חידושי חתם סופר על שבת ק״נ ב

מהדורה: חידושי חתם סופר, תרכ"ד-תרס"ח

« חידושי חתם סופר על שבת ק״נ ע״א חידושי חתם סופר על שבת קנ״א ע״א »

1 שבת פתח ↗

אֵין מַחְשִׁיכִין. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁנִּפְרְצָה לוֹ פִּרְצָה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנִמְלַךְ עָלֶיהָ לְגוֹדְרָהּ, וְנִזְכַּר שֶׁשַּׁבָּת הוּא, וְנִמְנַע אוֹתוֹ חָסִיד וְלֹא גְּדָרָהּ, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְעָלְתָה בּוֹ צָלָף, וּמִמֶּנָּה הָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

2 תוספות על שבת פתח ↗

אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו - מתוך פירוש הקונטרס משמע לשמור חוץ לתחום וכן משמע פשט המשנה וקשה לרבי מהא דאמר שמואל בגמ' מותר לאדם לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר ופריך תנן אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים כו' והשתא מתניתין גופיה תיקשי ליה דמוכחא מילתא כוותיה דשמואל מדקתני בסיפא כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו יכול אני להחשיך עליו וקא מפרש בגמ' דמה שמותר לומר מותר להחשיך וא"כ מדשרינן להחשיך לשמור חוץ לתחום אלמא שרי למימר חוץ לתחום אני הולך למחר דהא בהא תליא והיינו כשמואל ואיני יודע מאי קשיא דאי לאו דשמואל מתני' אתיא שפיר דה"א אין לך דבר שלא יהא מותר לאדם לומר על עצמו ואפי' אשכור פועלים למחר או אבנה בנין זה יכול לומר בשבת דהוה אמינא דווקא לחבירו אסור לומר שכור לי פועלים למחר דמהני אמירתו אבל על עצמו יכול לומר כל מה שירצה דלא מהני אמירתו וכי תלי אבא שאול ההחשכה ה"מ באמירה לחבירו דיש אסורה ויש מותרת אבל אם איתא לדשמואל פריך שפיר דאסר כל אמירות אפילו על עצמו אלא דווקא לכרך פלוני אני הולך למחר משום טעמא דשאם יש שם בורגנין הולך והשתא פריך כיון דאי לאו האי טעמא הוה אסרת ליה אלא משום האי טעמא דווקא שרית ליה א"כ מתני' נמי תשתרי להביא פירות שאם יש מחיצות מביא. נ"ל:

3 שבת פתח ↗

וְהָתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא תֶּבֶן וָקַשׁ. בִּשְׁלָמָא קַשׁ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּמְחוּבָּר. אֶלָּא תֶּבֶן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בְּתִיבְנָא סַרְיָא.

1 ועלתה בו צלף. בס' הגלגולים שהי' גלגול מקושש ובא לתקן חטאו ומקושש זה צלפחד ע"כ צלף ח"ד והוא פלא:

2 מותר לאדם לומר לחבירו וכו'. מ"ש תוס' ד"ה אבל וכו' עיין מהרש"א. ולפע"ד נראה פשוט דכייל בכלל קושי' תוס' אדשמואל גופא מאי קמ"ל הא משנתינו הוא זו ע"כ הוצרכו להאריך ולאתויי מדאבא שאול ולק"מ קושי' מהרש"א:

3 במחובר וכו'. מ"ש תוס' דביבש לגמרי ליכא אלא משום יפוי קרקע א"כ בקוצר שדהו שיבש לגמרי ומניח הקשין שאין הקרקע מתיפה ליכא איסור דאוריי' וצ"ע מש"ס חגיגה י"ז ע"ב ובקוצרכם ע"ש. ומזה הכרח גמור לדברי רמב"ן הנ"ל דעכ"פ לקצור כל שדהו כדרך שעושה בחול אסור משום תשבות וממצוא חפצך והכא כתיב לא תכלה פאת שדך ומיירי בקוצר שדהו ולא בתולש פרי א' יבשה לגמרי ע"כ שפיר קאמר קצירה ביו"ט מי שרי:

« חידושי חתם סופר על שבת ק״נ ע״א חידושי חתם סופר על שבת קנ״א ע״א »