1ויבאו שני המלאכים פרש״י גבי לוט קראם מלאכים. ואם תאמר הא כתיב ויאמרו האנשים אל לוט. אלא ה״ק ויאמרו אותם שקראו להם בני העיר אנשים, וכן תפרש, לאותם שקראתם אנשים לא תעשו דבר וכמו כן ויחזיקו האנשים.2ולוט ישב בשער סדם כשפסק התגר חזר למקומו ודירתו אצל השער ולפיכך ויפצר בם מאד כי המקום היה צנוע ואין לדאוג בו מן הפריצים לפי שאין עין הפריצים שולט בו.3ולינו הכנסו לבית מיד קודם שיתנו בכם עיניהם פריצי העיר שאם תתעכבו חוץ לבית שמא יכירו בכם.4ורחצו רגליכם אף זו עשה כשורה אמר אם הללו יהיו נראין באבק שעל רגליהם הרשעים יחקרו היכן לנו.5ולינו ורחצו וכי אדם עשוי ללין תחלה ואחר כך רוחץ, ועוד הרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם, אלא כך אמר לוט אם יכנסו הם לבית אחר רחיצת רגליהם שמא יכירו מקצת פריצי העיר ויראו רגליהם בלא טינוף ויאמרו כבר עברו שלשה ימים שבאו אלו אל ביתך ולא הודעתנו מוטב שיכנסו רגליהם מטונפים ואם יכירו בביאתם יהיו נראים כבני אדם שבאו מיד לפיכך אמר והשכמתם והלכתם לדרככם פן יכירו בכם.6כי ברחוב נלין כדי שיראו אותנו אנשי העיר שלהפכה באנו אולי ישובו.7מנער ועד זקן מלמד שכולם רשעים לפיכך לא נענה אברהם כשהתפלל על עשרה.8ונדעה אתם למשכב זכר. כמו והאדם ידע את חוה אשתו, ועוד מתשובתו של לוט שאמר הנה נא לי שתי בנות יש להבין שלדבר עבירה היו תובעים אותם להתעלל בהן.9אשר לא ידעו איש היה לו לומר אשר לא ידען איש כדאמר בתולה ואיש לא ידעה אלא מנהג הוא שדרך האיש לפתוח את האשה, אבל בנות לוט פרוצות בעריות היו ודרכן לפתות שכן פיתו את אביהן ולכך כתיב בהן אשר לא ידעו איש וכן בבנות מדין שהיו פרוצות ופיתו את ישראל כתיב בהן וכל אשה יודעת איש.10רק לאנשים האל לאותם שקראתם להם אנשים. כי על כן שהרי בשביל שלא תהא להם שום טרדא באו בצל קרתי.11עתה נרע לך מהם הרי אתה אורח כמותם ונוהג עצמך כבעל הבית.12ויאמרו האנשים אותם שבני המקום קראו להם אנשים.13כי משחתים אנחנו בכל שליחות המלאכים כתיב לשון יחיד, שוב אשוב, ויאמר המלט, וכאן כתיב לשון רבים. אלא כיון שבהפיכה מצינו לשון יחיד לבלתי הפכי, מצי נמי למינקט לשון רבים.14וישלחנו משקל כבד ודגש. אעפ״י שכל שליחות שלוחים החוזרים כתיב בהו וישלח מלשון קל ורפי, הכא כתיב משקל כבד ודגש לפי שהוא שלוח של השחתה, דוגמת ושן בהמות אשלח בם. ישלח בם ערוב.15וכמו השחר עלה פסוק זה נכתב לפי שעתיד לומר השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים לשחת הערים בשביל חיבתו של אברהם אבינו. אמר רבי חנינא משיעלה עמוד השחר עד הנץ החמה חמשה מילין שכן כתיב וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה, ומסדום לצוער חמשה מילין.16ויציאהו חסר וי״ו לומר זה רפאל שהוציא והציל את לוט. ויחזיקו האנשים אותם שבני המקום קראו להם אנשים.17ויהי כהוציאם אתם החוצה היה לו לומר כהוציאם החוצה אלא לימדך הכתוב אותם דוקא הוציאו ולא את ממונם, מלמד שהיה לוט מחזר אחר ממונו להוציאו ולא הניחוהו דוגמת ופגריכם אתם. דבר אחר ויהי כהוציאם המלאכים אתם את לוט ואת ביתו.18אל תביט אחריך בשביל צער חתניך שבעיר ורוץ מהרה לדרכך ואל תפסיק להסתכל אנה ואנה כי הענן עולה ובו אש וגפרית ומתפשט בכל הארץ.19אל תביט הזהיר לו ולכל אשר לו ולכך לקתה אשתו. ודוגמא זו מצינו בפרשת בראשית ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו משמע שלא תאכל אתה וכל אשר לך ולכך לקתה חוה. אל תביט הבי״ת נקודה בחירק.20אל נא אדני חול הוא זה ולפיכך סיים כאן את הפסוק ואח״כ חזר להתפלל להקב״ה הנה נא מצא עבדך חן, ולפי המסורת קודש הוא. וכתיב באל״ף דל״ת.21פן תדבקני הרעה של הגפרית והמלח והאש המתפשטים עד למרחוק.22גם לדבר הזה מוסיף על אשר שמעתי להצילך.23המטיר על סדם פרש״י שעה שחמה עומדת עם לבנה ברקיע שכן באותו פרק הלבנה חסרה שכבר נכנס פסח ולבנה נראית עם החמה.24מאת ה' נמצא בב״ר ובתנחומא, הראשון הוא גבריאל דהכי קים לן דההוא שר של אש, והשני הוא הקב״ה.25ויהפך את הערים מהכא משמע שהפיכת סדום קדמה למיתת שרה, ובחלק משמע איפכא דתני התם אליעזר עבד אברהם איקלע לאתרא דסדום ובעו לאסוקי לפוריא אמר להו מיומא דמיתת שרה לא סליקית לפוריא אלמא דמשמע דמיתת שרה קדמה. אלא י״ל הא דתני איקלע אליעזר לאתרא דסדום היינו צוער, וצוער לא נתהפכה.26וצמח האדמה אמר ריב״ל עכשיו ילקוט אדם מעפרה של סדום ויתן בערוגה אחרת אינה צומחת.27ותהי נציב מלח במלח חטאה כמו שפרש״י לפיכך כשעברה צווי המלאכים לקתה בלקוי סדום. דבר אחר ותבט אשתו מאחריו ותהי כל הארץ נציב מלח שכן גפרית ומלח שרפה כל ארצה.28וישקף על פני סדם לדעת אם נמצאו שם עשרה שיהיו ניצולים.29אשר ישב בהן לוט באחת מהן. כמו ויקבר בערי הגלעד, ועל עיר בן אתונות.30כי ירא לשבת בצוער כי לא הניחה המלאך להשחית אף מפני שלא היה ללוט פנאי להמלט ההרה ומשהיה לו פנאי נתיירא פן יהפוך המלאך את העיר.31ותשכב את אביה לפי פרש״י משמע שעשתה שלא כהוגן. וא״ת הא אמרינן בב״ק לעולם יקדים אדם במצות שבשביל לילה אחת שקדמה בכירה וכו׳ אלא י״ל שעשתה יפה במה שקדמה אבל מפתיחת בקשת הזנות ומה שלמדה את אחותה עשתה שלא כהוגן.32ובקומה נקוד.33ותהרין שתי בנות לוט פרש״י שלטו בעצמן והוציאו את עדותן. ה״ג בדלית לשון עדות, וראיה מב״ר ואלה בתולי בתי עדות בתי. ולא גרסינן ערותן ברי״ש. ועוד כי דרך אותו מקום עדות הוא לבתוליהן והיו מזנות ממקום אחר והם מעכו כל כך למטה שהוציאו הבתולים שהוא עדות שלהם.34והצעירה גם היא לרבות שגם הצעירה ילדה זרע מלוכה כאחותה זו נעמה העמונית שיצא ממנה רחבעם.
