חכמת שלמה על חולין כ״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על חולין כ״ח ע״ב חכמת שלמה על חולין ל׳ ע״ב »

1 חולין פתח ↗

אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: חֲדָא בְּחוּלִּין וַחֲדָא בְּקָדָשִׁים, וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן חוּלִּין – הָתָם הוּא דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרוּבָּא, מִשּׁוּם דְּלָאו לְדָם הוּא צָרִיךְ, אֲבָל קָדָשִׁים דִּלְדָם הוּא צָרִיךְ – אֵימָא לָא תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּרוּבָּא עַד דְּאִיכָּא כּוּלֵּיהּ.

2 תוספות על חולין פתח ↗

איש נדחה ואין ציבור נדחין - תימה דבפ"ק דסנהדרין דף טז. גבי והוצאת את האיש ההוא וגו' דרשינן איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל השבט כולו לשעריך והכא לא ממעטי מאיש אלא רוב ישראל וי"ל דהתם מצינו שחילק הכתוב בין יחיד למרובים משום עיר בעלמא לענין עיר הנדחת לפיכך מסתברא לחלק משום שבט ולומר דלא מיקרי איש א"נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

1 גמ' וחדא בקדשים וצריכא כו' כצ"ל:

2 תוס' בד"ה איש נדחה כו' לענין עיר הנדחת כו'. נ"ב פי' כגון ענין עיר הנדחת מחלקה הכתוב מיחיד:

3 גמ' יכול יהא פסול מדרבנן לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ומאחר דאפי' כו' כצ"ל:

« חכמת שלמה על חולין כ״ח ע״ב חכמת שלמה על חולין ל׳ ע״ב »