חכמת שלמה על ביצה ט״ו א

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על ביצה י״ד ע״ב חכמת שלמה על ביצה ט״ו ע״ב »

1 ביצה פתח ↗

אָמַר רַב פָּפָּא: עַרְדָּלִין — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אָמַר רָבָא: הָנֵי צְרָרֵי דִּפְשִׁיטֵי — אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, דְּבִזְרָנֵי — יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חִמּוּם בְּכָךְ.

2 רש"י פתח ↗

ביצת הגיר - גיר מין קרקע המשחיר:

4 רש"י פתח ↗

זוג זוג - נותן בראשו אחד ואחד בזרועו כדרך הנחתן בחול ומכניסן וחוזר והולך ולובש זוג אחר ומכניסן תפילין של ראש ושל זרוע קרי זוג זוג:

5 תוספות פתח ↗

אלא בקשין. משמע הכא דבדבר קשה אין בו משום כלאים וכן משמע ביומא דף סט. ושם דקאמר שהכהנים היו מקפלים בגדיהם תחת ראשיהם ופריך הא קא מתהנו מכלאים וכו' וכללא דסוגיא איתא התם כדאיתא הכא ואמר רב אשי שאני בגדי כהונה דקשין הן ותימה דאמר בערכין דף ג: הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא משום דכהנים הן יהיו פטורים ומשני מהו דתימא הואיל וכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך אימא כל שישנו בלא תלבש שעטנז ישנו בכלל גדילים תעשה לך והני כהני הואיל ואשתרו כלאים לגבייהו אימא לא לחייבו בציצית קמ"ל דכהנים חייבין והשתא תימה מאי קאמר הואיל ואשתרו כלאים לגבייהו דשאני בגדיהם שהיו קשין לכ"נ דדוקא להציע תחתיהם דהואיל דברכים ליכא אלא איסור דרבנן להציע בקשין לא גזור ומייתי כי ההיא וכו' נמטא גמדא דנרש שריא גמדא שמתקשה מותר להציע תחתיו כן פרש"י אבל רכים אסורים כדאמר התם דלבדין אסורין מפני שהן שוע ול"נ דשריא משמע אפי' ללבוש ויש לומר דאה"נ דשריא אפילו ללבוש ואם תאמר מאי מייתי מהא גמדא דנרש וכו' והא פירש דקשין מותרין דוקא להציע תחתיו אבל ללבוש אסורין וי"ל דגבי בבגדי כהונה מיירי שהוא שוע טווי ונוז ואז יש בו איסור כלאים מדאורייתא וכיון שהן אסורין מן התורה א"כ אפילו קשין אסורין בלבישה ובהעלאה אבל גמדא אינו אלא דרבנן כדאמרינן בנדה דף סא: ושם דמדאורייתא בעינן שיהא שוע טווי ונוז והא דקאמר הלבדים אסורים מיירי דוקא דרבנן וכיון דרכים ליכא אסורא אלא דרבנן אפי' בלבישה בקשין לא גזור והני פורפוינטי"ש שקורין באשכנז דמזיל"ש שאנו לובשים דפעמים שיש בהן צמר יש לומר הואיל ואם עושין קרע קטן מוציאין אותו דרך הקריעה דחד מסרך סריך לחבירו שרי אבל אם היו משימין בהן חתיכות קטנות של בגד צמר ודאי שיהא אסור:

6 תוספות פתח ↗

הכי קאמר כל שנאותין בחול וכו'. ואתי לאתויי תפלין דמשלחין אותן דהא אפילו אם מניח אותן ליכא אסורא אבל לא תני לאתויי סנדל המסומר דודאי יהא אסור לשלחו דאי שרית לשלחו אתי לנעלו דאיכא איסורא בדבר זה אבל תפלין נהי דשבת ויום טוב לאו זמן תפילין הן מכל מקום ליכא איסורא להניחן:

1 גמ' אמר רבא הני צררי כו' כצ"ל ונמחק רב פפא:

2 רש"י בד"ה ביצת הגיר כו' המשחיר ביצת כו' הד"א:

3 בד"ה באתריה דרבי יהודה הס"ד:

4 בד"ה זוג זוג כו' ומכניסן וחוזר כו' הד"א:

5 תוס' בד"ה אלא בקשין משמע דבדבר כו' וי"ל דגבי בגדי כהונה מיירי שהוא כו' בלבישה בקשין לא גזור כו' באשכנז ומביוש"א שאנו לובשים ופעמים שיש כו' הואיל ואם עושים כו' ודאי אסור כצ"ל:

6 בד"ה הכא קאמר כו' נהי דשבת וי"ט לאו זמן תפילין נמחק:

« חכמת שלמה על ביצה י״ד ע״ב חכמת שלמה על ביצה ט״ו ע״ב »