא צריך אל מניע מחוץ אינו גשם ולא כח בגשם ולא יתנועע לא בעצם ולא במקרה וכבר הקשינו באלה ההקדמות והקושיות במקומם עומדות: עד כאן הגה"ה