חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת סוכה ל״ו א

1 הָא בְּכוּלַּהּ, הָא בְּמִקְצָתַהּ.

2 נִסְדַּק, נִיקַּב. תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: נִיקַּב נֶקֶב מְפוּלָּשׁ — בְּמַשֶּׁהוּ, וְשֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ — בִּכְאִיסָּר.

3 בָּעֵי רָבָא: נוֹלְדוּ בָּאֶתְרוֹג סִימָנֵי טְרֵפָה, מַהוּ? מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי נִקְלַף — תְּנֵינָא! אִי נִסְדַּק — תְּנֵינָא! אִי נִיקַּב — תְּנֵינָא!

4 כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ כִּדְעוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רֵיאָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה כְּקִיתוֹן — כְּשֵׁרָה. וְאָמַר רָבָא: וְהוּא דְּקָיְימִי סִימְפּוֹנַהָא. הָא לָא קָיְימִי סִימְפּוֹנַהָא — טְרֵפָה. הָכָא מַאי? דִּלְמָא הָתָם הוּא דְּלָא שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא, הֲדַר בָּרְיָא, אֲבָל הָכָא דְּשָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא — סָרוֹחֵי מַסְרְחָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

5 תָּא שְׁמַע: אֶתְרוֹג תָּפוּחַ סָרוּחַ, כָּבוּשׁ, שָׁלוּק, כּוּשִׁי, לָבָן, וּמְנוּמָּר — פָּסוּל. אֶתְרוֹג כְּכַדּוּר — פָּסוּל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַתְּיוֹם. אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר — רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. גִּדְּלוֹ בִּדְפוּס וַעֲשָׂאוֹ כְּמִין בְּרִיָּה אַחֶרֶת — פָּסוּל.

6 קָתָנֵי מִיהַת תָּפוּחַ סָרוּחַ, מַאי לָאו: תָּפוּחַ מִבַּחוּץ, וְסָרוּחַ מִבִּפְנִים! לָא, אִידִי וְאִידִי מִבַּחוּץ, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דִּתְפַח אַף עַל גַּב דְּלָא סְרַח, הָא דִּסְרַח אַף עַל גַּב דְּלָא תְּפַח.

7 אָמַר מָר: אֶתְרוֹג כּוּשִׁי — פָּסוּל. וְהָתַנְיָא: כּוּשִׁי כָּשֵׁר, דּוֹמֶה לְכוּשִׁי — פָּסוּל! אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין, דּוֹמֶה לְכוּשִׁי תְּנַן. רָבָא אָמַר: לָא קַשְׁיָא הָא לַן, וְהָא לְהוּ.

8 אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר — רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמַר רַבָּה: רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי הִיא — דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הָאֶתְרוֹגִים בְּקוֹטְנָן.

9 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא לָא הִיא, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָכָא, דְּבָעֵינַן ״הָדָר״ וְלֵיכָּא, אֲבָל הָתָם — כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ.

10 אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם, אֶלָּא דִּכְתִיב: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה. אֲבָל הָכָא, כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ.