חזקוני, בראשית י״ח:ב׳

מהדורה: חזקוני

« חזקוני Genesis 18:1 חזקוני Genesis 18:3 »

2 בבא מציעא פתח ↗

חַכִּים יִתְקְרֵי, וְרַבִּי לָא יִתְקְרֵי. וְאַסּוּ דְּרַבִּי עַל יָדוֹ תְּהֵא. רַבִּי וְרַבִּי נָתָן – סוֹף מִשְׁנָה. רַב אָשֵׁי וְרָבִינָא – סוֹף הוֹרָאָה. וְסִימָנָךְ: ״עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם״. אָמַר רַב כָּהֲנָא, אִישְׁתַּעִי לִי רַב חָמָא בַּר בְּרַתֵּיה דְּחַסָּא: רַבָּה בַּר נַחְמָנִי אַגַּב שְׁמָדָא נָח נַפְשֵׁיהּ. אֲכַלוּ בֵּיהּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא, אֲמַרוּ: אִיכָּא חַד גַּבְרָא בִּיהוּדָאֵי דְּקָא מְבַטֵּל תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי מִיִּשְׂרָאֵל יַרְחָא בְּקַיְיטָא וְיַרְחָא בְּסִתְוָא מִכְּרָגָא דְּמַלְכָּא. שַׁדַּרוּ פְּרֵיסְתְּקָא דְמַלְכָּא בָּתְרֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ. עֲרַק וַאֲזַל מִפּוּמְבְּדִיתָא לְאַקְרָא, מֵאַקְרָא לְאַגְמָא, וּמֵאַגְמָא לְשִׁחִין, וּמִשִּׁחִין לִצְרִיפָא, וּמִצְּרִיפָא לְעֵינָא דְמַיִם, וּמֵעֵינָא דְמַיִם לְפוּמְבְּדִיתָא. בְּפוּמְבְּדִיתָא אַשְׁכְּחֵיהּ. אִיקְּלַע פְּרֵיסְתְּקָא דְמַלְכָּא לְהָהוּא אוּשְׁפִּיזָא דְּרַבָּה. קָרִיבוּ תַּכָּא קַמֵּיהּ וְאַשְׁקוּהוּ תְּרֵי כָּסֵי, וְדַלְיוּהּ לְתַכָּא מִקַּמֵּיהּ הֲדַר פַּרְצוּפֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי נַעֲבֵיד לֵיהּ? גַּבְרָא דְמַלְכָּא הוּא! אֲמַר לְהוּ: קָרִיבוּ תַּכָּא לְקַמֵּיהּ, וְאַשְׁקוּהּ חַד כָּסָא, וְדַלְיוּהּ לְתַכָּא מִקַּמֵּיהּ וְלִתַּסֵּי. עֲבַדוּ לֵיהּ הָכִי וְאִתַּסִּי. אֲמַר: מִידָּע יָדַעְנָא דְּגַבְרָא דְּקָא בָעֵינָא הָכָא הוּא. בְּחֵישׁ אַבָּתְרֵיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ. אֲמַר: אָזֵלְינָא מֵהָא, אִי מִקְטָל קָטְלוּ לְהָהוּא גַּבְרָא – לָא מְגַלֵּינָא, וְאִי נַגֹּידֵי מְנַגְּדִין לֵיהּ – מְגַלֵּינָא. אַתְיוּהּ לְקַמֵּיהּ, עַיְּילֵיהּ לְאִדְּרוֹנָא וְטַרְקֵיהּ לְבָבָא בְּאַנְפֵּיהּ. בְּעָא רַחֲמֵי, פְּרַק אֲשִׁיתָא עֲרַק וַאֲזַל לְאַגְמָא. הֲוָה יָתֵיב אַגִּירְדָּא דְּדִקּוּלָא וְקָא גָרֵיס. קָא מִיפַּלְגִי בִּמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא: אִם בַּהֶרֶת קוֹדֶמֶת לְשֵׂעָר לָבָן – טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לַבַּהֶרֶת – טָהוֹר. סָפֵק – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: טָהוֹר, וְכוּלְּהוּ מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא אָמְרִי: טָמֵא. וְאָמְרִי: מַאן נוֹכַח? נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי. דְּאָמַר רַבָּה בַּר נַחְמָנִי: אֲנִי יָחִיד בִּנְגָעִים, אֲנִי יָחִיד בְּאֹהָלוֹת. שַׁדַּרוּ שְׁלִיחָא בָּתְרֵיהּ. לָא הֲוָה מָצֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְמִקְרַב לֵיהּ, מִדְּלָא הֲוָה קָא פָסֵיק פּוּמֵּיהּ מִגִּרְסֵיהּ. אַדְּהָכִי נְשַׁב זִיקָא וַאֲוַושׁ בֵּינֵי קְנֵי, סְבַר גּוּנְדָּא דְפָרָשֵׁי הוּא. אֲמַר: תִּינַח נַפְשֵׁיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא, וְלָא יִמְּסַר בִּידָא דְמַלְכוּתָא. כִּי הֲוָה קָא נָיְחָא נַפְשֵׁיהּ, אֲמַר: טָהוֹר, טָהוֹר. יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבָּה בַּר נַחְמָנִי שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר, וְיָצָאתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהוֹר. נְפַל פִּתְקָא מֵרְקִיעָא בְּפוּמְבְּדִיתָא: רַבָּה בַּר נַחְמָנִי נִתְבַּקֵּשׁ בִּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. נְפַקוּ אַבָּיֵי וְרָבָא וְכוּלְּהוּ רַבָּנַן לְאִיעֲסוֹקֵי בֵּיהּ. לָא הֲווֹ יָדְעִי דּוּכְתֵּיהּ. אֲזַלוּ לְאַגְמָא חֲזוֹ צִפְּרֵי דִּמְטַלְּלִי וְקָיְימִי, אָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ הָתָם הוּא. סַפְדוּהּ תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילָוָתָא. נְפַל פִּתְקָא: כׇּל הַפּוֹרֵשׁ יְהֵא בְּנִידּוּי. סַפְדוּהּ שִׁבְעָה יוֹמֵי. נְפַל פִּתְקָא: לְכוּ לְבֵיתְכֶם לְשָׁלוֹם. הָהוּא יוֹמָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דַּלְיֵיהּ זַעְפָּא וּדְרִי לְהָהוּא טַיָּיעָא כִּי רְכִיב גַּמְלָא מֵהַאי גִּיסָא דִּנְהַר פָּפָּא וְשַׁדְיֵיהּ בְּהָךְ גִּיסָא. אֲמַר: מַאי הַאי? אָמְרִי לֵיהּ: נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כּוּלֵּי עָלְמָא דִּידָךְ הוּא, וְרַבָּה בַּר נַחְמָנִי דִּידָךְ, אַתְּ דְּרַבָּה וְרַבָּה דִּידָךְ – אַמַּאי קָא מַחְרְבַתְּ לֵיהּ לְעָלְמָא? נָח זַעְפָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בַּעַל בָּשָׂר הֲוָה. יוֹמָא חַד הֲוָה חַמִּימָא לֵיהּ, הֲוָה סָלֵיק וְיָתֵיב אַשִּׁינָּא דְטוּרָא. אֲמַר לַהּ לִבְרַתֵּיהּ: בִּתִּי, הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָא, וַאֲנִי אֶתֵּן לִיךְ כִּכָּרִין דְּנֵרְדְּ. אַדְּהָכִי נְשַׁבָא זִיקָא, אֲמַר: כַּמָּה כַּכְּרִין דְּנֵרְדְּ לְמָרֵי דֵּיכִי. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה וְכוּ׳. הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי מִכְרַךְ רִיפְתָּא וּמִשְׁתֵּה אַנְפָּקָא. דְּאִי אָמַר לְהוּ קַדִּימוּ וְאַיְיתֵי לְכוּ, אָמְרוּ לֵיהּ: לָא כֹּל כְּמִינָךְ. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא וּשְׂכוֹר וְכוּ׳. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וְאִם פָּסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת רִיבָּה לָהֶן. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ צֵא שְׂכוֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים, הָלַךְ וּפָסַק לָהֶן מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִילּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. לְמֵימְרָא דִּסְעוּדְתָּא דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עֲדִיפָא מִדִּשְׁלֹמֹה? וְהָכְתִיב: ״וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה לְיוֹם אֶחָד שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח. עֲשָׂרָה בָּקָר בְּרִאִים וַעֲשָׂרָה בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים״! וְאָמַר גּוּרְיוֹן בֶּן אֲסִטְיוֹן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הַלָּלוּ לַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר: הַלָּלוּ לְצִיקֵי קְדֵירָה. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֶלֶף נָשִׁים הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, כׇּל אַחַת וְאַחַת עָשְׂתָה לוֹ בְּבֵיתָה כָּךְ. מַאי טַעְמָא – זוֹ סְבוּרָה שֶׁמָּא אֶצְלִי סוֹעֵד הַיּוֹם, וְזוֹ סְבוּרָה שֶׁמָּא אֶצְלִי סוֹעֵד הַיּוֹם. וְאִילּוּ גַּבֵּי אַבְרָהָם כְּתִיב: ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: ״בֶּן בָּקָר״ – אֶחָד, ״רַךְ״ – שְׁנַיִם, ״וְטוֹב״ – שְׁלֹשָׁה! הָתָם תְּלָתָא תּוֹרֵי לִתְלָתָא גַּבְרֵי, הָכָא לְכׇל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם״. מַאי ״בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים״? אָמַר רַב: שֶׁאוֹבְסִים אוֹתָן בְּעַל כׇּרְחָן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁאֲבוּסִים וְעוֹמְדִים מֵאֲלֵיהֶם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְבִיאִין תּוֹר מִמַּרְעִיתוֹ בִּדְלָא אֲנִיס, וְתַרְנְגוֹלֶת מֵאַשְׁפָּתָהּ בִּדְלָא אֲנִיסָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּבְחָר שֶׁבַּבְּהֵמוֹת – שׁוֹר, מוּבְחָר שֶׁבָּעוֹפוֹת – תַּרְנְגוֹלֶת. אָמַר אַמֵּימָר: זָגְתָּא אוּכַּמְתָּא בֵּי בַטְנִיתָא דְּמִשְׁתַּכְחָא בֵּינֵי עַצְרֵי, דְּלָא מָצְיָא פָּסְיָא קַנְיָא. ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: ״בֶּן בָּקָר״ – אֶחָד, ״רַךְ״ – שְׁנַיִם, ״וְטוֹב״ – שְׁלֹשָׁה. וְאֵימָא חַד, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: רַכִּיךְ וְטָב! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב ״רַךְ טוֹב״, מַאי ״וָטוֹב״ – שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁה. אֵימָא תְּרֵי! מִדְּ״טוֹב״ לִדְרָשָׁה, ״רַךְ״ נָמֵי לִדְרָשָׁה. מֵתִיב רַבָּה בַּר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב הוֹשַׁעְיָא, וְאִיתֵּימָא רַב נָתָן בְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא: ״וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ״, כֹּל חַד וְחַד יַהֲבֵיהּ לְנַעַר חַד. ״וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם״, דְּקַמָּא קַמָּא דִּמְטָיא, אַיְיתִי לְקַמַּיְיהוּ. וּלְמָה לִי תְּלָתָא? תִּסְגֵּי בְּחַד. אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא: כְּדֵי לְהַאֲכִילָן שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְלֹא אָכַל לֶחֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְמַטָּה וְאָכְלוּ לֶחֶם. וְאָכְלוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נִרְאוּ כְּמִי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ – עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ. וְכׇל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ – עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״, ״וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה׳״. ״וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב״, ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״. ״וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ״, ״הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר וְגוֹ׳״. ״וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם״, ״וַה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״. ״יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם״, ״וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׂכַר שְׁלֹשָׁה – זָכוּ לִשְׁלֹשָׁה. בִּשְׂכַר ״חֶמְאָה וְחָלָב״ – זָכוּ לַמָּן; בִּשְׂכַר ״וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם״ – זָכוּ לְעַמּוּד הֶעָנָן; בִּשְׂכַר ״יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם״ – זָכוּ לִבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. ״יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם״, אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמְרוּ לוֹ: וְכִי בְּעַרְבִיִּים חֲשַׁדְתָּנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם, כְּבָר יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל. ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם״. מַאי ״כְּחוֹם הַיּוֹם״? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁל מִילָה שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה, וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁאוֹל בְּאַבְרָהָם, הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק בְּאוֹרְחִים. שַׁדְּרֵיהּ לֶאֱלִיעֶזֶר לְמִיפַּק לְבָרָא. נְפַק וְלָא אַשְׁכַּח, אָמַר: לָא מְהֵימְנָא לָךְ. הַיְינוּ דְּאָמְרִי תַּמָּן: לֵית הֵימָנוּתָא בְּעַבְדֵי. נְפַק אִיהוּ חַזְיֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּקָאֵי אַבָּבָא. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ״. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא אָסַר וְשָׁרֵי, אֲמַר: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיקַם הָכָא. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרׇץ לִקְרָאתָם״. מֵעִיקָּרָא אֲתוֹ קָמוּ עֲלֵיהּ, כִּי חַזְיוּהּ דַּהֲוָה לֵיהּ צַעֲרָא, אֲמַרוּ: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיקַם הָכָא. מַאן נִינְהוּ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים – מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וּרְפָאֵל. מִיכָאֵל שֶׁבָּא לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, רְפָאֵל שֶׁבָּא לְרַפֵּא אֶת אַבְרָהָם, גַּבְרִיאֵל אֲזַל לְמֶהְפְּכַיהּ לִסְדוֹם. וְהָא כְּתִיב: ״וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב״! דַּאֲזַל מִיכָאֵל בַּהֲדֵיהּ לְשֵׁזְבֵיהּ לְלוֹט. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל״, וְלָא כְּתִיב ״וַיַּהַפְכוּ״ – שְׁמַע מִינַּהּ. מַאי שְׁנָא לְגַבֵּי אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ״כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״, וּמַאי שְׁנָא לְגַבֵּי לוֹט, דִּכְתִיב:

3 פסחים פתח ↗

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בִּתְרֵי עִנְיָינֵי, אֲבָל בְּחַד עִנְיָינָא, מַאי דְּמוּקְדָּם — מוּקְדָּם, וּמַאי דִּמְאוּחָר — מְאוּחָר. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, ״כְּלָל וּפְרָט — אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט״, דִּילְמָא פְּרָט וּכְלָל הוּא!

2 והנה שלשה אנשים פרש״‎י ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט. חז״‎ק מה ששנינו בהשוכר את הפועלים ויבואו שני המלאכים סדומה בערב דאזל מיכאל לשיזביה ללוט ועוד מי איתא דמיכאל הוה, אם כן עשה הוא שתי שליחות בשורת שרה והצלת לוט. ונראה דלא גרסינן התם מיכאל אלא רפאל.

3 נצבים מתעכבים כמו ונצבת לי. לפיכך וירץ לקראתם הבין בהם שדעתם לעשות שום ענין.

« חזקוני Genesis 18:1 חזקוני Genesis 18:3 »