חידושי אגדות על שבת ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« חידושי אגדות על שבת י״ד ע״ב חידושי אגדות על שבת כ״א ע״ב »

1 שבת פתח ↗

יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. וְהָא רַבָּנַן דִּשְׁמֹנִים שָׁנָה גְּזוּר! דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁלְחוּ לוֹ: רַבִּי, אֱמוֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ.

2 שבת פתח ↗

שָׁלַח לָהֶם, כָּךְ אָמַר אַבָּא: מֵאָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת, פָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יִשְׂרָאֵל. שְׁמֹנִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת גָּלְתָה לָהּ סַנְהֶדְרִין וְיָשְׁבָה לָהּ בַּחֲנוּיוֹת. לְמַאי הִילְכְתָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: לוֹמַר שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי קְנָסוֹת. דִּינֵי קְנָסוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת!

3 שבת פתח ↗

1 אמור לנו ג' דברים שאמרת לנו כו'. אינו דומה שאמרן להו כבר והם שכחו אותן אלא דר"ל שאמרת לנו שיש בידך מאביך ולא אמרי להו עדיין וק"ל:

2 ק"פ שנה כו' דיני קנסות ס"ד כו' ושלא דנו ד"נ כו' הכל מפורש באורך בגמרא בפ"ק דע"ז ע"ש:

3 אלא שלא דנו ד"נ כו'. כתבו התוס' תימה דוקמת ועלית אל המקום דדרשי' מיניה מלמד שהמקום גורם לא כתיב אלא בזקן ממרא כו' ע"ש באורך אבל ב"ק דע"ז קמייתי תלמודא בהדיא מהאי קרא מלמד שמקום גורם אהך שלא דנו ד"נ ומה שהקשו התוס' הכא דהא לא כתיב אלא בזקן ממרא כבר תירצו בו שם בתוס' ע"ש:

2 עבודה זרה פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָא תֵּימָא דִּינֵי קְנָסוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת.

3 בבא קמא פתח ↗

פָּרָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן: פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּבֵּי מַעֲרַכְתָּהּ. אַלְמָא כׇּל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת – כְּפָדוּי דָּמֵי. בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ – דְּקָא בָּעֵי לְאוֹקֹמַהּ לְמַתְנִיתִין אֲפִילּוּ בִּתְמִימִין. אֶלָּא רֵישׁ לָקִישׁ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר לָךְ: ״וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ״ – כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בִּמְכִירָה אִיתֵיהּ בִּטְבִיחָה, וְכֹל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בִּמְכִירָה לֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה. וְהָנֵי קֳדָשִׁים – הוֹאִיל דְּכִי מְזַבֵּין קֳדָשִׁים לָא הָוְיָא מְכִירָה, לֵיתַנְהוּ בִּטְבִיחָה. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ – דְּאִתְּמַר: הַמּוֹכֵר טְרֵיפָה לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – אַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה, אִיתֵיהּ בִּמְכִירָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – כֵּיוָן דְּלֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה, לֵיתֵיהּ בִּמְכִירָה. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: גָּנַב כִּלְאַיִם וּטְבָחָהּ, טְרֵיפָה וּמְכָרָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. מַאי, לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? אַלְמָא אַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה – אִיתֵיהּ בִּמְכִירָה! אֲמַר לֵיהּ: לָא; רַבָּנַן. אִי רַבָּנַן, טְרֵיפָה בִּמְכִירָה אִיתַהּ – בִּזְבִיחָה לֵיתַהּ?! וְאֶלָּא מַאי, רַבִּי שִׁמְעוֹן?! כִּלְאַיִם בִּטְבִיחָה אִיתַהּ, בִּמְכִירָה לֵיתַהּ?! אֶלָּא תְּנָא טְבִיחָה – וְהוּא הַדִּין לִמְכִירָה; אֵימָא לְרַבָּנַן נָמֵי, תְּנָא מְכִירָה – וְהוּא הַדִּין לִטְבִיחָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַיְּידֵי דִּתְנָא טְרֵיפָה בַּחֲדָא – תְּנָא כִּלְאַיִם בַּחֲדָא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּנַן, נְעָרְבִינְהוּ וְנִיתְנִינְהוּ: גָּנַב כִּלְאַיִם וּטְרֵיפָה, טְבָחָן וּמְכָרָן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! קַשְׁיָא. כִּלְאַיִם – ״שֶׂה״ כְּתִיב; וְאָמַר רָבָא: זֶה בָּנָה אָב – כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״שֶׂה״, אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם! שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם. וְכׇל ״אוֹ״ לְרַבּוֹת הוּא? וְהָתַנְיָא: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ – פְּרָט לְכִלְאַיִם, ״אוֹ עֵז״ – פְּרָט לְנִדְמֶה! אָמַר רָבָא: הָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא, וְהָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא. הָכָא גַּבֵּי גְּנֵיבָה, דִּכְתִיב: ״שׁוֹר אוֹ שֶׂה״, שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּלְאַיִם מִבֵּינֵיהֶם – ״אוֹ״ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם. גַּבֵּי קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ״כֶּשֶׂב וָעֵז״, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּלְאַיִם מִבֵּינֵיהֶם – ״אוֹ״ לְמַעֵט הוּא.

« חידושי אגדות על שבת י״ד ע״ב חידושי אגדות על שבת כ״א ע״ב »