חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ז׳

« חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ו׳ חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ב׳ »

2 תלמוד ירושלמי פאה פתח ↗

משנה: זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא.

3 תלמוד ירושלמי פאה פתח ↗

הלכה: הָדָא אָמְרָה פֶּרֶט בִּנְשִׁירָתוֹ קָדֵשׁ. לֵית הָדָא פְּשִׁיטָא שִׁאִילְתֵּיהּ דְּחִלְפַי דְּחִלְפַי שְׁאַל לֶקֶט בִּנְשִׁירָתוֹ מַהוּ שֶׁיְּקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדוּמָא שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהִיא גָרַם לוֹ שֶׁלֹּא יֵרֵד לָאָרֶץ.

2 תני משום ב"ש משיניח את הכרכר וגמרו ה"ז יש לו בראשו. פי' יש להעני בראש האילן דהוה שכחה:

3 ר"א בשם רשב"ל כרכרה. פי' דמחבואה הוא כרכר כלי שחובטין בו האילנות מלשון מפזז ומכרכר:

4 א"ר אבהו שהוא משייר כו'. לפיכך נקרא מחבא ע"ש שהיא בודק את המחבואין. משייר מלשון וסייר לה לכולה מתא תענית כ ע"ב:

2 תענית פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא: לֵימָא לַן מָר מֵהָנֵי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּהֲוָה עָבֵיד רַב הוּנָא! אֲמַר לֵיהּ: בְּיַנְקוּתֵיהּ לָא דְּכִירְנָא, בְּסֵיבוּתֵיהּ דְּכִירְנָא. דְּכֹל יוֹמָא דְעֵיבָא הֲווֹ מַפְּקִין לֵיהּ בְּגוּהַרְקָא דְּדַהֲבָא, וְסָיַיר לַהּ לְכוּלַּהּ מָתָא. וְכֹל אֲשִׁיתָא דַּהֲווֹת רְעִיעֲתָא, הֲוָה סָתַר לַהּ. אִי אֶפְשָׁר לְמָרַהּ — בָּנֵי לַהּ, וְאִי לָא אֶפְשָׁר — בָּנֵי לַהּ אִיהוּ מִדִּידֵיהּ.

3 תמורה פתח ↗

אַמַּאי אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן? קָסָבַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁין, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִמְּעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁין — אַמַּאי אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן? הָא תְּפַסְתִּינְהוּ קְדוּשָּׁה דְּאִימַּיְיהוּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינָּה: וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים. וְהַאי תַּנָּא סָבַר וַלְדֵי קָדָשִׁים מִמְּעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁים, דְּתָנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר ״בְּכוֹר לֹא יַקְדִּישׁ״ הָיִיתִי אוֹמֵר בְּכוֹר לֹא יַקְדִּישׁ הֶקְדֵּישׁוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אוֹתוֹ״ — אוֹתוֹ אִי אַתָּה מַקְדִּישׁ, אֲבָל מַקְדִּישׁ אָדָם בְּכוֹר הֶקְדֵּישׁוֹת. וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: הוּא לֹא יַקְדִּישׁ, אֲבָל יַקְדִּישׁוּהוּ אֲחֵרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר ״בִּבְהֵמָה״ — בִּבְהֵמָה עָסַקְתִּי. יָכוֹל לֹא יַקְדִּישֶׁנּוּ בַּבֶּטֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַה׳״ — מִשֶּׁיְּבוּכַּר לַה׳ אִי אַתָּה מַקְדִּישׁ, אֲבָל אַתָּה מַקְדִּישׁ בַּבֶּטֶן. יָכוֹל אַף וַלְדֵי כׇּל הַקֳּדָשִׁים כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַךְ״ — חָלַק, אַלְמָא סְבִירָא לֵיהּ וַלְדֵי קָדָשִׁים מִמְּעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁין. אֲמַר לֵיהּ רַב עַמְרָם לְרַב שֵׁשֶׁת: אָמַר עַל הַבְּכוֹר ״עִם יְצִיאַת רוּבּוֹ — עוֹלָה״, עוֹלָה הָוֵי אוֹ בְּכוֹר הָוֵי? עוֹלָה הָוֵי, דְּכׇל פּוּרְתָּא וּפוּרְתָּא דְּקָא נָפֵיק הָוֵי כָּלִיל, אוֹ בְּכוֹר הָוֵי, דְּכׇל פּוּרְתָּא וּפוּרְתָּא דְּקָא נָפֵיק בְּמִילְּתֵיהּ הוּא? לִישָּׁנָא אַחְרִינָא: שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁה חָיְילָא עֲלֵיהּ, אוֹ דִלְמָא בְּכוֹר הָוֵי — שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם. אֲמַר לֵיהּ: מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ? הַיְינוּ דְּבָעֵי אִילְפָא: אָמַר עַל הַלֶּקֶט ״עִם נְשִׁירַת רוּבּוֹ — יְהֵא הֶפְקֵר״, לֶקֶט הָוֵי אוֹ הֶפְקֵר הָוֵי? לֶקֶט הָוֵי, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם, אוֹ דִלְמָא הֶפְקֵר הָוֵי, שֶׁכֵּן זוֹכִין בּוֹ עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים? וְאָמַר אַבָּיֵי: מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי תַּלְמִיד — דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? הָכִי נָמֵי: דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״וְלָדָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה, וְהִיא שְׁלָמִים״ — דְּבָרָיו קַיָּימִים. ״הִיא שְׁלָמִים, וּוְלָדָהּ עוֹלָה״ — הֲרֵי זֶה וְלַד זִבְחֵי שְׁלָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּין תְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת — דְּבָרָיו קַיָּימִין, וְאִם מִשֶּׁאָמַר ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״ נִמְלַךְ וְאָמַר ״וְלָדָהּ עוֹלָה״ — הֲרֵי זוֹ וְלָדָהּ שְׁלָמִים. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה — רָצָה בָּהּ מִתְכַּפֵּר, רָצָה בִּוְלָדָהּ מִתְכַּפֵּר. מַאי טַעְמָא? קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם שִׁיְּירוֹ — מְשׁוּיָּיר. עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת — רָצָה מִתְכַּפֵּר בָּהּ, רָצָה מִתְכַּפֵּר בַּחֲבֶירְתָּהּ. מוֹתֵיב רַבִּי אֶלְעָזָר: ״הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ עוֹלָה״ — הֲרֵי זֶה וְלַד שְׁלָמִים, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר, ״הֲרֵי זֶה וְלַד שְׁלָמִים״ — ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״ בָּעֵי מִיתְנָא! אָמַר רַב טַבְלָא: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, הָא אָמַר רַב לְתַנָּא: תְּנִי ״הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים״. מֵיתִיבִי: הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ ״הֲרֵי אֶת שִׁפְחָה, וּוְלָדֵךְ בֶּן חוֹרִין״, אִם הָיְתָה עוּבָּרָה — זָכְתָה לוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אִם שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ, מִשּׁוּם הָכִי זָכְתָה לוֹ, וְהָוֵי לֵיהּ כִּמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ. וּמַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, כִּדְתַנְיָא:

« חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ו׳ חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ב׳ »