חידושי חתם סופר על שבועות י״ב

1 גמ' אלא רבנן דפרה פי' וליכא למימר משום דקדשי מזבח הוא שהרי חזינן דגם בקטרת שהוא קדושת הגוף ב"ד מתנים אלא דדחי דלית ליה תקנתא ברעיי' והרי פרה אית ליה תקנתא ברעיי' אפ"ה לב ב"ד מתנה מיהו לפמ"ש תוס' לעיל י"א ע"ב ד"ה אי הכי כו' דקדושת בדק הבית אינו צריך ללב ב"ד מתנה רק משום דלא לבעי' העמדה והערכה ואם כן אז לא שייך רעיי' שהרי כבר מתה וא"כ צ"ע מאי קאמר רבנן דפרה וצ"ע. ושוב מצאתי מ"ש בת"ח ואפשר שכיון לזה ודוק:

2 תוס' ד"ה וממאי דר' יהודה היא כו' דהא ר' יהודה אמר לעיל כולם ימותו. והקשה מהרש"א דהא טעמא משום תקלה הוא כמ"ש תוס' לעיל י"א ע"א ד"ה פר כו' וזהו לא שייך בדרגלים שהם ג' פעמים בשנה ועי' תוס' שהוא קצת דחוק. ויש לישב כך כיון דבחיצון שייך תקלה שהא פעם אחת בשנה וע"כ ימותו דא"א להתנות שהוא לא שכיח כיון שאינו רק פ"א בשנה והוה לא שכיח כמ"ש תוס' לעיל ד"ה ר' שמעון כו' וע"כ הוצרכו להתנות גם אדרגלים שהיה התנאי ממילא גם אחיצון כנלע"ד:

3 והנה תי' תוס' צ"ע קצת איך הוה עדיפי מיניה דהא ע"כ מודה כ"ע דמידי דלית ליה תקנתא לב ב"ד מתנה כדמוכח מקטרת וצ"ל דוקא הכא משום קו' המהרש"א הנ"ל ויש לכוון בלשון תי' התוס' וק"ל:

4 גמ' היינו קלות כו' פירש ועשה ול"ת דקתני סיפא למה לי. צ"ע דבתחלה ה"ל להקשות מהודע ולא הודע דהיינו מציעתא ואחר כך מסיפא עשה ול"ת מיותר ועוד איך לא ידע לתרץ דסיפא מפרש אלו הן קלות כו' ואם כי זהו דוחק אם כן מאי משני ואלו הן קלות הלא זה היה נראה לו דוחק ונלפע"ד דבסוף יומא משמע דאיכא למימר דל"ת בכלל החמורות הן ואם כן איכא למימר דקלות וחמורות דמתניתן היינו עשה ול"ת ומכריתות ומיתת ב"ד לא איירי מידי ברישא ועלייהו קאי הודע ולא הודע והודע לאו היינו מזיד אלא שנודע לו שחטא וא"ל אם כן מחייב חטאת כמ"ש רש"י ד"ה היינו זדונות כו' ז"א כיון דקאי רק אחייבי לאוין ועשה לא שייך חטאת ולא הוה קשה מידי קו' הש"ס לכן מקשה תחלה היינו חמורות היינו כריתות וא"נ נסבול הדוחק דאלו הן קלות וחמורות אם כן חמורות היינו כריתות ומיתת ב"ד אם כן ע"כ הודע לאו היינו שנודע לו שחטא דאם כן בר קרבן הוא ע"כ היינו מזיד ממש. ומשני הש"ס הודע אספיקא קאי והשתא א"ש דמפרש אלו הן קלות ואין בו דוחק דאי לא הוה מפרש ה"א קלות וחמורות היינו עשה ול"ת ולא כריתות ומיתת ב"ד דאל"ה קשה הודע ולא הוה אמרינן אספיקא קאי לכן קאמר מתני' אלו הן קלות כו' ודו"ק: