חכמת שלמה על עירובין נ״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין נ״ו
1 פַּת קִיבָּר וְשֵׁכָר חָדָשׁ וְיָרָק. לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּתוּמֵי וְכַרָּתֵי, הָא — בִּשְׁאָר יַרְקֵי. כִּדְתַנְיָא: שׁוּם — יָרָק, כְּרֵישִׁין — חֲצִי יָרָק, נִרְאֶה צְנוֹן — נִרְאֶה סַם חַיִּים.
2 וְהָא תַנְיָא: נִרְאֶה צְנוֹן — נִרְאֶה סַם הַמָּוֶת! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בֶּעָלִין, כָּאן — בָּאִמָּהוֹת. כָּאן — בִּימוֹת הַחַמָּה, כָּאן — בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
3 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת, אָדָם וּבְהֵמָה שֶׁבָּהּ מֵתִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶן. מֵתִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: מַזְקִינִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶן. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הָנֵי מוּלְיָיתָא דְּבֵי בֵירֵי וּדְבֵי נָרֶשׁ אַזְקְנוּן.
4 תָּנוּ רַבָּנַן: בָּא לְרַבְּעָהּ — מְרַבְּעָהּ בְּרִיבּוּעַ עוֹלָם, נוֹתֵן צְפוֹנָהּ לִצְפוֹן עוֹלָם וּדְרוֹמָהּ לִדְרוֹם עוֹלָם, וְסִימָנָיךְ: עֲגָלָה בַּצָּפוֹן, וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם.
5 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְרַבְּעָהּ בְּרִיבּוּעַ שֶׁל עוֹלָם, — מְרַבְּעָהּ כְּמִין הַתְּקוּפָה. כֵּיצַד? חַמָּה יוֹצְאָה בְּיוֹם אָרוֹךְ וְשׁוֹקַעַת בְּיוֹם אָרוֹךְ — זֶה הוּא פְּנֵי צָפוֹן. חַמָּה יוֹצְאָה בְּיוֹם קָצָר וְשׁוֹקַעַת בְּיוֹם קָצָר — זֶה הוּא פְּנֵי דָרוֹם. תְּקוּפַת נִיסָן וּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי — חַמָּה יוֹצְאָה בַּחֲצִי מִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בַּחֲצִי מַעֲרָב,
6 שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן״, הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם — בַּיּוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן — בַּלַּיְלָה. ״סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ״ — אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּפְנֵי מַעֲרָב, פְּעָמִים מְהַלַּכְתָּן וּפְעָמִים מְסַבַּבְתָּן.
7 אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי, דְּתַנְיָא: לֹא יָצְאָה חַמָּה מֵעוֹלָם מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְשָׁקְעָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, וְלֹא יָצְאָה חַמָּה מִקֶּרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית וְשָׁקְעָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.
8 אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין תְּקוּפַת נִיסָן נוֹפֶלֶת אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה רִבְעֵי הַיּוֹם, אוֹ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם אוֹ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, אוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם אוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
9 וְאֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז נוֹפֶלֶת אֶלָּא אוֹ בְּאַחַת וּמֶחֱצָה, אוֹ בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. וְאֵין תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי נוֹפֶלֶת אֶלָּא אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אוֹ בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. וְאֵין תְּקוּפַת טֵבֵת נוֹפֶלֶת אֶלָּא אוֹ בְּאַרְבַּע וּמֶחֱצָה אוֹ בְּעֶשֶׂר וּמֶחֱצָה, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה.
10 וְאֵין בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה אֶלָּא תִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. וְאֵין תְּקוּפָה מוֹשֶׁכֶת מֵחֲבֶרְתָּהּ אֶלָּא חֲצִי שָׁעָה.
11 וְאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין לְךָ תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּצֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁבֶּרֶת אֶת הָאִילָנוֹת. וְאֵין לְךָ תְּקוּפַת טֵבֵת שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּצֶדֶק, שֶׁאֵינָהּ מְיַיבֶּשֶׁת אֶת הַזְּרָעִים. וְהוּא, דְּאִיתְיְלִיד לְבָנָה אוֹ בִּלְבָנָה אוֹ בְּצֶדֶק.
12 תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְרַבֵּעַ אֶת הָעִיר, עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת. וְחוֹזֵר וּמְרַבֵּעַ אֶת הַתְּחוּמִין, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת.
13 וּכְשֶׁהוּא מוֹדֵד, לֹא יִמְדּוֹד מֵאֶמְצַע הַקֶּרֶן אַלְפַּיִם אַמָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְסִיד אֶת הַזָּוִיּוֹת. אֶלָּא מֵבִיא טַבְלָא מְרוּבַּעַת שֶׁהִיא אַלְפַּיִם אַמָּה עַל אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמַנִּיחָהּ בְּקֶרֶן בַּאֲלַכְסוֹנָהּ.
14 נִמְצֵאתָ הָעִיר מִשְׂתַּכֶּרֶת אַרְבַּע מֵאוֹת אַמּוֹת לְכָאן וְאַרְבַּע מֵאוֹת אַמּוֹת לְכָאן. נִמְצְאוּ תְּחוּמִין מִשְׂתַּכְּרִין שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אַמּוֹת לְכָאן וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת לְכָאן. נִמְצְאוּ הָעִיר וּתְחוּמִין מִשְׂתַּכְּרִין אֶלֶף וּמָאתַיִם לְכָאן וְאֶלֶף וּמָאתַיִם לְכָאן.
15 אָמַר אַבָּיֵי: וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּמָתָא דְּהָוְיָא תְּרֵי אַלְפֵי אַתְּרֵי אַלְפֵי.
16 תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי: תְּחוּם עָרֵי לְוִיִּם אַלְפַּיִם אַמָּה. צֵא מֵהֶן אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ — נִמְצָא מִגְרָשׁ רְבִיעַ, וְהַשְּׁאָר שָׂדוֹת וּכְרָמִים.
17 מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא: דְּאָמַר קְרָא: ״מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב״, אָמְרָה תּוֹרָה: סַבֵּב אֶת הָעִיר בְּאֶלֶף, נִמְצָא מִגְרָשׁ רְבִיעַ.
18 רְבִיעַ?! פַּלְגָא הָוֵי! אָמַר רָבָא: בַּר אַדָּא מָשׁוֹחָאָה אַסְבְּרַהּ לִי — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּמָתָא דְּהָוְיָא תְּרֵי אַלְפֵי אַתְּרֵי אַלְפֵי. תְּחוּם כַּמָּה הָוְיָא? שִׁיתְּסַר. קְרָנוֹת כַּמָּה הָוְיָין? שִׁיתְּסַר. דַּל תְּמָנְיָא דִתְחוּמִין וְאַרְבְּעָה דִקְרָנוֹת, כַּמָּה הָוֵי? תְּרֵיסַר.
19 נִמְצָא מִגְרָשׁ רְבִיעַ? טְפֵי מִתִּלְתָּא נִינְהוּ!
20 אַיְיתִי אַרְבְּעָה דְמָתָא, שְׁדִי עֲלַיְיהוּ. אַכַּתִּי תִּילְתָּא הָוֵי!
21 מִי סָבְרַתְּ בְּרִיבּוּעָא קָאָמַר? בְּעִיגּוּלָא קָאָמַר.
22 כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל? רְבִיעַ, דַּל רְבִיעַ מִינַּיְיהוּ — פָּשׁוּ לְהוּ תִּשְׁעָה. וְתִשְׁעָה מִתְּלָתִין וְשִׁיתָּא, רִיבְעָא הָוֵי.
23 אַבָּיֵי אָמַר: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ נָמֵי בְּמָתָא דְּהָוְיָא אַלְפָא בְּאַלְפָא. תְּחוּמִין כַּמָּה הָווּ? תְּמָנְיָא. קְרָנוֹת כַּמָּה הָוֵי? שִׁיתְּסַר.
פירוש חכמת שלמה על עירובין נ״ו
1 גמ' ושכר חדש וירק. נ"ב בס"א ירק חי וכן פרש"י בריש אלו עוברין וע"כ לפי' התוס' דהכא לא גרסי חי ודו"ק:
2 רש"י בד"ה עגלה בצפון ועקרב בדרום מזלות הן הס"ד. ונ"ב פי' ר' יהונתן ולא ישנו את מקומן לעולם בין בקיץ בין בחורף כמו שאר מזלות:
3 בד"ה חמה יוצאה כו' תקופת תמוז כו' כצ"ל:
4 בד"ה פני מזרח כו' הארוכין פעמים כו' הד"א:
5 תוס' בד"ה ואין בין כו' ומחצה הקטנות שבליל כו' כצ"ל:
6 בא"ד וגם ז' ומחצה שבסוף כו'. נ"ב הוא כמעט כעין קושיא הראשונה אלא שמתחלה הקשו דאין טעם שימלאו בשעות בינונית במקום שעות קטנות ושוב הקשו אפילו בלא תשלומין נמי קשה שתהיה תקופה אחת ארוכה מחברתה ודו"ק:
7 בא"ד אין תקופת ניסן נופלת כו' אלא כו' וכן שארי התקופות כולן וגם לא משכחת כו' כצ"ל:
8 גמ' לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים אמה כו'. נ"ב כזה ג.
9 רש"י בד"ה מפני שמפסיד כו'. נ"ב כזה :
10 בא"ד וד' חומשין לכל קרן. נ"ב לאו דוקא אלא לפום ריהטא פרש"י דנחסרו ד' חומשין אבל האמת שלא צריכין אלא לטבלא שתהא אלף ותכ"ח וג' חומשין שלם ודו"ק:
11 בא"ד אלפים אמה כיצד כו' על אלפים ומניחה כו' הד"א:
12 בד"ה נמצאת העיר כו' ת' אמה לקרן זו ות' אמה לקרן זו כצ"ל והס"ד:
13 אחר ד"ה מנא ה"מ כו' צ"ל ד"ה בר אדא שם האיש:
14 תוס' בד"ה פלגא הוי כו' דפעמים הוי תילתא או רביע כו'. נ"ב וזהו תימה בעיני איך יתכן להיות המגרש דתחומין עם קרנותיה חלק רביעית מתחומין וקרנות דתחומין בלא צירוף העיר דהא לעולם קרנות המגרש אלף בין עיר גדולה בין עיר קטנה וקרנות התחומין לעולם ב' אלפים על ב' אלפים א"כ לעולם קרנות המגרש חלק רביעית מקרנות התחומין ותחום המגרש לעולם פלגא הוי בין עיר גדולה בין עירי קטנה א"כ לא יתכן אלא תילתא כגון במתא של אלף דאז הוי תילתא כדלקמן וק"ו שלא יגיע לחומש וא"א ליישב אלא בצירוף העיר וכדאוקי תלמודא וזהו דוחק שהתום' מפרשים דברי המקשן דפריך פלגא הוי וזה לא ידע מצירוף העיר ומכל אוקימתא דמשני תלמודא וגם הלשון של תוס' משמע דאיירי אף בלא צירוף העיר כלל ודו"ק נ"ל עיין במהרש"א:
15 בא"ד לפי מה שהעיר גדולה או קטנה כצ"ל והס"ד:
16 בד"ה כמה מרובע כו' עד הנקודה האמצעית כו'. נ"ב כזה :
17 בא"ד והאחרים מתקצרים והולכין כו'. נ"ב כזה :
18 בא"ד ושים הארוך בצד הקצר. נ"ב כזה :
19 בד"ה אביי אמר כו' עגולה קשה דתחומין הוי כו'. נ"ב אבל לתי' דלעיל מיניה ל"ק האי דקא חשיב העיר למנין ד' אלפים ושדי עלייהו אף ע"ג דהיא עגולה ואינה אלא ג' על ג' אלא דחשיב אותה עם הריבוע שאנו מרבעים אותה א"כ בא אותו הריבוע לחשבון התחומין ודו"ק נ"ל: