חכמת שלמה על חולין קכ״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על חולין קכ״ו ×¢×´×‘ חכמת שלמה על חולין קכ״ח ×¢×´× »

1 חולין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרָבָא: אֵימָא ״בַּשֶּׁרֶץ״, לְאֵתוֹיֵי עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, ״הַשּׁוֹרֵץ״ – כֹּל שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ, וַאֲפִילּוּ עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם, וְאִי מִשּׁוּם ״עַל הָאָרֶץ״ – עַל הָאָרֶץ יְטַמֵּא, יָרַד לַיָּם – לֹא יְטַמֵּא.

2 רש"י פתח ↗

ביברי דנרש - חיות המצויות באותו מקום ביברונ"ש בלע"ז:

3 חולין פתח ↗

נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה – הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הוּכְשְׁרוּ.

4 תוספות פתח ↗

ומר סבר אין בהמה נעשית יד לאבר - נראה דרבה מצי סבר דלר"ש שחיטה מכשרת ולא דם וה"ק אין בהמה נעשית יד לאבר הא אם נעשית יד לאבר היה מוכשר משחיטת בהמה אע"פ שהוא אסור באכילה מדרבנן וכן סברי כולהו אמוראי דמפרשי מתניתין לבר מר' אחא דאמר בנתקנח הדם בין סימן לסימן קמיפלגי דלדידיה דם מכשיר לר"ש וצ"ל דלרב אחא לא שמיע ליה ברייתא דהשוחט לעיל חולין דף לו. דשמעינן מיניה דלר' שמעון שחיטה מכשיר ולא דם אבל שאר אמוראי דהכא הוו ידעי לה שפיר דהא רב פפא נמי מפרש לה לפלוגתייהו בסמוך ובפרק השוחט גז"ש אמר רב פפא עלה דברייתא הכל מודים היכא דאיתיה לדם כו' אלמא ידע לה:

1 גמ' השורץ כל שהוא שורץ כו' כצ"ל:

2 רש"י בד"ה אמר ליה ומאחר כו' דמרבית מין הים לטומאה כצ"ל:

3 גמ' נשחטה הבהמה הוכשרה כו' ואין גדולה עולה עמו כו' כצ"ל:

4 תוס' בד"ה טומאת נבילת כו' צ"ל טומאת נבילה וכן בדבור שאחריו בכל מקום:

« חכמת שלמה על חולין קכ״ו ×¢×´×‘ חכמת שלמה על חולין קכ״ח ×¢×´× »