1התהלך לפני לקיים מצות מילה.2והיה תמים שלא תהיה בה מחוסר אבר.3ויפל אברם על פניו השתחוה על שמחת הבשורה ויפל מרצונו.4ולא יקרא עוד את שמך אברם הקורא לאברהם אברם עובר בעשה לפי שנתלוה עמו בגיות ואין לפרוך מאשר בחרת באברם דהתם קרא הוא דקא מסדר שבחיה דאברהם מאי דהוה מעיקרא ופירוש אשר בחרת בהיות שמו אברם, ושמת שמו אברהם. אבל יעקב חוזר וקוראו יעקב לפי ששמו נתלוה עמו ביהדות ועל ידי שבני אדם קראו שמות לשנים אלו נשתנו שמותיהם אבל יצחק שהקב״ה קראו לו שם כדכתיב וקראת את שמו יצחק שמו לא נשתנה.5והיה שמך אברהם מנהג הוא לשנות שם לאדם כשהוא עולה לגדולה וכן גבי שרה ביעקב ביצחק ביהושע בחנניה מישאל ועזריה. אברם, אברהם אביר המון גוים.6ונמלתם להביא מי שלא מלוהו בקטנותו שימול עצמו.7והיה לאות ברית. בדבר הזה יהיו ניכרים עבדי.8המול ימול מילה ופריעה.9שרי כי שרה שמה אמר רבי יהושע בן קרחה יו״ד שנטל הקב״ה משרי נחלק לשניים חציו לאברהם וחציו לשרה.10ויאמר בלבו. ברשעים נאמר בלבו: ״ויאמר עשו בלבו״, ״ויאמר המן בלבו״, ובצדיקים נאמר על לבו: ״וישם דניאל על לבו״, ״וישת דוד את הדבר על לבו״, ללמדך שלבם של צדיקים מסור בידם אבל הרשעים מסורים ביד לבם. ומה שכתוב כאן בלבו לפי שבדבר הזה היה מתמה בלבו. ויאמר הלבן מאה שנה יולד ונראה כאלו לא האמין הבשורה.11והקמתי את בריתי אתו. כי הוא יהיה ראשון נמול לשמונה לקיים מילה בזמנה.12ולישמעאל שמעתיך שאברכנו אבל לא אכרות בריתי עמו, אבל בריתי אקים את יצחק שכרתי ברית בין הבתרים לתת לזרעו את ארץ כנען. בפ׳ של מילה נזכרת ברית שלש עשרה פעמים בריתות ללמדך שהם כנגד בן שלש עשרה שנה כשעדיין לא מל ואינו מל את עצמו מחייב כרת.13למועד הזה בשנה האחרת אמר רב הונא בשם רב אידי אותה שנה מעוברת היתה פי׳ ממועד למועד הוי שנה אחת והוא קורא אותה שנה אחרת מפני חודש העבור שנתוסף בה.14וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה וגו׳ מקרא זה בא ללמדנו שבאותו יום שנמול אברהם נמול ישמעאל ודמבעצם היום הזה נפקא. וממקרא בעצם היום הזה הוה נמי ידעינן שישמעאל היה בן י״ג שנה כשנימול שהרי כתיב ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל וכתיב ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו וביום אחד נמולו כדאמרינן. אם כן ממילא ידעינן שהיה בן י״ג שנה כשנימול וקרא דוישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו למה לי, אלא ש״מ האי קרא כי אתא ללמדך מה אברם לא עיכב אף ישמעאל לא עיכב הוא דאתא.15את בשר ערלתו פרש״י ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך הערלה ולפרוע המילה לכך נאמר בו את, ואע״ג דאמרינן ביבמות עדיין לא נתנה פריעה מ״מ קיימה אברהם אבינו וכן ערובי תבשילין.16בעצם היום הזה שדבר הקב״ה עמו על כך.17נמול אברהם יום הכפורים היה גזירה שוה דעצם עצם ומפני מה לא נמול משעה שהכיר את בוראו כדי שלא תנעול דלת בפני גרים שלא יאמרו מיד שבא אצלו ציערו, ומפני מה מברית בין הבתרים כדי שיצא יצחק מטפה כשרה וקדושה.18וכל אנשי ביתו קרא דלעיל איירי בשל אברהם והאי איירי בכל אנשי ביתו ויליד בית ומקנת כסף של ישמעאל.19נמלו אתו מלו אתו אין כתיב כאן אלא נמלו - ברצונם, שלא הכריחם. חסלת פרשת לך לך
