חכמת שלמה על נדה י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה י״ג
1 מַתְנִי' כׇּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים — מְשׁוּבַּחַת, וּבָאֲנָשִׁים — תִּקָּצֵץ.
2 גְּמָ' מַאי שְׁנָא נָשִׁים, וּמַאי שְׁנָא אֲנָשִׁים? נָשִׁים לָאו בְּנוֹת הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ — מְשׁוּבָּחוֹת, אֲנָשִׁים דִּבְנֵי הַרְגָּשָׁה נִינְהוּ — תִּקָּצֵץ.
3 אִי הָכִי מַאי אִירְיָא מַרְבָּה? כִּי לֹא מַרְבָּה נָמֵי! כִּי קָתָנֵי ״מַרְבָּה״ — אֲנָשִׁים.
4 תָּנָא: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע, אֲבָל לְעִנְיַן זוֹב — אַף הוּא מְשׁוּבָּח כַּנָּשִׁים.
5 וַאֲפִילּוּ לְעִנְיַן שִׁכְבַת זֶרַע, אִם בָּא לִבְדּוֹק בִּצְרוֹר אוֹ בְּחֶרֶס — בּוֹדֵק.
6 וּבְמַטְלֵית לָא? וְהָתַנְיָא: בּוֹדֵק עַצְמוֹ בְּמַטְלֵית וּבְכׇל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה! כִּדְאָמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלֵית עָבָה, הָכָא נָמֵי בְּמַטְלֵית עָבָה.
7 וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּאַבָּיֵי? אַהָא דִּתְנַן: הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו — אוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ, וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה.
8 אוֹחֵז? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין — כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! אָמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלֵית עָבָה.
9 רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמַטְלֵית רַכָּה, כֵּיוָן דַּעֲקַר — עֲקַר, וְאַבָּיֵי חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי, וְרָבָא לָא חָיֵישׁ דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי.
10 וְלָא? וְהָתַנְיָא: הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן, שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁאֶצְבַּע בָּעַיִן — עַיִן מַדְמַעַת וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת!
11 וְרָבָא, כֹּל אִחַמּוֹמֵי וַהֲדַר אִחַמּוֹמֵי בְּשַׁעְתֵּיהּ — לָא שְׁכִיחַ.
12 גּוּפָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין עַל רַגְלָיו, וְנִרְאֶה כִּכְרוּת שׇׁפְכָה, וְנִמְצָא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים!
13 אָמַר לָהֶן: מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים, וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
14 תַּנְיָא אִידַּךְ: אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים, אֶפְשָׁר יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיַשְׁתִּין, אוֹ יַשְׁתִּין בְּעָפָר תִּיחוּחַ, וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
15 הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵּימָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, בָּתַר דְּאָמַר לְהוּ אִיסּוּרָא הֲדַר אֲמַר לְהוּ תַּקַּנְתָּא?!
16 אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: אֵין לוֹ מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְעָפָר תִּיחוּחַ, מַאי? אָמַר לָהֶן: מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו, וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
17 וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ״.
18 רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי אַמֵּי אָמְרִי: כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן שׁוֹחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִיפֵי הַסְּלָעִים״, אַל תִּקְרֵי ״שׁוֹחֲטֵי״ אֶלָּא ״סוֹחֲטֵי״.
19 רַב אַסִּי אָמַר: כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּתִיב הָכָא ״תַּחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן״, וּכְתִיב הָתָם ״עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן״.
20 רַב יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ קָיְימִי אַאִיגָּרָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשָׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: צָרִיךְ אֲנִי לְהַשְׁתִּין. אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, אֱחוֹז בַּאֲמָתְךָ וְהַשְׁתֵּן לַחוּץ.
21 הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בְּאַמָּתוֹ וּמַשְׁתִּין — כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם!
22 אָמַר אַבָּיֵי: עֲשָׂאוֹ כְּבוֹלֶשֶׁת, דִּתְנַן: בּוֹלֶשֶׁת שנכנס שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר, בִּשְׁעַת שָׁלוֹם — חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה — אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן פְּנַאי לְנַסֵּךְ. אַלְמָא: דְּכֵיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְנַסּוֹכֵי, הָכָא נָמֵי: כֵּיוָן דִּבְעִיתִי לָא אָתֵי לְהַרְהוֹרֵי.
23 וְהָכָא מַאי בְּעִיתוּתָא אִיכָּא? אִיבָּעֵית אֵימָא: בִּיעֲתוּתָא דְּלֵילְיָא וּדְאִיגָּרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּיעֲתוּתָא דְּרַבֵּיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּיעֲתוּתָא דִּשְׁכִינָה, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֵימְתָא דְּמָרֵיהּ עֲלֵיהּ, דְּקָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ: ״אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה״.
24 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: נָשׂוּי הֲוָה, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: אִם הָיָה נָשׂוּי — מוּתָּר.
25 וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ, דְּתָנֵי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר חִיָּיא: אֲבָל מְסַיֵּיעַ בַּבֵּיצִים מִלְּמַטָּה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּבוּל יֵשׁ לוֹ, מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה – מוּתָּר,
26 מֵעֲטָרָה וּלְמַעְלָה — אָסוּר.
27 אָמַר רַב: הַמְקַשֶּׁה עַצְמוֹ לְדַעַת — יְהֵא בְּנִדּוּי. וְלֵימָא ״אָסוּר״! דְּקָמְגָרֵי יֵצֶר הָרַע אַנַּפְשֵׁיהּ. וְרַבִּי אַמֵּי אָמַר: נִקְרָא ״עֲבַרְיָין״, שֶׁכָּךְ אוּמָּנֻתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ ״עֲשֵׂה כָּךְ״, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ ״עֲשֵׂה כָּךְ״, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה״ — וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד.
28 אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כׇּל הַמֵּבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר — אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּתִיב הָכָא: ״וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳״, וּכְתִיב הָתָם: ״כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע״.
29 וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִכְתִיב ״יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ״? אֵלּוּ הַמְנָאֲפִים בַּיָּד. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תִנְאָף״ — לֹא תְּהֵא בְּךָ נִיאוּף נוֹאֵף, בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל.
30 תָּנוּ רַבָּנַן: הַגֵּרִים וְהַמְשַׂחֲקִין בְּתִינוֹקוֹת — מְעַכְּבִין אֶת הַמָּשִׁיחַ. בִּשְׁלָמָא גֵּרִים — כִּדְרַבִּי חֶלְבּוֹ, דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: ״קָשִׁין גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת״, אֶלָּא מְשַׂחֲקִין בַּתִּינוֹקוֹת מַאי הִיא?
31 אִילֵימָא מִשְׁכַּב זְכוּר — בְּנֵי סְקִילָה נִינְהוּ! אֶלָּא דֶּרֶךְ אֵבָרִים — בְּנֵי מַבּוּל נִינְהוּ!
32 אֶלָּא דְּנָסְיבִי קְטַנּוֹת, דְּלָאו בְּנוֹת אוֹלוֹדֵי נִינְהוּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״.
33 בָּאֲנָשִׁים תִּקָּצֵץ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דִּינָא תְּנַן אוֹ לָטוּתָא תְּנַן? דִּינָא תְּנַן, כִּי הָא דְּרַב הוּנָא קַץ יְדָא, אוֹ לָטוּתָא תְּנַן?
34 תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יָד לָאַמָּה — תִּקָּצֵץ יָדוֹ עַל טַבּוּרוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ, לֹא יִטְּלֶנּוּ?! אָמַר לָהֶן: לֹא. וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת! אָמַר לָהֶן: מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ, וְאַל יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת.
35 אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּינָא תְּנַן, הַיְינוּ דְּאָמְרִי: ״וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת״, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָטוּתָא תְּנַן, מַאי ״כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת״? אֶלָּא מַאי דִּינָא תְּנַן, לָא סַגִּי דְּלָאו עַל טַבּוּרוֹ?
36 אֶלָּא הָכִי קָאָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: כׇּל הַמַּכְנִיס יָדוֹ לְמַטָּה מִטַּבּוּרוֹ — תִּקָּצֵץ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי טַרְפוֹן: יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּכְרֵיסוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ?! אָמַר לָהֶן: לֹא. וַהֲלֹא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת! אָמַר לָהֶן: מוּטָב תִּבָּקַע כְּרֵיסוֹ, וְאַל יֵרֵד לִבְאֵר שַׁחַת.
37 מַתְנִי' הַחֵרֶשֶׁת, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַסּוֹמָא, וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ — אִם יֵשׁ לָהֶם פִּקְּחוֹת, מְתַקְּנוֹת אוֹתָן, וְהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה.
38 גְּמָ' חֵרֶשֶׁת — אִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשַׁהּ! דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי: חֵרֶשֶׁת הָיְתָה בִּשְׁכוּנָתֵינוּ, לֹא דַּיָּה שֶׁבּוֹדֶקֶת לְעַצְמָהּ, אֶלָּא שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ רוֹאוֹת וּמַרְאוֹת לָהּ!
39 הָתָם — בִּמְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, הָכָא — בְּשֶׁאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כְּדִתְנַן: חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּכׇל מָקוֹם — אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר.
40 הַסּוֹמָא — אִיהִי תִּבְדּוֹק לְנַפְשַׁהּ, וְתַיחְזֵי לַחֲבִירְתַּהּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: סוֹמָא אֵינָהּ מִשְׁנָה.
41 וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ — הַיְינוּ שׁוֹטָה! שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ מֵחֲמַת חוֹלִי.
42 תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּהֵן שׁוֹטֶה — מַטְבִּילִין אוֹתוֹ, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ תְּרוּמָה לָעֶרֶב, וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִישַׁן. יָשַׁן — טָמֵא, לֹא יָשַׁן — טָהוֹר.
43 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל עוֹר. אָמְרוּ לוֹ: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁמֵּבִיא לִידֵי חִימּוּם! אָמַר לָהֶן: לְדִבְרֵיכֶם, שׁוֹטֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה.
44 אָמְרוּ לוֹ: לִדְבָרֵינוּ — יָשַׁן טָמֵא, לֹא יָשַׁן טָהוֹר; לִדְבָרֶיךָ — שֶׁמָּא יִרְאֶה טִפָּה כְּחַרְדָּל, וְתִבָּלַע בַּכִּיס!
45 תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ: עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל מַתֶּכֶת.
46 אָמַר אַבָּיֵי: וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, כִּדְתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָן גִּבְעוֹלִין שֶׁל אֵזוֹב כְּאִילּוּ הֵן שֶׁל נְחֹשֶׁת.
47 אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ מִכְנָסַיִם אֲסוּרִים, וְהָכְתִיב: ״וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה״!
48 הָהוּא, כִּדְתַנְיָא: מִכְנְסֵי כֹהֲנִים לְמָה הֵן דּוֹמִין? כְּמִין פְּמָלַנְיָא שֶׁל פָּרָשִׁים, לְמַעְלָה — עַד מׇתְנַיִם, לְמַטָּה — עַד יְרֵכַיִם, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁנָצִים, וְאֵין לָהֶם לֹא בֵּית הַנֶּקֶב וְלֹא בֵּית הָעֶרְוָה.
49 אָמַר אַבָּיֵי:
פירוש חכמת שלמה על נדה י״ג
1 רש"י בד"ה כל היד כו' בנשים משובחת שמתוך כך לא אתיא לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא כצ"ל והס"ד:
2 בד"ה ובאנשים שבודק עצמו תדיר כו'. נ"ב נ"ל לא דק בפירוש או טעות סופר הוא:
3 בד"ה לענין זיבה כו' ובא מבשר המת כו'. נ"ב עי' בפרק בנות כותים נדה דף ל"ה:
4 בד"ה דשף ויתיב כו'. נ"ב פירוש שהיו קורין שם המקום שף ויתיב כלומר שנסע מקודש וישב כאן כי היו לוקחים אבנים ועפר מבית המקדש והיו בוניה ממנו בית הכנסת גלות יכניה וסיעתם כן פירש בערוך וכן פרש"י בפרק בני העיר אבל בסוף פרק אין מכירין פרש"י דשף ויתיב שחרב וחזר ונבנה כו':
5 בא"ד שם המקום המובלע כו'. נ"ב פירוש העומד בתוך תחום של נהרדעא:
6 גמ' ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר ליה לא. כל זה נמחק:
7 שם למטה עד ירכים. נ"ב ועד ועד בכלל דהיינו עד ברכים ביש פירושים:
8 רש"י בד"ה כספחת כו' דאמרינן במסכת סוטה. נ"ב בפ' אלו נאמרין:
9 בד"ה כי רוח כו' יעטוף כו'. נ"ב ובע"ז גבי באו ונחזיק טובה לאבותינו כו' פירשו התוס' כי רוח מלפני הוא משיח שנאמר רוח אפינו משיח ה':
10 בא"ד מדריש יעטוף כו' הד"א:
11 בד"ה שמע מיניה כו' לידי חימום אלמא כו' הד"א:
12 תוס' בד"ה קשים גרים כו' מייתי דרבי חלבו. נ"ב ועוד י"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין ליזהר מאונאתן תוספת פרק החולן והר"ר אברהם גר פירש לפי שהגרים בקיאין במצות ומדקדקין בהן ומתוך כך הקב"ה זוכר עונותיהן של ישראל כו' תוספות פרק עשרה יוחסין:
13 בד"ה אלמא דינא כו' ומשני התם תקצץ ידו על טיבורו על כו' דאם לא יסיר הקוץ תבקע כריסו וקשה כו' כצ"ל: